שורה 2: |
שורה 2: |
| | | |
| הגורם המסתמן לתופעה זו הוא שימוש ב[[חומרי הדברה]] נפוצים ממשפחת neonicotinoids כמו glyphosate, imidacloprid ו-clothianidin שבוצע קישור בין השימוש בהם לבין עליה בכמות הדבורים שמתו מאז 2005. בשנת 2012 פורסמו מספר מחקרים בלתי תלויים עם ביקורת עמיתים שהראו שחומרי הדברה מסוג neonicotinoids הם בעלי מספר נתיבי השפעה על הדבורים, נתיבים שלא חשבו עליהם בעבר כמו דרך אבק, אבקת הפרחים והצוף. רעילות זו ברמות מתחת לננו-גרם גרמה לכך שדבורים פועלות לא הצליחו לחזור אל הכוורת. כמו כן חומרים אלה הם בעלי עמידות בסביבה בנתיבי השקיה וב[[קרקע]]. מחקרים אלה הובילו לפרסום מחקר רשמי בשנת 2013 מטעם European Food Safety Authority שמצא כי חומרי הדברה מסוג neonicotinoids מהווים סיכון חריג שלא ניתן לקבלו לדבורים, וכי [[הפרטת המחקר|מחקרים במימון התעשייה]] שטענו כי חומרי ההדברה בטוחים, ושעליהם התבססו גורמי האכיפה היו לקויים. גורמים אפשריים אחרים לתסמין התמוטטות המושבה כוללים וירוסים, ופטריות. | | הגורם המסתמן לתופעה זו הוא שימוש ב[[חומרי הדברה]] נפוצים ממשפחת neonicotinoids כמו glyphosate, imidacloprid ו-clothianidin שבוצע קישור בין השימוש בהם לבין עליה בכמות הדבורים שמתו מאז 2005. בשנת 2012 פורסמו מספר מחקרים בלתי תלויים עם ביקורת עמיתים שהראו שחומרי הדברה מסוג neonicotinoids הם בעלי מספר נתיבי השפעה על הדבורים, נתיבים שלא חשבו עליהם בעבר כמו דרך אבק, אבקת הפרחים והצוף. רעילות זו ברמות מתחת לננו-גרם גרמה לכך שדבורים פועלות לא הצליחו לחזור אל הכוורת. כמו כן חומרים אלה הם בעלי עמידות בסביבה בנתיבי השקיה וב[[קרקע]]. מחקרים אלה הובילו לפרסום מחקר רשמי בשנת 2013 מטעם European Food Safety Authority שמצא כי חומרי הדברה מסוג neonicotinoids מהווים סיכון חריג שלא ניתן לקבלו לדבורים, וכי [[הפרטת המחקר|מחקרים במימון התעשייה]] שטענו כי חומרי ההדברה בטוחים, ושעליהם התבססו גורמי האכיפה היו לקויים. גורמים אפשריים אחרים לתסמין התמוטטות המושבה כוללים וירוסים, ופטריות. |
| + | |
| + | ב 2013 בוצע מחקר אשר הראה כי גם לקוטלי פטריות יש כנראה קשר לתופעה. הדבורים שאכלו מזון שזוהם בקוטלי פטריות היו רגישים פי 2-3 להדבקות בטפיל Nosema ceranae אשר כנראה קשור לתופעה הזאת. יותר מכך קוטלי הקרדיות מסוג ''Varroa'' שרוססו כדי להגן על הדבורים מהקרדיות האלה כנראה גם גורמים לאותו אפקט. |
| | | |
| להפרעת התמוטטות המושבה יש [[כלכלה|השלכות כלכליות]] משמעותיות בגלל ש[[חקלאות|גידולים חקלאיים]] רבים ברחבי העולם, בעיקר ירקות ופירות, זקוקים ל[[שירותי המערכת האקולוגית|שירותי]] [[האבקה]] על ידי דבורת הדבש האירופאית. המחסור בדבורי דבש הוביל לכך שעלות השכרת שירותי האבקה בדבורים עלתה ב-20%. | | להפרעת התמוטטות המושבה יש [[כלכלה|השלכות כלכליות]] משמעותיות בגלל ש[[חקלאות|גידולים חקלאיים]] רבים ברחבי העולם, בעיקר ירקות ופירות, זקוקים ל[[שירותי המערכת האקולוגית|שירותי]] [[האבקה]] על ידי דבורת הדבש האירופאית. המחסור בדבורי דבש הוביל לכך שעלות השכרת שירותי האבקה בדבורים עלתה ב-20%. |
שורה 24: |
שורה 26: |
