שינויים

[[קובץ:התפלגות מקורות זיהום אוויר בישראל.PNG|400px|ממוזער|התפלגות יחסית של מקורות אנושיים לכמויות פליטה של מזהמי אוויר שונים בישראל שנת 2015. התורמים העיקריים הם ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה. יש לשים לב שאותה כמות זיהום יכולה להיות נוכחת או מזיקה יותר אם היא נפלטת בריכוז גבוה יותר או שהיא קרובה יותר למקומות יישוב. כך לדוגמה מעל 90% מהזיהום בערים של תחמוצות חנקן מקורם בתחבורה למרות שרוב הפליטות של זיהום זה מקורם בתחנות כוח]]

[[קובץ:התפלגות מקורות זיהום אוויר בישראל.PNG|400px|ממוזער|התפלגות יחסית של מקורות אנושיים לכמויות פליטה של מזהמי אוויר שונים בישראל שנת 2015. התורמים העיקריים הם ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה. יש לשים לב שאותה כמות זיהום יכולה להיות נוכחת או מזיקה יותר אם היא נפלטת בריכוז גבוה יותר או שהיא קרובה יותר למקומות יישוב. כך לדוגמה מעל 90% מהזיהום בערים של תחמוצות חנקן מקורם בתחבורה למרות שרוב הפליטות של זיהום זה מקורם בתחנות כוח]]

=== זיהום אוויר מתחבורה בישראל ===

=== זיהום אוויר מתחבורה בישראל ===

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר תחבורתי}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר תחבורתי}}

לפי הערכת מומחים בישראל [[זיהום אוויר תחבורתי|זיהום האוויר שמקורו בתחבורה]] הוא מקור הזיהום המסוכן ביותר בישראל.<ref name="haaretz2015"/>  זיהום זה משמעותי בשל היותו בתוך הישובים בישראל להבדיל ממקורות זיהום אחרים, שלמעט מפרץ חיפה, נמצאים בדרך כלל מחוץ לישובים. רוב זיהום התחבורה בישראל נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים, משאיות, ואופנועים והוא מוחרף על ידי [[פקקי תנועה]]. לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 בישראל זיהום אוויר מתחבורה גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. {{הערה|שם=danziger|ישראל דנציגר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4775648,00.html 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?], ynet, 08.03.2016}}

לפי הערכת מומחים בישראל [[זיהום אוויר תחבורתי|זיהום האוויר שמקורו בתחבורה]] הוא מקור הזיהום המסוכן ביותר בישראל.<ref name="haaretz2015"/>  זיהום זה משמעותי בשל היותו בתוך הישובים בישראל להבדיל ממקורות זיהום אחרים, שלמעט מפרץ חיפה, נמצאים בדרך כלל מחוץ לישובים. רוב זיהום התחבורה בישראל נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים, משאיות, ואופנועים והוא מוחרף על ידי [[פקקי תנועה]]. לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 בישראל זיהום אוויר מתחבורה גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. {{הערה|שם=danziger|ישראל דנציגר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4775648,00.html 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?], ynet, 08.03.2016}}

לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לחשיפה של [[תחמוצות חנקן]] בישראל הוא [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום מכלי רכב ממונעים]]. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95  PPM לרמה של 7 PPM בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן.  גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,{{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3101830 הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות], דה מרקר, 25.10.2016}} אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בזיהום חלקיקי היות וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.  

לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לחשיפה של [[תחמוצות חנקן]] בישראל הוא [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום מכלי רכב ממונעים]]. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95  PPM לרמה של 7 PPM בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן.  גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,{{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3101830 הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות], דה מרקר, 25.10.2016}} אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בזיהום חלקיקי היות וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.  

 

לא רק כמות הזיהום משנה אלא גם הקרבה בין מקורות הזיהום לבין בני אדם, וכן ריכוז הזיהום על פני היממה. כך זיהום עירוני עלול להיות חמור יותר לעומת זיהום שנפלט מארובות תחנות כוח הפחמיות שנמצאות רחוק ממקום יישוב. יש גם חשיבות לזיהום סינרגטי (בעיקר בין אוזון לבין חומר חלקיקי עדין), שכן סוג מזהם אחד יכול להחריף את ההשפעה הבריאותי של סוגי מזהמים אחרים. נכון ל-2015, נתוני הלמ"ס בנושא זיהום אוויר, אינם מעודכנים מזה 6 שנים וכן ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון [[מתכות כבדות]] או [[אוזון בגובה הקרקע]]- מזהם שניוני שנגרם עקב פליטת תחמוצות חנקן וכן עקב חומרים אורגניים נדיפים.

לא רק כמות הזיהום משנה אלא גם הקרבה בין מקורות הזיהום לבין בני אדם, וכן ריכוז הזיהום על פני היממה. כך זיהום עירוני עלול להיות חמור יותר לעומת זיהום שנפלט מארובות תחנות כוח הפחמיות שנמצאות רחוק ממקום יישוב. יש גם חשיבות לזיהום סינרגטי (בעיקר בין אוזון לבין חומר חלקיקי עדין), שכן סוג מזהם אחד יכול להחריף את ההשפעה הבריאותי של סוגי מזהמים אחרים. נכון ל-2015, נתוני הלמ"ס בנושא זיהום אוויר, אינם מעודכנים מזה 6 שנים וכן ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון [[מתכות כבדות]] או [[אוזון בגובה הקרקע]]- מזהם שניוני שנגרם עקב פליטת תחמוצות חנקן וכן עקב חומרים אורגניים נדיפים.