שינויים

'''מגוון ביולוגי''' (Biodiversity) הוא מדד למגוון ולשונות של צורות חיים שונות בין ובתוך מינים שונים, ב[[מערכות אקולוגיות]] ב[[ביום|ביומים]] ובפלנטה כולה. מגוון ביולוגי נחשב לממד חשוב לבריאות של מערכות אקולוגיות ול[[עמידות]] שלהן – היכולת שלהן להתמודד בהצלחה עם שינויים. מגוון ביולוגי נקבע בחלקו על ידי אקלים ומיקום. בבתי גידול יבשתיים איזורים טרופיים הם בדרך כלל בעלי מגוון גנטי גבוה יותר, יחסית לאיזורי הקטבים.  

'''מגוון ביולוגי''' (באנגלית: '''Biodiversity''') הוא מדד למגוון ולשונות של צורות חיים שונות בין ובתוך מינים שונים, ב[[מערכות אקולוגיות]] ב[[ביום|ביומים]] ובפלנטה כולה. מגוון ביולוגי נחשב לממד חשוב לבריאות של מערכות אקולוגיות ול[[עמידות]] שלהן – היכולת שלהן להתמודד בהצלחה עם שינויים. מגוון ביולוגי נקבע בחלקו על ידי אקלים ומיקום. בבתי גידול יבשתיים איזורים טרופיים הם בדרך כלל בעלי מגוון גנטי גבוה יותר, יחסית לאיזורי הקטבים.  

[[קובץ:Blue Linckia Starfish.jpg|ממוזער|300px|[[שונית אלמוגים]] היא אחת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] המגוונות ביותר שיש בכדור הארץ.]]

[[קובץ:Blue Linckia Starfish.jpg|ממוזער|300px|[[שונית אלמוגים]] היא אחת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] המגוונות ביותר שיש בכדור הארץ.]]

* מגוון בין-מיני (interspecific diversity) המספר והסוגים של סוגי מינים שונים של גידולים חקלאיים.  

* מגוון בין-מיני (interspecific diversity) המספר והסוגים של סוגי מינים שונים של גידולים חקלאיים.  

יש חשיבות גבוה למגוון התוך־מיני של אבות ושל קרובי הבר של מיני התרבות, שהוא המקור למגוון הזנים של מיני התרבות, שנמצאים בתחום תוך המערכות החקלאיות. מגוון זנים זה מקנה עמידות ו[[חוסן|יציבות]] לבטחון התזונתי של בני האדם.

יש חשיבות גבוהה למגוון התוך-מיני של אבות ושל קרובי הבר של מיני התרבות, שהוא המקור למגוון הזנים של מיני התרבות, שנמצאים בתחום תוך המערכות החקלאיות. מגוון זנים זה מקנה עמידות ו[[חוסן|יציבות]] לביטחון התזונתי של בני האדם.

בחקלאות ירקות, חקלאים זעירים רבים וכן ב[[פרמקלצ'ר]] מגדלים באותה חלקה סוגים שונים של מיני ירקות כמו תפוחי אדמה, גזרים, פלפלים וכו'. בעוד ב[[חקלאות תעשייתית]] מקובל יותר לגדל [[מונוקלצ'ר]] כלומר גידול אחד בשטח אדמה גדול, וזאת כדי לחסוך ב[[יתרון לגודל|עלויות גידול]]. על פי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המזון]] היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם. ו 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.  

בחקלאות ירקות, חקלאים זעירים רבים וכן ב[[פרמקלצ'ר]] מגדלים באותה חלקה סוגים שונים של מיני ירקות כמו תפוחי אדמה, גזרים, פלפלים וכו'. בעוד ב[[חקלאות תעשייתית]] מקובל יותר לגדל [[מונוקלצ'ר]] כלומר גידול אחד בשטח אדמה גדול, וזאת כדי לחסוך ב[[יתרון לגודל|עלויות גידול]]. על פי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המזון]] היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם. ו 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.  

ניתן לחלק את המגוון הביולוגי בחקלאות גם למגוון המתוכנן -  מה שהחקלאי זרע,  ולמגוון הקשור (מגוון מינים שמגיע עם המינים האלה - עשבים, חרקים, מכרסמים, ציפורים וכו') - associated biodiversity.  

