שינויים

'''זכויות בעלי חיים''', או '''שחרור בעלי חיים''', היא תנועה להגנת [[בעלי חיים]] מפני ניצולם על ידי [[אדם|בני האדם]]. מטרת התנועה אינה רק יחס [[הומניזם|אנושי]] יותר כלפי בעלי חיים, אלא גם התחשבות באינטרסים הבסיסיים שלהם (לדוגמה, לא לגרום להם סבל שלא לצורך) באותה מידה בה מתחשבים באינטרסים של בני אדם. מבחינה [[חוק|חוקית]] ו[[מוסר|מוסרית]], טוענים חסידי התנועה, אסור להתייחס לבעלי חיים כרכוש, או כמשאבים למטרות אנושיות אלא כיצורים בעלי זכויות. לשם כך, תומכת התנועה במתן זכויות משפטיות לבעלי חיים כדי להגן על ענייניהם.

'''זכויות בעלי חיים''', או '''שחרור בעלי חיים''', היא תנועה להגנת [[בעלי חיים]] מפני ניצולם על ידי [[אדם|בני האדם]]. מטרת התנועה אינה רק יחס [[הומניזם|מתחשב]] יותר כלפי בעלי חיים, אלא גם התחשבות באינטרסים הבסיסיים שלהם (לדוגמה, לא לגרום להם סבל שלא לצורך) בצורה דומה לדרך בה מתחשבים באינטרסים של [[בני אדם]]. מבחינה [[חוק|חוקית]] ו[[מוסר|מוסרית]], טוענים חסידי התנועה, אסור להתייחס לבעלי חיים כ[[רכוש]], או כ[[משאבי טבע|משאבים]] למטרות אנושיות אלא כיצורים בעלי זכויות. לשם כך, תומכת התנועה במתן זכויות משפטיות לבעלי חיים כדי להגן על ענייניהם.

 

 

לתנועה לזכויות בעלי חיים יש יחס מורכב ל[[קפיטליזם]] - מצד אחד העושר החומרי שאפשר הקפיטליזם ו[[המהפכה התעשייתית]] מאפשרים את ההשכלה, התקשורת הפנאי והשפע שבהם מתקיימת רוב התנועה לזכויות בעלי חיים (אם כי יש פעילי זכויות בעלי חיים גם במדינות עניות כמו הודו). מצד שני הקפיטליזם ו[[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] הביאו לשיאים חדשים את התעללות בבעלי החיים, מיסדו אותה וממשיכים להצדיק את הפגיעה בבעלי החיים בטענות של [[חופש הצרכן]] או שמירה על [[זכויות רכוש]] ו[[חופש העיסוק]]. [[תרבות הצריכה]] מאפשרת להסתיר ולהציג את ניצול בעלי החיים בצורה נייטרלית ומושכת. התחזקות של [[תאגידים רב לאומיים]] גרמה ל[[לובי פוליטי]] ו[[קשרי הון שלטון עיתון]] שעלול להסתיר נזקים בריאותיים או סביבתיים שנובעים ממזון מהחי.  

==סקירה==

==סקירה==

"זכויות בעלי חיים" זה הרעיון שלכל או לחלק מבעלי החיים יש זכות לשלוט בחייהם. כמו כן, זה הרעיון שלבעלי החיים מגיע, או שכבר יש להם, זכויות מוסריות מסוימות, ושכמה זכויות בסיסיות לבעלי חיים צריכות להיות מעוגנות בחוק. נקודת מבט זו דוחה את הרעיון שבעלי חיים הם בסך הכל סחורה, מוצר או רכוש שנועד לרווחת בני האדם. לעיתים נוצר בלבול בין רעיון זה לבין רעיון "[[רווחת בעלי החיים]]", שזו הגישה שלוקחת בחשבון את ההתאכזרות כלפי בעלי חיים ואת סבלם, אך לא בהכרח מעניקה להם זכויות מוסריות.

