שינויים

|}

|}

על פי הדיווח של שנת 2016, סך צריכת הסולר לתחבורה עמדה על 3,216 אלפי טונות מתוך צריכה כוללת של סולר למשק שעמדה על 3,292 אלפי טונות שסיפקה סולר גם לשימושים אחרים - לפטרוכימיה, לחשמל ולאוניות. כך שצריכת הסולר לתחבורה מהווה 97% מסך צריכת הסולר למשק. לעומת זאת הנתונים לשנת 2010 הם צריכת סולר של 2,687 אלפי טונות מתוך צריכה כוללת של 3,045 אלפי טונות, כך שבשנה זו צריכת הסולר לתחבורה היוותה 88% מסך צריכת הסולר למשק. שינוי זה נובע ככל הנראה מהגדלת הצריכה של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] על ידי התעשייה והקטנת השימוש בסולר. [http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls]

על פי הדיווח של שנת 2016, סך צריכת הסולר לתחבורה עמדה על 3,216 אלפי טונות מתוך צריכה כוללת של סולר למשק שעמדה על 3,292 אלפי טונות שסיפקה סולר גם לשימושים אחרים - לפטרוכימיה, לחשמל ולאוניות. כך שצריכת הסולר לתחבורה מהווה 97% מסך צריכת הסולר למשק. לעומת זאת הנתונים לשנת 2010 הם צריכת סולר של 2,687 אלפי טונות מתוך צריכה כוללת של 3,045 אלפי טונות, כך שבשנה זו צריכת הסולר לתחבורה היוותה 88% מסך צריכת הסולר למשק. שינוי זה נובע ככל הנראה מהגדלת הצריכה של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] על ידי התעשייה והקטנת השימוש בסולר. בנוסף 100% מסך הבנזין שהמשק צרך הופנה לצרכי כלי רכב יבשתיים.[http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls]  

על פי הדיווח לשנת 2016, סך צריכת הבנזין של כלי רכב יבשתיים היתה 3,027 אלפי טונות וצריכת הסולר של רכבים עמדה על 3,216 אלפי טונות, מתוך צריכה כוללת של 9,058 אלפי טונות של תזקיקי דלק - כלומר יחד רכיבים אלה היוו 69% מצריכת הדלקים המזוקקים בישראל. תוספת קרוסין לתעופה אזרחית מעלה נתון זה ל-82%. [http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls] דבר זה יכול ללמד משהו על תרומת התחבורה ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]]. אם כי יש לסייג זאת - תעשיות שונות כמו מפעלים, תעשיות פטרוכימיות ומפעלי ייצור חשמל השתמשו בנוסף לכך ב-741 אלפי טונות של [[מזוט]] שהוא דלק מזהם הרבה יותר לעומת בנזין או סולר (בגלל פליטה של [[חומר חלקיקי]]), ובנוסף תוצרי שריפה ועיבוד בתעשייה יצרו סוגי זיהום נוספים עקב עיבוד של מחצבים המכילים [[מתכות כבדות]] ותהליכי עיבוד שלהם פולטים חומר חלקיקי נוסף.

על פי הדיווח לשנת 2016, סך צריכת הבנזין של כלי רכב יבשתיים היתה 3,027 אלפי טונות וצריכת הסולר של רכבים עמדה על 3,216 אלפי טונות, מתוך צריכה כוללת של 9,058 אלפי טונות של תזקיקי דלק - כלומר יחד רכיבים אלה היוו 69% מצריכת הדלקים המזוקקים בישראל. תוספת קרוסין לתעופה אזרחית מעלה נתון זה ל-82%. [http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls] דבר זה יכול ללמד משהו על תרומת התחבורה ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]]. אם כי יש לסייג זאת - תעשיות שונות כמו מפעלים, תעשיות פטרוכימיות ומפעלי ייצור חשמל השתמשו בנוסף לכך ב-741 אלפי טונות של [[מזוט]] שהוא דלק מזהם הרבה יותר לעומת בנזין או סולר (בגלל פליטה של [[חומר חלקיקי]]), ובנוסף תוצרי שריפה ועיבוד בתעשייה יצרו סוגי זיהום נוספים עקב עיבוד של מחצבים המכילים [[מתכות כבדות]] ותהליכי עיבוד שלהם פולטים חומר חלקיקי נוסף.