שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  13:17, 3 במאי 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:  
בשנת 2008 זכה בפרס איג נובל לרפואה‏, על מחקרו שהוכיח כי תרופות פלצבו יקרות הן יעילות יותר ממקבילותיהן הזולות.
 
בשנת 2008 זכה בפרס איג נובל לרפואה‏, על מחקרו שהוכיח כי תרופות פלצבו יקרות הן יעילות יותר ממקבילותיהן הזולות.
   −
ספרו "[[לא רציונלי ולא במקרה|לא רציונלי ולא במקרה – הכוחות הסמויים שמעצבים את ההחלטות שלנו]]"  נכנס לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס וכן לרשימת ספרי השנה של אמזון לשנת 2008. הספר עוסק ב[[רציונליות חסומה]] ובדרכים בהן אי-רציונליות משפיעה על חיינו במגוון תחומים, כולל בתחומים הנוגעים לכלכלה.  ב-2011 ראה אור בהוצאת דביר ספרו "[[לא רציונלי אבל לא נורא]]" שבו הוא ממשיך לפתח את הנושא . בשנת 2013 יצא ספרו [[האמת אל באמת]] שדן בשאלה איך ומדוע אנשים מרמים, ומה הגורמים המשפיעים על הנטייה לרמות. התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים רציונליים כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להיתפס וחומרת העונש אלא מנגנון אחר שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע, אבל מצליחים לספר לעצמם סיפור שייתן הצדקה מוסרית לרמייה וישמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  
+
ספרו "[[לא רציונלי ולא במקרה|לא רציונלי ולא במקרה – הכוחות הסמויים שמעצבים את ההחלטות שלנו]]"  נכנס לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס וכן לרשימת ספרי השנה של אמזון לשנת 2008. הספר עוסק ב[[רציונליות חסומה]] ובדרכים בהן אי-רציונליות משפיעה על חיינו במגוון תחומים, כולל בתחומים הנוגעים לכלכלה.  ב-2011 ראה אור בהוצאת דביר ספרו "[[לא רציונלי אבל לא נורא]]" שבו הוא ממשיך לפתח את הנושא. בשנת 2013 יצא ספרו [[האמת אל באמת]] שדן בשאלה איך ומדוע אנשים מרמים, ומה הגורמים המשפיעים על הנטייה לרמות. התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים מרמים כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורם המשפיע ביותר על הנטייה לרמות אינו גורמים רציונליים כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להיתפס וחומרת העונש אלא מנגנון אחר שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע, אבל מצליחים לספר לעצמם סיפור שייתן הצדקה מוסרית לרמייה וישמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  
    
אריאלי נשוי ואב לשני ילדים.
 
אריאלי נשוי ואב לשני ילדים.
שורה 39: שורה 39:  
במחקר משנת 2011 מאת אריאלי ונורטון (Norton & Ariely, 2011) הם טוענים כי תושבי ארצות הברית מאוחדים בחזון שלהם אודות כיצד צריכה להראות [[אי שוויון|התפלגות העושר האידאלית]]. דבר זה ממשיך את המגמה של מחקר אחרד על מידע ותפיסות שגויות אודות ההתפלגות העושר המעשית שנערך על ידי הכלכלן הצרפתי Emmanuel Saez.  
 
