שורה 3: |
שורה 3: |
| עופרת היא בעלת המספר האטומי הגבוה ביותר מכל היסודות היציבים, אם כי גם היסוד הבא אחריה, ביסמוט, הוא בעל אורך מחצית חיים ארוך כל כך (מיליארדי שנים) שהוא יכול להיחשב כיציב. | | עופרת היא בעלת המספר האטומי הגבוה ביותר מכל היסודות היציבים, אם כי גם היסוד הבא אחריה, ביסמוט, הוא בעל אורך מחצית חיים ארוך כל כך (מיליארדי שנים) שהוא יכול להיחשב כיציב. |
| | | |
− | ==שימושים ופליטות של עופרת== | + | ==שימושים פליטות וחשיפה לעופרת== |
| {{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של מכוניות}} | | {{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של מכוניות}} |
− | ברחבי העולם משתמשים ב-6 מיליון טונות של עופרת בכל שנה. כ-75% אחוז מהשימוש בעופרת ברחבי העולם הוא לטובת ייצור של מצברי רכב. מצבר הרכב מורכב מחומצה ומעופרת שמאפשרים הספקת חשמל בזמן ההתנעה והנסיעה, ובנוסף הוא מאפשר טעינה חוזרת של המצבר מהמנוע.[http://www.recyclescene.com/how-to-recycle/car-batteries]
| + | עופרת מהווה 0.002% מקרום כדור הארץ. בטבע היא מופיעה בעיקר כתרכובת עופרת-סולפיד (תרכובת עם גופרית, בסימון כימי PbS או PbS<sub>2</sub>) עופרת היתה נדירה מאד בטבע לפני התפתחות האדם והיא מופיעה ב[[ביוספרה]] רק באלפי השנים האחרונות כמעט אך ורק בגלל פעילות האדם. {{הערה National Research Council, 1972, במסמך של ארגון הבריאות העולמי, 2010}}. מרגש שעופרת נכנסת ל[[הסביבה הטבעית|לסביבה]] היא נשארת בה. עופרת היא יסוד ולכן אינה מתפרקת ואינה נעלמת. ניתן לראות הצטברות של עופרת בנתונים של קרחונים מגרינלנד ב-300 השנים האחרונות (בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]). הגידול העיקרי בתפוצה של עופרת בביוספרה התרחש במהלך המאה ה-20, עקב שריפה של תוסף עופרת ל[[בנזין]] של [[מכוניות]], בשם tetra-ethyl. דבר זה הוביל להפצה של העופרת לאטמוספירה ומשם לכלל הסביבה. {{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}} |
| | | |
− | במשך שנים רבות עופרת הייתה תוסף ל[[בנזין]]. משתמשים בה גם היום בתעשיות הציפויים והסגסוגות. עופרת משמשת בייצור [[בטריות]], מתכות ומוצרי הגנה נגד קרני רנטגן.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]
| + | מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה שלפני המהפכה התעשייתית כמות העופרת בדם היתה 0.01 מילגירם לליטר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 מדידה זו הגיעה ל -8 מיליגרם לליטר, כמות גדולה פי 80, אפילו לאחר שעופרת הוצאה מהדלק באיזורים סמוכים רבים. {{הערה|(Kylander, Weiss & Kober, 2009), במסמך ארגון הבריאות העולמי, 2010}} |
| + | |
| + | ברחבי העולם משתמשים ב-6 מיליון טונות של עופרת בכל שנה. כ-75% אחוז מהשימוש בעופרת ברחבי העולם הוא לטובת ייצור של [[מכונית|מצברי רכב]]. מצבר הרכב מורכב מחומצה ומעופרת שמאפשרים הספקת חשמל בזמן ההתנעה והנסיעה, ובנוסף הוא מאפשר טעינה חוזרת של המצבר מהמנוע.[http://www.recyclescene.com/how-to-recycle/car-batteries] |
| + | |
| + | משתמשים בעופרת גם היום בתעשיות הציפויים והסגסוגות. עופרת משמשת בייצור [[בטריות]], מתכות ומוצרי הגנה נגד קרני רנטגן.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx] |
| | | |
