שינויים

'''תעשיית התרופות''' (באנגלית: '''Pharmaceutical industry''') או '''עסקי התרופות''' או '''חברות הפארמה''' מורכבת מ[[תאגיד|התאגידים]] שמפתחים, מייצרים ומשווקים תרופות במרשם. חלק מעסקי התרופות מורכב גם מייצור של תרופות ללא מרשם. חברות התרופות יכולות לעסוק בתרופות גנריות או בתרופות בעלות [[פטנט]]. תחום ייצור התרופות עבר מהפכה במהלך המאה ה-19 וה-20 מרקיחת תרופות פרטיות על ידי רוקחים מקומיים לתרופות בייצור המוני של חברות ענק תחת פיקוח ממשלתי הדוק. ההתקדמות במחקר בתחום (לצד פיתוחים בתחום הרפואה, ההיגיינה והבטיחות) היא אחת הסיבות המרכזיות לעליית תוחלת החיים במדינות המערביות ובכלל מדינות העולם.  

'''תעשיית התרופות''' (באנגלית: '''Pharmaceutical industry''') או '''עסקי התרופות''' או '''חברות הפארמה''' היא תעשייה המורכבת מ[[תאגיד|התאגידים]] שמפתחים, מייצרים ומשווקים תרופות במרשם או ללא מרשם. חברות התרופות יכולות לעסוק בתרופות גנריות כאשר הפטנט פג או בתרופות מקור בעלות [[פטנט]]. תחום ייצור התרופות עבר מהפכה במהלך המאה ה-19 וה-20 מרקיחת תרופות פרטיות על ידי רוקחים מקומיים לתרופות בייצור המוני של חברות ענק תחת פיקוח ממשלתי הדוק. ההתקדמות במחקר בתחום (לצד פיתוחים בתחום הרפואה, ההיגיינה והבטיחות) היא אחת הסיבות המרכזיות לעליית תוחלת החיים במדינות המערביות ובכלל מדינות העולם.  

חברות התרופות מעורבות כיום בכל ההיבטים של [[רפואה ציבורית]]. החל ממימון מחקרים למחלות, עבור בהגדרת מהן מחלות (בעיקר בתחום הפסיכיאטרי), בשאלה איזה תרופות יכללו בסל הבריאות, בתהליכי הכשרה של רופאים ועוד. החברות מעורבות בחקיקה של תקנות הנוגעות להוצאת פטנט, בחינת תרופות, אישור ושיווק של התרופות ועוד.  

חברות התרופות מעורבות כיום בכל ההיבטים של [[רפואה ציבורית]]. החל ממימון מחקרים למחלות, עבור בהגדרת מהן מחלות (בעיקר בתחום הפסיכיאטרי), בשאלה איזה תרופות יכללו בסל הבריאות, בתהליכי הכשרה של רופאים ועוד. החברות מעורבות בחקיקה של תקנות הנוגעות להוצאת פטנט, בחינת תרופות, אישור ושיווק של התרופות ועוד.  

