שורה 26: |
שורה 26: |
| בין ההוגים של [[יוון העתיקה]] ניתן למנות את [[פיתגורס]], [[אמפדוקלס]] ו[[פלוטארכוס]] בין התומכים בהתחשבות בבעלי-חיים, שאף היו [[צמחונות|צמחונים]]. {{ציטוט|תוכן="גדולים מעשיה של נדיבות־לב ממעשיו של צדק, לפי שעל־פי טבענו יכולים אנו לנהוג בצדק רק בבני אדם, אך מעשי חסד ורחמים היוצאים מלב אדם, כנובעים ממעיין שופע, מגיעים גם עד כל נפש חיה...שהרי טוב־הלב יאכיל את סוסיו היגעים מרוב שנים ויטפל בכלביו לא רק כל זמן שהם צעירים, אלא גם לאחר שהזקינו. בשעה שבנו [[אתונה|האַתונאים]] את ה[[פרתנון|פּארתּינוֹן]], שחררו את [[פרד|הפרדות]] שטרחו יותר מאחרות ונתנו להן לרעות להנאתן. מספרים שאחת מהן שבה מרצונה אל מקום העבודה והיתה מהלכת על יד הבהמות שמשכו את העגלות אל ה[[אקרופוליס|אַקרוֹפוֹליס]], כאומרת לעודדן ולזרזן. הוחלט להחזיק פרדה זו על חשבון המדינה עד יום מותה. סוסיו של [[קימון|קימוֹן]], שבהם ניצח שלוש פעמים [[המשחקים האולימפיים|באולימפיה]], נקברו על יד מצבתו. רבים אחרים קברו בכבוד את כלביהם..."|מקור=פלוטארכוס, חיי אישים, [[קאטו הזקן|קאטון הזקן]], פרק ה (תרגום [[יוסף ליבס]]).}} | | בין ההוגים של [[יוון העתיקה]] ניתן למנות את [[פיתגורס]], [[אמפדוקלס]] ו[[פלוטארכוס]] בין התומכים בהתחשבות בבעלי-חיים, שאף היו [[צמחונות|צמחונים]]. {{ציטוט|תוכן="גדולים מעשיה של נדיבות־לב ממעשיו של צדק, לפי שעל־פי טבענו יכולים אנו לנהוג בצדק רק בבני אדם, אך מעשי חסד ורחמים היוצאים מלב אדם, כנובעים ממעיין שופע, מגיעים גם עד כל נפש חיה...שהרי טוב־הלב יאכיל את סוסיו היגעים מרוב שנים ויטפל בכלביו לא רק כל זמן שהם צעירים, אלא גם לאחר שהזקינו. בשעה שבנו [[אתונה|האַתונאים]] את ה[[פרתנון|פּארתּינוֹן]], שחררו את [[פרד|הפרדות]] שטרחו יותר מאחרות ונתנו להן לרעות להנאתן. מספרים שאחת מהן שבה מרצונה אל מקום העבודה והיתה מהלכת על יד הבהמות שמשכו את העגלות אל ה[[אקרופוליס|אַקרוֹפוֹליס]], כאומרת לעודדן ולזרזן. הוחלט להחזיק פרדה זו על חשבון המדינה עד יום מותה. סוסיו של [[קימון|קימוֹן]], שבהם ניצח שלוש פעמים [[המשחקים האולימפיים|באולימפיה]], נקברו על יד מצבתו. רבים אחרים קברו בכבוד את כלביהם..."|מקור=פלוטארכוס, חיי אישים, [[קאטו הזקן|קאטון הזקן]], פרק ה (תרגום [[יוסף ליבס]]).}} |
| | | |
− | ====ביהדות ובדתות מונותאיסטיות====
| + | ===ביהדות ובדתות מונותאיסטיות=== |
| היהדות ובעקבותיה הנצרות והאיסלם רואות בדרך כלל בבעלי החיים האחרים יצורים נחותים יותר שהאדם נועד לשלוט בהם. | | היהדות ובעקבותיה הנצרות והאיסלם רואות בדרך כלל בבעלי החיים האחרים יצורים נחותים יותר שהאדם נועד לשלוט בהם. |
| | | |
שורה 40: |
שורה 40: |
| פילוסופים נוספים, כגון [[ארתור שופנהאואר|שופנהאואר]], [[ז'ן-ז'ק רוסו|רוסו]], או [[ראלף וולדו אמרסון|אמרסון]] הביעו ביקורתיות על היחס הבעלתני והאכזרי של בני האדם כלפי בעלי-חיים, אבל באופן מועט ומאופק מאוד, והנושא נותר זנוח ולא נפתח לדיון משמעותי. | | פילוסופים נוספים, כגון [[ארתור שופנהאואר|שופנהאואר]], [[ז'ן-ז'ק רוסו|רוסו]], או [[ראלף וולדו אמרסון|אמרסון]] הביעו ביקורתיות על היחס הבעלתני והאכזרי של בני האדם כלפי בעלי-חיים, אבל באופן מועט ומאופק מאוד, והנושא נותר זנוח ולא נפתח לדיון משמעותי. |
| | | |
| + | ===צ'ארלס דארווין=== |
