שינויים

''''כל יום הוא טרבלינקה: יחסנו לבעלי חיים והשואה''' הוא ספר עיון משנת 2002, מאת ההיסטוריון וחוקר השואה צ'ארלס פטרסון, הטוען כי [[זכויות בעלי חיים|היחס לבעלי החיים]] בידי [[בני האדם]] שימש כהשראה, כמודל וכהצדקה למעשי אלימות או זוועה שבוצעו כנגד בני אדם: מלחמות, [[עבדות]], גזענות, מקרים של רצח עם בכלל, והשואה בפרט.

'''כל יום הוא טרבלינקה: יחסנו לבעלי חיים והשואה''' הוא ספר עיון משנת 2002, מאת ההיסטוריון וחוקר השואה צ'ארלס פטרסון, הטוען כי [[זכויות בעלי חיים|היחס לבעלי החיים]] בידי [[בני האדם]] שימש כהשראה, כמודל וכהצדקה למעשי אלימות או זוועה שבוצעו כנגד בני אדם: מלחמות, [[עבדות]], גזענות, מקרים של רצח עם בכלל, והשואה בפרט.

פטרסון אינו טוען לזהות בין השואה ובין היחס לבעלי החיים, אלא עורך השוואה בין נקודות הדמיון בטכנולוגיה ובגישה, ומוצא קשרים סיבתיים ביניהם. פטרסון גם אינו טוען שהרג בני אדם זהה מבחינה מוסרית להרג של חיות, או ששעבוד והרג של חיות חייב בסופו של דבר להוביל לאירועים כמו השואה. הספר הוא אחד הדוגמאות המקיפות לדמיון בין מקרים של [[הכחשת אלימות]] - הסתרה, הצדקה והנמקה של אלימות ממוסדת כדי לאפשר את קיומה.  

פטרסון אינו טוען לזהות בין השואה ובין היחס לבעלי החיים, אלא עורך השוואה בין נקודות הדמיון בטכנולוגיה ובגישה, ומוצא קשרים סיבתיים ביניהם. פטרסון גם אינו טוען שהרג בני אדם זהה מבחינה מוסרית להרג של חיות, או ששעבוד והרג של חיות חייב בסופו של דבר להוביל לאירועים כמו השואה. הספר הוא אחד הדוגמאות המקיפות לדמיון בין מקרים של [[הכחשת אלימות]] - הסתרה, הצדקה והנמקה של אלימות ממוסדת כדי לאפשר את קיומה.  

הספר מורכב משלושה חלקים:

הספר מורכב משלושה חלקים:

* החלק הראשון (פרקים 1-2) מתאר את ההשלכות אותן רואה פטרסון של ביות החיות על יחסי הגומלין בחברה האנושית בכללה, כולל השפלת קבוצות בני אדם על ידי השוואתם לחיות.

* החלק הראשון (פרקים 1-2) מתאר את ההשלכות אותן רואה פטרסון של ביות החיות על יחסי הגומלין בחברה האנושית בכללה, כולל השפלת קבוצות בני אדם על ידי השוואתם לחיות.

* החלק השני (פרקים 3-5) עוסק בקשר אותו מוצא פטרסון בין תעשיית הבשר המודרנית לבין תאורית הגזע העליון והשואה.

* החלק השני (פרקים 3-5) עוסק בקשר אותו מוצא פטרסון בין תעשיית הבשר המודרנית לבין תאוריית הגזע העליון והשואה.

* החלק השלישי (פרקים 6-8) מתאר את השפעותיה של השואה על פעילים למען זכויות בעלי חיים.

* החלק השלישי (פרקים 6-8) מתאר את השפעותיה של השואה על פעילים למען זכויות בעלי חיים.

==מקור שם הספר וההקבלה בין השואה לבין היחס לבעלי החיים ==

==מקור שם הספר וההקבלה בין השואה לבין היחס לבעלי החיים ==

מקור שמו של הספר (באנגלית שמו Eternal Treblinka - "טרבלינקה נצחית") הוא סיפור של [[יצחק בשביס-זינגר]], "כותב המכתבים", שבו גיבור הסיפור, הרמן, מספיד את העכברה שחלקה עמו פרק מחייה ומתה בגללו:

מקור שמו של הספר (באנגלית שמו Eternal Treblinka - "טרבלינקה נצחית") הוא סיפור של [[יצחק בשביס-זינגר]], "כותב המכתבים", שבו גיבור הסיפור, הרמן, מספיד את העכברה שחלקה עמו פרק מחייה ומתה בגללו:

{{ציטוט|תוכן=מה הם יודעים - כל המלומדים הללו, כל הפילוסופים הללו - על שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, הנפשע שבכל המינים, הוא נזר הבריאה. כל היצורים האחרים נבראו רק כדי לספק לו מזון, עור, ולסבול ייסורים והשמדה. מבחינתם, כל בני האדם נאצים; עבור בעלי החיים כל יום הוא טרבלינקה.|מרכאות= כן|מקור=תרגום: נמרוד הלפרן, [[מעריב]], 12/7/2002}}

{{ציטוט|תוכן=מה הם יודעים - כל המלומדים הללו, כל הפילוסופים הללו - על שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, הנפשע שבכל המינים, הוא נזר הבריאה. כל היצורים האחרים נבראו רק כדי לספק לו מזון, עור, ולסבול ייסורים והשמדה. מבחינתם, כל בני האדם נאצים; עבור בעלי החיים כל יום הוא טרבלינקה.|מרכאות= כן|מקור=תרגום: נמרוד הלפרן, [[מעריב]], 12.7.2002}}

הספר מוקדש לבשביס-זינגר, חתן [[פרס נובל לספרות]] שבני משפחתו נרצחו בשואה, שלחם למען [[זכויות בעלי חיים]] וביצע הקבלות בין היחס של הנאצים ואנטישמים ליהודים לבין היחס של בני האדם לבעלי החיים. לדוגמה בספר "שונאים, סיפור האהבה", בספר "העבד" ועוד.  

הספר מוקדש לבשביס-זינגר, חתן [[פרס נובל לספרות]] שבני משפחתו נרצחו בשואה, שלחם למען [[זכויות בעלי חיים]] וביצע הקבלות בין היחס של הנאצים ואנטישמים ליהודים לבין היחס של בני האדם לבעלי החיים. לדוגמה בספר "שונאים, סיפור האהבה", בספר "העבד" ועוד.  

פטרסון טוען כי ביות בעלי החיים לצורכי הפקת חלב, בשר, ביצים וצמר ולשם שימוש בהם כבהמות עבודה בחקלאות התאפשר הן בגלל ה[[טכנולוגיה]] של בני האדם, והן בגלל צידוקים מוסריים ודתיים לניצול בעלי החיים, ותפיסה לפיה האדם נמצא מעל בעלי החיים, ובאופן כללי יותר - התפיסה כי [[האדם נמצא מעל הטבע]] ותפקידו לשלוט עליו (דבר שמנותח גם במסגרת ה[[אקופמיניזם]]).  

פטרסון טוען כי ביות בעלי החיים לצורכי הפקת חלב, בשר, ביצים וצמר ולשם שימוש בהם כבהמות עבודה בחקלאות התאפשר הן בגלל ה[[טכנולוגיה]] של בני האדם, והן בגלל צידוקים מוסריים ודתיים לניצול בעלי החיים, ותפיסה לפיה האדם נמצא מעל בעלי החיים, ובאופן כללי יותר - התפיסה כי [[האדם נמצא מעל הטבע]] ותפקידו לשלוט עליו (דבר שמנותח גם במסגרת ה[[אקופמיניזם]]).  

רועים וחוואים השתמשו בשיטות שונות לשם שליטה על הרבייה, התנועה והתזונה של בעלי החיים - שיטות כמו כליאה, קשירת רגליים, שימוש בזמם, סימון, סירוס, הפרדת עגלים מאימם לצרכי עיבור מחדש או לצרכי לקיחת חלב, הכלאה מכוונת (שמשווה על ידי פעילי בעלי חיים לאונס)וכמובן שחיטה. פטרסון טוען כי כדי לקיים הפרדה רגשית בינם לבין החיות, בני האדם הקימו מנגנונים של ניכור, הדחקה, מתן תירוצים ושימוש בלשון נקייה. דוגמה אחת להפרדה כזו היא הרחקה של מקומות שחיטה של בעלי חיים ממקומות יישוב וביצוע של השחיטה בצורה נסתרת ולא גלויה. ההפרדה קיימת גם בשפה - הן בין החיות לבין האדם (שחיטה לעומת רצח, למשל) והן בין החיה החַיָה לבין החיה המתה (פרה לעומת בשר, למשל).

רועים וחוואים השתמשו בשיטות שונות לשם שליטה על הרבייה, התנועה והתזונה של בעלי החיים - שיטות כמו כליאה, קשירת רגליים, שימוש בזמם, סימון, סירוס, הפרדת עגלים מאימם לצורכי עיבור מחדש או לצורכי לקיחת חלב, הכלאה מכוונת (שמשווה על ידי פעילי בעלי חיים לאונס)וכמובן שחיטה. פטרסון טוען כי כדי לקיים הפרדה רגשית בינם לבין החיות, בני האדם הקימו מנגנונים של ניכור, הדחקה, מתן תירוצים ושימוש בלשון נקייה. דוגמה אחת להפרדה כזו היא הרחקה של מקומות שחיטה של בעלי חיים ממקומות יישוב וביצוע של השחיטה בצורה נסתרת ולא גלויה. ההפרדה קיימת גם בשפה - הן בין החיות לבין האדם (שחיטה לעומת רצח, למשל) והן בין החיה החַיָה לבין החיה המתה (פרה לעומת בשר, למשל).

==השוואה לחיות כדי להצדיק ניצול או רצח==

==השוואה לחיות כדי להצדיק ניצול או רצח==

בהמשך טוען פטרסון כי יחס זה לבעלי-החיים, פתח פתח ליחס דומה כלפי קבוצות של בני אדם ש"הורדו" לדרגה של חיות. לפי טענתו השוואה בין קבוצת בני אדם לחיות, בתרבות שבה היחס לחיות הוא היררכי, מקלה על ביצוע של פגיעה, ניצול, עבדות או רצח. כך למשל, טענו הלבנים בארצות הברית כי השחורים קרובים יותר לקוף או שיש להם טבע חייתי, ולכן מותר ואף רצוי לסחור בהם כעבדים ולשלול מהם זכויות פוליטיות רבות שינתנו ללבנים. השוואה ליצורים שאינם אדם לשם צידוק של יחס אכזרי אליהם שימשה גם את האנטישמיות. הטורקים כינו את הארמנים "בקר" במסגרת השואה הארמנית, והנאצים הציגו את היהודים כחולדות וכחזירים. היות ושחיטה או הרג של בעלי חיים כמו חזירים, בקר או חולדות הוא דבר לגטימי, הרג של בני אדם שהם "חיות" הוא דבר לגיטימי.  

בהמשך טוען פטרסון כי יחס זה לבעלי-החיים, פתח פתח ליחס דומה כלפי קבוצות של בני אדם ש"הורדו" לדרגה של חיות. לפי טענתו השוואה בין קבוצת בני אדם לחיות, בתרבות שבה היחס לחיות הוא היררכי, מקלה על ביצוע של פגיעה, ניצול, עבדות או רצח. כך למשל, טענו הלבנים בארצות הברית כי השחורים קרובים יותר לקוף או שיש להם טבע חייתי, ולכן מותר ואף רצוי לסחור בהם כעבדים ולשלול מהם זכויות פוליטיות רבות שינתנו ללבנים. השוואה ליצורים שאינם אדם לשם צידוק של יחס אכזרי אליהם שימשה גם את האנטישמיות. הטורקים כינו את הארמנים "בקר" במסגרת השואה הארמנית, והנאצים הציגו את היהודים כחולדות וכחזירים. היות ושחיטה או הרג של בעלי חיים כמו חזירים, בקר או חולדות הוא דבר לגיטימי, הרג של בני אדם שהם "חיות" הוא דבר לגיטימי.  

במאה ה-19, ההשוואה בין בני קבוצות של בני אדם לחיות, קיבלה חיזוק מטעם [[פסבדו-מדע]], של [[תורת הגזע]] שהוא עיוות של [[תורת האבולוציה]]. אחד הגורמים המרכזיים לבלבול היא הטענה כי "החזק שורד" או "החכם שורד" בניגוד לטענה המקורית של המתאים שורד . הדבר מהווה הד לטענה שקיימת עד היום בקרב רבים לפיה לאבולוציה יש כיוון והיא מקדמת כיבכול [[קדמה]]. באופן דומה לטענה בדבר עליונות האדם על המינים האחרים, מדענים אירופאים פיתחו תאוריות לפיהן הגבר נעלה על האישה, וה"גזע" האירופאי נעלה על יהודים, שחורים, סינים וכו'. טענות אלו נוצלו בידי האירופאים כדי להצדיק את המצב הקיים בנושאים כמו [[אי שוויון כלכלי]], [[אי שוויון פוליטי]] , אפליה, [[קולוניאליזם]], או מניעת זכות הצבעה מנשים.  

