שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''צדק חברתי''' (באנגלית: Social justice) הוא [[ערך חברתי]] המצדד בקשרים הוגנים וצודקים בין היחיד לבין החברה. דבר זה נמדד בצורות של [[אי שוויון כלכלי]] והתפלגות העושר והנכסים בחברה, ההזדמנויות שיש לאנשים שונים ביחס לפעילות אישית ופריבילגיות חברתיות. בתרבויות מערביות וכן בחלק מחבורת אסיה, המושג של צדק חברתי מתייחס בדרך כלל אל [[תהליך|תהליכים]] שנודעו להבטיח כי פרטים בחברה ממלאים את התפקידים החברתיים שלהם ומקבלים את חקלם הצודק מהחברה. בתנועות למען צדק חברתי עולמי, הדגש הוא על שבירה של מחסומים ל[[ניידות חברתית]], יצירה של רשתות בטחון חברתיות ועל צדק כלכלי. | + | '''צדק חברתי''' (באנגלית: '''Social justice''') הוא [[ערך חברתי]] המצדד בקשרים הוגנים וצודקים בין היחיד לבין החברה. דבר זה נמדד בצורות של [[אי שוויון כלכלי]] והתפלגות העושר והנכסים בחברה, ההזדמנויות שיש לאנשים שונים ביחס לפעילות אישית ופריבילגיות חברתיות. בתרבויות מערביות וכן בחלק מחבורת אסיה, המושג של צדק חברתי מתייחס בדרך כלל אל [[תהליך|תהליכים]] שנודעו להבטיח כי פרטים בחברה ממלאים את התפקידים החברתיים שלהם ומקבלים את חלקם הצודק מהחברה. בתנועות למען צדק חברתי עולמי, הדגש הוא על שבירה של מחסומים ל[[ניידות חברתית]], יצירה של רשתות בטחון חברתיות ועל צדק כלכלי. |
| | | |
− | צדק חברתי מעניק זכויות וחובות על [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים, שאמורים לאפשר לאנשים לקבל את התגמול והעול הבסיסי הכרוכים בשיתופי פעולה. המוסדות הרבנטים לרוב כוללים [[מיסוי]], [[ביטוח לאומי]], [[בריאות ציבורית]], [[בתי ספר ציבוריים]], [[מוצר ציבורי|שרותים ציבוריים שונים]], חוקי עבודה ו[[רגולציה]] של שווקים, כדי להבטיח חלוקה הוגנת של העושר, הזדמוניות שוות ואו שווין בתוצאות. | + | צדק חברתי מעניק זכויות וחובות על [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים, שאמורים לאפשר לאנשים לקבל את התגמול והעול הבסיסי הכרוכים בשיתופי פעולה. המוסדות הרלוונטיים לרוב כוללים [[מיסוי]], [[ביטוח לאומי]], [[בריאות ציבורית]], [[בתי ספר ציבוריים]], [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים שונים]], חוקי עבודה ו[[רגולציה]] של שווקים, כדי להבטיח חלוקה הוגנת של העושר, הזדמנויות שוות ואו שוויון בתוצאות. |
| | | |
− | ישנן פרשניות בתרבויות שונות המקשרים בין צדק חברתי לבין יחסי גולמין עם החברה. בחלק מהתרבויות מדגישים את האחריות של הפרט כלפי החברה ובתרבויות אחרות מדגישות את האיזון בין גישה לעוצמה וכוח לבין השימוש השקול והאחראי בכוח זה. | + | ישנן פרשניות בתרבויות שונות המקשרים בין צדק חברתי לבין יחסי גומלין עם החברה. בחלק מהתרבויות מדגישים את האחריות של הפרט כלפי החברה ובתרבויות אחרות מדגישות את האיזון בין גישה לעוצמה וכוח לבין השימוש השקול והאחראי בכוח זה. |
| | | |
