30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 1:
שורה 1: − '''רייצ'ל לואיז קרסון - Rachel Louise Carson''') 1907-1964), [[זואולוגיה|זואולוגית]] ו[[ביולוגיה ימית|ביולוגית ימית]] אמריקנית, שספרה "[[אביב דומם]]" נחשב לאירוע מכונן של התנועה העולמית ל[[איכות הסביבה]] ולבעל השפעה על שינוי המדיניות ביחס ל[[הדברת מזיקים]] בארצות הברית. − + שורה 9:
שורה 8: − + − + שורה 18:
שורה 17: − +
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Rachel-Carson.jpg|ממוזער|250px|רייצ'ל קרסון, 1940]]
[[קובץ:Rachel-Carson.jpg|ממוזער|250px|רייצ'ל קרסון, 1940]]
'''רייצ'ל לואיז קרסון''' (באנגלית: '''Rachel Louise Carson'''; {{כ}}1907-1964), [[זואולוגיה|זואולוגית]] ו[[ביולוגיה ימית|ביולוגית ימית]] אמריקנית, שספרה "[[אביב דומם]]" נחשב לאירוע מכונן של התנועה העולמית ל[[איכות הסביבה]] ולבעל השפעה על שינוי המדיניות ביחס ל[[הדברת מזיקים]] בארצות הברית.
==ילדות ולימודים==
==ילדות ולימודים==
==קריירה ופרסומים ראשונים==
==קריירה ופרסומים ראשונים==
במחלקת הדגה של ארצות הברית, האחריות העיקרית של קרסון היתה לנתח ולכתוב דוחות אודות אוכלוסיות דגים ולכתוב עלונים ופרסומים אחרים המיועדים לציבור הרחב. קרסון ניצלה את הידע המחקרי שלה ועצות מצד עמיתים כדי לכתוב מאמרים רבים עבור הבולטימור סאן ועיתונים אחרים. בינואר 1937 הוטל עליה עול משפחתי נוסף, כאשר אחותה הגדולה מתה בגיל ארבעים, והותירה את קרסון כמפרנסת היחידה של אמה ושתי אחייניותיה.
במחלקת הדגה של ארצות הברית, האחריות העיקרית של קרסון הייתה לנתח ולכתוב דוחות אודות אוכלוסיות דגים ולכתוב עלונים ופרסומים אחרים המיועדים לציבור הרחב. קרסון ניצלה את הידע המחקרי שלה ועצות מצד עמיתים כדי לכתוב מאמרים רבים עבור הבולטימור סאן ועיתונים אחרים. בינואר 1937 הוטל עליה עול משפחתי נוסף, כאשר אחותה הגדולה מתה בגיל ארבעים, והותירה את קרסון כמפרנסת היחידה של אמה ושתי אחייניותיה.
ביולי 1937 התקבל טקסט של קרסון לירחון אטלנטיק (Atlantic Monthly), בשם The World of Waters. המאמר היה תאור חי של מסע על קרקעית הים, ופורסם בירחון תחת השם "תחת פני הים" (Undersea). מאמר זה היווה נקודת מפנה חשובה בקריירת הכתיבה של קרסון.
ביולי 1937 התקבל טקסט של קרסון לירחון אטלנטיק (Atlantic Monthly), בשם The World of Waters. המאמר היה תיאור חי של מסע על קרקעית הים, ופורסם בירחון תחת השם "תחת פני הים" (Undersea). מאמר זה היווה נקודת מפנה חשובה בקריירת הכתיבה של קרסון.
הוצאת הספרים "סיימון ושוסטר" התרשמה מ"תחת פני הים" והציעה לקרסון להרחיבו לכלל ספר. אחרי כמה שנות עבודה בזמנה הפנוי פורסם הספר בשנת 1941 תחת השם "תחת רוח-הים" (Under the Sea Wind). הספר זכה לביקורות מצוינות, אך נכשל מבחינה מסחרית, בין השאר משום שפורסם חודש לפני המתקפה על פרל הארבור, שבעקבותיה הצטרפה ארצות הברית אל מלחמת העולם השנייה. בינתיים המשיכה ההצלחה של קרסון בכתיבת מאמרים לעיתונות וכתביה הופיעו במגזינים Sun, Nature וב-Collier's.
