שורה 24: |
שורה 24: |
| הדברים מובאים ביתר פרוט בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. הספר מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות בנ[[גינאה החדשה]], באי [[טיקופיה]], וב[[יפן]] לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים. | | הדברים מובאים ביתר פרוט בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. הספר מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות בנ[[גינאה החדשה]], באי [[טיקופיה]], וב[[יפן]] לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים. |
| | | |
− | == משבר המזון בתחילת המאה ה 21 ודרכים לפתרון == | + | == משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון == |
− | בתחילת המאה ה 21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשתייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו ל[[סחף קרקע]] ולאובדן שליש מהקרקע ב 40 השנים האחרונות. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר יקרה הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדרן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}} | + | בתחילת המאה ה 21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשתייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו ל[[סחף קרקע]] ולאובדן שליש מהקרקע ב 40 השנים האחרונות. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר יקרה הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}} |
| | | |
− | מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו-שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא להשמנה בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם לחלק את המזון באופן צודק אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. היום כבר ברור שאפשר להאכיל את העולם עם חקלאות אורגנית{{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI | + | מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו- שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא להשמנה בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם לחלק את המזון באופן צודק אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. היום כבר ברור שאפשר להאכיל את העולם עם חקלאות אורגנית{{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI |
| EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles | | EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles |
| Elizabeth Frankenberg | | Elizabeth Frankenberg |
שורה 44: |
שורה 44: |
| 3. אחת השיטות לשיקום קרקע היא לתת לה מנוחה לפחות לשנה(כמו שנת שמיטה). בשביל זה צריך שלחקלאי יהיה מאגר מזון ממנו הוא יוכל להתקיים בשנה הזו מה שמצריך סיפוק מזון מאזורים אחרים או לפחות חלוקת משאבים צודקת יותר כדי שהחקלאים במדינות הענות לא יחיו בעוני מרוד אלה יוכלו לאגור מזון. | | 3. אחת השיטות לשיקום קרקע היא לתת לה מנוחה לפחות לשנה(כמו שנת שמיטה). בשביל זה צריך שלחקלאי יהיה מאגר מזון ממנו הוא יוכל להתקיים בשנה הזו מה שמצריך סיפוק מזון מאזורים אחרים או לפחות חלוקת משאבים צודקת יותר כדי שהחקלאים במדינות הענות לא יחיו בעוני מרוד אלה יוכלו לאגור מזון. |
| | | |
− | בישראל יש לציין לשבח את הארגון "לקט ישראל" אשר הציל 2,110,198 ארוחות שעמדו להזרק בשנת תשע"ז בלבד{{הערה|לקט ישראל [https://www.leket.org/groundbreaking-developments-meal-rescue/ שלוש שנים מוצלחות של הצלת ארוחות מבושלות ומזינות למאות אלפי נתמכים בכל הארץ] לקט ישראל 18.09.2016}} אבל אין בישראל חוק המחייב מניעת זריקת מזון כמו בצרפת{{הערה|Angelique Chrisafis [https://www.theguardian.com/world/2016/feb/04/french-law-forbids-food-waste-by-supermarkets French law forbids food waste by supermarkets]4.2.2016, גארדיאן}} ואיטליה{{הערה|Stephanie Kirchgaessner [https://www.theguardian.com/world/2016/aug/03/italy-food-waste-law-donate-food Italy tackles food waste with law encouraging firms to donate food] 3.8..2016, גארדיאן}} | + | בישראל ניתן לציין לשבח את הארגון "לקט ישראל" אשר הציל 2,110,198 ארוחות שעמדו להיזרק בשנת תשע"ז בלבד{{הערה|לקט ישראל [https://www.leket.org/groundbreaking-developments-meal-rescue/ שלוש שנים מוצלחות של הצלת ארוחות מבושלות ומזינות למאות אלפי נתמכים בכל הארץ] לקט ישראל 18.09.2016}} אבל אין בישראל חוק המחייב מניעת זריקת מזון כמו בצרפת{{הערה|Angelique Chrisafis [https://www.theguardian.com/world/2016/feb/04/french-law-forbids-food-waste-by-supermarkets French law forbids food waste by supermarkets]4.2.2016, גארדיאן}} ואיטליה{{הערה|Stephanie Kirchgaessner [https://www.theguardian.com/world/2016/aug/03/italy-food-waste-law-donate-food Italy tackles food waste with law encouraging firms to donate food] 3.8..2016, גארדיאן}} |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |