שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,605 בתים ,  12:47, 6 במרץ 2017
שורה 34: שורה 34:  
ההפרעה של רעש (Sound annoyance) תלויה לא רק בעוצמת הרעש אלא גם בתדר שלו - תדרים גבוהים יותר הם מעצבנים יותר. כמו כן יש חשיבות לשאלה של חזרתיות הרעש וכן לסוג הפעילות שמבצעים - מקשיבים לשיחה, למוזיקה, מנסים להירדם או לעבוד וכו'.  
 
ההפרעה של רעש (Sound annoyance) תלויה לא רק בעוצמת הרעש אלא גם בתדר שלו - תדרים גבוהים יותר הם מעצבנים יותר. כמו כן יש חשיבות לשאלה של חזרתיות הרעש וכן לסוג הפעילות שמבצעים - מקשיבים לשיחה, למוזיקה, מנסים להירדם או לעבוד וכו'.  
 
מחקרי EEG ושיטות דימות של המוח מראים כי רעש גורם לגירוי של מספר מרכזים במערכת העצבים המרכזית.<ref name="Lindvall">T. Lindvall & E. P. Radford. Measurement of annoyance due to exposure to environmental factors(1973). Academic Press Inc.</ref> רעשים מעצבנים גורמים לשינוי ביו-כימי של פליטת epinephrine שמקושר לפעילות אלימה כחלק מ"תגובת ברח-או-הילחם" וכן לפעילות מוגברת של adrenal cortex שמקושרת לאירועים אינטנסיביים או מלחיצים.<ref name="Lindvall"/> <ref name="WHO2011">World Health Organisation(WHO). Burden of disease from environmental noise(2011)</ref>
 
מחקרי EEG ושיטות דימות של המוח מראים כי רעש גורם לגירוי של מספר מרכזים במערכת העצבים המרכזית.<ref name="Lindvall">T. Lindvall & E. P. Radford. Measurement of annoyance due to exposure to environmental factors(1973). Academic Press Inc.</ref> רעשים מעצבנים גורמים לשינוי ביו-כימי של פליטת epinephrine שמקושר לפעילות אלימה כחלק מ"תגובת ברח-או-הילחם" וכן לפעילות מוגברת של adrenal cortex שמקושרת לאירועים אינטנסיביים או מלחיצים.<ref name="Lindvall"/> <ref name="WHO2011">World Health Organisation(WHO). Burden of disease from environmental noise(2011)</ref>
 +
 +
===ירידה בשמיעה===
 +
חשיפה לרעש מתמשך יכולה לפגוע בשערות שבאוזן הפנימית ובכך לגרום לאובדן שמיעה ואף לחרשות. תופעה זו מוכרת היטב בקרב פועלים העובדים בסביבה רועשת (כמו פועלי ציוד מכאני כבד) וצעירים ששמועים מוזיקה בווליום גבוה ושמיעתם נפגעת.
 +
 +
מחקר משנת 2017 מצא קשר סטטיסטי בין מפגעי רעש בערים הגדולות לבין אובדן שמיעה אצל בני אדם. במחקר נבדקו 50 ערים גדולות ברחבי העולם, והן דורגו בשתי קטגוריות שונות: עוצמת הרעש ואובדן השמיעה בקרב תושבים. במחקר נמצא כי אזורים עירוניים שבהם יש רעש בדציבלים גבוהים – למשל גואנגז'ו שבסין, ניו דלהי, קהיר ואיסטנבול – נמצאים גם בראש רשימת הערים שבהן השמיעה היא הירודה ביותר. ערים שבהן מפגעי הרעש פחותים בעוצמתם – בהן ציריך, וינה, אוסלו ומינכן – יש בהן שיעור נמוך פגיעה באיכות השמיעה. עם זאת מדובר בקשר סטטיסטי שיכול לנבוע גם מגורמים אחרים - לדוגמה [[עוני]], [[זיהום]] או בעיה אחרת. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4930840,00.html מחקר מצא קשר בין רעש בערים לאובדן שמיעה] ynet, 05.03.2017}}
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט