47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 33:
שורה 33: − + + + + + + + + + + + + + + +
←פיתוח הגלולה למניעת הריון
מספר נשים חוו תופעות לוואי עקב לקיחת הגלולה. Edris Rice-Wray כתבה כי הגלולה מעניקה הגנה של 100 אחוז נגד הריון אבל גורמת ליותר מידי תופעות לוואי. פינקוס ורוק התנגדו למסקנות אלה בהתבסס על הנסיון שלהם עם מטופלות ב-מסצ'וטס והם קיימו מחקר שהראה כי אותם תופעות לוואי נבעו מלקיחת גלולות פלאסבו. הניסויים נמשכו באהיטי, מקסיקו ולוס אנג'לס.
מספר נשים חוו תופעות לוואי עקב לקיחת הגלולה. Edris Rice-Wray כתבה כי הגלולה מעניקה הגנה של 100 אחוז נגד הריון אבל גורמת ליותר מידי תופעות לוואי. פינקוס ורוק התנגדו למסקנות אלה בהתבסס על הנסיון שלהם עם מטופלות ב-מסצ'וטס והם קיימו מחקר שהראה כי אותם תופעות לוואי נבעו מלקיחת גלולות פלאסבו. הניסויים נמשכו באהיטי, מקסיקו ולוס אנג'לס.
בשנת 1960 אישר ה-FDA את השימוש בגלולות למניעת הריון.
ב-10 ביוני 1957 אישר ה-FDA את השימוש ב Enovid במטרה למנוע תסמיני גיל המעבר, בהתבסס על נתונים מ-600 נשים.
בשנת 1960 אישר ה-FDA את השימוש בגלולות למניעת הריון.
===גישה לגלולה===
גם לאחר פיתוח הגלולה ואישור שלהם על ידי מנהל המזון והתרופות גורמים וחוקים שונים הגבילו את ההפצה שלה.
כאמור בשנת 1960 הוכרו הגלולות למניעת הריון ככאלה על ידי ה-FDA. בזמן זה השימוש בגלולות בוצע כבר במשך שלוש שנים בארצות הברית, ולפחות כחצי מיליון נשים השתמשו בו. ביולי 1961 חברת התרופות Searle החלה לשווק לרופאים את התרופות כגלולות נגד הריון. עם זאת באותה תקופה גלולות נגד הריון לא היו זמינות לנשים נשואות בכל המדינות עד שנת 1965, מצב שהשתנה בעקבות משפט Griswold v. Connecticut. הגלולות לא היו זמינות לנשים לא-נשואות בכל המדינות עד שנת 1972, דבר שהשתנה עקב משפט Eisenstadt v. Baird.
ההפצה הראשונה של גלולות מחוץ לארצות הברית היתה באוסטרליה ב-1 בינואר 1961. באותה שנה ביוני שווקה הגלולה בגרמניה.
בצרפת אושר השימוש באמצעי מניעה, לרבות גלולה נגד הריון בדצמבר 1967 על ידי Neuwirth Law. הגלולה היא אמצעי המניעה הנפוץ בצרפת במיוחד בקרב נשים צעירות, והיא משמשת כ-60% מכלל אמצעי המניעה. אחוז ההפלות נשאר יציב לאחר הפצת הגלולה.
ביפן הצליח [[לובי פוליטי]] של איגוד הרופאים למנוע את האישור של שימוש כללי בגלולה במשך כמעט 40 שנה. גלולות "דור שני" אושרו במקרים של בעיות גניקולוגיות, אבל לא למטרות של מניעת הריון. שתי התנגדויות שהובעו על ידי איגוד הרופאים נגעו לבטיחות בטווח הארוך של התרופה, ולכך שהגלולה תוביל לירידה בשימוש בקונדומים ותביא בכך להפצה של מחלות מין. אחת הסיבות שהועלתה כמניע של הרופאים היתה שבהעדר גלולות אחוז גבוה יותר של נשים נאלצו לעבור הפלות דבר שסיפק מקור הכנסה עבור גניקולוגים. בשנת 1999 אושר ביפן השימוש בויאגרה לאחר חצי שנה בלבד ממתן הבקשה בעוד שלגבי גלולות נטען שצריך עדיין עוד בדיקות. דבר זה יצר צעקה ציבורית והביא לאישור הגלולה. עד היום השימוש בגלולה נמוך ביפן ויש שימוש גבוה בקונדומים, דבר שאולי מסביר את התפוצה הנמוכה של איידס ביפאן.
==השפעות חברתיות של הגלולה==
==ראו גם==
==ראו גם==