* '''הבטחת כדאיות פיתוח''' כשל שוק מרכזי בתחום נוגע להגנה על [[זכויות קניין]]. כיום פיתוח תרופה עולה כסף רב שמושקע בבדיקות יעילות ובטיחות התרופה והתאמה שלה לחולים ולמצבים רפואיים. עלות זו גבוהה יותר עם [[רגולציה]] אבל היא קיימת בכל מקרה שבו חברת התרופות רוצה לספק טיפול אפקטיבי ולהימנע מפגיעה בחולים. עלויות נוספות נוגעות לפרסום והחדרת התרופה לשוק, ושכנוע חולים ורופאים שאכן מדובר בתרופה אפקטיבית. לאחר עלויות אלה עלולה לבוא חברה מתחרה ולהעתיק את המבנה הכימי של התרופה ולשווק אותה בעצמה, כאשר עליות הייצור הן בדרך כלל זניחות.  ב[[שוק חופשי]], ללא התערבות ממשלתית או מגבלה אחרת, חברה כלשהי תשלם את עלויות הפיתוח אבל חברות נוספות ישווקו את התרופה בלי להשתתף בהוצאות ויהנו מרווחיות גבוהה יותר. כתוצאה מכך האינטרס הכלכלי של חברות יהיה להימנע מפיתוח תרופות חדשות כדי להימנע מסיכון גבוה שלא מניב רווחים. כדי לעודד פיתוח מוצרים חדשים, נדרש התערבות ואו סיוע מטעם המדינה או מצד [[מוסד חברתי]] חזק אחר. היבט זה חזק יותר עקב קיום של כשלי שוק מרכזיים נוספים שיש בתחום התרופות - הצורך להבטיח את בטיחות המוצר והקושי של הצרכנים לדעת האם המוצר אפקטיבי. כיום הפתרון המקובל להבטחת כדאיות פיוח הוא קיום של [[פטנט]] כלומר קיום של [[מונופול]] לזמן מוגבל. עם זאת פתרון זה מעודד התנהגות מונופוליסטית ונצלנית - לדוגמה התנהגות אופיינית של מונופול - למכור מעט ובמחיר גבוה, במקום הרבה ובמחיר נמוך, במטרה למקסם רווח). כמו כן עקב השפעות של [[הון שלטון]] ויכולת של חברות להשפיע על שופטים ורגולטורים משתרשת תופעה של הערכה לא מוצדקת של פטנטים. יש כלכלנים החולקים על הצורך וההצדקה המוסרית בפטנט וקוראים לפתרונות אחרים לשם פיתוח תרופות חדשות.  

* '''הבטחת כדאיות פיתוח''' כשל שוק מרכזי בתחום נוגע להגנה על [[זכויות קניין]]. כיום פיתוח תרופה עולה כסף רב שמושקע בבדיקות יעילות ובטיחות התרופה והתאמה שלה לחולים ולמצבים רפואיים. עלות זו גבוהה יותר עם [[רגולציה]] אבל היא קיימת בכל מקרה שבו חברת התרופות רוצה לספק טיפול אפקטיבי ולהימנע מפגיעה בחולים. עלויות נוספות נוגעות לפרסום והחדרת התרופה לשוק, ושכנוע חולים ורופאים שאכן מדובר בתרופה אפקטיבית. לאחר עלויות אלה עלולה לבוא חברה מתחרה ולהעתיק את המבנה הכימי של התרופה ולשווק אותה בעצמה, כאשר עליות הייצור הן בדרך כלל זניחות.  ב[[שוק חופשי]], ללא התערבות ממשלתית או מגבלה אחרת, חברה כלשהי תשלם את עלויות הפיתוח אבל חברות נוספות ישווקו את התרופה בלי להשתתף בהוצאות ויהנו מרווחיות גבוהה יותר. כתוצאה מכך האינטרס הכלכלי של חברות יהיה להימנע מפיתוח תרופות חדשות כדי להימנע מסיכון גבוה שלא מניב רווחים. כדי לעודד פיתוח מוצרים חדשים, נדרש התערבות ואו סיוע מטעם המדינה או מצד [[מוסד חברתי]] חזק אחר. היבט זה חזק יותר עקב קיום של כשלי שוק מרכזיים נוספים שיש בתחום התרופות - הצורך להבטיח את בטיחות המוצר והקושי של הצרכנים לדעת האם המוצר אפקטיבי. כיום הפתרון המקובל להבטחת כדאיות פיוח הוא קיום של [[פטנט]] כלומר קיום של [[מונופול]] לזמן מוגבל. עם זאת פתרון זה מעודד התנהגות מונופוליסטית ונצלנית - לדוגמה התנהגות אופיינית של מונופול - למכור מעט ובמחיר גבוה, במקום הרבה ובמחיר נמוך, במטרה למקסם רווח). כמו כן עקב השפעות של [[הון שלטון]] ויכולת של חברות להשפיע על שופטים ורגולטורים משתרשת תופעה של הערכה לא מוצדקת של פטנטים. יש כלכלנים החולקים על הצורך וההצדקה המוסרית בפטנט וקוראים לפתרונות אחרים לשם פיתוח תרופות חדשות.  