במחקר משנת 2011 מאת אריאלי ונורטון (Norton & Ariely, 2011) הם טוענים כי תושבי ארצות הברית מאוחדים בחזון שלהם אודות כיצד צריכה להראות [[אי שוויון|התפלגות העושר האידאלית]]. דבר זה ממשיך את המגמה של מחקר אחרד על מידע ותפיסות שגויות אודות ההתפלגות העושר המעשית שנערך על ידי הכלכלן הצרפתי Emmanuel Saez.  
   −
המחקר, שביצע סקר חתך של תושבי ארצות הברית, טוען כי התושב הממוצע בארצות הברית מעדיף התפלגות עושר שבה 20% העשירים באוכלוסייה יחזיקו ב-30%-40% מההון הפרטי, בעוד שהדבר שונה למדי מכך ש-20% העשירים בארצות הברית מחזיקים ב-85% מהעושר. אריאלי ועמיתו מצאו גם כי משתתפי הסקר העדיפו כי 40% העניים - כ-120 מיליון אמריקאים, יחזיקו ב-25-30% מהעושר, ולא ב-8%-10% שהמשתתף הממוצע בסקר חשב שיש להם, והרבה יותר מההון שיש להם בפועל - רק 4% מהעושר הפרטי נמצא בידהם.  
+
המחקר, שביצע סקר חתך של תושבי ארצות הברית, טוען כי התושב הממוצע בארצות הברית מעדיף התפלגות עושר שבה 20% העשירים באוכלוסייה יחזיקו ב-30%-40% מההון הפרטי, בעוד שהדבר שונה למדי מכך ש-20% העשירים בארצות הברית מחזיקים ב-85% מהעושר. אריאלי ועמיתו מצאו גם כי משתתפי הסקר העדיפו כי 40% העניים - כ-120 מיליון אמריקאים, יחזיקו ב-25%-30% מהעושר, ולא ב-8%-10% שהמשתתף הממוצע בסקר חשב שיש להם, והרבה יותר מההון שיש להם בפועל - רק 4% מהעושר הפרטי נמצא בידיהם.  
    
החוקרים העירו כי התפלגות העושר שנבחרה כ"אידאלית" על ידי המשתתף הממוצע קרובה להתפלגות ההכנסות (לא התפלגות ההון) שקיימת ב[[שבדיה]]. עם זאת, התפלגות העושר בשוודיה דומה למדי לזו שקיימת בארצות הברית.<ref>[http://blogs.reuters.com/felix-salmon/2011/03/25/swedish-inequality-datapoint-of-the-day/ Swedish inequality datapoint of the day]</ref> <ref>[Norton, M. I., & Ariely, D. Building a Better America—One Wealth Quintile at a Time Perspectives on Psychological Science January 2011 6: 9-12]</ref>
 
החוקרים העירו כי התפלגות העושר שנבחרה כ"אידאלית" על ידי המשתתף הממוצע קרובה להתפלגות ההכנסות (לא התפלגות ההון) שקיימת ב[[שבדיה]]. עם זאת, התפלגות העושר בשוודיה דומה למדי לזו שקיימת בארצות הברית.<ref>[http://blogs.reuters.com/felix-salmon/2011/03/25/swedish-inequality-datapoint-of-the-day/ Swedish inequality datapoint of the day]</ref> <ref>[Norton, M. I., & Ariely, D. Building a Better America—One Wealth Quintile at a Time Perspectives on Psychological Science January 2011 6: 9-12]</ref>
שורה 63: שורה 63:  
* [http://www.calcalist.co.il/local/home/0,7340,L-4031,00.html הטור של דן אריאלי] במוסף [[כלכליסט]]
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/home/0,7340,L-4031,00.html הטור של דן אריאלי] במוסף [[כלכליסט]]
 
* [http://glz.fm/index.php?action=media;sa=album;in=39 יסודות בכלכלה התנהגותית] קורס במסגרת [[האוניברסיטה המשודרת]] בגלי צה"ל
 
* [http://glz.fm/index.php?action=media;sa=album;in=39 יסודות בכלכלה התנהגותית] קורס במסגרת [[האוניברסיטה המשודרת]] בגלי צה"ל
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1678811 כולם רוצים חתיכה מפרופ' דן אריאלי חוץ ממשלת ישראל ] איילת שני , הארץ 4.4.2012   
+
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1678811 כולם רוצים חתיכה מפרופ' דן אריאלי חוץ ממשלת ישראל] איילת שני, הארץ 4.4.2012   
     

תפריט ניווט