שינויים

'''[[גורם מגביל]]''' (Limiting factor) הוא אחד [[הסביבה הטבעית|ממשתני הסביבה]] או מהמשאבים הדרושים ליצור חי או לאוכלוסיה, עד שחסרונו שלו יוצר מגבלה על האוכלוסייה או על הפעילות של היצור החי.  

'''[[גורם מגביל]]''' (באנגלית: '''Limiting factor''') הוא אחד [[הסביבה הטבעית|ממשתני הסביבה]] או מהמשאבים הדרושים ליצור חי או לאוכלוסיה, עד שחסרונו שלו יוצר מגבלה על האוכלוסייה או על הפעילות של היצור החי.  

==רקע תאורטי==

==רקע תאורטי==

* אחוז הצאצאים ששורדים לפחות עד בגרות מינית, וכמות הצאצאים שהם מולידים (בהנחה שכל הנכדים האלה הם פוריים מבחינה מינית).  

* אחוז הצאצאים ששורדים לפחות עד בגרות מינית, וכמות הצאצאים שהם מולידים (בהנחה שכל הנכדים האלה הם פוריים מבחינה מינית).  

ככל שיש ליצור חי יותר צאצאים כך לכאורה יש לו יותר סיכוי להפיץ את הגנים שלו. באופן כזה לדוגמה נוהגים דגים רבים, אלמוגים וכו' שאין להם יכולת להגן על ילדיהם. אבל באסטרטגיה זו אחוזים גבוהים מהצאצאים נטרפים או מתים מסיבות אחרות בגיל צעיר ובכל מקרה לפני גיל הפריון המיני. אסטרטגיה הפוכה קיימת אצל רוב היונקים והציפורים- השקעה מרובה בגידול של כל צאצא (הריון מוגן בתוך האם או בתוך ביצה) ולאחר מכן תקופת הגנה, סיוע ולימוד עבור הצאצא עד שהוא עומד בפני עצמו. בקרב בני אדם, פילים, דולפינים וזאבים הסיוע לצאצאים יכול להיות אפילו ארוך יותר ונמשך גם לאחר שאלה ילדו. אם פילה תנסה להוליד 4,000 פילונים קטנים בגודל עכבר היא תשלם על כך בסיכויי שרידה נמוכים יותר של כל פילון. הדילמה האבולוציונית בין הולדת צאצאים רבים והשקעה נמוכה בכל אחד מהם לבין הולדת צאצאים מעטים והשקעה גבוה יותר בכל אחד מהם ידוע בתור [[סלקציה ל-r/K]]. [[בני האדם]] הם בעלי סלקציה חזקה מאד לכיוון K - מולידים מעט צאצאים שיש להם סיכוי גבוה לשרוד. מגמה זו התחזקה עוד יותר לאחר [[המהפכה הרפואית]] לפני כ-100 שנה והיא ממשיכה להתחזק גם היום.  

ככל שיש ליצור חי יותר צאצאים כך לכאורה יש לו יותר סיכוי להפיץ את הגנים שלו. באופן כזה לדוגמה נוהגים דגים רבים, אלמוגים וכו' שאין להם יכולת להגן על ילדיהם. אבל באסטרטגיה זו אחוזים גבוהים מהצאצאים נטרפים או מתים מסיבות אחרות בגיל צעיר ובכל מקרה לפני גיל הפריון המיני. אסטרטגיה הפוכה קיימת אצל רוב היונקים והציפורים- השקעה מרובה בגידול של כל צאצא (הריון מוגן בתוך האם או בתוך ביצה) ולאחר מכן תקופת הגנה, סיוע ולימוד עבור הצאצא עד שהוא עומד בפני עצמו. בקרב בני אדם, פילים, דולפינים וזאבים הסיוע לצאצאים יכול להיות אפילו ארוך יותר ונמשך גם לאחר שאלה ילדו. אם פילה תנסה להוליד 4,000 פילונים קטנים בגודל עכבר היא תשלם על כך בסיכויי שרידה נמוכים יותר של כל פילון. הדילמה האבולוציונית בין הולדת צאצאים רבים והשקעה נמוכה בכל אחד מהם לבין הולדת צאצאים מעטים והשקעה גבוהה יותר בכל אחד מהם ידוע בתור [[סלקציה ל-r/K]]. [[בני האדם]] הם בעלי סלקציה חזקה מאד לכיוון K - מולידים מעט צאצאים שיש להם סיכוי גבוה לשרוד. מגמה זו התחזקה עוד יותר לאחר [[המהפכה הרפואית]] לפני כ-100 שנה והיא ממשיכה להתחזק גם היום.  

הגעה של הצאצא לגיל בגרות מינית אינה תנאי מספיק - עליו להיות מסוגל להתרבות בפני עצמו - להיות מושך מספיק לבני זוג (במקרה של רבייה מינית) ולהיות פורה - כך לדוגמה עייר (שילוב של חמור וסוס) מצליח להגיע לגיל המתאים אבל הוא עצמו עקר.  

הגעה של הצאצא לגיל בגרות מינית אינה תנאי מספיק - עליו להיות מסוגל להתרבות בפני עצמו - להיות מושך מספיק לבני זוג (במקרה של רבייה מינית) ולהיות פורה - כך לדוגמה עייר (שילוב של חמור וסוס) מצליח להגיע לגיל המתאים אבל הוא עצמו עקר.