שינויים

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' (Antibiotic resistance) היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו [[תהליך|מתפתחת]] בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות multiresistant או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" Superbug.

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' (באנגלית: '''Antibiotic resistance''') היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו [[תהליך|מתפתחת]] בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות multiresistant או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" Superbug.

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי [[הנדסה גנטית]], לקשר את הגן של העמידות עם גן שרוצים להחדיר, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי [[הנדסה גנטית]], לקשר את הגן של העמידות עם גן שרוצים להחדיר, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל מירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה, ומדובר בתופעה מתפשטת. [[ארגון הבריאות העולמי]] הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם.

מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל מירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה, ומדובר בתופעה מתפשטת. [[ארגון הבריאות העולמי]] הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם.

{{:בעיות סביבתיות}}

{{בעיות סביבתיות}}

==מנגנונים ביולוגיים לעמידות==

==מנגנונים ביולוגיים לעמידות==

===אבולוציה של עמידות===

===אבולוציה של עמידות===

הדרך האידאלית לשימוש באנטיביוטיקה היא להשתמש בה לעיתים רחוקות ובצורה אינטנסיבית, כך שחולה מקבל את הטיפול בצורה מבוקרת מצד אחד, והוא ממשיך בטיפול למשך תקופה ארוכה מספיק כך שכל החיידקים מתים. לעומת זאת, טיפול שגוי באנטיביוטיקה כולל רישום יתר של התרופה, והפסקת שימוש בה לאחר שההרגשה הופכת טובה, כאשר חלק מהחיידקים אולי שרדו את הטיפול. דבר זה הוא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה, ומסיבה זו רשויות בריאות מנסות לצמצם את שימוש היתר בה ולוודא שאכן התרופה נלקחת לכל אורך התקופה.

הדרך האידאלית לשימוש באנטיביוטיקה היא להשתמש בה לעיתים רחוקות ובצורה אינטנסיבית, כך שחולה מקבל את הטיפול בצורה מבוקרת מצד אחד, והוא ממשיך בטיפול למשך תקופה ארוכה מספיק כך שכל החיידקים מתים. לעומת זאת, טיפול שגוי באנטיביוטיקה כולל רישום יתר של התרופה, והפסקת שימוש בה לאחר שההרגשה הופכת טובה, כאשר חלק מהחיידקים אולי שרדו את הטיפול. דבר זה הוא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה, ומסיבה זו רשויות בריאות מנסות לצמצם את שימוש היתר בה ולוודא שאכן התרופה נלקחת לכל אורך התקופה.

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "AP" בכמה מדינות, ושנמשך  חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון [[שחפת]] ו[[מלריה]]. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.<ref name="ep_1_10">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורבגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם]</ref>

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "AP" בכמה מדינות, ושנמשך  חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון [[שחפת]] ו[[מלריה]]. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.<ref name="ep_1_10">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורווגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם]</ref>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה ב[[חברות התרופות]] שמעודדות שימוש גדול בתרופה. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה ב[[חברות התרופות]] שמעודדות שימוש גדול בתרופה. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

במדינות מערביות רבות בהן יש זינוק בעשור האחרון במספר הקורבנות של חיידקים גורמי מחלות שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.

במדינות מערביות רבות בהן יש זינוק בעשור האחרון במספר הקורבנות של חיידקים גורמי מחלות שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.

