47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + − כדי להקטין בצורה דרסטית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים לא נדרשות טכנולוגיות מהפכניות, אלא שינוי הדרך בה אנו תופסים את ה[[תחבורה]] ו[[התכנון העירוני]] שלנו, [[תכנון מוטה רכב פרטי|מתחבורה ותכנון מוטי רכב פרטי]] לתחבורה לבני אדם. שורה 11:
שורה 19: − ==רקע והנחות יסוד== − ===מחירן של תאונות הדרכים=== − כיום מתים ב[[תאונות דרכים בישראל]] כ-300 אנשים בשנה. בנוסף, נפצעים אלפי אנשים באופן קשה (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]), ועשרות אלפים נפצעים באופן קל עד בינוני. עד כה נהרגו מעל 30,000 ישראלים מתאונות דרכים- יותר מאשר סך ההרוגים מכל מלחמות ישראל ומכל פיגועי הטרור. מלבד הנזק הישיר, מדובר גם ביצירת נזקים נפשיים לנפגעים ולבני משפחותיהם. − − לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים. − − בנוסף למחיר בחיי אדם ובסבל אנושי, תאונות דרכים גורמות לנזק כלכלי גבוה למשק. על פי מחקר של חברת פארטו הנדסה, שמופיע בדו"ח [[הוועדה למיסוי ירוק]], הנזק הכלכלי מתאונות דרכים נאמד בכ-0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010). על פי דו"ח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות ב-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד ש"ח לשנת 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2010 עומדת על 17 מיליארד ש"ח לשנה. לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952] − − נזק כלכלי זה של תאונות דרכים מתווסף לנזקים אחרים של מכוניות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]], עלות [[חנייה]] ו[[פרבור]]. הערכה נמוכה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|נזקים אלה למשק]] עומדת על 45 מיליארד ש"ח בשנה. דבר זה מתווסף לעלות של כ-60 מיליארד ש"ח בשנה שהיא העלות הישירה של החזקת 2 מיליון רכבים פרטיים (נכון ל-2010). −
אין תקציר עריכה
'''חזון אפס תאונות דרכים''' הוא חזון להקטנה משמעותית של [[תאונות הדרכים]] בישראל, תוך שאיפה להגעה לאפס הרוגים ואפס פצועים. החזון מכוון לתחבורה יעילה ואיכותית אך כזו שאינה כוללת נפגעים.
'''חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים''' ( באנגלית - vision zero) הוא חזון להקטנה משמעותית של כמות ההרוגים והפצועים קשה ב[[תאונות הדרכים]]. חזון כזה קיים מאז 1997 במדינות כמו [[הולנד]] ו[[שבדיה]] והוא מאומץ על ידי מדינות וערים נוספות, לרבות על ידי ארגון ה-OECD. חזון אפס מבוסס על העקרון של '''בטיחות מערכתית''' (systematic safty) - תכנון ערים, עיצוב רחובות וכבישים וומדיניות נוספת כדי למנוע הזדמנויות להתרחשות של תאונות דרכים. חזון אפס מניח כי ניידות היא זכות אדם בסיסית. אסור שאנשים ימותו בדרך לעבודה ללימודים לקניות או לחברים.
כדי להקטין בצורה דרסטית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים לא נדרשות טכנולוגיות מהפכניות, אלא שינוי הדרך בה אנו תופסים את ה[[תחבורה]] ו[[התכנון העירוני]] שלנו, [[תכנון מוטה רכב פרטי|מתחבורה ותכנון מוטי רכב פרטי]] לתחבורה לבני אדם.
==רקע - המחיר של תאונות הדרכים==
ברחבי העולם מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] בכל שנה. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 373 בני אדם, ונפצעו 75,000, מהם 5,000 באופן קשה (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ- 15 מיליארד ש"ח בשנה.
לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.
תאונות דרכים נמצאות בסימן ירידה בישראל ובמדינות מערביות נוספות מאז שנות ה-70. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, ושיפורים ברפואת חירום. כמו כן היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרטים, מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות. לדוגמה כיכרות תנועה סיעו להפוך תאונות קטלניות של חצית -צד לתאונות פחות מסוכנות של צד-לצד. היבט נוסף הוא פקקי תנועה - שגורמים לכך שמכוניות בעיר ומחוץ לעיר נוסעות לאט יותר ולכן יש להן פחות הזדמנות לפגוע באחרים. עם זאת כמות ההורגים לא ירדה בשנים האחרונות ובחלק מהשנים אף גדלה, כמות ההורגים הולכי הרגל ורוכבי האופניים לא ירדה. מגמה דומה של בלימה בירידה בתאונות דרכים אפשר לראות גם בארצות הברית. בנוסף כאשר משווים את כמות ההרוגים בין מדינות רואים שיש מדינות שבהן כמות ההורגים לנפש נמוכה יותר - לדוגמה כמות הולכי הרגל שנהרגו בהולנד בתאונות דרכים היא 60 בני אדם בשנה, בהולנד אוכלוסיה בגודל כפול מישראל שבה נהרגים 114 הולכי רגל בשנה - כלומר ביחס לאוכלוסיה בהולנד מתים רבע מהולכי הרגל שמתים בישראל. הסיבה המרכזית היא שמשנת 1997 הולנד מיישמת את הגישה של בטיחות מערכתית.
==מבוא==
==מבוא==
כדי להגיע ל-0 נפגעים בתאונות נתמקד בקידום 3 אסטרטגיות:
כדי להגיע ל-0 נפגעים בתאונות נתמקד בקידום 3 אסטרטגיות:
איזורי מיתון תנועה הוא רק אחד הצעדים שניתן לבצע, ולמרבה הצער אינם מבוצעים. מדוע? בגלל שהרבה אנשים מתייחסים לרכב הפרטי כאל דבר קדוש, ואל תאונות הדרכים כאל מכה משמיים. בהעדר מודעות לחלופות אנשים חושבים שהמצב הקיים היום הוא הדבר היחיד האפשרי. בהעדר מודעות ומידע, הרשויות מסתפקות בצעדים יקרים ובלתי מועילים של שוטרים וקנסות. הפוליטיקאים והפקידים לא חולמים לבצע צעדים משמעותיים. אחרי הכל אין שום גוף ציבורי שמאתגר את המערכת הפוליטית בנושא הזה - לדוגמה לא מזכיר להם שעד כה מתו יותר ישראלים בתאונות דרכים מאשר כל מלחמות ישראל גם יחד. אף אחד גם לא מזכיר שאפשר לקבל תחבורה מהירה יותר, במחיר נמוך יותר, ושתהיה גם בטוחה יותר.
איזורי מיתון תנועה הוא רק אחד הצעדים שניתן לבצע, ולמרבה הצער אינם מבוצעים. מדוע? בגלל שהרבה אנשים מתייחסים לרכב הפרטי כאל דבר קדוש, ואל תאונות הדרכים כאל מכה משמיים. בהעדר מודעות לחלופות אנשים חושבים שהמצב הקיים היום הוא הדבר היחיד האפשרי. בהעדר מודעות ומידע, הרשויות מסתפקות בצעדים יקרים ובלתי מועילים של שוטרים וקנסות. הפוליטיקאים והפקידים לא חולמים לבצע צעדים משמעותיים. אחרי הכל אין שום גוף ציבורי שמאתגר את המערכת הפוליטית בנושא הזה - לדוגמה לא מזכיר להם שעד כה מתו יותר ישראלים בתאונות דרכים מאשר כל מלחמות ישראל גם יחד. אף אחד גם לא מזכיר שאפשר לקבל תחבורה מהירה יותר, במחיר נמוך יותר, ושתהיה גם בטוחה יותר.
===הנחות יסוד===
===הנחות יסוד===
* פתרון טוב לתאונות הדרכים צריך להיות [[הוליזם|הוליסטי]] ו[[קיימות|בר קיימא]]. אין טעם להשקיע מיליארדי שקלים בפתרונות יקרים וזמניים. לדוגמה פתרון שיתמודד רק עם תאונות הדרכים, אבל יתעלם מהגידול המתמיד בפקקי התנועה.
* פתרון טוב לתאונות הדרכים צריך להיות [[הוליזם|הוליסטי]] ו[[קיימות|בר קיימא]]. אין טעם להשקיע מיליארדי שקלים בפתרונות יקרים וזמניים. לדוגמה פתרון שיתמודד רק עם תאונות הדרכים, אבל יתעלם מהגידול המתמיד בפקקי התנועה.