שינויים

{{עישון}}

{{עישון}}

עישון טבק הוא [[גורם סיכון בריאותי]] מרכזי בכל העולם והוא [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|גורם הסיכון הבריאותי החשוב ביותר במדינות מערביות]], כולל ב[[עישון בישראל|ישראל]]. הוא גורם מוכח חשוב למחלות לב, שבץ , מחלות ריאה ול[[סרטן]]. כ-70% מהמעשנים טוענים שהם רוצים להפסיק לעשן. 50% מהמעשנים טוענים שהם ניסו להיגמל מסיגריות בשנה החולפת. קיימות מספר אסטרטגיות גמילה כולל גמילה מוחלטת ופתאומית ללא סיוע ("Cold turkey"), קבלת תחליפי ניקוטין כמו מדבקות, תרופות שאמורות לדכא את הרצון לניקוטין במוח, וסדנאות לשינוי המודעות וההתנהגות. רוב המעשנים שמנסים להפסיק לעשן עושים זאת ללא סיוע, אם כי רק 3% עד 6% מבין הניסיונות של גמילה ללא סיוע מצליחים. סיוע מצד סדנאות גמילה ותרופות מגדילים את הסיכוי להצליח, והשילוב של תרופות יחד עם סדנאות הוא אפילו מוצלח יותר.  

עישון טבק הוא [[גורם סיכון בריאותי]] מרכזי בכל העולם והוא [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|גורם הסיכון הבריאותי החשוב ביותר במדינות מערביות]], כולל ב[[עישון בישראל|ישראל]]. הוא גורם מוכח חשוב למחלות לב, שבץ, מחלות ריאה ול[[סרטן]]. כ-70% מהמעשנים טוענים שהם רוצים להפסיק לעשן. 50% מהמעשנים טוענים שהם ניסו להיגמל מסיגריות בשנה החולפת. קיימות מספר אסטרטגיות גמילה כולל גמילה מוחלטת ופתאומית ללא סיוע ("Cold turkey"), קבלת תחליפי ניקוטין כמו מדבקות, תרופות שאמורות לדכא את הרצון לניקוטין במוח, וסדנאות לשינוי המודעות וההתנהגות. רוב המעשנים שמנסים להפסיק לעשן עושים זאת ללא סיוע, אם כי רק 3% עד 6% מבין הניסיונות של גמילה ללא סיוע מצליחים. סיוע מצד סדנאות גמילה ותרופות מגדילים את הסיכוי להצליח, והשילוב של תרופות יחד עם סדנאות הוא אפילו מוצלח יותר.  

היות וניקוטין הוא חומר ממכר, גמילה מעישון מובילה לתסמיני גמילה כמו דחף לעשן, עצבנות, דיכאון, אכילת יתר ועליה במשקל וחרדות. סדנאות גמילה מקצועיות מנסות בדרך כלל להתמודד הן עם תסמיני הגמילה והן עם ההתמכרות לניקוטין.  

היות וניקוטין הוא חומר ממכר, גמילה מעישון מובילה לתסמיני גמילה כמו דחף לעשן, עצבנות, דיכאון, אכילת יתר ועליה במשקל וחרדות. סדנאות גמילה מקצועיות מנסות בדרך כלל להתמודד הן עם תסמיני הגמילה והן עם ההתמכרות לניקוטין.  

[[חברות הטבק]] נקטו ונוקטות אסטרטגיות שונות כדי להפחית את המוטיבציה של מעשנים להגמל, להכחיש את ה[[התמכרות לעישון]] ואת ההשלכות הבריאותיות והחברתיות של עישון. אסטרטגיה מרכזית שננקטה על ידי החברות היא [[מניפולציה בניקוטין]] שבמסגרתה חברות הינדסו סיגריות שקל יותר להתמכר להן. היבט נוסף לדגומה הוא מחקרים כיצד ל[[עישון בקרב בני נוער|שווק מסרים לבני נוער]] במטרה למנוע מהם לרצות להגמל. חלק חשוב ב[[הכחשת נזקי העישון]] נוגע לביצוע של [[נטיעת ספק]] לא רק לגבי הנזקים הבריאותיים של העישון אלא גם לגבי תהליך ההתמכרות לטבק ושאלות הנוגעות לשיווק מוצרי טבק בקרב בני נוער.  