לעומת זאת, בנורבגיה קיימת מדיניות מבוקרת יותר של שימוש באנטיביוטיקה ושיעור התחלואה שם בחיידקים אלה קטן בהרבה (ראו בהמשך). לתוצאות דומות הגיעו גם בבתי חולים בארצות הברית שבדקו נהלים למעקב ולצמצום התופעה. <ref name="ep_1_10"/>

לעומת זאת, בנורווגיה קיימת מדיניות מבוקרת יותר של שימוש באנטיביוטיקה ושיעור התחלואה שם בחיידקים אלה קטן בהרבה (ראו בהמשך). לתוצאות דומות הגיעו גם בבתי חולים בארצות הברית שבדקו נהלים למעקב ולצמצום התופעה. <ref name="ep_1_10"/>

===אנטיביוטיקה בחקלאות של מזון מהחי===

===אנטיביוטיקה בחקלאות של מזון מהחי===

MRSA הוא הפתוגן המזוהה העמיד הנפוץ ביותר בבתי חולים בארצות הברית. יש גידול ושינוי בהתפשטות ההדבקה והנשאות של MRSA, והחיידק שהיה נפוץ בעבר בקרב חולים בבתי חולים בלבד התפשט גם לאוכלוסיות נוספות כמו צוותי בתי חולים, אנשים בתעשיית המזון מהחי, אסירים בבתי סוהר, בתי אבות, וילדים במרפאות לילדים. בנוסף החלו בשנים האחרונות להופיע מקרים של הדבקות בקרב אנשים שלא היו מאושפזים בבתי חולים.

MRSA הוא הפתוגן המזוהה העמיד הנפוץ ביותר בבתי חולים בארצות הברית. יש גידול ושינוי בהתפשטות ההדבקה והנשאות של MRSA, והחיידק שהיה נפוץ בעבר בקרב חולים בבתי חולים בלבד התפשט גם לאוכלוסיות נוספות כמו צוותי בתי חולים, אנשים בתעשיית המזון מהחי, אסירים בבתי סוהר, בתי אבות, וילדים במרפאות לילדים. בנוסף החלו בשנים האחרונות להופיע מקרים של הדבקות בקרב אנשים שלא היו מאושפזים בבתי חולים.

מספר החולים ב-MRSA עולה בהתמדה ברוב המדינות המערביות. סקר משנת 2007 של ה-CDC, המרכז לבקרת מחלות, בארצות הברית העריך כי מספר הנדבקים הוכפל מ-127,000 בשנת 1999 ל 278,000 בשנת 2005. כמות התמותה הלאומית בארצות הברית עלתה בין תקופות אלה מ-11,000 ל-17,000. הערכות אלה ודומות רומזות כי כיום MARSA הורג יותר אנשים בארצות הברית בשנה, מאשר איידס. מספר החולים והנפטרים בבריטניה נמוך יותר בבריטניה יחסית לאוכלוסייה, אבל גם שם הוא עלה מ-51 נפטרים בשנת 1993 ל-1652 בשנת 2006.

מספר החולים ב-MRSA עולה בהתמדה ברוב המדינות המערביות. סקר משנת 2007 של ה-CDC, המרכז לבקרת מחלות, בארצות הברית העריך כי מספר הנדבקים הוכפל מ-127,000 בשנת 1999 ל-278,000 בשנת 2005. כמות התמותה הלאומית בארצות הברית עלתה בין תקופות אלה מ-11,000 ל-17,000. הערכות אלה ודומות רומזות כי כיום MARSA הורג יותר אנשים בארצות הברית בשנה, מאשר איידס. מספר החולים והנפטרים בבריטניה נמוך יותר בבריטניה יחסית לאוכלוסייה, אבל גם שם הוא עלה מ-51 נפטרים בשנת 1993 ל-1652 בשנת 2006.

===Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה)===

===Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה)===

כיוון אחד הנחקר הוא חקר של פפטידים. פפטידים הם חלבונים קצרים המהווים חלק ממערכת החיסון הכללית של בעלי חיים כולל האדם. הפפטידים פועלים בדומה לתכשירי ניקוי: הם נצמדים לחיידק ומפרקים או ממיסים חלק מהקרום החיצוני שלו, העשוי חומר שומני. כתוצאה מניקוב הקרום נשפכים מרכיבי החיידק החוצה והוא מת. הפפטידים בפיתוח לא צפויים להזיק לתאים של בעלי חיים, שכן הם נצמדים רק לקרומים הטעונים במטען חשמלי שלילי, דוגמת קרום החיידקים. לעומת זאת, הם מתעלמים מקרומים נייטרליים מבחינה חשמלית דוגמת תאי הגוף. [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/peptides-g.htm]