"זכויות בעלי חיים" זה הרעיון שלכל או לחלק מבעלי החיים יש זכות לשלוט בחייהם. כמו כן, זה הרעיון שלבעלי החיים מגיע, או שכבר יש להם, זכויות מוסריות מסוימות, ושכמה זכויות בסיסיות לבעלי חיים צריכות להיות מעוגנות בחוק, בדומה ל[[זכויות אדם]]. נקודת מבט זו דוחה את הרעיון שבעלי חיים הם בסך הכל סחורה, מוצר או רכוש שנועד לרווחת בני האדם. לעיתים נוצר בלבול בין רעיון זה לבין רעיון "[[רווחת בעלי החיים]]", שזו הגישה שלוקחת בחשבון את ההתאכזרות כלפי בעלי חיים ואת סבלם, אך ממשיכה לראות בהן רכוש לא בהכרח מעניקה להם זכויות מוסריות. דבר זה דומה להבדל בין מי שרצו לשחרר את העבדים השחורים לחופשי לבין מי שרצו להבטיח תנאי מחיה נוחים לעבדים.  

===אלו בעלי חיים זכאים לזכויות?===

===אלו בעלי חיים זכאים לזכויות?===

הגישה של זכויות בעלי החיים לא בהכרח טוענת שבני האדם ובעלי חיים הם שווים. לדוגמה, תומכי זכויות בעלי חיים אינם תומכים בהענקת זכות הצבעה ל[[תרנגול|תרנגולות]]. חלק אף יעשו את ההבחנה בין בעלי חיים בעלי יכולת [[חוש|לחוש]] ולסבול ובעלי מודעות עצמית לבין צורות חיים נמוכות יותר, עקב האמונה שרק לבעלי חיים בעלי יכולת לחוש, או אולי רק לבעלי חיים בעלי דרגה משמעותית של מודעות עצמית, צריך להעניק את הזכות לשלוט בחייהם ובגופם, ללא קשר לערך שנותנים להם בני האדם. אחרים ירחיבו את הרעיון לכל בעלי החיים, אפילו אלו ללא מערכת [[עצבים]] או מודעות עצמית. הם טוענים שכל בן אדם וכל מוסד אנושי שמשתמש בבעלי החיים כאל מוצר לצורכי [[מזון]], [[בידור]], מוצרים קוסמטיים, ביגוד, ניסויים מדעיים או כל סיבה אחרת, מפר את זכותם הבסיסית לשלוט בחייהם ולרדוף אחר צרכיהם.

הגישה של זכויות בעלי החיים לא בהכרח טוענת שבני האדם ובעלי חיים הם שווים בכל דבר ונושא. לדוגמה, תומכי זכויות בעלי חיים אינם תומכים בהענקת זכות הצבעה ל[[תרנגול|תרנגולות]]. חלק אף יעשו את ההבחנה בין בעלי חיים בעלי יכולת [[חוש|לחוש]] ולסבול ובעלי מודעות עצמית לבין צורות חיים נמוכות יותר, עקב האמונה שרק לבעלי חיים בעלי יכולת לחוש, או אולי רק לבעלי חיים בעלי דרגה משמעותית של מודעות עצמית, צריך להעניק את הזכות לשלוט בחייהם ובגופם, ללא קשר לערך שנותנים להם בני האדם. אחרים מרחיבים את הרעיון לכל בעלי החיים, אפילו אלו ללא מערכת [[עצבים]] או מודעות עצמית. הם טוענים שכל בן אדם וכל [[מוסד אנושי]] שמשתמש בבעלי החיים כאל מוצר לצורכי [[מזון]], [[בידור]], מוצרים קוסמטיים, ביגוד, ניסויים מדעיים או כל סיבה אחרת, מפר את זכותם הבסיסית לשלוט בחייהם ולרדוף אחר צרכיהם.

מעטים יכחישו את העובדה ש[[קופי אדם]] הם חיות מאוד אינטלגנטיות שמודעות למצבם ולמטרותיהם, ועלולים להיות מתוסכלים כאשר מגבילים את החופש שלהם. לעומת זאת, לבעלי חיים רבים אחרים, כמו ה[[מדוזה]], יש מערכות עצבים פשוטות ביותר ותגובות אוטומטיות, בעלי מספר [[רפלקס|רפלקסים]] פשוטים אשר אינם מסוגלים לנסח מטרה למעשיהם או לתכנן תוכניות (כמו למשל [[נמר]] המתכנן ציד), ובאותה מידה חסרים את היכולת להבחין אם הם בשבי או שהם חופשיים.

