שינויים

'''חברת השפע''' (The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]]. הספר, שיצא לאור בשנת 1958 מתייחס ל[[היסטוריה של הכלכלה]] ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית.  

'''חברת השפע''' (באנגלית: '''The Affluent Society''') הוא אחד מספריו הנודעים של הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]]. הספר, שיצא לאור בשנת 1958 מתייחס ל[[היסטוריה של הכלכלה]] ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית.  

גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושירותים ציבוריים]], פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי, חברתי ונפשי, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים]] וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושירותים ציבוריים]], פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי, חברתי ונפשי, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים]] וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.  

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.  

פרוש טענה זו לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של [[כלכלת רווחה]] - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות של מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על יידי יצרני מוצרים אלה.  

פרוש טענה זו לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של [[כלכלת רווחה]] - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות של מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על יידי יצרני מוצרים אלה.  

גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ומוסדות מרכזיים אחרים.  

גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ומוסדות מרכזיים אחרים.