47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + +
אין תקציר עריכה
'''השולטים בעתיד: הון־שלטון, טכנולוגיה, תקווה''' הוא ספר עיון מאת העתידן [[רועי צזנה]] שיצא לאור בשנת 2017 בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר עוסק בפתרון בעיות של [[קשרי הון שלטון]] והירידה בתפקוד וב[[אמון]] של אזרחים ב[[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] המרכזיים בתקופנתו - בינהם הממשלה, בתי המחוקקים, חוזים, [[כסף פיאט]], בתי משפט ופירמות עם דרג ניהולי.
'''השולטים בעתיד: הון־שלטון, טכנולוגיה, תקווה''' הוא ספר עיון מאת העתידן [[רועי צזנה]] שיצא לאור בשנת 2017 בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר עוסק בפתרון בעיות של [[קשרי הון שלטון]] והירידה בתפקוד וב[[אמון]] של אזרחים ב[[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] המרכזיים בתקופנתו - בינהם הממשלה, בתי המחוקקים, חוזים, [[כסף פיאט]], בתי משפט ופירמות עם דרג ניהולי.
צזנה מתייחס לשני מוקדי כוח בחברה - ה"לוויתנים" - הכוח השלטוני בידי מעטים, וה"כרישים" - הכוח הכלכלי המרוכז בידי מעטים. הלוויתנים (על שם הספר [לוויתן (ספר)|לוויתן]]) הם השליטים האבסולטים שהיו בעבר וקיומם נחשב הכרחי כדי לשמור על סדר ולמנוע אלימות שהיתה מתפרצת בין שבטים בתקופה לפני [[המהפכה החקלאית]]. דווקא האכזריות והכוחות של הלוויתנים אפשרה את המשך הסדר הפנימי, או "מוראה שם מלכות" שאפשר מניעה של אלימות בתוך החברה. עם הזמן שליטים אלה הפכו פחות רלוונטים והחולפו לכאורה בשלטון דמוקרטי - [[דמוקרטיה נציגותית]], אלא שמחקרים מהשנים האחרונות חושפים את הנושא של [[קשרי הון שלטון]] וכי למעשה היכולת של האזרח הממוצע להשפיע על ההתרחשויות בדמוקרטיה היא מרעית עין - הדברים נקבעים יותר ויותר על ידי אליטות עשירות ועל ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]]. הכרישים הם תאגידים גדולים המנצלים את חוקי המשחק כדי לגרוף רווחים לטובת מעטים על חשבון הציבור - לדוגמה תאגיד [[דיסני]] ו[[גופי תקשורת]] ומדיה שגרמו לכך שחוקי זכויות היוצרים שהעניקו הגנה ליצירה מסויימת (כמו מיקי מאוס) יאורכו שוב ושוב הרבה לאחר שהיוצר עצמו מת וללא כל הצדקה חברתית או כלכלית. דוגמאות נוספות הן [[חברות נשק]] והשפעתן הלוחמנות של ארצות הברית או [[האחים קוך]] והשפעתם על [[הכחשת אקלים]]. כוחם של חלק מה"כרישים" כה גדול עד שהם "כרישי-לוויתן" - יש להם כוח פוליטי גדול לא פחות מזה של שליטי מדינות. מול הלוויתנים והכרישים צזנה מתייחס לכוחם של "הסרדינים" - כלומר הציבור הגדול והמבוזר והיכולת שלו להתמודד עם הצטברות הכוח בידי מעטים.
