שורה 7: |
שורה 7: |
| | | |
| ==בעיות בחישוב מדד המחירים לצרכן== | | ==בעיות בחישוב מדד המחירים לצרכן== |
− | קיימות מספר בעיות בחישוב המדד ובראשן הקביעה של מהו סל המוצרים שעליו מסתכלים. דבר זה נובע מהשאלה הנוספת מיהם הצרכנים שעליהם מסתכלים. בעיות של [[אי שוויון כלכלי]] וסוגים אחרים של אי שוויון עלולים לגורם לכך שהרכב הסל אינו מייצג את האינפלציה שמרגישים צרכנים שונים. בעיה נוספת היא נסיון של רשויות המדינה להציג אינפלציה נמוכה יותר כדי לזכות באהדה ציבורית ולמשוך השקעות מחו"ל. | + | קיימות מספר בעיות בחישוב המדד ובראשן הקביעה של מהו סל המוצרים שעליו מסתכלים. דבר זה נובע מהשאלה הנוספת מיהם הצרכנים שעליהם מסתכלים. בעיות של [[אי שוויון כלכלי]] וסוגים אחרים של אי שוויון עלולים לגרום לכך שהרכב הסל אינו מייצג את האינפלציה שמרגישים צרכנים שונים. בעיה נוספת היא ניסיון של רשויות המדינה להציג אינפלציה נמוכה יותר כדי לזכות באהדה ציבורית ולמשוך השקעות מחו"ל. |
| | | |
| ===קביעת סל המוצרים הנכללים בסל=== | | ===קביעת סל המוצרים הנכללים בסל=== |
שורה 15: |
שורה 15: |
| | | |
| הכלכלן אלון מרום טוען כי מוצר שצפוי להתייקר, כמו דירה, לא נכלל בחישוב. לעומת זאת, לאחר ששירות מסוים כבר התייקר וצפוי לרדת, כמו שכר דירה, מחזקים את משקלו בסל המוצרים והשירותים. כך הוציאו מהסל את מחירי הדירות בתום גל ההתייקרויות לפני בשנות ה-2000 וכך חיזקו את מרכיב שכר הדירה בפברואר 2011. החשב הכללי לשעבר, [[ירון זליכה]], טוען שאם היו משכללים בחישוב את מרכיב הדיור ואת בועת שוק ההון, האינפלציה האמיתית בשנה האחרונה הייתה של תשעה אחוזים - פי שלושה ויותר מזו הרשמית. חיים נתן ממנורה-מבטחים אומר שאף על פי שעליית מחירי הדיור הרשמית בכל שנת 2010 הייתה 4.9 אחוזים בלבד, הרי שזו המשתקפת מהעסקאות המדווחות עמדה על 17.3 אחוז (על פי נתוני הלמ"ס). | | הכלכלן אלון מרום טוען כי מוצר שצפוי להתייקר, כמו דירה, לא נכלל בחישוב. לעומת זאת, לאחר ששירות מסוים כבר התייקר וצפוי לרדת, כמו שכר דירה, מחזקים את משקלו בסל המוצרים והשירותים. כך הוציאו מהסל את מחירי הדירות בתום גל ההתייקרויות לפני בשנות ה-2000 וכך חיזקו את מרכיב שכר הדירה בפברואר 2011. החשב הכללי לשעבר, [[ירון זליכה]], טוען שאם היו משכללים בחישוב את מרכיב הדיור ואת בועת שוק ההון, האינפלציה האמיתית בשנה האחרונה הייתה של תשעה אחוזים - פי שלושה ויותר מזו הרשמית. חיים נתן ממנורה-מבטחים אומר שאף על פי שעליית מחירי הדיור הרשמית בכל שנת 2010 הייתה 4.9 אחוזים בלבד, הרי שזו המשתקפת מהעסקאות המדווחות עמדה על 17.3 אחוז (על פי נתוני הלמ"ס). |
− | <ref name="merom">אלון מרום, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/266/585.html מדד המחירים לצרכן המרומה], nrg 3/8/2008</ref> | + | <ref name="merom">אלון מרום, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/266/585.html מדד המחירים לצרכן המרומה], nrg 3.8.2008</ref> |
| | | |
| ===זהות הצרכנים=== | | ===זהות הצרכנים=== |