כיוון אחד הנחקר הוא חקר של פפטידים. פפטידים הם חלבונים קצרים המהווים חלק ממערכת החיסון הכללית של בעלי חיים כולל האדם. הפפטידים פועלים בדומה לתכשירי ניקוי: הם נצמדים לחיידק ומפרקים או ממיסים חלק מהקרום החיצוני שלו, העשוי חומר שומני. כתוצאה מניקוב הקרום נשפכים מרכיבי החיידק החוצה והוא מת. הפפטידים בפיתוח לא צפויים להזיק לתאים של בעלי חיים, שכן הם נצמדים רק לקרומים הטעונים במטען חשמלי שלילי, דוגמת קרום החיידקים. לעומת זאת, הם מתעלמים מקרומים נייטרליים מבחינה חשמלית דוגמת תאי הגוף. [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/peptides-g.htm]

פיתוח תרופות על בסיס פפטידים עשוי להיות זול יותר, ויש חוקרים הטוענים כי לחיידקים יהיה קשה יותר לפתח עמידות מולם בגלל שהם הורסים את החיידק לפני שהוא מספיק ללמוד את מה שפגע בו.  פרופ' יחיאל שי ממכון ויצמן, ותלמידיו פיתחו שיטה בשנת 2006 לפיתוח פפטידים נוגדי חיידקים או פפטידים האנטימיקרוביאליים (AMP) בעלי מטען חשמל חיובי שמאפשר להם להצמד לחיידקים. פתרון אחר שהם פיתחו הם ליפו-פפטידים הבנויים מחומצות שומן וחומצות אמיניות המקנות להם מטען חשמלי שלילי, המאפשר להם לפעול בדרך כלל נגד פטריות. התכונה המאפשרת לליפו-פפטידים לפעול ביעילות כנגד הפטריות היא העובדה שהם הידרופוביים – "שונאי מים". שי ותלמידיו הצליחו לעצב ליפו-פפטידים סינתטיים המאופיינים בשתי תכונות המפתח – מטען חשמלי חיובי, והידרופוביות הנגזרת מחומצות שומן שונות. דבר זה מאפשר לכוון את הפפטידים נגד פטריות בלבד, חיידקים בלבד או נגד שניהם. <ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/ חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשה לייצר תחליפים יעילים לאנטיביוטיקה * מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לייצור תרופות יעילות כנגד חיידקים ופטריות עמידים לאנטיביוטיקה] הידען 28.12.2006</ref>

פיתוח תרופות על בסיס פפטידים עשוי להיות זול יותר, ויש חוקרים הטוענים כי לחיידקים יהיה קשה יותר לפתח עמידות מולם בגלל שהם הורסים את החיידק לפני שהוא מספיק ללמוד את מה שפגע בו.  פרופ' יחיאל שי ממכון ויצמן, ותלמידיו פיתחו שיטה בשנת 2006 לפיתוח פפטידים נוגדי חיידקים או פפטידים האנטימיקרוביאליים (AMP) בעלי מטען חשמל חיובי שמאפשר להם להיצמד לחיידקים. פתרון אחר שהם פיתחו הם ליפו-פפטידים הבנויים מחומצות שומן וחומצות אמיניות המקנות להם מטען חשמלי שלילי, המאפשר להם לפעול בדרך כלל נגד פטריות. התכונה המאפשרת לליפו-פפטידים לפעול ביעילות כנגד הפטריות היא העובדה שהם הידרופוביים – "שונאי מים". שי ותלמידיו הצליחו לעצב ליפו-פפטידים סינתטיים המאופיינים בשתי תכונות המפתח – מטען חשמלי חיובי, והידרופוביות הנגזרת מחומצות שומן שונות. דבר זה מאפשר לכוון את הפפטידים נגד פטריות בלבד, חיידקים בלבד או נגד שניהם. <ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/ חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשה לייצר תחליפים יעילים לאנטיביוטיקה * מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לייצור תרופות יעילות כנגד חיידקים ופטריות עמידים לאנטיביוטיקה] הידען 28.12.2006</ref>