במאה ה-19, ההשוואה בין בני קבוצות של בני אדם לחיות, קיבלה חיזוק מטעם [[פסבדו-מדע]], של [[תורת הגזע]] שהוא עיוות של [[תורת האבולוציה]]. אחד הגורמים המרכזיים לבלבול היא הטענה כי "החזק שורד" או "החכם שורד" בניגוד לטענה המקורית של המתאים שורד . הדבר מהווה הד לטענה שקיימת עד היום בקרב רבים לפיה לאבולוציה יש כיוון והיא מקדמת כיבכול [[קדמה]]. באופן דומה לטענה בדבר עליונות האדם על המינים האחרים, מדענים אירופאים פיתחו תאוריות לפיהן הגבר נעלה על האישה, וה"גזע" האירופאי נעלה על יהודים, שחורים, סינים וכו'. טענות אלו נוצלו בידי האירופאים כדי להצדיק את המצב הקיים בנושאים כמו [[אי שוויון כלכלי]], [[אי שוויון פוליטי]] , אפליה, [[קולוניאליזם]], או מניעת זכות הצבעה מנשים.  

==בתי מטבחים ומחנות השמדה==

==בתי מטבחים ומחנות השמדה==

הפרק החמישי של ספרו של פטרסון מתמקד בהשוואה בין בתי מטבחיים ותעשיית הבשר ו[[חקלאות תעשייתית]] בארצות הברית לבין מחנות ההשמדה של הנאצים. זהו פרק שרבים סוברים כי הוא קשה במיוחד לקריאה, בשל התאורים המזעזעים הכלולים בו.

הפרק החמישי של ספרו של פטרסון מתמקד בהשוואה בין בתי מטבחיים ותעשיית הבשר ו[[חקלאות תעשייתית]] בארצות הברית לבין מחנות ההשמדה של הנאצים. זהו פרק שרבים סוברים כי הוא קשה במיוחד לקריאה, בשל התיאורים המזעזעים הכלולים בו.

פטרסון טוען כי הנאצים שינו את השיטות של תעשיית הבשר כך שיתאימו להרג סיטוני של בני אדם. כך, למשל, הובלה בקרונות (שבמקרים רבים יועדו במקור לבקר) של היצורים החיים בשלבים שונים של התעשייה, בלי להתחשב ברצונו של הפרט או בקשרי משפחה, אלא רק על פי שיקולים של התועלת שהתעשייה יכולה להפיק מהפרט.

פטרסון טוען כי הנאצים שינו את השיטות של תעשיית הבשר כך שיתאימו להרג סיטוני של בני אדם. כך, למשל, הובלה בקרונות (שבמקרים רבים יועדו במקור לבקר) של היצורים החיים בשלבים שונים של התעשייה, בלי להתחשב ברצונו של הפרט או בקשרי משפחה, אלא רק על פי שיקולים של התועלת שהתעשייה יכולה להפיק מהפרט.

דוגמאות נוספות לקווי דמיון הם מניעה של מזון ומים משיקולים כלכליים (לדוגמה בתחום העופות קיים נוהג של השרה כפויה). הרג של חולים, פצועים וחלשים, משום שהם "לא תורמים". שימוש משולב של גדרות ושערים, קללות, צעקות, הפחדות, מכות, הצלפות בשוט או מקל כדי להבטיח משמעת. סימון היצור החי על ידי הטלת מומים או מספרים ואותיות על העור. החפצה, האחדה טשטוש והכחשה של זהות אישית. ערימת גופות באמצעות בולדוזרים. שימוש "יעיל" בכל חלקי הגוף של הגוויות - למשל הפקה של שומן לשם שימוש בסבונים ונרות. וכן שימוש ב"יצורים נחותים" כדי לבצע בהם ניסויים ביולוגיים.

דוגמאות נוספות לקווי דמיון הם מניעה של מזון ומים משיקולים כלכליים (לדוגמה בתחום העופות קיים נוהג של השרה כפויה). הרג של חולים, פצועים וחלשים, משום שהם "לא תורמים". שימוש משולב של גדרות ושערים, קללות, צעקות, הפחדות, מכות, הצלפות בשוט או מקל כדי להבטיח משמעת. סימון היצור החי על ידי הטלת מומים או מספרים ואותיות על העור. החפצה, האחדה טשטוש והכחשה של זהות אישית. ערימת גופות באמצעות בולדוזרים. שימוש "יעיל" בכל חלקי הגוף של הגוויות - למשל הפקה של שומן לשם שימוש בסבונים ונרות. וכן שימוש ב"יצורים נחותים" כדי לבצע בהם ניסויים ביולוגיים.