מעטים יכחישו את העובדה ש[[קופי אדם]] הם חיות מאוד אינטלגנטיות שמודעות למצבם ולמטרותיהם, ועלולים להיות מתוסכלים כאשר מגבילים את החופש שלהם. לעומת זאת, לבעלי חיים רבים אחרים, כמו ה[[מדוזה]], יש מערכות עצבים פשוטות ביותר ותגובות אוטומטיות, בעלי מספר [[רפלקס|רפלקסים]] פשוטים אשר אינם מסוגלים לנסח מטרה למעשיהם או לתכנן תוכניות (כמו למשל [[נמר]] המתכנן ציד), ובאותה מידה חסרים את היכולת להבחין אם הם בשבי או שהם חופשיים.

כרגע אין קונצנזוס לגבי אילו תכונות הופכות אורגניזם חי לבעל חיים הזכאי לזכויות. הוויכוח בנוגע לזכויות בעלי חיים ניזוק מהקושי של תומכיו לקבוע גבול ברור שעל פיו יהיה אפשר לקבוע אלו בעלי חיים ראויים לזכויות ואלו לא. עם זאת, רוב תומכי זכויות בעלי החיים חושבים שהקריטריונים צריכים להקבע על ידי שאלה אחת בלבד והיא: האם בעל החיים מסוגל לסבול? במידה והתשובה חיובית, אזי בעל החיים זכאי לזכויות.

כרגע אין קונצנזוס לגבי אילו תכונות הופכות אורגניזם חי לבעל חיים הזכאי לזכויות. הוויכוח בנוגע לזכויות בעלי חיים ניזוק מהקושי של תומכיו לקבוע גבול ברור שעל פיו יהיה אפשר לקבוע אלו בעלי חיים ראויים לזכויות ואלו לא. עם זאת, רוב תומכי זכויות בעלי החיים חושבים שהקריטריונים צריכים להקבע על ידי שאלה אחת בלבד והיא: האם בעל החיים מסוגל לסבול? במידה והתשובה חיובית, אזי בעל החיים זכאי לזכויות.

==זכויות בעלי חיים בפילוסופיה==

==זכויות בעלי חיים בפילוסופיה==

[[ארתור שופנהאואר]] טען שלבעלי חיים יש אותה המהות כמו לבני האדם, למרות חוסר יכולתם לנהוג בהיגיון. אף על פי שהוא המציא הצדקה תועלתנית לאכילת בעלי חיים, הוא טען שצריך להתחשב בבעלי החיים בתפיסה המוסרית, והוא התנגד ל[[ניסויים בבעלי חיים]]. הביקורת שלו על האתיקה של [[קאנט]] כללה התקפה ארוכה ולעיתים כועסת כנגד אי-הכללתם של בעלי החיים במערכת המוסרית שלו, בה הוא אמר בין היתר: "תקולל כל מוסריות שלא רואה את האחדות החיונית בכל עיניים הרואות את השמש."

[[ארתור שופנהאואר]] טען שלבעלי חיים יש אותה המהות כמו לבני האדם, למרות חוסר יכולתם לנהוג בהיגיון. אף על פי שהוא המציא הצדקה תועלתנית לאכילת בעלי חיים, הוא טען שצריך להתחשב בבעלי החיים בתפיסה המוסרית, והוא התנגד ל[[ניסויים בבעלי חיים]]. הביקורת שלו על האתיקה של [[קאנט]] כללה התקפה ארוכה ולעיתים כועסת כנגד אי-הכללתם של בעלי החיים במערכת המוסרית שלו, בה הוא אמר בין היתר: "תקולל כל מוסריות שלא רואה את האחדות החיונית בכל עיניים הרואות את השמש."