| + | [[צ'ארלס דארווין]] הוביל למהפכה מחשבתית ותרבותית בעקבות פיתוח [[תורת האבולוציה]] וספריו על מוצא המינים ומוצא האדם. רעיון האבולוציה לא רק שינה כליל את ההשקפה לגבי [[ביולוגיה]] הוא גם ערער את היחס המסורתי שראה באדם נפרד מהטבע, וביתר שאת נפרד ממינים אחרים של בעלי חיים, וכן שהאדם הינו "נזר הבריאה". פיתוח תורת הביולוגיה ותורת האבולוציה אפשרו בהמשך לדון בצורה מדעית יותר ברקע לשאלות מוסריות כמו במה נבדל האדם מבעלי חיים אחרים, ולערער על המחשבה שהשליטה ביצורים אחרים היא פריבילגיה מטעם אל כלשהו. |
| + | |
| + | James Rachels כותבת שספרו של דארווין על מוצא המינים (1859) שהיצג את התאוריה של אבולוציה וברירה טבעית, יצר מהפכה בדרך שבה בני האדם ראו את הקשר שלהם למינים אחרים, לא רק שלבני האדם יש מוצא משותף או "קשרי משפחה" עם מינים אחרים, אלא גם הגילוי שלבעלי חיים אחרים יש חיים חברתיים, מנטליים ואפילו מוסריים. דארווין כתב במחברת שלו בשנת 1837: "אנחנו לא רוצים לראות בבעלי חיים - שהפכנו אותם לעבדים שלנו - כשווים לנו. האם בעלי עבדים לא מנסים להפוך את האדם השחור למין אחר"? מאוחר יותר בספרו "מוצא האדם" (1871) טען דארווין כי "אין שום הבדל יסודי בין האדם לבין יונקים גבוהים ביכולות הנפשיות שלהן" והוא ייחס לבעלי חיים את היכולת של היגיון, קבלת החלטות, זיכרון, סימפתיה ודמיון. |
| + | |
| + | Rachels כותבת שדארווין הצביע על ההשלכות המוסריות של דמיון ביכולות הקוגינטיביות, וטען עי "יחס אנויש ביחס לחיות נמוכות יותר" היא אחת מ"תכונות הנאצלות שבהם אדם מתברך". הוא התנגד בחוזקה לכל סוג של אכזריות כלפי בעלי חיים, כולל הצבת מלכודות. הוא כתב במכתב שהוא תומך בניתוח בעלי חיים עבור חקירה אמיתית על פיסיולוגיה אבל לא לשם סיפור הסקרנות לשמה. הוא העיד למען התחשבות בחיות בניתוחים. עם זאת תומכי זכויות בעלי חיים בתקופתו כמו Frances Power Cobbe לא ראו בו תומך לרעיון. |
| + | |
| + | ===הנרי סולט=== |
| החיבור הראשון שמנסה להתייחס באופן מקצועי ונרחב לשאלת מעמדם של בעלי-חיים, היה ספרו של [[הנרי סולט]], "[[זכויות בעלי-חיים בשיקול ביחס לקדמה חברתית]]" (1892) שהיה גם הראשון להשתמש במושג "זכויות בעלי-חיים". סולט טען, שלא ניתן באופן עקבי להעניק זכויות לבני-אדם בעוד שמונעים אותן מחיות, וקרא לרפורמות נרחבות ביחס לבעלי החיים. ספרו לא זכה לפופולריות רבה, ולא הייתה לו שום השפעה משמעותית בדורו. | | החיבור הראשון שמנסה להתייחס באופן מקצועי ונרחב לשאלת מעמדם של בעלי-חיים, היה ספרו של [[הנרי סולט]], "[[זכויות בעלי-חיים בשיקול ביחס לקדמה חברתית]]" (1892) שהיה גם הראשון להשתמש במושג "זכויות בעלי-חיים". סולט טען, שלא ניתן באופן עקבי להעניק זכויות לבני-אדם בעוד שמונעים אותן מחיות, וקרא לרפורמות נרחבות ביחס לבעלי החיים. ספרו לא זכה לפופולריות רבה, ולא הייתה לו שום השפעה משמעותית בדורו. |
| | | |
| + | ===בעלי-חיים, בני-אדם ומוסר=== |
| רק בשנות השבעים של המאה העשרים נפתחה הסוגיה של מעמד בעלי-החיים לדיון פילוסופי רציני. ב-1971, יצא לאור הספר "[[בעלי-חיים, בני-אדם ומוסר]]", אסופת מאמרים בעריכת [[סטלני גולודוביץ']], שעסקה ברצינות בסוגיות של יחס לבעלי חיים. | | רק בשנות השבעים של המאה העשרים נפתחה הסוגיה של מעמד בעלי-החיים לדיון פילוסופי רציני. ב-1971, יצא לאור הספר "[[בעלי-חיים, בני-אדם ומוסר]]", אסופת מאמרים בעריכת [[סטלני גולודוביץ']], שעסקה ברצינות בסוגיות של יחס לבעלי חיים. |
| | | |