   

   

* '''הקונה לא יודע את בטיחות התרופה'''. במקרים רבים יש לתרופות תופעות לוואי עקב מספר גדול של סיבות: רעילות של התרופה שידוע או לא ידועה ליצרן, מינון יתר (שיכול לנבוע ממשקל גופו של החולה או משינוי מטבולי), שינוי מבנה התרופה עקב איחסון לא נכון, לקיחת תרופות נוספות שמשפיעות על מבנה התרופה או פעילותה בגוף, שינוי המבנה הכימי של התרופה בתוך גופו של החולה, מבנה גנטי שונה בין אנשים שונים, תגובה אלרגית, מצב כללי של המערכת החיסונית, הבדלים בין גברים לנשים ובין ילדים למבוגרים, ועוד. לרוב התרופות, גם אלה שמאושרות כיום יש תופעות לוואי, והחומרה של תופעות לוואי אלה יכולה להחמיר במצבים שונים. לגבי רוב התרופות ייתכנו מצבים מסוכנים לכמות קטנה של החולים (לדוגמה בעקבות צרוף גנטי נדיר או בעקבות מצב רפואי בעייתי). נוסף לבעיית מחסור במידע וסיכון כללי שמשותפת לחולה, למטפל ולחברות, יש בעיה של [[מידע א-סימטרי]] שבה החברה עשויה להיות מודעת לסיכונים (עקב הבנה ביולוגית של התרופה, קיום של ניסויים וכתוצאה דיווחים מרופאים ולקוחות) אבל רופאים ואו חולים לא מודעים לסכנות אלה או שהם מעריכים את הסיכונים בצורה נמוכה מידי. עקב מורכבות הנושא ומצבים של השפעות נדירות קשה מאד לחולה לדעת בכוחות עצמו האם התרופה אכן בטוחה, כמו כן אפילו לאחר פגיעה בחולה עקב רעילות או תופעת לוואי עקב לקיחת התרופה קשה לו לפעמים להוכיח שאכן הפגיעה התרחשה כתוצאה מלקיחת התרופה. התמודדות מקובלת עם קושי זה היא שלל אמצעים [[רגולציה]] שונים - הכרות של גופי מקצוע עם תופעות לוואי ורעילות של חומרים פעילים שיש בתרופה, הוכחת בטיחות התרופה עצמה במבדקים של ה-FDA, מתן התרופה עצמה במרשם רופא (הימנעות ממתן התרופה לאדם שאינו חולה), ועל ידי רוקח (גורם פיקוח נוסף למניעת טעויות של מינון יתר לדוגמה), חיוב של החברות לספק התוויה מפורטת שמצורפת על התרופה למי אסור לקחת את התרופה וכן השפעות לוואי אפשרויות שיש לתרופה. אמצעי אחרון להתמודדות עם תרופות לא בטוחות הן אמצעים להתמודדות עם תרופה שכבר גרמה נזקים לא סבירים - תהליך ריקול של תרופות (שבו הרשויות אוסרות על המשך מכירת התרופה), וכן [[תביעה ייצוגית|תביעות ייצוגיות]] של חולים שנפגעו מתרופה ומצליחים להוכיח את הנזק והרשלנות של החברה. למרות שלל אמצעים אלה יש עדיין מקרים של מכירת תרופות הגורמות נזקים שונים לחולים - לעיתים שווה לחברה לקחת סיכון עקב מצבה הפיננסי או שהנזק הכלכלי יגרם בעוד שנים רבות ובשל שיקולי [[ריבית]] עדיף לחברה להרוויח כעת ממכירת התרופה ולקחת סיכון כלשהו בעתיד. לא תמיד הנזק הבריאותי לחולה הוא אקוטי וברור ולכן ייתכן שהחברה מעדיפה לקחת סיכון כזה מתוך מחשבה שלחולים יהיה קשה להבחין ולהוכיח נזק כזה.  