− | זהות הצרכנים: בקבוצה הטרוגנית של צרכנים, ייתכנו סלים שונים למדי. לדוגמה הורים לילדים ישקיעו הרבה ב[[חינוך]]. עשויים להיות הבדלים בין צרכנים בעלי טעמים שונים או הכנסות שונות, ובין קבוצות אתניות ורמה של דתיות. [[אי שוויון כלכלי]], [[אי שוויון בריאותי]] ו[[אי שוויון תחבורתי]] מהווים הבדלים בין האוכלוסיות המשפיעים על נתוני ההכנסות שלהם. לדוגמה בישראל [[עוני|עניים]] מוציאים אחוז גבוה בהרבה משכרם על דיור, לעומת העשירים. תושבי הפריפרייה וה[[פרבור|פרברים]] מחזיקים מכוניות פרטיות בכמות גבוהה יותר יחסית לתושבי הערים הגדולות והצפופות. מחלת ה[[סוכרת]] פוגעת הרבה יותר בעניים - ולכן ההוצאות שלהם על טיפולים במחלה ועל הוצאות נלוות (לדוגמה מטפלות לטיפול בילדים בזמן ניתוחים והחלמה), [[נכות]] ועוד - משפיעה עליהם בצורה שונה יחסית לעשירים. | + | זהות הצרכנים: בקבוצה הטרוגנית של צרכנים, ייתכנו סלים שונים למדי. לדוגמה הורים לילדים ישקיעו הרבה ב[[חינוך]]. עשויים להיות הבדלים בין צרכנים בעלי טעמים שונים או הכנסות שונות, ובין קבוצות אתניות ורמה של דתיות. [[אי שוויון כלכלי]], [[אי שוויון בריאותי]] ו[[אי שוויון תחבורתי]] מהווים הבדלים בין האוכלוסיות המשפיעים על נתוני ההכנסות שלהם. לדוגמה בישראל [[עוני|עניים]] מוציאים אחוז גבוה בהרבה משכרם על דיור, לעומת העשירים. תושבי הפריפריה וה[[פרבור|פרברים]] מחזיקים מכוניות פרטיות בכמות גבוהה יותר יחסית לתושבי הערים הגדולות והצפופות. מחלת ה[[סוכרת]] פוגעת הרבה יותר בעניים - ולכן ההוצאות שלהם על טיפולים במחלה ועל הוצאות נלוות (לדוגמה מטפלות לטיפול בילדים בזמן ניתוחים והחלמה), [[נכות]] ועוד - משפיעה עליהם בצורה שונה יחסית לעשירים. |
| | | |
| לפירמות יש סל צריכה שונה למדי מזה של צרכנים פרטיים (אין הוצאות בחינוך, בריאות ומזון לדוגמה, ויש הוצאות גבוהות בתחומים של ארנונה, חשמל, ושכר דירה) ולפירמות ב[[ענפי תעשייה]] שונים יש הוצאות מסוגים שונים - לענף השירותים, התעשייה והחקלאות הוצאות שונות על מרכיבים. | | לפירמות יש סל צריכה שונה למדי מזה של צרכנים פרטיים (אין הוצאות בחינוך, בריאות ומזון לדוגמה, ויש הוצאות גבוהות בתחומים של ארנונה, חשמל, ושכר דירה) ולפירמות ב[[ענפי תעשייה]] שונים יש הוצאות מסוגים שונים - לענף השירותים, התעשייה והחקלאות הוצאות שונות על מרכיבים. |
| | | |
− | שילוב הדברים האלה פרושו שייתכן שעבור תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה תושבי בני ברק) יהיה שיעור אינפלציה שונה למדי מתת קבוצה אחרת באוכלוסייה, או מכלל האוכלוסייה. לדוגמה היות והעניים משלמים יותר על דיור מסך הכנסותיהם, ויש להם גם פחות דירות בבעלותם, הם צפויים להיפגע יותר מכלל האוכלוסייה מייקור הדיור. לעומת זאת העשירון העליון, המאיון העליון והאלפיון העליון יכולים להנות מייקור הדיור היות והם מחזיקים בדירות ובקרקעות וערך הנכסים שלהם עולה. | + | שילוב הדברים האלה פירושו שייתכן שעבור תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה תושבי בני ברק) יהיה שיעור אינפלציה שונה למדי מתת קבוצה אחרת באוכלוסייה, או מכלל האוכלוסייה. לדוגמה היות והעניים משלמים יותר על דיור מסך הכנסותיהם, ויש להם גם פחות דירות בבעלותם, הם צפויים להיפגע יותר מכלל האוכלוסייה מייקור הדיור. לעומת זאת העשירון העליון, המאיון העליון והאלפיון העליון יכולים להנות מייקור הדיור היות והם מחזיקים בדירות ובקרקעות וערך הנכסים שלהם עולה. |
| | | |
| ===שינוי באיכות ובזהות המוצרים=== | | ===שינוי באיכות ובזהות המוצרים=== |