בשנת 2008 רשם הטכניון פטנט על פיתוח של פרופסור עמרם מור מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שהצליח לבנות "ספריה" של חומרים דמויי פפטידים המאפשרת לפתח אנטיביוטיקה חדשה. חברת "ביוליין" הישראלית החלה להשקיע בפיתוח תרופה. בשלב הבא מקווים חוקרי הטכניון להשתמש ב"ספריה" שבנו כדי לחזק תרופות אנטיביוטיות קיימות, שחיידקים כבר פיתחו נגדן עמידות. עם זאת, עד כל לא אישר ה-FDA תרופות על בסיס פפטידים. <ref>[http://www.hayadan.org.il/new-kimd-of-antibiotics-2905087/ פטנט של חוקרים בטכניון יאפשר פיתוח אנטיביוטיקה חדשה, יעילה וזולה] הידען, 29.5.2008</ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/]

בשנת 2008 רשם הטכניון פטנט על פיתוח של פרופסור עמרם מור מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שהצליח לבנות "ספריה" של חומרים דמויי פפטידים המאפשרת לפתח אנטיביוטיקה חדשה. חברת "ביוליין" הישראלית החלה להשקיע בפיתוח תרופה. בשלב הבא מקווים חוקרי הטכניון להשתמש ב"ספריה" שבנו כדי לחזק תרופות אנטיביוטיות קיימות, שחיידקים כבר פיתחו נגדן עמידות. עם זאת, עד כל לא אישר ה-FDA תרופות על בסיס פפטידים. <ref>[http://www.hayadan.org.il/new-kimd-of-antibiotics-2905087/ פטנט של חוקרים בטכניון יאפשר פיתוח אנטיביוטיקה חדשה, יעילה וזולה] הידען, 29.5.2008</ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/]

כלי מאבק חשוב כנגד העמידות הוא צמצום השימוש באנטיביוטיקה. מנגנוני העמידות השונים גובים מהחיידקים מחיר היות והם דורשים השקעה אנרגטית גבוהה יותר, או שימוש במנגנונים מטבוליים יעילים פחות. אי לכך, בהעדר [[אבולוציה ביולוגית|הלחץ האבולוציוני]] של השימוש המתמיד באנטיביוטיקה, החיידקים העמידים נמצאים בנחיתות מול חיידקים חסרי העמידות ובטווח הארוך אוכלוסיית החיידקים העמידים תצטמצם ואף תעלם לחלוטין.

כלי מאבק חשוב כנגד העמידות הוא צמצום השימוש באנטיביוטיקה. מנגנוני העמידות השונים גובים מהחיידקים מחיר היות והם דורשים השקעה אנרגטית גבוהה יותר, או שימוש במנגנונים מטבוליים יעילים פחות. אי לכך, בהעדר [[אבולוציה ביולוגית|הלחץ האבולוציוני]] של השימוש המתמיד באנטיביוטיקה, החיידקים העמידים נמצאים בנחיתות מול חיידקים חסרי העמידות ובטווח הארוך אוכלוסיית החיידקים העמידים תצטמצם ואף תעלם לחלוטין.