* '''הקונה לא יודע את בטיחות התרופה'''. במקרים רבים יש לתרופות תופעות לוואי עקב מספר גדול של סיבות: רעילות של התרופה שידוע או לא ידועה ליצרן, מינון יתר (שיכול לנבוע ממשקל גופו של החולה או משינוי מטבולי), שינוי מבנה התרופה עקב איחסון לא נכון, לקיחת תרופות נוספות שמשפיעות על מבנה התרופה או פעילותה בגוף, שינוי המבנה הכימי של התרופה בתוך גופו של החולה, מבנה גנטי שונה בין אנשים שונים, תגובה אלרגית, מצב כללי של המערכת החיסונית, הבדלים בין גברים לנשים ובין ילדים למבוגרים, ועוד. לרוב התרופות, גם אלה שמאושרות כיום יש תופעות לוואי, והחומרה של תופעות לוואי אלה יכולה להחמיר במצבים שונים. לגבי רוב התרופות ייתכנו מצבים מסוכנים לכמות קטנה של החולים (לדוגמה בעקבות צרוף גנטי נדיר או בעקבות מצב רפואי בעייתי). נוסף לבעיית מחסור במידע וסיכון כללי שמשותפת לחולה, למטפל ולחברות, יש בעיה של [[מידע א-סימטרי]] שבה החברה עשויה להיות מודעת לסיכונים (עקב הבנה ביולוגית של התרופה, קיום של ניסויים וכתוצאה דיווחים מרופאים ולקוחות) אבל רופאים ואו חולים לא מודעים לסכנות אלה או שהם מעריכים את הסיכונים בצורה נמוכה מידי. עקב מורכבות הנושא ומצבים של השפעות נדירות קשה מאד לחולה לדעת בכוחות עצמו האם התרופה אכן בטוחה, כמו כן אפילו לאחר פגיעה בחולה עקב רעילות או תופעת לוואי עקב לקיחת התרופה קשה לו לפעמים להוכיח שאכן הפגיעה התרחשה כתוצאה מלקיחת התרופה. התמודדות מקובלת עם קושי זה היא שלל אמצעים [[רגולציה]] שונים - הכרות של גופי מקצוע עם תופעות לוואי ורעילות של חומרים פעילים שיש בתרופה, הוכחת בטיחות התרופה עצמה במבדקים של ה-FDA, מתן התרופה עצמה במרשם רופא (הימנעות ממתן התרופה לאדם שאינו חולה), ועל ידי רוקח (גורם פיקוח נוסף למניעת טעויות של מינון יתר לדוגמה), חיוב של החברות לספק התוויה מפורטת שמצורפת על התרופה למי אסור לקחת את התרופה וכן השפעות לוואי אפשרויות שיש לתרופה. אמצעי אחרון להתמודדות עם תרופות לא בטוחות הן אמצעים להתמודדות עם תרופה שכבר גרמה נזקים לא סבירים - תהליך ריקול של תרופות (שבו הרשויות אוסרות על המשך מכירת התרופה), וכן [[תביעה ייצוגית|תביעות ייצוגיות]] של חולים שנפגעו מתרופה ומצליחים להוכיח את הנזק והרשלנות של החברה. למרות שלל אמצעים אלה יש עדיין מקרים של מכירת תרופות הגורמות נזקים שונים לחולים - לעיתים שווה לחברה לקחת סיכון עקב מצבה הפיננסי או שהנזק הכלכלי ייגרם בעוד שנים רבות ובשל שיקולי [[ריבית]] עדיף לחברה להרוויח כעת ממכירת התרופה ולקחת סיכון כלשהו בעתיד. לא תמיד הנזק הבריאותי לחולה הוא אקוטי וברור ולכן ייתכן שהחברה מעדיפה לקחת סיכון כזה מתוך מחשבה שלחולים יהיה קשה להבחין ולהוכיח נזק כזה.  

* '''הקונה לא יודע האם התרופה תעזור לו'''. יש תרופות שמועילות כמעט לכל האוכלוסייה (לדוגמה חיסונים) אבל חלק מהתרופות מועילות רק לחלק מהמטופלים (לדוגמה טיפולים כימותרפיים, חלק מסוגי האנטיביוטיקה) הדבר נובע בין היתר משוני גנטי והבדלים נוספים בין החולים, כמו כן לפעמים תסמינים דומים הם בעצם מאפיינים של מחלות שונות במקצת או מחלות שנמצאות בשלבים שונים. כך שחולה שלקח תרופה ולא חלה הטבה במצבו הבריאותי לא יכול לדעת האם זה בגלל שהתרופה לא יעילה באופן כללי או שהיא כן עוזרת אבל לא עזרה לו. בחלק מהמחלות והתרופות המצב הוא הפוך – יש רמיסיה או נסיגה בתסמיני המחלה באופן טבעי (לדוגמה במחלת כרון) כך שחולה שלקח תרופה ומצבו השתפר לא יודע אם הדבר נבע מהתרופה עצמה או מהתהליך הטבעי. גם במצב זה קיימת אי וודאות כללית, אבל חברות התרופות (וכן גופים גדולים אחרים כמו ארגוני בריאות וחברות ביטוח) נמצאות במצב שבו יש להן מידע טוב יותר לעומת החולים. חברות מנסות למכור כמות גדולה של תרופות גם אם תרופות אלה מיותרות לחולים. לחברות יש דרכים שונות להשפיע על גורמים שונים במהלך הפיקוח על אישור התרופה והשיווק שלה, כמו כן בארצות הברית יש ענף שלם של שיווק תרופות לציבור ללא מרשם הכולל גם פרסום של תרופות.   