| שינוי בזהות המוצרים: כיצד מטפלים בכניסת מוצרים חדשים לסל התצרוכת ובהעלמות של מוצרים אחרים לדוגמה כניסה של טלפונים סלולריים או העלמות של אבטיחים עם גרעינים? שינויים באיכות המוצרים: ניתן להתייחס לזאת כאל העלמות מוצר וכניסת מוצר אחר במקומו. כיצד מאגדים יחד מוצרים באיכות שונה זה מזה? לדוגמה האם "עגבניות" כולל בתוכו עגבניות מזנים שונים ובאיכויות שונות? | | שינוי בזהות המוצרים: כיצד מטפלים בכניסת מוצרים חדשים לסל התצרוכת ובהעלמות של מוצרים אחרים לדוגמה כניסה של טלפונים סלולריים או העלמות של אבטיחים עם גרעינים? שינויים באיכות המוצרים: ניתן להתייחס לזאת כאל העלמות מוצר וכניסת מוצר אחר במקומו. כיצד מאגדים יחד מוצרים באיכות שונה זה מזה? לדוגמה האם "עגבניות" כולל בתוכו עגבניות מזנים שונים ובאיכויות שונות? |
| | | |
− | כדי לנסות להתמודד עם בעיה זו הוצע הרעיון של [[פונקציית מחירים הדונית]] שבה מתחשבים לא רק בסוג המוצרים אלא גם באיכות שלהם. לדוגמה טלפונים או מכוניות משוכללות יותר יחשבו שיפור לעומת דגמים מוקדמים יותר. גם לגישה זו יש בעיות שונות - צרכנים המעדיפים מוצרים פשוטים יותר מסיבות של [[פשטות מרצון]], נסיון להקטין [[טביעת רגל אקולוגית]], או קושי לתפעול טכנולוגיות חדשות ומסובכות יותר (לדוגמה אוכלוסייה זקנה יותר) יסבלו בגישה זו. שכן למרות שהם משלמים יותר על מוצרים שהם אינם מעוניינים בהם (ומוצרים פשוטים וזולים יותר נעלמו מהשוק) הדבר נחשב כאילו חל שיפור באיכות חייהם. בכל מקרה קשה לבצע התחשבות בשינוי של איכות מוצרים בלי להכניס לתוך מדד המחירים לצרכן מדד ערכי. | + | כדי לנסות להתמודד עם בעיה זו הוצע הרעיון של [[פונקציית מחירים הדונית]] שבה מתחשבים לא רק בסוג המוצרים אלא גם באיכות שלהם. לדוגמה טלפונים או מכוניות משוכללות יותר יחשבו שיפור לעומת דגמים מוקדמים יותר. גם לגישה זו יש בעיות שונות - צרכנים המעדיפים מוצרים פשוטים יותר מסיבות של [[פשטות מרצון]], ניסיון להקטין [[טביעת רגל אקולוגית]], או קושי לתפעול טכנולוגיות חדשות ומסובכות יותר (לדוגמה אוכלוסייה זקנה יותר) יסבלו בגישה זו. שכן למרות שהם משלמים יותר על מוצרים שהם אינם מעוניינים בהם (ומוצרים פשוטים וזולים יותר נעלמו מהשוק) הדבר נחשב כאילו חל שיפור באיכות חייהם. בכל מקרה קשה לבצע התחשבות בשינוי של איכות מוצרים בלי להכניס לתוך מדד המחירים לצרכן מדד ערכי. |
| | | |
− | החישוב המקורי של פונקציית מחירים הדונית נוסח בארצות הברית לגבי [[מכוניות]] - מכוניות גדולות יותר, בעלות נפח מנוע גדול יותר, ושמסוגלות להגיע למהירות גבוהה יותר. הבעיה בגישה זו היא מדידה של תועלת הצרכן בלבד, בלי להתחשב ב[[השפעות חיצוניות]] שכן מכוניות גדולות ומהירות יותר פרושן [[תאונות דרכים]] מסוכנות יותר, במיוחד בהקשר של מכוניות אחרות קטנות יותר, [[תחבורת אופניים]] ו[[הולכי רגל]]. מנועים גדולים יותר אינם בהכרח טובים יותר - הם בזבזניים יותר ב[[נפט|דלק]] וגורמים ל[[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר]] רב יותר. בחירה בעקרון של פונקציית מחירים הדוניסטית מדגימה את הטענה של הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]] ב"[[חברת השפע]]" לפיה יש דגש רב מידי על מדידה ופיתוח של מוצרים פרטיים לצד הזנחה של [[מוצרים ציבוריים]] ועלויות כלכליות הנגרמות לציבור בשל כך. לדוגמה אפשר להתייחס אל אוויר נקי, העדר [[רעש]] ובטיחות בדרכים כאל גורמים המשפיעים לטובה