שינויים

'''אבטלה טכנולוגית''' (Technological unemployment) היא [[אבטלה]] הנגרמת כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]] ו[[התייעלות בייצור]] שמביאים להחלפת [[עובדים]] ב[[גורמי ייצור]] אחרים. זאת בניגוד לשיפורים טכנולוגים אחרים שמביאים לצמצום דרישה ליחידת תוצר עבור גורמי ייצור כמו [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]] [[קרקע]] או [[הון תעשייתי]].  

'''אבטלה טכנולוגית''' (באנגלית: '''Technological unemployment''') היא [[אבטלה]] הנגרמת כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]] ו[[התייעלות בייצור]] שמביאים להחלפת [[עובדים]] ב[[גורמי ייצור]] אחרים. זאת בניגוד לשיפורים טכנולוגים אחרים שמביאים לצמצום דרישה ליחידת תוצר עבור גורמי ייצור כמו [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]] [[קרקע]] או [[הון תעשייתי]].  

שיפורים טכנולוגים בייצור, מורידים את העלות של ייצור [[מוצרים]] ו[[שירותים]], ודבר זה עשוי להוביל לעליית [[ביקוש|הביקוש המצרפי]] אליהם (עקב הוזלת המחיר של המוצר) ואל מוצרים אחרים (עקב הגדלת ההכנסה הריאלית של הצרכנים). דבר זה עשוי להוביל לכך שחלק מהעובדים שפוטרו עקב השינוי הטכנולוגי, יועסקו במשרות חדשות שיפתחו באותו ענף או בענפים אחרים. תהליך העסקה מחדש זה, אינו אוטומטי ולא תמיד מתרחש בקצב גדול מספיק כדי לענות לעליה בהיצע העובדים. לדוגמה פיטורין של מסה גדולה של אנשים עלולה לגרור ירידה בהוצאות ולכן [[מיתון]]. באופן היסטורי היו תקופות של שינוי טכנולוגי שלא הובילו לעליה מהירה של הביקוש. כמו כן קיימת שאלה של איזה משרות הוחלפו. אם משרות הדורשות [[הון אנושי]]  

שיפורים טכנולוגים בייצור, מורידים את העלות של ייצור [[מוצרים]] ו[[שירותים]], ודבר זה עשוי להוביל לעליית [[ביקוש|הביקוש המצרפי]] אליהם (עקב הוזלת המחיר של המוצר) ואל מוצרים אחרים (עקב הגדלת ההכנסה הריאלית של הצרכנים). דבר זה עשוי להוביל לכך שחלק מהעובדים שפוטרו עקב השינוי הטכנולוגי, יועסקו במשרות חדשות שיפתחו באותו ענף או בענפים אחרים. תהליך העסקה מחדש זה, אינו אוטומטי ולא תמיד מתרחש בקצב גדול מספיק כדי לענות לעליה בהיצע העובדים. לדוגמה פיטורין של מסה גדולה של אנשים עלולה לגרור ירידה בהוצאות ולכן [[מיתון]]. באופן היסטורי היו תקופות של שינוי טכנולוגי שלא הובילו לעליה מהירה של הביקוש. כמו כן קיימת שאלה של איזה משרות הוחלפו. אם משרות הדורשות [[הון אנושי]]  

השפעות הטכנולוגיה על הביקוש לעובדים,  כוללות גם קיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום. קיצור זה, שנגרם עקב שילוב של קידמה טכנולוגית וחקיקה, פירושו שכמות העבודה מתחלקת על פני יותר עובדים. לו העובדים היו עובדים היו עובדים אותו מספר של שעות אזי לכאורה כמות האבטלה היתה הטכנולוגית הייתה גבוה יותר.  