צזנה מתייחס לשני מוקדי כוח בחברה - ה"לוויתנים" - הכוח השלטוני בידי מעטים, וה"כרישים" - הכוח הכלכלי המרוכז בידי מעטים. הלוויתנים (על שם הספר [לוויתן (ספר)|לוויתן]]) הם השליטים האבסולטים שהיו בעבר וקיומם נחשב הכרחי כדי לשמור על סדר ולמנוע אלימות שהיתה מתפרצת בין שבטים בתקופה לפני [[המהפכה החקלאית]]. דווקא האכזריות והכוחות של הלוויתנים אפשרה את המשך הסדר הפנימי, או "מוראה שם מלכות" שאפשר מניעה של אלימות בתוך החברה. עם הזמן שליטים אלה הפכו פחות רלוונטים והחולפו לכאורה בשלטון דמוקרטי - [[דמוקרטיה נציגותית]], אלא שמחקרים מהשנים האחרונות חושפים את הנושא של [[קשרי הון שלטון]] וכי למעשה היכולת של האזרח הממוצע להשפיע על ההתרחשויות בדמוקרטיה היא מרעית עין - הדברים נקבעים יותר ויותר על ידי אליטות עשירות ועל ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]]. הכרישים הם תאגידים גדולים המנצלים את חוקי המשחק כדי לגרוף רווחים לטובת מעטים על חשבון הציבור - לדוגמה תאגיד [[דיסני]] ו[[גופי תקשורת]] ומדיה שגרמו לכך שחוקי זכויות היוצרים שהעניקו הגנה ליצירה מסויימת (כמו מיקי מאוס) יאורכו שוב ושוב הרבה לאחר שהיוצר עצמו מת וללא כל הצדקה חברתית או כלכלית. דוגמאות נוספות הן [[חברות נשק]] והשפעתן הלוחמנות של ארצות הברית או [[האחים קוך]] והשפעתם על [[הכחשת אקלים]]. כוחם של חלק מה"כרישים" כה גדול עד שהם "כרישי-לוויתן" - יש להם כוח פוליטי גדול לא פחות מזה של שליטי מדינות.
מול הלוויתנים והכרישים צזנה מתייחס אל "הסרדינים" - כלומר הציבור הגדול והמבוזר והיכולת שלנו להתמודד עם הצטברות הכוח בידי מעטים באמצעות סוגים חדשים של טכנולוגיות ומוסדות חברתיים. צזנה מציג מונחים חדשים שיכולים לתאר את המוסדות בעתיד : "להקות", "מדינות ענן", "אלים ממוחשבים" ועוד.
==מגמות שינוי טכנולוגיים==
אחד המושים המרכזיים להבנת השינוי בטכנולוגיה לפי צזנה הוא [[גידול מעריכי]]. הוא מדגים מושג זה על מגמות מזעור רכיבי מחשב (חוק מור), הגידול בכמות החיבורים לאינטרנט, הגידול בכוח האכסון ובכמות החיישנים. עם זאת הוא מציין כי גידול זה לא מתקיים בכל התעשיות.
צזנה מציין מגמות טכנולוגיות שונות שמעדדות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]] ובינהם מגמות המזעור המחשוב והאוטומציה, המעבר ל[[אנרגיות מתחדשות]], הגידול בכמות החיישנים המעבר ל"אינטרטנט של הדברים" (כמו בתים חכמים, צ'יפים על חבילות ועוד) ועוד.
==שרשרות בלוקים==
אחד המושגים שיש בספר הוא [[בלוק צ'יין]] או שרשרת בלוקים - יכולת לאחסן מידע או קוד מוצפן במספר רב של מחשבים מבוזרים במקום בשרת או רשת שרתים מרכזית. דבר זה מאפשר ליצור פתרונות מפתיעים מתוחכמים ומבוזרים שונים. היישום המוכר ביותר של טכנולוגיה זו הוא ה[[ביטקוויון]] - [[כסף]] שאינו [[כסף פיאט]] אלא הוא מקבל גיבוי ממאות אלפי אנשים ש"כורים" את המטבע - ובכך אין יכולת של [[בנק מרכזי]], ממשלה או בנקים לגבות [[מס אינפלציה]] או להדפיס כסף ובכך לנצל לרעה את ה[[אמון]] שניתן ב[[כסף]]. לשרשרת בלוקים ישנן אפשרויות רבות אחרות - לדוגמה אכסון של קבצים או תמונות בענן של משתמשים אחרים (במקום שירותי ריכוזי של אכסון קבצים כמו דרופ-בוקס). למשתמשים האחרים אין יכולת לראות את הקבצים של אנשים אחרים אך יש להם יכולת לבדוק שהקבצים אכן נשמרים בצורה טובה וללא זיוף, ויש להם תמריץ להקצות חלק מהאחסון שלהם במחשב שלהם.
לשרשרת הבלוקים יש פוטנציאל ענק הרבה יותר על ידי קיום של קוד מבוזר ועל ידי כך לבצע אכיפה של חוזים אלקטרוניים בצורה אוטומטית וללא מעורבות של פקידים, שופטים, שוטרים וכו'. לדוגמה היכולת לאכוף החזר של הלוואה. צזנה מציין את הבעיות של מערכת המשפט הקיימת ואת חוסר האמון המתרחב של אזרחים במערכת המשפט וכי בשל התארכות והתייקרות הדיונים במערכת זו. חלק קטן והולך מהסכסוכים מיושב דרכה - וכן כי שופטים בכירים בארצות הברית מותחים ביקורת נוקבת על אי התפקוד של מערכת זו.