על איכות החיים, אבל מדד המחירים לצרכן אינו מתחשב בדברים אלה, ופונקציית מחירים הדונית, טועת שאיכות החיים טובה יותר ככל שהפגיעה בהם היא חזקה יותר. | + | החישוב המקורי של פונקציית מחירים הדונית נוסח בארצות הברית לגבי [[מכוניות]] - מכוניות גדולות יותר, בעלות נפח מנוע גדול יותר, ושמסוגלות להגיע למהירות גבוהה יותר. הבעיה בגישה זו היא מדידה של תועלת הצרכן בלבד, בלי להתחשב ב[[השפעות חיצוניות]] שכן מכוניות גדולות ומהירות יותר פירושן [[תאונות דרכים]] מסוכנות יותר, במיוחד בהקשר של מכוניות אחרות קטנות יותר, [[תחבורת אופניים]] ו[[הולכי רגל]]. מנועים גדולים יותר אינם בהכרח טובים יותר - הם בזבזניים יותר ב[[נפט|דלק]] וגורמים ל[[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר]] רב יותר. בחירה בעקרון של פונקציית מחירים הדוניסטית מדגימה את הטענה של הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]] ב"[[חברת השפע]]" לפיה יש דגש רב מידי על מדידה ופיתוח של מוצרים פרטיים לצד הזנחה של [[מוצרים ציבוריים]] ועלויות כלכליות הנגרמות לציבור בשל כך. לדוגמה אפשר להתייחס אל אוויר נקי, העדר [[רעש]] ובטיחות בדרכים כאל גורמים המשפיעים לטובה על איכות החיים, אבל מדד המחירים לצרכן אינו מתחשב בדברים אלה, ופונקציית מחירים הדונית, טועת שאיכות החיים טובה יותר ככל שהפגיעה בהם היא חזקה יותר. |
| | | |
| ==השלכות של עיוותים בחישוב המדד== | | ==השלכות של עיוותים בחישוב המדד== |
− | מדד המחירים לצרכן עלול לגרום לעיוותים בחישובי שונים כמו [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] ובחישובי ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה כלכלית]] . התוצר גדל באחוז מסויים ומחושב לפי גודל [[כסף|כספי]]. מגידול זה מפחיתים את כמות ה[[אינפלציה]]. אם מדד המחירים מצביע על אינפלציה נמוכה מידי מתקבלת תמונה כאילו התרחשה צמיחה כלכלית גבוה. עיוותים במדד זה יכולים לגרום לעיוותים רבים נוספים כמו חישוב תוצר ריאלי על פני שנים, או חישוב עלויות [[חומרי גלם]] או מוצרים על פני שנים. | + | מדד המחירים לצרכן עלול לגרום לעיוותים בחישובי שונים כמו [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] ובחישובי ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה כלכלית]] . התוצר גדל באחוז מסויים ומחושב לפי גודל [[כסף|כספי]]. מגידול זה מפחיתים את כמות ה[[אינפלציה]]. אם מדד המחירים מצביע על אינפלציה נמוכה מידי מתקבלת תמונה כאילו התרחשה צמיחה כלכלית גבוהה. עיוותים במדד זה יכולים לגרום לעיוותים רבים נוספים כמו חישוב תוצר ריאלי על פני שנים, או חישוב עלויות [[חומרי גלם]] או מוצרים על פני שנים. |
| | | |
| מדד המחירים לצרכן עלול לגרום לעיוותים בהקשר של [[אי שוויון כלכלי]], אינפלציה ו[[רווחה חברתית]], משום שהוא מחושב עבור צרכן ממוצע. דבר זה גורם לכך שמחירים שרואים אזרחים עשירים על מוצרי יוקרה ומחירים שרואים העניים נכנסים שניהם לסל. בעוד שפועל הרכב הסלים, רמות המחירים על הסלים ואחוז ההוצאה מההכנסה שונה מאד בין משקי בית ברמות הכנסה שונות, הסל מחושב עבור כל רמות ההכנסה. דבר זה עלול לגרם להצגה לא נכונה של המצב הכלכלי -חברתי. | | מדד המחירים לצרכן עלול לגרום לעיוותים בהקשר של [[אי שוויון כלכלי]], אינפלציה ו[[רווחה חברתית]], משום שהוא מחושב עבור צרכן ממוצע. דבר זה גורם לכך שמחירים שרואים אזרחים עשירים על מוצרי יוקרה ומחירים שרואים העניים נכנסים שניהם לסל. בעוד שפועל הרכב הסלים, רמות המחירים על הסלים ואחוז ההוצאה מההכנסה שונה מאד בין משקי בית ברמות הכנסה שונות, הסל מחושב עבור כל רמות ההכנסה. דבר זה עלול לגרם להצגה לא נכונה של המצב הכלכלי -חברתי. |