בזמנים המודרניים, רעיון זכויות בעלי החיים הוצג מחדש בספר "חיות, בני אדם ומוסריות" משנת [[1971]]. בספר הוצגה אסופת מאמרים שניסחו מחדש את הטיעונים למען זכויות בעלי חיים בצורה פילוסופית מתוחכמת. אפשר לאמר שיצירה זו החייתה את התנועה למען זכויות בעלי חיים, והיוותה השראה לפילוסופים מאוחרים יותר לפתח את רעיונותיהם.

[[מודרניזם|בזמנים המודרניים]], רעיון זכויות בעלי החיים הוצג מחדש בספר "חיות, בני אדם ומוסריות" משנת [[1971]]. בספר הוצגה אסופת מאמרים שניסחו מחדש את הטיעונים למען זכויות בעלי חיים בצורה פילוסופית מתוחכמת. אפשר לאמר שיצירה זו החייתה את התנועה למען זכויות בעלי חיים, והיוותה השראה לפילוסופים מאוחרים יותר לפתח את רעיונותיהם.

[[פיטר סינגר]] ו[[טום רגאן]] הם התומכים המפורסמים ביותר של שחרור בעלי חיים, למרות שהם חלוקים בגישתם הפילוסופית לנושא. למרות שסינגר הוא המייסד ה[[אידאולוגיה|אידיאולוגי]] של תנועת זכויות בעלי החיים של ימינו, גישתו למעמד המוסרי של בעלי חיים אינה מבוססת על הרעיון של זכויות, אלא על העקרון התועלתני של "התחשבות שוויונית באינטרסים". בספרו משנת [[1975]], "שחרור בעלי החיים", טוען סינגר שבני אדם מעניקים התחשבות מוסרית לבני אדם אחרים לא על בסיס של [[אינטליגנציה]] (במקרה של ילדים, או אנשים בעלי [[פיגור שכלי]]), ולא על בסיס היכולת לבחור בחירה מוסרית (במקרה של פושעים, או [[מחלת נפש|חולי נפש]]), או על בסיס כל תכונה אחרת שהיא אנושית מטבעה, אלא על בסיס היכולת שלהם לחוות ''סבל''. מכיוון שגם בעלי החיים חווים סבל, הוא טוען שהוצאתם של בעלי החיים מהתחשבות מוסרית שכזו היא סוג של אפלייה הידועה בשם [[ספישיזם]] (speciesism) – מונח שהוטבע לראשונה על ידי הפסיכולוג הבריטי, ריצ'רד ד. ריידר, שהגדרתו היא אפלייה על רק [[מין (טקסונומיה)|מיני טקסנומי]].

[[פיטר סינגר]] ו[[טום רגאן]] הם התומכים המפורסמים ביותר של שחרור בעלי חיים, למרות שהם חלוקים בגישתם הפילוסופית לנושא. למרות שסינגר הוא המייסד ה[[אידאולוגיה|אידיאולוגי]] של תנועת זכויות בעלי החיים של ימינו, גישתו למעמד המוסרי של בעלי חיים אינה מבוססת על הרעיון של זכויות, אלא על העקרון התועלתני של "התחשבות שוויונית באינטרסים". בספרו משנת [[1975]], "שחרור בעלי החיים", טוען סינגר שבני אדם מעניקים התחשבות מוסרית לבני אדם אחרים לא על בסיס של [[אינטליגנציה]] (במקרה של ילדים, או אנשים בעלי [[פיגור שכלי]]), ולא על בסיס היכולת לבחור בחירה מוסרית (במקרה של פושעים, או [[מחלת נפש|חולי נפש]]), או על בסיס כל תכונה אחרת שהיא אנושית מטבעה, אלא על בסיס היכולת שלהם לחוות ''סבל''. מכיוון שגם בעלי החיים חווים סבל, הוא טוען שהוצאתם של בעלי החיים מהתחשבות מוסרית שכזו היא סוג של אפלייה הידועה בשם [[ספישיזם]] (speciesism) – מונח שהוטבע לראשונה על ידי הפסיכולוג הבריטי, ריצ'רד ד. ריידר, שהגדרתו היא אפלייה על רק [[מין (טקסונומיה)|מיני טקסנומי]].