השפעות הטכנולוגיה על הביקוש לעובדים,  כוללות גם קיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום. קיצור זה, שנגרם עקב שילוב של קידמה טכנולוגית וחקיקה, פירושו שכמות העבודה מתחלקת על פני יותר עובדים. לו העובדים היו עובדים היו עובדים אותו מספר של שעות אזי לכאורה כמות האבטלה הייתה הטכנולוגית הייתה גבוהה יותר.  

היבט נוסף של "אבטלה" הוא בהפסקת העבדת ילדים. עם זאת, כניסת נשים לשוק העבודה מהווה גורם הפוך שבו כמות העובדים הכשירים וההיצע של עובדים גדל, כך שמשק שיכול להכיל עבודת נשים הוא משק עם ביקוש לעבודה. יחד עם זה כניסת נשים לעבודה פרושה גם שאחוז העבודה הנדרש מכל משק בית גדל.  

היבט נוסף של "אבטלה" הוא בהפסקת העבדת ילדים. עם זאת, כניסת נשים לשוק העבודה מהווה גורם הפוך שבו כמות העובדים הכשירים וההיצע של עובדים גדל, כך שמשק שיכול להכיל עבודת נשים הוא משק עם ביקוש לעבודה. יחד עם זה כניסת נשים לעבודה פרושה גם שאחוז העבודה הנדרש מכל משק בית גדל.  

מחשוב החליף עבודות נוספות כמו מרכזניות בטלפון, והגדיל את הפריון בתחומים אחרים כמו תכנון לוגיסטי, ביצוע הנהלת חשבונות ועוד. בחלק מהתחומים הדבר גרר גם ירידה במחירי השירותים ועליה בביקוש אליהם - לדוגמה עליה בביקוש למצגות וסרטוני תדמית, בביצוע ניהול חשבונות או באפשרויות שונות של תכנון ועיצוב.  

מחשוב החליף עבודות נוספות כמו מרכזניות בטלפון, והגדיל את הפריון בתחומים אחרים כמו תכנון לוגיסטי, ביצוע הנהלת חשבונות ועוד. בחלק מהתחומים הדבר גרר גם ירידה במחירי השירותים ועליה בביקוש אליהם - לדוגמה עליה בביקוש למצגות וסרטוני תדמית, בביצוע ניהול חשבונות או באפשרויות שונות של תכנון ועיצוב.  

עבודות מאת חוקרים כמו David F. Noble ו-Jeremy Rifkin הוקדשו למחקר ההיסטוריה החברתית של מיכון ולהשפעה הפוטנציאלית של שינויים טכנולוגיים ומדעיים על ה[[כלכלה]]. יש הפוטרים אותם בתגית מזלזלת כ"[[נאו לודיטים]]".

עבודות מאת חוקרים כמו David F. Noble ו-Jeremy Rifkin הוקדשו למחקר ההיסטוריה החברתית של מיכון ולהשפעה הפוטנציאלית של שינויים טכנולוגיים ומדעיים על ה[[כלכלה]]. יש הפוטרים אותם בתגית מזלזלת כ"[[נאו-לודיטים]]".

==תאוריות בתחום==

==תאוריות בתחום==

בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי [[התקדמות טכנולוגית]] אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.  

בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי [[התקדמות טכנולוגית]] אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.  

על פי הגרסה הנפוצה ביותר של מודלים נאו קלאסיים לתיאור [[מיקרו כלכלה|מיקרו כלכלי]] של [[שוק משוכלל]], ה[[שכר]] של העובדים תלוי בעיקר ב[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שלהם. היות והכנסת עוד [[הון תעשייתי]] משפרת את התפוקה השולית של כל עובד, הכנסת עוד הון וטכנולוגיה ושיפור הפריון לעובד אמורה להוביל לעליית השכר בממוצע. עליה זו בשכר אמורה ליצור הגברת ביקוש למוצרים ושירותים חדשים, ודבר זה יקטין את האבטלה עקב אובדן משרות עקב מיכון. אפשר לראות שיש דוגמאות שדבר זה אינו נכון תמיד (ראו בהמשך על מיכון בענף המסעדנות).

על פי הגרסה הנפוצה ביותר של מודלים נאו-קלאסיים לתיאור [[מיקרו כלכלה|מיקרו כלכלי]] של [[שוק משוכלל]], ה[[שכר]] של העובדים תלוי בעיקר ב[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שלהם. היות והכנסת עוד [[הון תעשייתי]] משפרת את התפוקה השולית של כל עובד, הכנסת עוד הון וטכנולוגיה ושיפור הפריון לעובד אמורה להוביל לעליית השכר בממוצע. עליה זו בשכר אמורה ליצור הגברת ביקוש למוצרים ושירותים חדשים, ודבר זה יקטין את האבטלה עקב אובדן משרות עקב מיכון. אפשר לראות שיש דוגמאות שדבר זה אינו נכון תמיד (ראו בהמשך על מיכון בענף המסעדנות).

===פיתוח המגזר החמישוני===

===פיתוח המגזר החמישוני===

אנשים מ[[פרוייקט וונוס]] טוענים שאבטלה טכנולוגית היא בעיה הולכת וגוברת, וכי גם כאשר יש משרות בתחומי השירותים רבות מהן כרוכות בעבודה רוטינית ומשעממת מאד, שפוגמת בבריאות הנפשית והגופנית, מדובר בעבודות בשכר נמוך כמו מוכרות במסעדנות ובתחומי קמעונאות.  

אנשים מ[[פרוייקט וונוס]] טוענים שאבטלה טכנולוגית היא בעיה הולכת וגוברת, וכי גם כאשר יש משרות בתחומי השירותים רבות מהן כרוכות בעבודה רוטינית ומשעממת מאד, שפוגמת בבריאות הנפשית והגופנית, מדובר בעבודות בשכר נמוך כמו מוכרות במסעדנות ובתחומי קמעונאות.  

לטענת פרוייקט וונוס, אבטלה טכנולוגית היא למעשה מסווה של ברכה, אם הבעלות על ה[[הון]] היתה [[כלכלה דמוקרטית|דמוקרטית יותר]]. שכן אז החיסכון בעבודה שנגרם עקב מכונות לא היה גורם להתעשרות של מעטים ולאבטלה, [[עוני]] ועבודות מעצבנות לרבים, אלא פשוט ליותר פנאי, פחות עבודה לכולם ורווחה חברתית גבוה יותר. בדומה לכך ש[[מכונות כביסה]], [[מקררים]] ומכשירים ביתיים אחרים שחררו עקרות בית ממלאכות ניקיון ובישול משעממות, חוזרות וקשות לעבודות מהנות ויצירתיות יותר בבית ומחוץ לבית.

לטענת פרוייקט וונוס, אבטלה טכנולוגית היא למעשה מסווה של ברכה, אם הבעלות על ה[[הון]] היתה [[כלכלה דמוקרטית|דמוקרטית יותר]]. שכן אז החיסכון בעבודה שנגרם עקב מכונות לא היה גורם להתעשרות של מעטים ולאבטלה, [[עוני]] ועבודות מעצבנות לרבים, אלא פשוט ליותר פנאי, פחות עבודה לכולם ורווחה חברתית גבוהה יותר. בדומה לכך ש[[מכונות כביסה]], [[מקררים]] ומכשירים ביתיים אחרים שחררו עקרות בית ממלאכות ניקיון ובישול משעממות, חוזרות וקשות לעבודות מהנות ויצירתיות יותר בבית ומחוץ לבית.

==מיכון ואוטומציה במסעדנות==

==מיכון ואוטומציה במסעדנות==

במהלך החצי השני של המאה ה-20 החליפו רשתות [[מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] מסעדות מקומיות רבות. במקום לשלם לשף מקומי שמכין את האוכל, רשתות מזון אלה מכינות את האוכל בצורה מרוכזת במרכזי ייצור מקומיים או איזוריים. המזון נשלח לחנויות הרשת כשהוא קפוא או מקורר. העובדים נדרשים בעיקר לחמם ולהגיש את הארוחות ולספק שירותים שונים הקשורים במכירה כמו קבלת ההזמנה, יחס אישי ועוד. בהתאם לכך יצאו עובדים רבים שעבדו במסעדות והיו עובדים מיומנים, והוחלפו בעובדים לא מיומנים שניתן להחליפם בקלות רבה יותר ואפשר לשלם להם שכר נמוך יותר. רוב העובדים מקבלי שכר מינימום וחלקם הגדול הוא בני נוער או עובדים במשרות זמניות וחלקיות. כמו כן מבנה זה של רשת דרש תוספת תעסוקה של עובדים כמו מהנדסי מכונות, עובדים לוגיסטיקה וכו'. בסך הכל הכנסות הרשתות גדלו עקב הוזלת המחיר ליחידת מזון והגדלת המכירות וכן עקב הורדת העלויות של עבודה, ולכן לרשתות אלה היו [[יתרונות לגודל]] שהביאו לפריחתן על חשבון מסעדות מקומיות.   

במהלך החצי השני של המאה ה-20 החליפו רשתות [[מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] מסעדות מקומיות רבות. במקום לשלם לשף מקומי שמכין את האוכל, רשתות מזון אלה מכינות את האוכל בצורה מרוכזת במרכזי ייצור מקומיים או איזוריים. המזון נשלח לחנויות הרשת כשהוא קפוא או מקורר. העובדים נדרשים בעיקר לחמם ולהגיש את הארוחות ולספק שירותים שונים הקשורים במכירה כמו קבלת ההזמנה, יחס אישי ועוד. בהתאם לכך יצאו עובדים רבים שעבדו במסעדות והיו עובדים מיומנים, והוחלפו בעובדים לא מיומנים שניתן להחליפם בקלות רבה יותר ואפשר לשלם להם שכר נמוך יותר. רוב העובדים מקבלי שכר מינימום וחלקם הגדול הוא בני נוער או עובדים במשרות זמניות וחלקיות. כמו כן מבנה זה של רשת דרש תוספת תעסוקה של עובדים כמו מהנדסי מכונות, עובדים לוגיסטיקה וכו'. בסך הכל הכנסות הרשתות גדלו עקב הוזלת המחיר ליחידת מזון והגדלת המכירות וכן עקב הורדת העלויות של עבודה, ולכן לרשתות אלה היו [[יתרונות לגודל]] שהביאו לפריחתן על חשבון מסעדות מקומיות.   

דוגמה זו מראה על בעיה בתאוריה הנאו קלאסית שכן בעוד ההון התעשייתי בתעשייה גדל ויש בה יותר מיכון, וגם התפוקה השולית - מספר הארוחות שכל עובד או מסעדה יכולים למכור ביחידת זמן עלתה, אבל יחד עם זאת השכר של העובדים בענף ירד. הסיבה היא שקל יותר לפטר עובד ולשכור עובד לא מיומן אחר במקומו. עם הירידה ב[[הון אנושי]] בענף ירד בו השכר.  

דוגמה זו מראה על בעיה בתאוריה הנאו-קלאסית שכן בעוד ההון התעשייתי בתעשייה גדל ויש בה יותר מיכון, וגם התפוקה השולית - מספר הארוחות שכל עובד או מסעדה יכולים למכור ביחידת זמן עלתה, אבל יחד עם זאת השכר של העובדים בענף ירד. הסיבה היא שקל יותר לפטר עובד ולשכור עובד לא מיומן אחר במקומו. עם הירידה ב[[הון אנושי]] בענף ירד בו השכר.  