| | | |
− | לדוגמה אם קיימת התייקרות בשוק הדיור, משקי בית עניים יכולים לעמוד בפני אינפלציה גבוהה יחסית לשאר החברה, שכן דיור הוא סעיף מרכזי עכור משקי בית עניים שמוציאים עלין אחוז גבוה יותר מהכנסתם יחסית לשכבות עשירות יותר. בעוד משפחות עשירות יותר לא ירגישו התייקרות זו. השכבות העשירות יכולות במקביל להגדלת ההוצאה על הדיור לחוות גם עליה בהכנסה אם הם בעלי דירות, ובממוצע לשכבות אלה אכן יש יותר בעלות על דיור. הסל מכיל את עליות המחירים הממוצעת ובכך מסתיר את האינפלציה שחווים העניים. | + | לדוגמה אם קיימת התייקרות בשוק הדיור, משקי בית עניים יכולים לעמוד בפני אינפלציה גבוהה יחסית לשאר החברה, שכן דיור הוא סעיף מרכזי עבור משקי בית עניים שמוציאים עליו אחוז גבוה יותר מהכנסתם יחסית לשכבות עשירות יותר. בעוד משפחות עשירות יותר לא ירגישו התייקרות זו. השכבות העשירות יכולות במקביל להגדלת ההוצאה על הדיור לחוות גם עליה בהכנסה אם הם בעלי דירות, ובממוצע לשכבות אלה אכן יש יותר בעלות על דיור. הסל מכיל את עליות המחירים הממוצעת ובכך מסתיר את האינפלציה שחווים העניים. |
| | | |
| בנוסף, תשלומי רווחה והצמדות של שכר עובדים בהסכמים קיבוציים והחזרי חובות צמודים גם הם לאינפלציה שמחושבת על ידי מדד המחירים לצרכן, דבר הגורר עיוותים נוספים. | | בנוסף, תשלומי רווחה והצמדות של שכר עובדים בהסכמים קיבוציים והחזרי חובות צמודים גם הם לאינפלציה שמחושבת על ידי מדד המחירים לצרכן, דבר הגורר עיוותים נוספים. |
שורה 52: |
שורה 52: |
| * [http://www1.bizportal.co.il/article/237930 שלמה מעוז: "הלמ"ס מסתירה את האינפלציה, שיעורה צריך להיות כפול"] ביזפורטל, 16.06.2010 | | * [http://www1.bizportal.co.il/article/237930 שלמה מעוז: "הלמ"ס מסתירה את האינפלציה, שיעורה צריך להיות כפול"] ביזפורטל, 16.06.2010 |
| * [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3595099,00.html איך באמת מחשבים את מדד המחירים לצרכן?] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 10.02.2013 | | * [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3595099,00.html איך באמת מחשבים את מדד המחירים לצרכן?] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 10.02.2013 |
− | * [https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=RDaA-R0GHaI מה מסתתר מאחורי מדידת האינפלציה בישראל?] מתוך: סדר יום עם קרן נויבך, ואייל עופר, 15 באפריל 2012. | + | * [https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=RDaA-R0GHaI מה מסתתר מאחורי מדידת האינפלציה בישראל?] מתוך: סדר יום עם קרן נויבך, ואייל עופר, 15 באפריל 2012 |
| * [http://www.themarker.com/opinion/1.2441319 בנק ישראל טועה: מעמד הביניים חנוק] אייל עופר, ישראל יקרה לנו, בדה-מרקר, 22.09.2014 | | * [http://www.themarker.com/opinion/1.2441319 בנק ישראל טועה: מעמד הביניים חנוק] אייל עופר, ישראל יקרה לנו, בדה-מרקר, 22.09.2014 |
| | | |