ניתן לחלק את המגוון הביולוגי בחקלאות גם למגוון המתוכנן -  מה שהחקלאי זרע,  ולמגוון הקשור (מגוון מינים שמגיע עם המינים האלה - עשבים, חרקים, מכרסמים, ציפורים וכו') - associated biodiversity.  

השליטה במגוון הביולוגי הקשור הוא אחד האתגרים החקלאיים הגדולים ביותר. בחוות מונוקלצ'ר משתמשים ב[[חומרי הדברה]], כלים מכאניים ו[[הנדסה גנטית]] כדי להוריד למינימום את המגוון הגנטי ולגדל רק את הגידול החקלאי, תוך שימוש [[מחזור זרעים]] ו/או ב[[דשן]] כדי למנוע אובדן חומרי מזון מה[[קרקע]].

השליטה במגוון הביולוגי הקשור הוא אחד האתגרים החקלאיים הגדולים ביותר. בחוות מונוקולטורה משתמשים ב[[חומרי הדברה]], כלים מכאניים ו[[הנדסה גנטית]] כדי להוריד למינימום את המגוון הגנטי ולגדל רק את הגידול החקלאי, תוך שימוש [[מחזור זרעים]] ו/או ב[[דשן]] כדי למנוע אובדן חומרי מזון מה[[קרקע]].

==פגיעה במגוון הביולוגי כאיום קיומי לאנושות==

==פגיעה במגוון הביולוגי כאיום קיומי לאנושות==

[[קובץ:Planetary boundaries svg.png|300px|ממוזער|שרטוט של [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]] על פי המאמר בנייצ'ר של רוקסטרום ואחרים. ההרס של המגוון הביולוגי הוא הנושא שבו יש את החציה הברורה ביותר של סף בטוח לאנושות, שכן קצב ההכחדה של מינים גבוה פי 10 ויותר מהקצב שנחשב לבטוח.]]

[[קובץ:Planetary boundaries svg.png|300px|ממוזער|שרטוט של [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]] על פי המאמר בנייצ'ר של רוקסטרום ואחרים. ההרס של המגוון הביולוגי הוא הנושא שבו יש את החציה הברורה ביותר של סף בטוח לאנושות, שכן קצב ההכחדה של מינים גבוה פי 10 ויותר מהקצב שנחשב לבטוח.]]

המחקר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 מחשיב את הפגיעה במגוון הביולוגי כאחד מ-9 גבולות שעלולים להגביל את המשך ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] ולהוות [[קיימות|איום קיומי על האנושות]]. קצב הכחדה (מספר המינים ביחס למיליון מינים בשנה) הוא המדד המשמש לשם הערכת מידת הפגיעה במגוון הביולוגי. על פי החוקרים, התחום הבטוח של קצב ההכחדה עומד ע כל-10 מינים למיליון בשנה, קצב ההכחדה הקיים עומד על יותר מ-100 מינים למיליון בשנה. לפיכך הכחדת מינים הוא התחום הברור ביותר של חציית סף מסוכן, כאשר נושאים נוספים שכבר עברו את הסף הם שיבוש של [[מחזור החנקן]] וריכוז [[הפחמן הדו חמצני]] באטמוספירה.

המחקר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 מחשיב את הפגיעה במגוון הביולוגי כאחד מ-9 גבולות שעלולים להגביל את המשך ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] ולהוות [[קיימות|איום קיומי על האנושות]]. קצב הכחדה (מספר המינים ביחס למיליון מינים בשנה) הוא המדד המשמש לשם הערכת מידת הפגיעה במגוון הביולוגי. על פי החוקרים, התחום הבטוח של קצב ההכחדה עומד על כ-10 מינים למיליון בשנה, קצב ההכחדה הקיים עומד על יותר מ-100 מינים למיליון בשנה. לפיכך הכחדת מינים הוא התחום הברור ביותר של חציית סף מסוכן, כאשר נושאים נוספים שכבר עברו את הסף הם שיבוש של [[מחזור החנקן]] וריכוז [[הפחמן הדו חמצני]] באטמוספירה.

==ראו גם==

==ראו גם==