* '''הקונה לא יודע האם התרופה תעזור לו'''. יש תרופות שמועילות כמעט לכל האוכלוסייה (לדוגמה חיסונים) אבל חלק מהתרופות מועילות רק לחלק מהמטופלים (לדוגמה טיפולים כימותרפיים, חלק מסוגי האנטיביוטיקה) הדבר נובע בין היתר משוני גנטי והבדלים נוספים בין החולים, כמו כן לפעמים תסמינים דומים הם בעצם מאפיינים של מחלות שונות במקצת או מחלות שנמצאות בשלבים שונים. כך שחולה שלקח תרופה ולא חלה הטבה במצבו הבריאותי לא יכול לדעת האם זה בגלל שהתרופה לא יעילה באופן כללי או שהיא כן עוזרת אבל לא עזרה לו. בחלק מהמחלות והתרופות המצב הוא הפוך – יש רמיסיה או נסיגה בתסמיני המחלה באופן טבעי (לדוגמה במחלת כרון) כך שחולה שלקח תרופה ומצבו השתפר לא יודע אם הדבר נבע מהתרופה עצמה או מהתהליך הטבעי. גם במצב זה קיימת אי וודאות כללית, אבל חברות התרופות (וכן גופים גדולים אחרים כמו ארגוני בריאות וחברות ביטוח) נמצאות במצב שבו יש להן מידע טוב יותר לעומת החולים. חברות מנסות למכור כמות גדולה של תרופות גם אם תרופות אלה מיותרות לחולים. לחברות יש דרכים שונות להשפיע על גורמים שונים במהלך הפיקוח על אישור התרופה והשיווק שלה, כמו כן בארצות הברית יש ענף שלם של שיווק תרופות לציבור ללא מרשם הכולל גם פרסום של תרופות.   

בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחשו מספר מקרי מוות בארצות הברית עקב שיווק של ממס רעיל שהיה בתרופה יחד עם החומר הפעיל סולפה. בעקבות זאת דרש הקונגרס בארצות הברית בשנת 1938 כי חברות תרופות יוכיחו את בטיחות התרופה עצמה ולא רק את בטיחות החומר הפעיל. בשנת 1962 חוקק חוק נוסף שחייב חברות להוכיח את יעילות התרופה בכך שהיא אכן משפרת את בריאות החולים. במקביל הוקמה רשות רגולטורית חזקה – מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה-FDA,  שמקיים מבדקים ארוכים, קפדניים ויקרים כדי לוודא שתרופה חדשה היא אכן בטוחה ויעילה. דבר זה יצר [[מחסום כניסה לשוק]] וגרם לפגיעה ב[[שוק חופשי]] בתחום התרופות.[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם גררו [[רגולציה|רגולציות]] נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות, תנאי הייצור ועוד).

בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחשו מספר מקרי מוות בארצות הברית עקב שיווק של ממס רעיל שהיה בתרופה יחד עם החומר הפעיל סולפה. בעקבות זאת דרש הקונגרס בארצות הברית בשנת 1938 כי חברות תרופות יוכיחו את בטיחות התרופה עצמה ולא רק את בטיחות החומר הפעיל. בשנת 1962 חוקק חוק נוסף שחייב חברות להוכיח את יעילות התרופה בכך שהיא אכן משפרת את בריאות החולים. במקביל הוקמה רשות רגולטורית חזקה – מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה-FDA,  שמקיים מבדקים ארוכים, קפדניים ויקרים כדי לוודא שתרופה חדשה היא אכן בטוחה ויעילה. דבר זה יצר [[מחסום כניסה לשוק]] וגרם לפגיעה ב[[שוק חופשי]] בתחום התרופות.[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם גררו [[רגולציה|רגולציות]] נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות, תנאי הייצור ועוד).