טום רגאן, מצד שני, טוען שבעלי חיים, כ"נושאים של חיים" הם בעלי זכויות כמו בני האדם, למרות שלא בהכרח באותה רמה. הווה אומר שבעלי חיים במעמד זה הם בעלי "ערך פנימי" כיחידים, ואינם יכולים להיחשב כאמצעים להשגת מטעה. גישה זו נקראת גם "מחויבות ישירה". לפי רגאן, עלינו להכיר בזכויות יסודיות של כל אינדיבידואל, אשר לא ניתן לבטלן. חידושו של רגאן הוא בערעור על ההנחה, שרק בני-אדם ראויים לזכויות יסודיות. ומה קורה כאשר זכויות מתנגשות? כאשר מימוש זכויותיו של פרט אחד מתקיים בהכרח על חשבון זכויותיו של משנהו - מישהו חייב להיפגע. רגאן מכיר בכך, ומדגיש - כנגד התפיסה התועלתנית - שאין לפתור את הקונפליקט על-ידי מזעור הנזק הכללי, אלא לשמור לכל אורך הדרך על הענקת משקל מכריע לזכויות הבסיסיות ביותר; כמו כן, אם הבחירה היא בין פגיעה מסוימת ברבים, לעומת פגיעה חמורה יותר במעטים, יש לבחור לפגוע ברבים. רק במקרים שהבחירה היא בין פגיעה מסוימת ברבים, לעומת פגיעה זהה לחלוטין במעטים, יש לבחור בפגיעה במעטים.

טום רגאן, מצד שני, טוען שבעלי חיים, כ"נושאים של חיים" הם בעלי זכויות כמו בני האדם, למרות שלא בהכרח באותה רמה. הווה אומר שבעלי חיים במעמד זה הם בעלי "ערך פנימי" כיחידים, ואינם יכולים להיחשב כאמצעים להשגת מטעה. גישה זו נקראת גם "מחויבות ישירה". לפי רגאן, עלינו להכיר בזכויות יסודיות של כל אינדיבידואל, אשר לא ניתן לבטלן. חידושו של רגאן הוא בערעור על ההנחה, שרק בני-אדם ראויים ל[[זכויות אדם|זכויות יסודיות]]. ומה קורה כאשר זכויות מתנגשות? כאשר מימוש זכויותיו של פרט אחד מתקיים בהכרח על חשבון זכויותיו של משנהו - מישהו חייב להיפגע. רגאן מכיר בכך, ומדגיש - כנגד התפיסה התועלתנית - שאין לפתור את הקונפליקט על-ידי מזעור הנזק הכללי, אלא לשמור לכל אורך הדרך על הענקת משקל מכריע לזכויות הבסיסיות ביותר; כמו כן, אם הבחירה היא בין פגיעה מסוימת ברבים, לעומת פגיעה חמורה יותר במעטים, יש לבחור לפגוע ברבים. רק במקרים שהבחירה היא בין פגיעה מסוימת ברבים, לעומת פגיעה זהה לחלוטין במעטים, יש לבחור בפגיעה במעטים.

בעוד סינגר מדבר בעיקר על שיפור היחס לבעלי חיים ומסכים שלפחות בכמה מצבים היפותטיים, יהיה לגיטימי להשתמש בבעלי חיים למטרות מסויימות, רגאן מאמין שעלינו להתייחס לבעלי חיים כמו שאנו מתייחסים לבני אדם, ואל לנו להתייחס אליהם כאמצעי למען מטרה, אלא כמטרה בעצמם.  

בעוד סינגר מדבר בעיקר על שיפור היחס לבעלי חיים ומסכים שלפחות בכמה מצבים היפותטיים, יהיה לגיטימי להשתמש בבעלי חיים למטרות מסויימות, רגאן מאמין שעלינו להתייחס לבעלי חיים כמו שאנו מתייחסים לבני אדם, ואל לנו להתייחס אליהם כאמצעי למען מטרה, אלא כמטרה בעצמם.  

