שינויים

המושג '''אקופמיניזם''' ( באנגלית: Ecofeminism ), הוא שילוב של [[אקולוגיה]] ו[[פמיניזם]] המתמקד בדמיון שיש ביחס של החברה והתרבות האנושית אל [[הסביבה הטבעית|הטבע]], נשים וילדים כאחד. הפמיניסטית הצרפתייה פרנסואז ד' אובון הייתה הראשונה שהשתמשה במושג זה בשנת 1974 וגרסה כי עקב מקומן המסוים של הנשים כאימהות, מזינות, מטפחות, מכילות ואחראיות על בריאות המשפחה ושלמותה, רגישותן לנושאים הסביבתיים גבוהה ולכן בהן טמון הפוטנציאל לגרימת מהפכה אקולוגית.

המושג '''אקופמיניזם''' ( באנגלית: Ecofeminism ), הוא שילוב של [[אקולוגיה]] ו[[פמיניזם]] המתמקד בדמיון שיש ביחס של החברה והתרבות האנושית אל [[הסביבה הטבעית|הטבע]], נשים וילדים כאחד. תומכים ותומכות של אקו-פמינזים טוענים כי יש קשר בין [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] לבין חיזוק מעמד האישה והשקפה מכבדת ומכילה יותר של נשים בחברה במקום התסכלות על האישה כעל ניגוד (נחות) של הגבר.  הפמיניסטית הצרפתייה פרנסואז ד' אובון הייתה הראשונה שהשתמשה במושג זה בשנת 1974 וגרסה כי עקב מקומן המסוים של הנשים כאימהות, מזינות, מטפחות, מכילות ואחראיות על בריאות המשפחה ושלמותה, רגישותן לנושאים הסביבתיים גבוהה ולכן בהן טמון הפוטנציאל לגרימת מהפכה אקולוגית.

== מהות החשיבה האקופמיניסטית ==

== מהות החשיבה האקופמיניסטית ==

השילוב של אקו- ביוונית , Oikos בית, סביבה ופמיניזם מתייחס למודעות הולכת וגוברת לנושאים שבעבר אולי היו [[סביבתנות|בעיות אקולוגיות]] טהורות והיום ברור שאי אפשר להפריד אותם מנושאים חברתיים ופוליטיים, וההפך. החשיבה האקופמיניסטית חושפת ומבקרת את החשיבה הדואלית שנמצאת בבסיס החשיבה המערבית.  

השילוב של אקו- ביוונית , Oikos בית, [[סביבתנות|סביבה]] ופמיניזם מתייחס למודעות הולכת וגוברת לנושאים שבעבר נחשבו  [[סביבתנות|בעיות אקולוגיות]] טהורות והיום ברור שאי אפשר להפריד אותם מנושאים חברתיים ופוליטיים, וההפך. החשיבה האקופמיניסטית חושפת ומבקרת את '''החשיבה הדואלית''' שנמצאת בבסיס [[החשיבה המערבית]].  

לפי [[החשיבה הדואלית]],  בין כל שני גורמים נוצר תמיד פיצול שאינו ניטרלי אלה הירארכי, כלומר במקום לראות את ההבדלים בין שני גורמים רק כאמצעי מזהה ומבדיל, מדרגים אותם ומתייחסים אליהם כבעלי ערך ומעמד שונה. הבעיה מתחילה כאשר בגלל הפחד מהגורם שאינו "[[אני]]", כלומר מה"אחר" השונה מאתנו, אנו משליכים עליו תכונות שליליות וההבדלים הללו נחשבים אט אט כ"טבעיים" ובלתי ניתנים לשינוי. מעבר להגדרתו כשלילי או נחות, הוא אף אינו מוגדר בזכות עצמו, אלא רק כניגודו של ה"אני".  

לפי [[החשיבה הדואלית]],  בין כל שני גורמים נוצר תמיד פיצול שאינו ניטרלי אלה הירארכי, כלומר במקום לראות את ההבדלים בין שני גורמים רק כאמצעי מזהה ומבדיל, מדרגים אותם ומתייחסים אליהם כבעלי ערך ומעמד שונה. הבעיה מתחילה כאשר בגלל הפחד מהגורם שאינו "[[אני]]", כלומר מה"אחר" השונה מאתנו, אנו משליכים עליו תכונות שליליות וההבדלים הללו נחשבים אט אט כ"טבעיים" ובלתי ניתנים לשינוי. מעבר להגדרתו כשלילי או נחות, הוא אף אינו מוגדר בזכות עצמו, אלא רק כניגודו של ה"אני".