שינויים

בעקבות פרשת [[נחל הקישון|צוללי השייטת בקישון]] ובעקבות דיווחים של חיילים שחשו ברע סמוך ל[[רמת חובב]] הוקמה בשנת 2003 '''ועדת אלמוג''', אותה ריכז דוקטור שלמה אלמוג מהמכון לטוקסולוגיה ופרמוקלוגיה קלינית מבית חולים תל השומר.{{הערה|1=[https://www.dropbox.com/s/q2u05eoi1cws39b/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%20%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92.pdf?dl=0 ועדת אלמוג]}} יחד אתו ישבו שלושה נציגים מ[[המשרד להגנת הסביבה]]: אביבה טרכטמן, שולי נזר ואריק קרסנטי. הוועדה עבדה במשך 3 שנים כדי להכין ערכי ייחוס סביבתיים באוויר עבור 112 מזהמים כימיים שונים, ופרסמה את מסקנותיה במרץ 2006.{{הערה|שם=almog2006|ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Industry/Documents/%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA/chemical_pollutants_value.pdf דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר], דוח וועדת אלמוג, מרץ 2006}} ערכי הייחוס מבטעים את הריכוז המירבי של מזהמי אוויר שונים, אשר חשיפה נשימתית אליהם במשך כל החיים לא צפויה לגרור נזקים בריאותיים לרוב האוכלוסייה כולל אוכלוסיות פגיעות כמו זקני, ילדים, נשים בהריון, אנשים עם בעיות בדרכי הנשימה ועוד. נספח 5 בדו"ח הועדה מפרט מהם ערכי היחוס השנתיים למזהמים כימיים באוויר, מה רמת הביטחון שמדובר בחומרי [[חומר מסרטן|מסרטנים]] ידי גופי בריאות עולמיים (במקרים שבהם מדובר בסכנת סרטן), ומה האיבר או הרקמה שעלולים להיפגע. {{הערה|שם=almog2006}}

בעקבות פרשת [[נחל הקישון|צוללי השייטת בקישון]] ובעקבות דיווחים של חיילים שחשו ברע סמוך ל[[רמת חובב]] הוקמה בשנת 2003 '''ועדת אלמוג''', אותה ריכז דוקטור שלמה אלמוג מהמכון לטוקסולוגיה ופרמוקלוגיה קלינית מבית חולים תל השומר.{{הערה|1=[https://www.dropbox.com/s/q2u05eoi1cws39b/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%20%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92.pdf?dl=0 ועדת אלמוג]}} יחד אתו ישבו שלושה נציגים מ[[המשרד להגנת הסביבה]]: אביבה טרכטמן, שולי נזר ואריק קרסנטי. הוועדה עבדה במשך 3 שנים כדי להכין ערכי ייחוס סביבתיים באוויר עבור 112 מזהמים כימיים שונים, ופרסמה את מסקנותיה במרץ 2006.{{הערה|שם=almog2006|ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Industry/Documents/%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA/chemical_pollutants_value.pdf דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר], דוח וועדת אלמוג, מרץ 2006}} ערכי הייחוס מבטעים את הריכוז המירבי של מזהמי אוויר שונים, אשר חשיפה נשימתית אליהם במשך כל החיים לא צפויה לגרור נזקים בריאותיים לרוב האוכלוסייה כולל אוכלוסיות פגיעות כמו זקני, ילדים, נשים בהריון, אנשים עם בעיות בדרכי הנשימה ועוד. נספח 5 בדו"ח הועדה מפרט מהם ערכי היחוס השנתיים למזהמים כימיים באוויר, מה רמת הביטחון שמדובר בחומרי [[חומר מסרטן|מסרטנים]] ידי גופי בריאות עולמיים (במקרים שבהם מדובר בסכנת סרטן), ומה האיבר או הרקמה שעלולים להיפגע. {{הערה|שם=almog2006}}

לפי תחזית המופיעה בדו"ח "בריאות וסביבה 2014" של משרד הבריאות והקרן לבריאות ולסביבה, נכון לשנת 2015 [[חומר חלקיקי|חלקיקים עדינים]] (2.5 מיקרון) צפויים לגרום לכ-448 מקרי מוות מוקדם עקב מחלת לב איסכמתית. חלקיקים נשימים בגודל 10 מיקרון צפויים לגרום למוות של עוד 149 אנשים נוספים. [[אוזון בגובה הקרקע]] צפוי להרוג בטרם עת עוד 20 אנשים נוספים. סה"כ מדובר במוות בטרם עת של 617 בני אדם בשנה. שנות החיים שיגרעו עקב מוות (חלק ממדד של [[נטל תחלואה]]) יהיו 27,860 שנה. חלקיקים נשימים עדינים צפויים לגרום גם לתחלואה של 166 חולים בסרטן ריאות. חלקיקים נשימים בגודל 1 מיקרון צפויים לתרום 54 מקרי אישפוז עקב בעיות בלב ובכלי הדם, 396 מקרי אישפוז עקב בעיות נשימה, ו-2,230 ימי שימוש בתרופות עקב אסתמה. אוזון בגבוה הקרקע צפוי לתרום 44 מקרי אישפוז עקב בעיות נשימה. העלות הכרוכה בחריגה מערכי היעד של אוזון ושל חומר חלקיקי מוערכת ב-22 מיליארד ש"ח בשנת 2015, וב-24 מיליארד ש"ח בשנת 2020.<ref name="health2014">ד"ר תמר ברמן, ד"ר איזבלה קרקיס, ד"ר שי רייכר, [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה </ref>