כמו כן, ישנו איסור על קיום מופעים הכרוכים בגרימת סבל לבעלי-חיים - במהלך המופע, בהכנות למופע או בהובלת בעלי-החיים למקום המופע [http://www.anonymous.org.il/law-entertainment.htm], והחל מחודש אפריל [[2006]], לאחר מאבק משפטי ממושך של עמותת אנונימוס, אמור להסתיים [[פיטום אווזים|פיטום האווזים]] בישראל.

כמו כן, ישנו איסור על קיום מופעים הכרוכים בגרימת סבל לבעלי-חיים - במהלך המופע, בהכנות למופע או בהובלת בעלי-החיים למקום המופע [http://www.anonymous.org.il/law-entertainment.htm], והחל מחודש אפריל [[2006]], לאחר מאבק משפטי ממושך של עמותת אנונימוס, אמור להסתיים [[פיטום אווזים|פיטום האווזים]] בישראל.

==זכויות בעלי חיים בפועל==

==פעילות אזרחית למען זכויות בעלי חיים==

בפועל, אלו התומכים בזכויות בעלי חיים נוהגים להחרים מספר תעשיות המשתמשות בבעלי חיים. הראשונה במעלה מבין תעשיות אלו, היא תעשיית ה[[משקים מתועשים|משקים המתועשים]], האחראית לייצור רוב מוצרי ה[[בשר]], ה[[חלב]] וה[[ביצה|ביצים]] במדינות המערביות המתועשות. ההתנגדות למשקים המתועשים אינה מתמקדת בהרג בעלי החיים בלבד, אלא גם, ואולי אף יותר, בייסורים שבעלי החיים עוברים במשקים אלו [http://www.anonymous.org.il/factoryfarming.htm]. השקפה זו ביטא בחריפות רבה חתן [[פרס נובל לספרות]], [[יצחק בשביס זינגר]], כאשר שם בפי גיבור בספרו את המשפט: "ביחס אל בעלי החיים כל האנשים הם נאצים. בשביל בעלי החיים זאת טרבלינקה נצחית". השימוש בהקשר זה בקמפיינים של התנועה, עורר סערה רבה בקרב הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] בעולם.  

ארגונים ופעילים התומכים בזכויות בעלי חיים נוהגים להחרים מספר תעשיות המשתמשות בבעלי חיים. הראשונה במעלה מבין תעשיות אלו, היא תעשיית ה[[משקים מתועשים|משקים המתועשים]], האחראית לייצור רוב מוצרי ה[[בשר]], ה[[חלב]] וה[[ביצה|ביצים]] במדינות המערביות המתועשות. ההתנגדות למשקים המתועשים אינה מתמקדת בהרג בעלי החיים בלבד, אלא גם, ואולי אף יותר, בייסורים שבעלי החיים עוברים במשקים אלו [http://www.anonymous.org.il/factoryfarming.htm]. השקפה זו ביטא בחריפות רבה חתן [[פרס נובל לספרות]], [[יצחק בשביס זינגר]], כאשר שם בפי גיבור בספרו את המשפט: "ביחס אל בעלי החיים כל האנשים הם נאצים. בשביל בעלי החיים זאת טרבלינקה נצחית". השימוש בהקשר זה בקמפיינים של התנועה, עורר סערה רבה בקרב הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] בעולם. הדמיון בין יחס האדם לבעלי החיים לבין השואה בא לידי ביטוי בספר [[כל יום הוא טרבלניקה]].  

העברת בעלי החיים במשקים בין מדינות לצרכי שחיטה, היוותה נושא מרכזי בקמפיינים של קבוצות למען זכויות בעלי חיים, בעיקר בבריטניה, אך גם בישראל [http://www.anonymous.org.il/adler.htm].

העברת בעלי החיים במשקים בין מדינות לצרכי שחיטה, היוותה נושא מרכזי בקמפיינים של קבוצות למען זכויות בעלי חיים, בעיקר בבריטניה, אך גם בישראל [http://www.anonymous.org.il/adler.htm].