[[חברות הטבק]] נקטו ונוקטות אסטרטגיות שונות כדי להפחית את המוטיבציה של מעשנים להיגמל, להכחיש את ה[[התמכרות לעישון]] ואת ההשלכות הבריאותיות והחברתיות של עישון. אסטרטגיה מרכזית שננקטה על ידי החברות היא [[מניפולציה בניקוטין]] שבמסגרתה חברות הינדסו סיגריות שקל יותר להתמכר להן. היבט נוסף לדוגמה הוא מחקרים כיצד ל[[עישון בקרב בני נוער|שווק מסרים לבני נוער]] במטרה למנוע מהם לרצות להיגמל. חלק חשוב ב[[הכחשת נזקי העישון]] נוגע לביצוע של [[נטיעת ספק]] לא רק לגבי הנזקים הבריאותיים של העישון אלא גם לגבי תהליך ההתמכרות לטבק ושאלות הנוגעות לשיווק מוצרי טבק בקרב בני נוער.  

גמילה מעישון היא חלק מאסטרטגיה כללית יותר של ארגוני בריאות וחברה להפחתת הנזקים מעישון. גישה אחרת היא '''[[מניעת עישון]]''' שמתרכזת בהקטנת היכולת לבצע [[שיווק ופרסום של מוצרי טבק]] (לדוגמה הגבלות על מכירה לבני נוער, [[חפיסה אחידה]] ועוד), בהסברה על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק]] ועל [[התמכרות לעישון]] ובניסיון להגיע [[עישון בקרב בני נוער|לילדים ולנערים לפי שהם מתחילים לעשן]]. חלק ניכר מהתחלת העישון נובע מחיקוי ולמידה חברתית של ילדים ונערים צעירים מנערים מעשנים בוגרים יותר וממבוגרים מעשנים, ומתוך מיתוסים בקרב נערים כי "כולם מעשנים", "העישון לא באמת מסוכן" וכן בגלל לחץ חברתי לעשן או מתוך רצון להיות מקובל חברתית. לגמילה מעישון יש היבט חשוב גם בהקשר של מניעת עישון בקרב בני נוער, גם בכך שמעשן שנגמל או מנסה להיגמל פחות "מדביק" מעשנים צעירים ממנו שמנסים לחקות אותו וכן נוטה פחות להפיץ [[דיסאינפורמציה]] שמקורה ב[[הכחשת נזקי העישון]] כמו שעישון לא מסוכן, שעישון מסייע להירגע, שהוא לא באמת ממכר ועוד.  

גמילה מעישון היא חלק מאסטרטגיה כללית יותר של ארגוני בריאות וחברה להפחתת הנזקים מעישון. גישה אחרת היא '''[[מניעת עישון]]''' שמתרכזת בהקטנת היכולת לבצע [[שיווק ופרסום של מוצרי טבק]] (לדוגמה הגבלות על מכירה לבני נוער, [[חפיסה אחידה]] ועוד), בהסברה על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק]] ועל [[התמכרות לעישון]] ובניסיון להגיע [[עישון בקרב בני נוער|לילדים ולנערים לפי שהם מתחילים לעשן]]. חלק ניכר מהתחלת העישון נובע מחיקוי ולמידה חברתית של ילדים ונערים צעירים מנערים מעשנים בוגרים יותר וממבוגרים מעשנים, ומתוך מיתוסים בקרב נערים כי "כולם מעשנים", "העישון לא באמת מסוכן" וכן בגלל לחץ חברתי לעשן או מתוך רצון להיות מקובל חברתית. לגמילה מעישון יש היבט חשוב גם בהקשר של מניעת עישון בקרב בני נוער, גם בכך שמעשן שנגמל או מנסה להיגמל פחות "מדביק" מעשנים צעירים ממנו שמנסים לחקות אותו וכן נוטה פחות להפיץ [[דיסאינפורמציה]] שמקורה ב[[הכחשת נזקי העישון]] כמו שעישון לא מסוכן, שעישון מסייע להירגע, שהוא לא באמת ממכר ועוד.  