| באפריל 2012 פורסם מחקר של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד שממנו עולה כי אחד מחמרי ההדברה הנפוצים, אימידאקלופריד (Imidacloprid), הינו הסיבה לתופעה זו. מדענים מהרווארד הצליחו בניסוי שטח שהתרחש בקיץ 2010 במחוז וורצ'סטר, מסצ'וסטס, בארבעה אזורי גידול שונים, לשחזר את תופעת קריסת מושבות דבורי הדבש באופן הטיפוסי לתופעה המתרחשת בטבע. הניסוי הוכיח כי כמויות קטנות מאוד של החומר הנמצא בשימוש נפוץ מאז שנות התשעים, מספיקות כדי להרוג את הדבורים.{{הערה|[http://www.hayadan.org.il/common-pesticide-imidacloprid-linked-to-bee-colony-collapse-070412/ חומר הדברה נפוץ, אימידאקלופריד (Imidacloprid) הוא ככל הנראה הגורם להעלמות הדבורים], אתר הידען}}. | | באפריל 2012 פורסם מחקר של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד שממנו עולה כי אחד מחמרי ההדברה הנפוצים, אימידאקלופריד (Imidacloprid), הינו הסיבה לתופעה זו. מדענים מהרווארד הצליחו בניסוי שטח שהתרחש בקיץ 2010 במחוז וורצ'סטר, מסצ'וסטס, בארבעה אזורי גידול שונים, לשחזר את תופעת קריסת מושבות דבורי הדבש באופן הטיפוסי לתופעה המתרחשת בטבע. הניסוי הוכיח כי כמויות קטנות מאוד של החומר הנמצא בשימוש נפוץ מאז שנות התשעים, מספיקות כדי להרוג את הדבורים.{{הערה|[http://www.hayadan.org.il/common-pesticide-imidacloprid-linked-to-bee-colony-collapse-070412/ חומר הדברה נפוץ, אימידאקלופריד (Imidacloprid) הוא ככל הנראה הגורם להעלמות הדבורים], אתר הידען}}. |
| | | |
− | ב 2013 התפרסם מחקר לפיו התופעה יכולה להיות קשורה לשימוש בקוטלי חרקים וקוטלי פטריות. החוקרים בדקו את מזונם של הדבורים בכוורות שונות ומצאו עקבות של קוטלי חרקים וקוטלי פטריות שונים. הקשר בין קוטלי החרקים לתופעה היה ידוע גם קודם, אבל מסתבר שכאשר הדבורים שאכלו את האוכל שזוהם בקוטלי פטריות הם היו פי 3 רגישות יותר להדבקות בטפיל Nosema ceranae הקשור לתופעת התמוטטות המושבות.{{הערה|Jeffery S. Pettis, Elinor M. Lichtenberg, Michael Andree, Jennie Stitzinger, Robyn Rose, Dennis vanEngelsdorp [http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0070182#authcontrib Crop Pollination Exposes Honey Bees to Pesticides Which Alters Their Susceptibility to the Gut Pathogen Nosema ceranae] 24.07.2013, העיתון המדעי PLOS}} | + | ב 2013 התפרסם מחקר לפיו התופעה יכולה להיות קשורה לשימוש בקוטלי חרקים וקוטלי פטריות. החוקרים בדקו את מזונם של הדבורים בכוורות שונות ומצאו עקבות של קוטלי חרקים וקוטלי פטריות שונים. הקשר בין קוטלי החרקים לתופעה היה ידוע גם קודם, אבל מסתבר שכאשר הדבורים שאכלו את האוכל שזוהם בקוטלי פטריות הם היו פי 2-3 רגישות יותר להדבקות בטפיל Nosema ceranae הקשור לתופעת התמוטטות המושבות. יותר מכך קוטלי הקרדיות מסוג ''Varroa'' שרוססו כדי להגן על הדבורים מהקרדיות האלה כנראה גם גורמים לאותו אפקט{{הערה|Jeffery S. Pettis, Elinor M. Lichtenberg, Michael Andree, Jennie Stitzinger, Robyn Rose, Dennis vanEngelsdorp [http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0070182#authcontrib Crop Pollination Exposes Honey Bees to Pesticides Which Alters Their Susceptibility to the Gut Pathogen Nosema ceranae] 24.07.2013, העיתון המדעי PLOS}} |
| | | |
| מחקר קודם טען כי הגורם הוא שילוב קטלני של נגיף ופטריה. מחקר שנערך ב-2007 גם כן בארצות הברית, טען כי הגורם העיקרי לתופעה הוא נגיף אחר, Israeli Acute Paralysis Virus, הגורם לשיתוק של הדבורים; נגיף זה זוהה לראשונה בישראל על ידי פרופסור אילן סלע מהאוניברסיטה העברית<ref>{{הארץ|עפרי אילני|הגורם להיעלמות מיליארדי דבורים: וירוס שזוהה בישראל|1.1440770|9 בספטמבר 2007}}</ref>. | | מחקר קודם טען כי הגורם הוא שילוב קטלני של נגיף ופטריה. מחקר שנערך ב-2007 גם כן בארצות הברית, טען כי הגורם העיקרי לתופעה הוא נגיף אחר, Israeli Acute Paralysis Virus, הגורם לשיתוק של הדבורים; נגיף זה זוהה לראשונה בישראל על ידי פרופסור אילן סלע מהאוניברסיטה העברית<ref>{{הארץ|עפרי אילני|הגורם להיעלמות מיליארדי דבורים: וירוס שזוהה בישראל|1.1440770|9 בספטמבר 2007}}</ref>. |