לפני 25 שנה, החליטו רשויות הבריאות ב[[נורבגיה]] להאבק בעמידות החיידקים. התוצאה היא שתרופות אנטיביוטיות רבות שלא יעילות במקומות אחרים בעולם, יעילות במדינה, ושיעורי החיידקים העמידים בה נמוכים מאוד יחסית למדינות אחרות. מזה שנים ששיעור הזיהומים מ-MRSA בנורבגיה הוא פחות מ-1%, זאת בהשוואה ל-80% ביפן (המובילה בעולם), 45% בארצות הברית ובבריטניה, 44% בישראל ו-38% ביוון. <ref name="ep_1_10"/>

לפני 25 שנה, החליטו רשויות הבריאות ב[[נורווגיה]] להיאבק בעמידות החיידקים. התוצאה היא שתרופות אנטיביוטיות רבות שלא יעילות במקומות אחרים בעולם, יעילות במדינה, ושיעורי החיידקים העמידים בה נמוכים מאוד יחסית למדינות אחרות. מזה שנים ששיעור הזיהומים מ-MRSA בנורווגיה הוא פחות מ-1%, זאת בהשוואה ל-80% ביפן (המובילה בעולם), 45% בארצות הברית ובבריטניה, 44% בישראל ו-38% ביוון. <ref name="ep_1_10"/>

הצעדים שנקטה נורבגיה כללו<ref name="ep_1_10"/>

הצעדים שנקטה נורווגיה כללו<ref name="ep_1_10"/>

* רישום של פחות תרופות אנטיביוטיות בהשוואה למדינות אחרות. כתוצאה מכך העמידות לתרופות הופכת נדירה ואיטית יותר וניתן להשתמש בתרופות ישנות יותר ביתר יעילות.

* רישום של פחות תרופות אנטיביוטיות בהשוואה למדינות אחרות. כתוצאה מכך העמידות לתרופות הופכת נדירה ואיטית יותר וניתן להשתמש בתרופות ישנות יותר ביתר יעילות.

* עובדים מקבלים תשלום מלא על ימי מחלה בביתם. דבר זה מקטין את התמריץ של אנשים לקחת תרופה בכל מחיר.

* עובדים מקבלים תשלום מלא על ימי מחלה בביתם. דבר זה מקטין את התמריץ של אנשים לקחת תרופה בכל מחיר.

* בכל מקרה הידבקות בחיידק, הרופאים חוקרים את החולים לגבי המקומות ששהו בהם והאנשים שפגשו, ובודקים כל מי שהיה בקשר אתם.

* בכל מקרה הידבקות בחיידק, הרופאים חוקרים את החולים לגבי המקומות ששהו בהם והאנשים שפגשו, ובודקים כל מי שהיה בקשר אתם.

יש מקומות אחרים בעולם שאימצו את הצעדים שבוצעו בנורבגיה והגיעו לתוצאות דומות:

יש מקומות אחרים בעולם שאימצו את הצעדים שבוצעו בנורווגיה והגיעו לתוצאות דומות:

* המיקרוביולוגית ד"ר לין לייבוביץ ביצעה צעדים דומים בבית חולים בבריטניה והדבר הוביל לירידה מ-47 חולים בשנה לחולה אחד בשנה.

* המיקרוביולוגית ד"ר לין לייבוביץ ביצעה צעדים דומים בבית חולים בבריטניה והדבר הוביל לירידה מ-47 חולים בשנה לחולה אחד בשנה.

* ד"ר סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, הצליח להוריד את התחלואה ב-MRSA בשני שליש.

* ד"ר סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, הצליח להוריד את התחלואה ב-MRSA בשני שליש.

בשנות ה-90 של המאה ה-20, החלו גופים כגון [[ארגון הבריאות העולמי]] והתאחדות הרפואה האמריקאית לקרוא להפסקת השימוש באנטיביוטיקה למטרות לא-רפואיות ב[[חקלאות תעשייתית|משקים חקלאיים]]. הדבר נעשה בגלל שנאספו עוד עדויות שקשרו בין שימוש אינטיסיבי באנטיביוטיקה בחקלאות לבין התפתחות חיידקים עמידים פתולוגיים בקרב בני אדם.