חוזים אלקטרוניים יכולים להחליף שירותים שניתנים כיום על ידי חברות כמו אפל - בהורדת מוזיקה - על ידי תיווך ישיר בין היוצר של השיר לבין הלקוח שמוריד את קובץ המוזיקה. שירות אחר שניתן להחליף בצורה זו הוא אובר - במקום 4 השירותים שאובר מספקים ללקוחות שלהם בצורה ריכוזית ניתן להחליף שירותים אלה על ידי שירותי חוזים אלקטורניים שיבצעו דבר זה בצורה מבוזרת.
==להקות==
צזנה מציין כי אחת הבעיות הגדולות שקיימות בפירמות היא הדרג הניהולי. דרג כזה עלול לקבל החלטות לא נכונות - במיוחד שקיימת בעיה של פערי מידע עם יש רמות רבות של היררכיה ובירוקרטיה. הבעיה של מיני "לוויתנים" בתוך הארגון שמנסים להכפיף מתחתיהם משמעת ברזל ודרישה לכבוד וכן תרבות ארגונית שבה הכשלון של מנהל אחד היא ההצלחה של מנהל אחר. בנוסף יש בעיה לדעת אם העובדים מבצעים את עבודתם או לא. הדבר גורם לבזבוז אדיר בארגונים לדוגמה בארגון שבו יש 10% מנהלים הם לוקחים 30% מהשכר ולא בהכרח תורמים להצלחת הארגון.
"להקה" לפי צזנה היא פירמה עסקית או ארגון דומה שבו יש רק עובדים ואין כלל דרג ניהולי. כל הזכויות והחובות של העובדים נקבעים על ידי חוזים ומיקוח בין העובדים לבין עצמם אחת לשנה. במערכת כזו "אין לך בוס וכולם הם הבוס שלך" שכן אם עובד לא מקיים את החובות שלו מול עובדים אחרים הדבר גורר סנקציות שונות מולו. קיים מנגנון של בירור ויישוב סכסוכים בין כמה עובדים. מנגנון זה של להקה עובד מזה מספר שנים בחברת הובלת העגבניות "כוכב השחר" שפועלת בארצות הברית ובה קיימים כמה מאות עובדים. ה"להקה" היא במובן מסויים היפוכו של הקיבוץ שכן אין הסתמכות על יישות מרכזית (המזכ"ל) שיחלק את העבודה בצורה "טובה".
==מדינות ענן==
"מדינות הענן" אינן קבועות בטריטוריה ואין להן גבולות, אזרחים יכולים לצאת ולהכנס מ"מדינות" אלא בצורה חופשית. מה שמאחד את "אזרחיהן" הם [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] משותפים, ובבסיסן עקרונות דמוקרטיים שוויוניים - יכולה להיות מדינת ענן של [[צמחונות|צמחונים]] או [[זכויות בעלי חיים]], של ילדים יחידנים, של דע"ש ועוד. כל מדינת ענן היא מעין [[קהילה]] מורחבת שבה כל אזרח מכיר את כל האזרחים האחרים, הם כולם חולקים אותם ערכים. לפי צזנה הקהילה מצוידת בשוק כלכלי ובמערכת משפט זמינה וצודקת יותר ממערכות המשפט הקיימות. כדוגמה למדינת ענן כזאת צזנה מנסה להקים בעזרת רבנים ואנשי הגות יהודית - את "מדינת הענן היהודית".
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://madaduhcom.wordpress.com/category/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93/ השולטים בעתיד], קטגוריה בבלוג של ד"ר רועי צזנה
* [https://madaduhcom.wordpress.com/category/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93/ השולטים בעתיד], קטגוריה בבלוג של ד"ר רועי צזנה
* [https://he.vpnmentor.com/blog/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A6%D7%96%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93/ הילד ששבר את האינטרנט] תת-פרק מתוך הספר, העוסק בנושא של אבטחת מידע, והיכולת של פורצי מחשבים לבצע פיגועים. באתר vpnMentor
* [https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=985321 השולטים בעתיד] באתר "סימניה".
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]