דוגמאות נוספות למיכון המזון כוללות הספקה של מגוון מוצרים בעלי מאפיינים של הכנה מהירה כמו עוגות בהכנה עצמית מהירה שנוצרו בשנות ה-50. דבר זה לא הוביל לפיטורי עובדים, אלא לחסכון עבודה של עקרות בית. עם זאת יש השפעות נוספות למיכון זה כמו שימוש מוגבר בחומרים עם חומרי שימור, חומרי גלם פחות בריאים והגברת הריכוזיות ב[[שוק המזון העולמי|שוק המזון]].  

דוגמאות נוספות למיכון המזון כוללות הספקה של מגוון מוצרים בעלי מאפיינים של הכנה מהירה כמו עוגות בהכנה עצמית מהירה שנוצרו בשנות ה-50. דבר זה לא הוביל לפיטורי עובדים, אלא לחסכון עבודה של עקרות בית. עם זאת יש השפעות נוספות למיכון זה כמו שימוש מוגבר בחומרים עם חומרי שימור, חומרי גלם פחות בריאים והגברת הריכוזיות ב[[שוק המזון העולמי|שוק המזון]].  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy אבטלה טכנולוגית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy אבטלה טכנולוגית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3586412,00.html למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?], וויינט, 01.11.2012

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3586412,00.html למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?], וויינט, 01.11.2012

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4271697,00.html רובוטים במקום עובדים], רועי צזנה, 22.08.12, ואינט

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4271697,00.html רובוטים במקום עובדים], רועי צזנה, 22.08.2012, ואינט

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2154726 אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים] אשר שכטר, דה מרקר, 01.11.2013

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2154726 אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים] אשר שכטר, דה מרקר, 01.11.2013

* [http://www.themarker.com/consumer/1.2222351 המכונה תיקח את ההזמנה - הטאבלט יביא את החשבון] רונית הראל, דה מארקר, 21.01.2014  

* [http://www.themarker.com/consumer/1.2222351 המכונה תיקח את ההזמנה - הטאבלט יביא את החשבון] רונית הראל, דה מארקר, 21.01.2014  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2224356 לצאת עם רובוט להפסקת צהריים: החידושים שיניעו את המהפכה התעשייתית הבאה] על רובוטים שיתופיים שעובדים עם בני אדם, אקונומיסט דרך דה מרקר, 23.01.2014  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2224356 לצאת עם רובוט להפסקת צהריים: החידושים שיניעו את המהפכה התעשייתית הבאה] על רובוטים שיתופיים שעובדים עם בני אדם, אקונומיסט דרך דה מרקר, 23.01.2014  

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3622943,00.html אנושות על אוטומט] על אובדן כישורים אצל בני אדם בגלל אוטומציה, ניקולאס קאר, אטלנטיק, 30.01.14

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3622943,00.html אנושות על אוטומט] על אובדן כישורים אצל בני אדם בגלל אוטומציה, ניקולאס קאר, אטלנטיק, 30.01.2014

* [http://www.themarker.com/magazine/1.2284024 האם אתם מוכנים לעידן המכונות החכמות?] אשר שכטר, דה מרקר, 26.04.2014  

* [http://www.themarker.com/magazine/1.2284024 האם אתם מוכנים לעידן המכונות החכמות?] אשר שכטר, דה מרקר, 26.04.2014  

* [http://tikunolam.co.il/2010/09/13/022/ אבטלה טכנולוגית, זה ממש מעבר לפינה] בבלוג "תיקון עולם", 13/09/2010

* [http://tikunolam.co.il/2010/09/13/022/ אבטלה טכנולוגית, זה ממש מעבר לפינה] בבלוג "תיקון עולם", 13.09.2010

* [http://robotswillstealyourjob.com/ Robots Will Steal Your Job, But That's OK] ספר משנת 2012, מאת Federico Pistono  

* [http://robotswillstealyourjob.com/ Robots Will Steal Your Job, But That's OK] ספר משנת 2012, מאת Federico Pistono