רוב תומכי זכויות בעלי החיים מאמצים תזונה [[צמחונות|צמחונית]] או טבעונית. כמו כן, הם נמנעים מלבוש העשוי מ[[עור (חומר גלם)|עורות]] של בעלי חיים, כגון נעלי עור ומעילי [[פרווה]], ואינם משתמשים במוצרים קוסמטיים ורפואיים שנוסו על בעלי חיים, או בסוגים מסויימים של דיו וצבע, המכילים חומרים הלקוחים מבעלי חיים. בנוסף, כל סחורה המכילה רכיבים שנוסו על בעלי חיים, גם היא מחוץ לתחום של התומכים בזכויות בעלי חיים. חרם על חברה מסויימת, הגורמת סבל אכזרי במיוחד, או למספר חיות רב הוא דבר שכיח. התאגיד [[פרוקטר וגמבל]], לדוגמה, מבצע ניסויים רבים על בעלי חיים לייצור מוצרי ניקוי ומוצרים קוסמטיים, ומוביל פעילים רבים להחרים את מוצריו [http://www.uncaged.co.uk/pg.htm]. חרם מפורסם נוסף קיים על חברת [[מקדונלד'ס]] הפוגעת, לטענת הפעילים, בבריאות בני האדם, באיכות הסביבה, בבעלי החיים, בזכויות עובדים, ובילדים במדינות עולם השלישי המועסקים בייצור מוצרים של החברה [http://www.onestruggle.org/flyers/mcdonalds.php].

רוב תומכי זכויות בעלי החיים מאמצים תזונה [[צמחונות|צמחונית]] או [[טבעונות|טבעונית]]. כמו כן, הם נמנעים מלבוש העשוי מ[[עור (חומר גלם)|עורות]] של בעלי חיים, כגון נעלי עור ומעילי [[פרווה]], ואינם משתמשים במוצרים קוסמטיים ורפואיים שנוסו על בעלי חיים, או בסוגים מסויימים של דיו וצבע, המכילים חומרים הלקוחים מבעלי חיים. בנוסף, כל סחורה המכילה רכיבים שנוסו על בעלי חיים, גם היא מחוץ לתחום של התומכים בזכויות בעלי חיים. חרם על חברה מסויימת, הגורמת סבל אכזרי במיוחד, או למספר חיות רב הוא דבר שכיח. התאגיד [[פרוקטר וגמבל]], לדוגמה, מבצע ניסויים רבים על בעלי חיים לייצור מוצרי ניקוי ומוצרים קוסמטיים, ומוביל פעילים רבים להחרים את מוצריו [http://www.uncaged.co.uk/pg.htm]. חרם מפורסם נוסף קיים על חברת [[מקדונלד'ס]] הפוגעת, לטענת הפעילים, בבריאות בני האדם, באיכות הסביבה, בבעלי החיים, בזכויות עובדים, ובילדים במדינות עולם השלישי המועסקים בייצור מוצרים של החברה [http://www.onestruggle.org/flyers/mcdonalds.php].

הרוב המוחלט של פעילי זכויות בעלי החיים מקדיש את זמנו להסברה בקרב הציבור. ארגונים מסויימים, כמו ארגון [[PETA]] הבינלאומי (שהוא גם הארגון למען זכויות בעלי חיים הגדול ביותר בעולם), ועמותת אנונימוס הישראלית, חותרים לעשות זאת על ידי הסבת תשומת הלב של התקשורת לנושאים הקשורים לזכויות בעלי חיים, ומשתמשים לעיתים קרובות בפרסומות ופעולות פרובוקטיביות על מנת להשיג את כיסוי ה[[תקשורת]] למסריהם.

הרוב המוחלט של פעילי זכויות בעלי החיים מקדיש את זמנו להסברה בקרב הציבור. ארגונים מסויימים, כמו ארגון [[PETA]] הבינלאומי (שהוא גם הארגון למען זכויות בעלי חיים הגדול ביותר בעולם), ועמותת אנונימוס הישראלית, חותרים לעשות זאת על ידי הסבת תשומת הלב של התקשורת לנושאים הקשורים לזכויות בעלי חיים, ומשתמשים לעיתים קרובות בפרסומות ופעולות פרובוקטיביות על מנת להשיג את כיסוי ה[[תקשורת]] למסריהם.