   

   

בעקבות מצב זה פיתוח תרופות חדשות עלה יותר כסף. מה גם שחלק מהתרופות התבררו כלא יעילות או לא בטוחות מספיק כך שחברות התרופות איבדו את הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח. חברות התרופות דרשו [[פטנט]] על התרופות, כך שהן יהיו [[מונופול]] לתקופה מוגבלת כדי להחזיר את הוצאות הפיתוח. עם זאת בשנים האחרונות קיימת מגמה של ניצול הפטנטים באופן לא הוגן - חברות משנות היבטים מזעריים בתרופה ומאריכות את תקופת הפטנט ללא הצדקה. דבר זה מגדיל את הנטיה המונופוליסטית בענף ומונע תחרות. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102]  

בעקבות מצב זה פיתוח תרופות חדשות עלה יותר כסף. מה גם שחלק מהתרופות התבררו כלא יעילות או לא בטוחות מספיק כך שחברות התרופות איבדו את הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח. חברות התרופות דרשו [[פטנט]] על התרופות, כך שהן יהיו [[מונופול]] לתקופה מוגבלת כדי להחזיר את הוצאות הפיתוח. עם זאת בשנים האחרונות קיימת מגמה של ניצול הפטנטים באופן לא הוגן - חברות משנות היבטים מזעריים בתרופה ומאריכות את תקופת הפטנט ללא הצדקה. דבר זה מגדיל את הנטייה המונופוליסטית בענף ומונע תחרות. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102]  

בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית "עובדה" על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" [[לובי פוליטי בישראל|ללוביסטים צעירים]]. בקורס פרטו  הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה לכך היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]

בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית "עובדה" על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" [[לובי פוליטי בישראל|ללוביסטים צעירים]]. בקורס פרטו  הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה לכך הייתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]

==ביקורת על תעשיית התרופות==

==ביקורת על תעשיית התרופות==

;קישורים נוספים:

;קישורים נוספים:

*[http://www.youtube.com/watch_popup?v=-5uVrbH9lME סרטון עם נאום ביקורת על חברות התרופות] מאת ד"ר ג'ון רנגן וירפן המנכ"ל לשעבר בחברת התרופות השבדית איליי לילי

*[http://www.youtube.com/watch_popup?v=-5uVrbH9lME סרטון עם נאום ביקורת על חברות התרופות] מאת ד"ר ג'ון רנגן וירפן המנכ"ל לשעבר בחברת התרופות השוודית איליי לילי

* [http://docu.nana10.co.il/Article/?ArticleID=581189 גלולה מרה] פרק מתוך הסדרה "מה הורג אותנו?", מאת ד"ר רפי קראסו ואורנה בן דור, ערוץ 10, ספטמבר 2008

* [http://docu.nana10.co.il/Article/?ArticleID=581189 גלולה מרה] פרק מתוך הסדרה "מה הורג אותנו?", מאת ד"ר רפי קראסו ואורנה בן דור, ערוץ 10, ספטמבר 2008

* Dr. Marcia Angell , [http://www.amazon.com/The-Truth-About-Drug-Companies/dp/0375760946 The Truth About the Drug Companies: How They Deceive Us and What to Do About It] ספרה של העורכת לשעבר של הירחון The New England Journal of Medicine

* Dr. Marcia Angell , [http://www.amazon.com/The-Truth-About-Drug-Companies/dp/0375760946 The Truth About the Drug Companies: How They Deceive Us and What to Do About It] ספרה של העורכת לשעבר של הירחון The New England Journal of Medicine

[http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-fd3a1eb7177c141004.htm הצד האפל של חברות התרופות]  כיסוי הסרט התעודי "אש בתוך דם" עמרי ברק, חדשות ערוץ 2, 17.10.2013

[http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-fd3a1eb7177c141004.htm הצד האפל של חברות התרופות]  כיסוי הסרט התיעודי "אש בתוך דם" עמרי ברק, חדשות ערוץ 2, 17.10.2013

==הערות שוליים ==

==הערות שוליים ==