המונח '''[[מניפולציות בניקוטין]]''' (Nicotine manipulation) מתייחס לדרכים שבהן מבצעים שינויים מכוונים בניקוטין עצמו או בדרכים שבהן הניקוטין מגיע אל המעשן. מניפולציות ניקוטין מבוצעות במגוון אמצעים: [[הנדסה גנטית]] של צמחי טבק להגדלת אחוז הניקוטין בצמח, התאמה של חומציות העשן, מניפולציה של סוכרים בטבק ושימוש בתוספים כדי להגדיל את ההשפעה של ניקוטין על המעשן. [http://www.sourcewatch.org/index.php/Nicotine_manipulation]

המונח '''[[מניפולציות בניקוטין]]''' (Nicotine manipulation) מתייחס לדרכים שבהן מבצעים שינויים מכוונים בניקוטין עצמו או בדרכים שבהן הניקוטין מגיע אל המעשן. מניפולציות ניקוטין מבוצעות במגוון אמצעים: [[הנדסה גנטית]] של צמחי טבק להגדלת אחוז הניקוטין בצמח, התאמה של חומציות העשן, מניפולציה של סוכרים בטבק ושימוש בתוספים כדי להגדיל את ההשפעה של ניקוטין על המעשן. [http://www.sourcewatch.org/index.php/Nicotine_manipulation]

המטרה של מניפולציות בניקוטין כוללות את חיזוק המוטיבציה הגופנית לעשן, כדי לעודד את השימוש העתידי בסיגריות ובמוצרי טבק (שימור ההתמכרות), מניעה של הפסקת עישון, חיזוק היכולת של החברות להשתמש בטבק מסוג פחות איכותי ושימור "שביעות הרצון של הלקוח". [http://www.sourcewatch.org/index.php/Nicotine_manipulation]

המטרה של מניפולציות בניקוטין כוללות את חיזוק המוטיבציה הגופנית לעשן, כדי לעודד את השימוש העתידי בסיגריות ובמוצרי טבק (שימור ההתמכרות), מניעה של הפסקת עישון, חיזוק היכולת של החברות להשתמש בטבק מסוג פחות איכותי ושימור "שביעות הרצון של הלקוח". [http://www.sourcewatch.org/index.php/Nicotine_manipulation]

הספר [[שואה מוזהבת (ספר)|שואה מוזהבת]] מאת רוברט פרוקטור, מתאר את ההיסטוריה של [[חברות הטבק]] וכיצד הן הגדילו את כמות המעשנים ו[[הכחשת נזקי העישון|הסתירו את נזקי העישון]], הספר מתבסס על מאות אלפי מסמכים פנימיים שהוחרמו בשנות ה-90 מחברות הטבק. פרוקטור, פרופסור להיסטוריה של המדע,  מתאר כיצד הסיגריות הפכו לסם הנפוץ והקטלני ביותר בעולם תודות למאמץ מכוון להפוך אותן ליותר ממכרות, וכיצד חברות הסיגריות השתמשו ב"שכירי חרב" שונים כדי להתל בציבור.  

הספר [[שואה מוזהבת (ספר)|שואה מוזהבת]] מאת רוברט פרוקטור, מתאר את ההיסטוריה של [[חברות הטבק]] וכיצד הן הגדילו את כמות המעשנים ו[[הכחשת נזקי העישון|הסתירו את נזקי העישון]], הספר מתבסס על מאות אלפי מסמכים פנימיים שהוחרמו בשנות ה-90 מחברות הטבק. פרוקטור, פרופסור להיסטוריה של המדע,  מתאר כיצד הסיגריות הפכו לסם הנפוץ והקטלני ביותר בעולם תודות למאמץ מכוון להפוך אותן ליותר ממכרות, וכיצד חברות הסיגריות השתמשו ב"שכירי חרב" שונים כדי להתל בציבור.