הוצאת הספרים "סיימון ושוסטר" התרשמה מ"תחת פני הים" והציעה לקרסון להרחיבו לכלל ספר. אחרי כמה שנות עבודה בזמנה הפנוי פורסם הספר בשנת 1941 תחת השם "תחת רוח-הים" (Under the Sea Wind). הספר זכה לביקורות מצוינות, אך נכשל מבחינה מסחרית, בין השאר משום שפורסם חודש לפני המתקפה על פרל הארבור, שבעקבותיה הצטרפה ארצות הברית אל מלחמת העולם השנייה. בינתיים המשיכה ההצלחה של קרסון בכתיבת מאמרים לעיתונות וכתביה הופיעו במגזינים Sun, Nature וב-Collier's.
==הים סביבנו וקצה הים==
==הים סביבנו וקצה הים==
קרסון התקדמה בשירות הדגה וחיי הבר, פיקחה על צוות כתיבה קטן ב-1945, ועד 1949 הפכה לעורכת הראשית של פרסומי השירות. למרות שעמדתה סיפקה לה יותר הזדמנויות למחקרי שדה וחופש גדול יותר בבחירת נושאי הכתיבה שלה, היא היתה גם כרוכה באחריות אדמיניסטרטיבית מייגעת. עד 1948 קרסון עבדה על חומרים לספרה השני, וגמרה אומר לעבור לכתוב במשרה מלאה. באותה שנה היא שכרה את שירותיה של סוכנת ספרותית Marie Rodell איתה היא עבדה בקשרים מקצועיים קרובים לכל אורך הקריירה של קרסון.
קרסון התקדמה בשירות הדגה וחיי הבר, פיקחה על צוות כתיבה קטן ב-1945, ועד 1949 הפכה לעורכת הראשית של פרסומי השירות. למרות שעמדתה סיפקה לה יותר הזדמנויות למחקרי שדה וחופש גדול יותר בבחירת נושאי הכתיבה שלה, היא הייתה גם כרוכה באחריות אדמיניסטרטיבית מייגעת. עד 1948 קרסון עבדה על חומרים לספרה השני, וגמרה אומר לעבור לכתוב במשרה מלאה. באותה שנה היא שכרה את שירותיה של סוכנת ספרותית Marie Rodell איתה היא עבדה בקשרים מקצועיים קרובים לכל אורך הקריירה של קרסון.
קרסון ניסתה למצוא מגזין שיפרסם פרקים מספרה השני. אחרי דחיות מחמישה עשר מגזינים שונים, פורסם הספר בפרקים על ידי המגזין "ת'ה קטי" בשנת 1951, תחת השם "פרופיל של הים". חלקים אחרים הופיעו לאחר זמן קצר ב"נייצ'ר" והוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד פרסמה את הספר תחת השם "הים סביבנו". הספר היה להצלחה גדולה: הוא שהה במשך 86 שבועות ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", הופיע בגרסה מקוצרת ב"רידרז דייג'סט", זכה בפרס הספר הלאומי של שנת 1952, ואף הוביל לכך שקרסון קיבלה שני תוארי דוקטור לשם כבוד.
קרסון ניסתה למצוא מגזין שיפרסם פרקים מספרה השני. אחרי דחיות מחמישה עשר מגזינים שונים, פורסם הספר בפרקים על ידי המגזין "ת'ה קטי" בשנת 1951, תחת השם "פרופיל של הים". חלקים אחרים הופיעו לאחר זמן קצר ב"נייצ'ר" והוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד פרסמה את הספר תחת השם "הים סביבנו". הספר היה להצלחה גדולה: הוא שהה במשך 86 שבועות ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", הופיע בגרסה מקוצרת ב"רידרז דייג'סט", זכה בפרס הספר הלאומי של שנת 1952, ואף הוביל לכך שקרסון קיבלה שני תוארי דוקטור לשם כבוד.