בשנות ה-90 של המאה ה-20, החלו גופים כגון [[ארגון הבריאות העולמי]] והתאחדות הרפואה האמריקאית לקרוא להפסקת השימוש באנטיביוטיקה למטרות לא-רפואיות ב[[חקלאות תעשייתית|משקים חקלאיים]]. הדבר נעשה בגלל שנאספו עוד עדויות שקשרו בין שימוש אינטיסיבי באנטיביוטיקה בחקלאות לבין התפתחות חיידקים עמידים פתולוגיים בקרב בני אדם.

אירופה, ובמיוחד [[שבדיה]], החלה בהטלת איסורים הדרגתיים על שימושים לא רפואיים באנטיביוטיקה. ב-1.1.2006 נכנס לתוקפו איסור על שימושים לא רפואיים בארבעת החומרים האנטיביוטיים האחרונים, שהיו מותרים לשימוש עד אז. מתאריך זה אסור להשתמש באירופה באנטיביוטיקה לצרכים לא רפואיים. [http://www.anonymous.org.il/art102.html]

אירופה, ובמיוחד [[שוודיה]], החלה בהטלת איסורים הדרגתיים על שימושים לא רפואיים באנטיביוטיקה. ב-1.1.2006 נכנס לתוקפו איסור על שימושים לא רפואיים בארבעת החומרים האנטיביוטיים האחרונים, שהיו מותרים לשימוש עד אז. מתאריך זה אסור להשתמש באירופה באנטיביוטיקה לצרכים לא רפואיים. [http://www.anonymous.org.il/art102.html]

ב-24.1.2006 הודיעו ארבעה [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] אמריקאיים, כי הפסיקו את השימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה וכאמצעי למניעת מחלות בעופות שהם מגדלים. על פי הערכה, דבר זה גרם לירידה צריכה של כ-2000 טונות אנטיביוטיקה בשנה. ככל הנראה, חברות אלה נקטו בצעדים אלה עקב לחץ של חברות כמו [[מקדונלד'ס]], שמשווקות את הבשר לצרכנים, ושעברו למדיניות של עופות ללא אנטיביוטיקה.[http://www.anonymous.org.il/art330.html]

ב-24.1.2006 הודיעו ארבעה [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] אמריקאיים, כי הפסיקו את השימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה וכאמצעי למניעת מחלות בעופות שהם מגדלים. על פי הערכה, דבר זה גרם לירידה צריכה של כ-2000 טונות אנטיביוטיקה בשנה. ככל הנראה, חברות אלה נקטו בצעדים אלה עקב לחץ של חברות כמו [[מקדונלד'ס]], שמשווקות את הבשר לצרכנים, ושעברו למדיניות של עופות ללא אנטיביוטיקה.[http://www.anonymous.org.il/art330.html]

==עמידות לאנטיביוטיקה בישראל==

==עמידות לאנטיביוטיקה בישראל==

העדר גוף בקרת זיהומים ממלכתי היתה אחת הסיבות לאיחור בזיהוי התפרצות של חיידק הקלבסיאלה פנאומוניה בשנת 2006. בעקבות המלצות האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות ובלחץ התקשורת - הוקם במרץ 2006 גוף כזה שמטרותיו לעקוב ולאתר זיהומים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולקבוע ולאכוף כללים למניעת התפשטות זיהומים אלו.

העדר גוף בקרת זיהומים ממלכתי הייתה אחת הסיבות לאיחור בזיהוי התפרצות של חיידק הקלבסיאלה פנאומוניה בשנת 2006. בעקבות המלצות האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות ובלחץ התקשורת - הוקם במרץ 2006 גוף כזה שמטרותיו לעקוב ולאתר זיהומים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולקבוע ולאכוף כללים למניעת התפשטות זיהומים אלו.

בנוסף, קיימים צוותי מחקר וניתוח בבתי חולים שונים שמנסים להבין את מקור הבעיות ולהקטין אותן.

בנוסף, קיימים צוותי מחקר וניתוח בבתי חולים שונים שמנסים להבין את מקור הבעיות ולהקטין אותן.