שורה 48: |
שורה 48: |
| מחקר שנערך במרכז הרפואי "רמב"ם" ופורסם בשנת 2011 בדק את ההשפעה של עישון [[נרגילה]] על תפקוד הלב והריאות. החוקרים בראשות | | מחקר שנערך במרכז הרפואי "רמב"ם" ופורסם בשנת 2011 בדק את ההשפעה של עישון [[נרגילה]] על תפקוד הלב והריאות. החוקרים בראשות |
| פרופסור לאה בנטור, בדקו 45 נבדקים בני 18 ומעלה. לפי המחקר עישון נרגילה במשך חצי שעה העלה את רמת הקרבוקסי-המוגלובין בדם - | | פרופסור לאה בנטור, בדקו 45 נבדקים בני 18 ומעלה. לפי המחקר עישון נרגילה במשך חצי שעה העלה את רמת הקרבוקסי-המוגלובין בדם - |
− | ל 0.1% . קרבוקסי-המוגלובין ( COHbO ) נוצר מההתקשרות בין [[חד תחמוצת הפחמן]] (CO) להמוגלובין, שהוא החומר שאחראי להעברת החמצן בדם, וכך הוא פוגע בהעברת החמצן בדם. בקרב אנשים בריאים רמת הקרבוקסי המוגלובין נעה בין 0.5% ל 1% , ובקרב מעשני סיגריות היא 2%. | + | ל-0.1%. קרבוקסי-המוגלובין (COHbO) נוצר מההתקשרות בין [[חד תחמוצת הפחמן]] (CO) להמוגלובין, שהוא החומר שאחראי להעברת החמצן בדם, וכך הוא פוגע בהעברת החמצן בדם. בקרב אנשים בריאים רמת הקרבוקסי המוגלובין נעה בין 0.5% ל-1%, ובקרב מעשני סיגריות היא 2%. |
| נמצא כי בקרב מעשני נרגילה רמת החומר מגיעה להיא 9.5% - פי עשר עד פי 20 לעומת אדם בריא ופי 5 לעומת מעשני סיגריות. אצל חמישה נבדקים שהשתתפו בניסוי הריכוז היה גבוה מ-20%, ריכוז מסכן חיים. {{הערה| | | נמצא כי בקרב מעשני נרגילה רמת החומר מגיעה להיא 9.5% - פי עשר עד פי 20 לעומת אדם בריא ופי 5 לעומת מעשני סיגריות. אצל חמישה נבדקים שהשתתפו בניסוי הריכוז היה גבוה מ-20%, ריכוז מסכן חיים. {{הערה| |
| Fahed Hakim,Elias Hellou, Aviv Goldbert, Rina Katz, Yedidia Bentur and Lea Bentur, The Acute Effects of Water-Pipe Smoking on the Cardiorespiratory System, Chest-official publication of the American College of chest Physicians, 2011}}{{הערה|אורינה אלמסי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03043.pdf עישון נרגילה בקרב בני נוער], מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 20 בפברואר 2012}} | | Fahed Hakim,Elias Hellou, Aviv Goldbert, Rina Katz, Yedidia Bentur and Lea Bentur, The Acute Effects of Water-Pipe Smoking on the Cardiorespiratory System, Chest-official publication of the American College of chest Physicians, 2011}}{{הערה|אורינה אלמסי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03043.pdf עישון נרגילה בקרב בני נוער], מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 20 בפברואר 2012}} |
שורה 102: |
שורה 102: |
| * עישון מיד שניה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. בקרב מבוגרים עישון מיד שניה מקושר לסרטן ריאות ולמחלות לב ומלבד זאת הוא מקושר גם לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם. | | * עישון מיד שניה הוא [[גורם סיכון בריאותי]] ל[[אסתמה]], זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. בקרב מבוגרים עישון מיד שניה מקושר לסרטן ריאות ולמחלות לב ומלבד זאת הוא מקושר גם לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם. |
| | | |
− | נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון, ומתוכם כ-818 מתו עקב עישון כפוי. לחישוב [[השפעות חיצוניות|ההשפעות החיצוניות]] של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. {{הערה|שם =health2015}} | + | נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון, ומתוכם כ-818 מתו עקב עישון כפוי. לחישוב [[השפעות חיצוניות|ההשפעות החיצוניות]] של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוהה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. {{הערה|שם =health2015}} |
| | | |
| ==נזקים בריאותיים נוספים== | | ==נזקים בריאותיים נוספים== |