שינויים

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את העופרת, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את העופרת, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  

חשיפה לעופרת אפשרית דרך דרכי הנשימה, או בבליעה (ממזון או מים). חשיפה לריכוזי עופרת נמוכים עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, לאנמיה, לכאבי בטן ואף לשיתוק. חשיפה לריכוזים גבוהים של עופרת עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובמוח ואף למוות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]

חשיפה לעופרת אפשרית דרך דרכי הנשימה, או בבליעה (עקב [[זיהום במזון]] או [[זיהום מים]]). חשיפה לריכוזי עופרת נמוכים עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, לאנמיה, לכאבי בטן ואף לשיתוק. חשיפה לריכוזים גבוהים של עופרת עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובמוח ואף למוות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]

 

בדומה למספר מתכות כבדות אחרות ([[ארסן]], [[כספית]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]]) עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן ב[[זיהום מים]] והן בהקשרים אחרים כמו [[זיהום אוויר]].  עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כ[[גורם מסרטן|גורם מסרטן סביר בבני אדם]].  

בדומה למספר מתכות כבדות אחרות ([[ארסן]], [[כספית]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]]) עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן ב[[זיהום מים]] והן בהקשרים אחרים כמו [[זיהום אוויר]].  עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כ[[גורם מסרטן|גורם מסרטן סביר בבני אדם]].  

מתוצאות הבדיקות של תאגידי המים והרשויות המקומיות שבוצעו בתשתיות המים העירוניות בין אוקטובר 2015 לאוקטובר 2016, כפי שהן מתפרסמות באתר משרד הבריאות נמצא כי ב-29 יישובים בישראל העופרת היא רכיב קבוע במי השתייה (נכון לשנת 2016), ובשמונה יישובים נוספים נמצאה עופרת במי השתייה בריכוז החורג מהתקן המותר של משרד הבריאות. {{הערה|שם=adi_dovrat|עדי דברת-מזריץ, [http://www.themarker.com/consumer/1.3849427 מצפון ועד דרום: התגלתה עופרת במי השתייה של 32 יישובים בישראל], דה מרקר, 12.02.2017 }}

מתוצאות הבדיקות של תאגידי המים והרשויות המקומיות שבוצעו בתשתיות המים העירוניות בין אוקטובר 2015 לאוקטובר 2016, כפי שהן מתפרסמות באתר משרד הבריאות נמצא כי ב-29 יישובים בישראל העופרת היא רכיב קבוע במי השתייה (נכון לשנת 2016), ובשמונה יישובים נוספים נמצאה עופרת במי השתייה בריכוז החורג מהתקן המותר של משרד הבריאות. {{הערה|שם=adi_dovrat|עדי דברת-מזריץ, [http://www.themarker.com/consumer/1.3849427 מצפון ועד דרום: התגלתה עופרת במי השתייה של 32 יישובים בישראל], דה מרקר, 12.02.2017 }}

ברוב המקרים מדובר, בריכוז הנמוך מהתקן שנקבע לעופרת במי שתייה — 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) — ואולם במצגת פנימית של משרד הבריאות מ–2013, נכתב כי "אין סף בטוח לעופרת במי שתייה". כמו כן, נכתב במצגת כי תקן העופרת לא נקבע לפי סכנה בריאותית, אלא לפי סף הגילוי של המכשירים ששימשו לגילוי העופרת. חשיפה לעופרת במיוחד של ילדים קטנים עלולה לגרום נזק למערכת העצבים.{{הערה|שם=adi_dovrat}}  

ברוב המקרים מדובר, בריכוז הנמוך מהתקן שנקבע לעופרת במי שתייה — 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) — אולם כאמור במצגת משרד הבריאות, אין סף בטוח לעופרת במי השתייה - כל כמות היא מזיקה ויש להפחית אותה.{{הערה|שם=adi_dovrat}}  

היישובים שבהם נמצאה עופרת בכל הבדיקות של ספקי המים הם חיפה, עפולה, ראש פינה, עכו, זכרון יעקב, בית שאן, יקנעם, כרמיאל, בנימינה, נהריה, נצרת, נצרת עילית, קרית ביאליק, קרית ים, אום אל פאחם, חרב לאת וכפר תבור. לדוגמה, בחיפה, נמצאה עופרת במים בכל 41 הבדיקות שנערכו באותה תקופה — בכל פעם בריכוז של 2 מקג"ל. בכרמיאל, לעומת זאת, נמצאו 5 מקג"ל באחת הבדיקות ו–2 מקג"ל בתשע הבדיקות האחרות.{{הערה|שם=adi_dovrat}}  

היישובים שבהם נמצאה עופרת בכל הבדיקות של ספקי המים הם חיפה, עפולה, ראש פינה, עכו, זכרון יעקב, בית שאן, יקנעם, כרמיאל, בנימינה, נהריה, נצרת, נצרת עילית, קרית ביאליק, קרית ים, אום אל פאחם, חרב לאת וכפר תבור. לדוגמה, בחיפה, נמצאה עופרת במים בכל 41 הבדיקות שנערכו באותה תקופה — בכל פעם בריכוז של 2 מקג"ל. בכרמיאל, לעומת זאת, נמצאו 5 מקג"ל באחת הבדיקות ו–2 מקג"ל בתשע הבדיקות האחרות.{{הערה|שם=adi_dovrat}}