לפי תחזית המופיעה בדו"ח "בריאות וסביבה 2014" של משרד הבריאות והקרן לבריאות ולסביבה, נכון לשנת 2015 [[חומר חלקיקי|חלקיקים עדינים]] (2.5 מיקרון) צפויים לגרום לכ-448 מקרי מוות מוקדם עקב מחלת לב איסכמתית. חלקיקים נשימים בגודל 10 מיקרון צפויים לגרום למוות של עוד 149 אנשים נוספים. [[אוזון בגובה הקרקע]] צפוי להרוג בטרם עת עוד 20 אנשים נוספים. סה"כ מדובר במוות בטרם עת של 617 בני אדם בשנה. שנות החיים שיגרעו עקב מוות (חלק ממדד של [[נטל תחלואה]]) יהיו 27,860 שנה. חלקיקים נשימים עדינים צפויים לגרום גם לתחלואה של 166 חולים בסרטן ריאות. חלקיקים נשימים בגודל 1 מיקרון צפויים לתרום 54 מקרי אישפוז עקב בעיות בלב ובכלי הדם, 396 מקרי אישפוז עקב בעיות נשימה, ו-2,230 ימי שימוש בתרופות עקב אסתמה. אוזון בגובה הקרקע צפוי לתרום 44 מקרי אישפוז עקב בעיות נשימה. העלות הכרוכה בחריגה מערכי היעד של אוזון ושל חומר חלקיקי מוערכת ב-22 מיליארד ש"ח בשנת 2015, וב-24 מיליארד ש"ח בשנת 2020.<ref name="health2014">ד"ר תמר ברמן, ד"ר איזבלה קרקיס, ד"ר שי רייכר, [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה </ref>

באפריל 2015 התפרסם מחקר של ארגון הבריאות העולמי, לפיו זיהום בישראל תורם בכל שנה למוות בטרם-עת של כ-2,500 בני אדם (על פי נתונים מ-2010). לשם השוואה עם מדינות דומות בגודל האוכלוסייה, בבלגיה, מספר מקרי המוות מזיהום האוויר נאמד ביותר מ–6,000 מקרי מוות. לעומת זאת בנורווגיה, מספר מקרי המוות נאמד ב-353 מקרים. פיזור האוכלוסייה שם מפחית את החשיפה למקורות זיהום משמעותיים. הארגון מעריך כי לישראל נגרם נזק של כ-3.3 אחוז מהתמ"ג שהם 7 מיליארד דולר או 27 מיליארד ש"ח<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> [http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0008/276956/PR_Economics-Annex_en.pdf?ua=1] לפי גורמים במשרד הגנת הסביבה הערכת כמות המוות בטרם עת בישראל גדלה בשנים האחרונות פי 3 עקב שינוי הערכות בעולם על הסיכון בזיהום האוויר, בין היתר הכללת הדיזל כמסרטן וודאי בבני אדם. <ref name="walla2015">[http://news.walla.co.il/item/2836183 2,500 בני אדם מתים מזיהום אוויר כל שנה - ולאיש לא אכפת] עדי חשמונאי, וואלה, 09.03.2015 </ref>

באפריל 2015 התפרסם מחקר של ארגון הבריאות העולמי, לפיו זיהום בישראל תורם בכל שנה למוות בטרם-עת של כ-2,500 בני אדם (על פי נתונים מ-2010). לשם השוואה עם מדינות דומות בגודל האוכלוסייה, בבלגיה, מספר מקרי המוות מזיהום האוויר נאמד ביותר מ–6,000 מקרי מוות. לעומת זאת בנורווגיה, מספר מקרי המוות נאמד ב-353 מקרים. פיזור האוכלוסייה שם מפחית את החשיפה למקורות זיהום משמעותיים. הארגון מעריך כי לישראל נגרם נזק של כ-3.3 אחוז מהתמ"ג שהם 7 מיליארד דולר או 27 מיליארד ש"ח<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> [http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0008/276956/PR_Economics-Annex_en.pdf?ua=1] לפי גורמים במשרד הגנת הסביבה הערכת כמות המוות בטרם עת בישראל גדלה בשנים האחרונות פי 3 עקב שינוי הערכות בעולם על הסיכון בזיהום האוויר, בין היתר הכללת הדיזל כמסרטן וודאי בבני אדם. <ref name="walla2015">[http://news.walla.co.il/item/2836183 2,500 בני אדם מתים מזיהום אוויר כל שנה - ולאיש לא אכפת] עדי חשמונאי, וואלה, 09.03.2015 </ref>