בשני המקרים קיים גם הניסיון לטשטש את הטבח על ידי ביצוע הדבר במקום מרוחק, הסוואה, ושימוש בשפה נקייה. גם מינוחים כמו 'סלקציה' או 'משלוח' אשר שישמו את הנאצים, נולדו בתחילת המאה ה-20 במשחטות המתועשות של ארצות הברית. רודולף הס, מפקד אושוויץ כינה את המחנה "בית המטבחיים האנושי הגדול ביותר שההיסטוריה ידעה".

בשני המקרים קיים גם הניסיון לטשטש את הטבח על ידי ביצוע הדבר במקום מרוחק, הסוואה, ושימוש בשפה נקייה. גם מינוחים כמו 'סלקציה' או 'משלוח' אשר שימשו את הנאצים, נולדו בתחילת המאה ה-20 במשחטות המתועשות של ארצות הברית. רודולף הס, מפקד אושוויץ כינה את המחנה "בית המטבחיים האנושי הגדול ביותר שההיסטוריה ידעה".

בנוסף, טוען פטרסון כי בניגוד לדעה רווחת, ההתייחסות של הנאצים לבעלי החיים לא הייתה טובה במיוחד. לדוגמה, רבים מבין חברי חוליות החיסול נהגו בשעות הפנאי שלהם לעסוק בציד. רבים מבלבלים בין הבעת רגש, או התנהגות (לדוגמה התנהגות סאדיסטית, שנאה, יחס קר, או חיבה) לבין הראייה הפילוסופית הכוללת (התייחסות ליצור החי האחר כאל חפץ / יצור נחות נטול זכויות / אסיר בעל זכויות מופחתות או יצור שווה זכויות). אף כי יש עדויות על יחס חם שהעניקו נאצים לבעלי חיים, אין הדבר אומר שהם לא ראו בהם יצור נחות שנועד לספק את הגחמות האנושיות, ובוודאי שחילקו אותם, כמו גם את בני האדם ל"נחותים" ו"עליונים".

בנוסף, טוען פטרסון כי בניגוד לדעה רווחת, ההתייחסות של הנאצים לבעלי החיים לא הייתה טובה במיוחד. לדוגמה, רבים מבין חברי חוליות החיסול נהגו בשעות הפנאי שלהם לעסוק בציד. רבים מבלבלים בין הבעת רגש, או התנהגות (לדוגמה התנהגות סאדיסטית, שנאה, יחס קר, או חיבה) לבין הראייה הפילוסופית הכוללת (התייחסות ליצור החי האחר כאל חפץ / יצור נחות נטול זכויות / אסיר בעל זכויות מופחתות או יצור שווה זכויות). אף כי יש עדויות על יחס חם שהעניקו נאצים לבעלי חיים, אין הדבר אומר שהם לא ראו בהם יצור נחות שנועד לספק את הגחמות האנושיות, ובוודאי שחילקו אותם, כמו גם את בני האדם ל"נחותים" ו"עליונים".

==תגובות לספר==

==תגובות לספר==

הספר מעלה טענות שנויות במחלקות, ואנשים רבים אינם מסכימים עם הטענה המרכזית של הספר. רבים טוענים שהוא פוגע בזכר קורבנות השואה{{הערה|1=לדוגמה ב"מוסף הארץ", 7.4.06, נכתב כי הספר הוא "שיא של אטימות מוסרית" או "הפצת תועבה"}}, או שהוא נכתב באופן פרובוקטיבי. אם כי בעיני אחרים, ההשוואה (מלשון בחינת הדמיון והשוני בין שתי תופעות ולא מלשון טענה לזהות בינן) אינה פוגעת בזכר השואה כלל ואף להפך.

הספר מעלה טענות שנויות במחלקות, ואנשים רבים אינם מסכימים עם הטענה המרכזית של הספר. רבים טוענים שהוא פוגע בזכר קורבנות השואה{{הערה|1=לדוגמה ב"מוסף הארץ", 7.4.2006, נכתב כי הספר הוא "שיא של אטימות מוסרית" או "הפצת תועבה"}}, או שהוא נכתב באופן פרובוקטיבי. אם כי בעיני אחרים, ההשוואה (מלשון בחינת הדמיון והשוני בין שתי תופעות ולא מלשון טענה לזהות בינן) אינה פוגעת בזכר השואה כלל ואף להפך.