| עופרת נפלטת כ[[זיהום אוויר]] במהלך עיבוד של מינרלים ודלקים שם היא מופיעה כחומר שארית בעופרת ה[[כרייה|נכרות]] מבטן האדמה, וב[[דלקים מחצביים]], וכן היא נפלטת על ידי פעילות התכה, זיקוק ומחזור של מתכות. המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת עופרת: כרייה וייצור מתכות, מלט וסיד, פחם ודלק, מוצרים קרמיים, נייר, זכוכית וקרמיקה, טקסטיל, מוצרי מזון ועוד.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx] | | עופרת נפלטת כ[[זיהום אוויר]] במהלך עיבוד של מינרלים ודלקים שם היא מופיעה כחומר שארית בעופרת ה[[כרייה|נכרות]] מבטן האדמה, וב[[דלקים מחצביים]], וכן היא נפלטת על ידי פעילות התכה, זיקוק ומחזור של מתכות. המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת עופרת: כרייה וייצור מתכות, מלט וסיד, פחם ודלק, מוצרים קרמיים, נייר, זכוכית וקרמיקה, טקסטיל, מוצרי מזון ועוד.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx] |
שורה 13: |
שורה 17: |
| מקור נוסף העלול לגרום לפליטת עופרת הוא אביזרי צנרת אספקת מים וצינורות ביוב וניקוז העשויים סגסוגות המכילות עופרת. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx] גומי ממוחזר עלול להכיל עופרת, כך לדוגמה מסמך של סוכנות הסביבה של ארצות הברית הזהירה שאינה יכולה לערוב לבטיחות של משטחי גומי במתקני משחקים שכן חלקם מגיע מצמיגי מכוניות המכילים עופרת. [http://usatoday30.usatoday.com/news/health/2009-06-21-playground-rubber-dangers_N.htm] | | מקור נוסף העלול לגרום לפליטת עופרת הוא אביזרי צנרת אספקת מים וצינורות ביוב וניקוז העשויים סגסוגות המכילות עופרת. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx] גומי ממוחזר עלול להכיל עופרת, כך לדוגמה מסמך של סוכנות הסביבה של ארצות הברית הזהירה שאינה יכולה לערוב לבטיחות של משטחי גומי במתקני משחקים שכן חלקם מגיע מצמיגי מכוניות המכילים עופרת. [http://usatoday30.usatoday.com/news/health/2009-06-21-playground-rubber-dangers_N.htm] |
| | | |
− | עובדים בתעשיות שמשתמשות בעופרת עלולים להביא לבית שלהם אבק עופרת, בבגדים, בנעליים ובכלי הרכב, ולגרום בזיהום בבתים. מספר מחקרים מצאו הרעלות עופרת בקרב בנות הזוג ובקרב ילדים של עובדים בתעשיות עופרת.{{הערה|(Baker et al., 1977; Chisolm, 1978) מוזכרים ב[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010}} המקצועות שמסכנים את העובדים ואת בני משפחתם כוללים ייצור של כלי קרמיקה, מחזור סוללות, ייצור של זכוכית צבעונית (ל-ויטראז'), תיקונים של רדיאטורים במכוניות, בנייה, מחזור של מתכות ומוצרי אלקטרוניקה. חשיפה לעופרת יכולה להתקיים גם בתעשיות [[כרייה]] והתכה, ודרך חשיפה ל[[דלק מחבצי]] או שמנים מינרליים (שמקורם ב[[כרייה]]).{{הערה|שם=WHO1|[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010, ISBN 978 92 4 150033 3}} | + | עובדים בתעשיות שמשתמשות בעופרת עלולים להביא לבית שלהם אבק עופרת, בבגדים, בנעליים ובכלי הרכב, ולגרום בזיהום בבתים. מספר מחקרים מצאו הרעלות עופרת בקרב בנות הזוג ובקרב ילדים של עובדים בתעשיות עופרת.{{הערה|(Baker et al., 1977; Chisolm, 1978) מוזכרים ב[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010}} המקצועות שמסכנים את העובדים ואת בני משפחתם כוללים ייצור של כלי קרמיקה, מחזור סוללות, ייצור של זכוכית צבעונית (ל-ויטראז'), תיקונים של רדיאטורים במכוניות, בנייה, מחזור של מתכות ומוצרי אלקטרוניקה. חשיפה לעופרת יכולה להתקיים גם בתעשיות [[כרייה]] והתכה, ודרך חשיפה ל[[דלק מחבצי]] או שמנים מינרליים (שמקורם ב[[כרייה]]).{{הערה|שם=WHO1}} |
| | | |
| בישראל מקורות הפליטה העיקריים של עופרת כוללים תעשייתיות יציקת מתכת (לאוויר) ומכוני טיהור שפכים (לים וביוב) (ראו פירוט בהמשך). | | בישראל מקורות הפליטה העיקריים של עופרת כוללים תעשייתיות יציקת מתכת (לאוויר) ומכוני טיהור שפכים (לים וביוב) (ראו פירוט בהמשך). |