טענתם העיקרית של המתנגדים היא כפולה - ראשית, רציחתם של היהודים בשואה נעשתה מתוך אידאולוגיה מעוותת, ולמעשה ללא כל תועלת של ממש, פרט לתועלת האידאולוגית המדומה של 'מאבק ביהדות' או 'השבחת הגזע' בעוד שהשימוש בחיות לצורכי מאכל, מלבוש ושימושים אחרים, מביא לאדם תועלת בהיותו שימוש במקור זמין למזון, מלבוש, כוח עבודה וחומרי גלם, וזאת מבלי להצדיק את הגילויים הקיצוניים של היחס לחיות כגון פיטום אווזים. כן טוענים מבקרי הספר כי חיות הן שונות מבני אדם, ואכן ראויות ליחס שונה, וכי אכן, מותר האדם מן הבהמה, ועל אף שעלינו לחמול על החיות, ולנהוג בהן במידת הרחמים, הרי שטשטוש הגבולות בין האדם ובין החיה הוא שגוי, ועשוי, כשלעצמו, להוביל ליחס אכזרי כלפי בני אדם, באותה מידה בה הוא יכול להוביל ליחס רחמני כלפי החיות.

טענתם העיקרית של המתנגדים היא כפולה - ראשית, רציחתם של היהודים בשואה נעשתה מתוך אידאולוגיה מעוותת, ולמעשה ללא כל תועלת של ממש, פרט לתועלת האידאולוגית המדומה של 'מאבק ביהדות' או 'השבחת הגזע' בעוד שהשימוש בחיות לצורכי מאכל, מלבוש ושימושים אחרים, מביא לאדם תועלת בהיותו שימוש במקור זמין למזון, מלבוש, כוח עבודה וחומרי גלם, וזאת מבלי להצדיק את הגילויים הקיצוניים של היחס לחיות כגון פיטום אווזים. כן טוענים מבקרי הספר כי חיות הן שונות מבני אדם, ואכן ראויות ליחס שונה, וכי אכן, מותר האדם מן הבהמה, ועל אף שעלינו לחמול על החיות, ולנהוג בהן במידת הרחמים, הרי שטשטוש הגבולות בין האדם ובין החיה הוא שגוי, ועשוי, כשלעצמו, להוביל ליחס אכזרי כלפי בני אדם, באותה מידה בה הוא יכול להוביל ליחס רחמני כלפי החיות.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.free.org.il/articles/literature/articles_literature_2.html סיכום של הספר] באתר שב"י

*[http://www.free.org.il/articles/literature/articles_literature_2.html סיכום של הספר] באתר שב"י

*[http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/045/926.html "כל יום הוא טרבלינקה"] 9/2/2006 באתר nrg

*[http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/045/926.html "כל יום הוא טרבלינקה"] 9.2.2006 באתר nrg

* נמרוד הלפרן, [http://www.anonymous.org.il/Treblinka.htm שואת בעלי-החיים - סקירת הספר "טרבלינקה נצחית"] באתר [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]. פורסם לראשונה ב[[מעריב]], 12/7/2002.

* נמרוד הלפרן, [http://www.anonymous.org.il/Treblinka.htm שואת בעלי-החיים - סקירת הספר "טרבלינקה נצחית"] באתר [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]. פורסם לראשונה ב[[מעריב]], 12/7/2002.

* {{הארץ|יאיר אורון|על הקשר בין רצח-עם לתעשיית ההרג של בעלי החיים|1.1107319|23.5.06}}

* {{הארץ|יאיר אורון|על הקשר בין רצח-עם לתעשיית ההרג של בעלי החיים|1.1107319|23.5.06}}

* [http://www.charleswpatterson.com/ האתר של המחבר, צ'ארלס פטרסון]

* [http://www.charleswpatterson.com/ האתר של המחבר, צ'ארלס פטרסון]

* [https://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/1930051999/qid=1023509308/ref=sr_11_0_1/002-9569871-3746438  הספר "טרבלינקה נצחית" (השם האנגלי של הספר)] באתר "אמזון

* [https://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/1930051999/qid=1023509308/ref=sr_11_0_1/002-9569871-3746438  הספר "טרבלינקה נצחית" (השם האנגלי של הספר)] באתר "אמזון

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Animal_rights_and_the_Holocaust זכויות בעלי חיים והשואה], בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Animal_rights_and_the_Holocaust זכויות בעלי חיים והשואה], בוויקיפדיה האנגלית

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==