− | ניתן לשייך את המושג "צדק חברתי" להוגים שונים כמו התאולוג Augustine of Hippo ולפילוסופיה של [[תומס פיין]], עם זאת השימוש המפורש במונח "צדק חברתי" הפך למונח מפורש החל מהעשור של 1840. כומר ישועי בשם Luigi Taparelli טבע ככל המקרא את המונח, והוא התפשט במהלך "אביב העמים" של אירופה בשנת 1848 ועבודתו של Antonio Rosmini-Serbati. בעידן המאוחר של [[המהפכה התעשייתית]], מלומדים פרוגרסיבים מארצות הברית בתחום המשפטים החלו להשתמש במונח בצורה תכופה יותר בעיקר השופט [[לואיס ברנדייס]] ו- Roscoe Pound. החל מתחילת המאה ה-20 המונח נטבע גם בחוק הבינלאומי ובמוסדות בינלאומיים - המונח מופיע בארגון העבודה הבינלאומי שטועיןם כי "שלום עולמי ובר קיימא יכול להתקים רק אם הוא יתבסס על צדק חברתי". במהלך המאה ה-20 צדק חברתי הפך להיות רעיון מרכזי בפילוסופיה של "החוזה החברתי" בעיקר בספר "תאוריה של צדק" מאת [[ג'ון רולס]] (1971). | + | ניתן לשייך את המושג "צדק חברתי" להוגים שונים כמו התאולוג Augustine of Hippo ולפילוסופיה של [[תומס פיין]], עם זאת השימוש המפורש במונח "צדק חברתי" הפך למונח מפורש החל מהעשור של 1840. כומר ישועי בשם Luigi Taparelli טבע ככל המקרא את המונח, והוא התפשט במהלך "אביב העמים" של אירופה בשנת 1848 ועבודתו של Antonio Rosmini-Serbati. בעידן המאוחר של [[המהפכה התעשייתית]], מלומדים פרוגרסיביים מארצות הברית בתחום המשפטים החלו להשתמש במונח בצורה תכופה יותר בעיקר השופט [[לואיס ברנדייס]] ו-Roscoe Pound. החל מתחילת המאה ה-20 המונח נטבע גם בחוק הבינלאומי ובמוסדות בינלאומיים - המונח מופיע בארגון העבודה הבינלאומי שטוענים כי "שלום עולמי ובר קיימא יכול להתקיים רק אם הוא יתבסס על צדק חברתי". במהלך המאה ה-20 צדק חברתי הפך להיות רעיון מרכזי בפילוסופיה של "החוזה החברתי" בעיקר בספר "תאוריה של צדק" מאת [[ג'ון רולס]] (1971). |
| | | |
| החל משנת 2007 מציין ארגון האומות המאוחדות [[מועד עולמי]] שנתי, בשם [[היום העולמי לצדק חברתי]] שחל ב[[20 בפברואר]] לעידוד המודעות לצדק חברתי. | | החל משנת 2007 מציין ארגון האומות המאוחדות [[מועד עולמי]] שנתי, בשם [[היום העולמי לצדק חברתי]] שחל ב[[20 בפברואר]] לעידוד המודעות לצדק חברתי. |
שורה 18: |
שורה 18: |
| צדק חברתי מהווה נושא מרכזי בפוליטיקה. רוב הגישות החברתיות מציגות חברה צודקת כיעד, אולם ישנם חילוקי דעות בין האידאולוגיות הפוליטיות השונות מהי חברה כזו. המושג "צדק חברתי" כשלעצמו, שגור על פי רוב בפי קבוצות פוליטיות שרואות בחברה הקיימת חברה שאינה צודקת. | | צדק חברתי מהווה נושא מרכזי בפוליטיקה. רוב הגישות החברתיות מציגות חברה צודקת כיעד, אולם ישנם חילוקי דעות בין האידאולוגיות הפוליטיות השונות מהי חברה כזו. המושג "צדק חברתי" כשלעצמו, שגור על פי רוב בפי קבוצות פוליטיות שרואות בחברה הקיימת חברה שאינה צודקת. |
| | | |
− | ==הביקורת הליבטרית על צדק חברתי== | + | ==הביקורת הליברטרית על צדק חברתי== |
| המונח "צדק חברתי" נתקל בחשדנות ועויינות מצד הוגים [[ליברטרים]] שטוענים לדגומה שלא צריך להיות הבדל בין "צדק" לבין "צדק חברתי". [[פרידריך האייק]] טען שהרעיון של צדק חברתי הוא חסר משמעות, וכי הרדיפה אחר צדק חברתי גרמה לפגיעה קשה בחירות האדם. האייק קידש את [[זכות הקניין הפרטי]] וטען כי אין כל הצדקה מוסרית להתערבות בהחלטותיו של האדם באשר לשימוש ברכושו, ומכאן שאין הצדקה ל[[רגולציה|רגולציה של הכלכלה]] או ל[[מיסוי]] לצורך השגת אידאל הצדק החברתי. {{הערה|1=[http://quotes.liberty-tree.ca/quote_blog/Fredrich.August.von.Hayek.Quote.BD6B Famous Fredrich August von Hayek Quote], liberty-tree}} | | המונח "צדק חברתי" נתקל בחשדנות ועויינות מצד הוגים [[ליברטרים]] שטוענים לדגומה שלא צריך להיות הבדל בין "צדק" לבין "צדק חברתי". [[פרידריך האייק]] טען שהרעיון של צדק חברתי הוא חסר משמעות, וכי הרדיפה אחר צדק חברתי גרמה לפגיעה קשה בחירות האדם. האייק קידש את [[זכות הקניין הפרטי]] וטען כי אין כל הצדקה מוסרית להתערבות בהחלטותיו של האדם באשר לשימוש ברכושו, ומכאן שאין הצדקה ל[[רגולציה|רגולציה של הכלכלה]] או ל[[מיסוי]] לצורך השגת אידאל הצדק החברתי. {{הערה|1=[http://quotes.liberty-tree.ca/quote_blog/Fredrich.August.von.Hayek.Quote.BD6B Famous Fredrich August von Hayek Quote], liberty-tree}} |
| | | |
− | בדומה למקרים אחרים של הגות ליבטרית, ה"פתרון" של הבעיה של אי צדק על ידי מוסדות שונים הוא להניח שהבעיה כלל אינה קיימת - לדוגמה להניח כי בעלי חיים אחרים הם סוג של רכוש בלבד, להניח כי החלטות על רכוש של אדם אחד לא יכול לגרום לאלימות כפייה או מוות של אדם אחר על ידי [[זיהום]], או [[השפעה סביבתית]] שתפגע ב[[מערכת אקולוגית]] שהיא חיונית לקיומו של האדם האחר. מסיבות אלה בעיות כמו [[התחממות עולמית]] או [[הכחדת מינים]] צריכות להיות מגומדות ולהדחק לקרן זווית. הגילוי של [[אקולוגיה|מדע האקולוגיה]] לפיו פרט אחד יכול להשפיע על פרט אחר ללא מגע ישיר בינהם, או שמין אחד יכול להשפיע על מין אחר ללא מגיע ישיר בינהם (על ידי שמין אחד משנה את המערכת האקולוגית שמין אחר חולק ודבר זה יכול להשפיע על המין האחר או אפילו על מין שלישי) לא נכלל כלל בהגות הליברטנית שמתייחסת רק לדברים שניתן להוכיח בבתי משפט ומתוך הנחה שבתי משפט כאלה יכולים גם להתמודד עם כל הבעיות בצורה שוויונית ויעילה. (דבר שמתעלם מהיבטים שונים כמו השפעת אי שוויון על בתי משפט, קושי להוכיח השפעות סטטיסטיות (כמו [[גורם מסרטן]]) ובעיות של [[תהליכים ארוכי טווח]] - שבהם הפגיעה של גורם אחד יכולה להתקיים עשרות או מאות שנים לפני גילוי הפגיעה באדם אחר. | + | בדומה למקרים אחרים של הגות ליברטרית, ה"פתרון" של הבעיה של אי צדק על ידי מוסדות שונים הוא להניח שהבעיה כלל אינה קיימת - לדוגמה להניח כי בעלי חיים אחרים הם סוג של רכוש בלבד, להניח כי החלטות על רכוש של אדם אחד לא יכול לגרום לאלימות כפייה או מוות של אדם אחר על ידי [[זיהום]], או [[השפעה סביבתית]] שתפגע ב[[מערכת אקולוגית]] שהיא חיונית לקיומו של האדם האחר. מסיבות אלה בעיות כמו [[התחממות עולמית]] או [[הכחדת מינים]] צריכות להיות מגומדות ולהידחק לקרן זווית. הגילוי של [[אקולוגיה|מדע האקולוגיה]] לפיו פרט אחד יכול להשפיע על פרט אחר ללא מגע ישיר ביניהם, או שמין אחד יכול להשפיע על מין אחר ללא מגיע ישיר ביניהם (על ידי שמין אחד משנה את המערכת האקולוגית שמין אחר חולק ודבר זה יכול להשפיע על המין האחר או אפילו על מין שלישי) לא נכלל כלל בהגות הליברטנית שמתייחסת רק לדברים שניתן להוכיח בבתי משפט ומתוך הנחה שבתי משפט כאלה יכולים גם להתמודד עם כל הבעיות בצורה שוויונית ויעילה. (דבר שמתעלם מהיבטים שונים כמו השפעת אי שוויון על בתי משפט, קושי להוכיח השפעות סטטיסטיות (כמו [[גורם מסרטן]]) ובעיות של [[תהליכים ארוכי טווח]] - שבהם הפגיעה של גורם אחד יכולה להתקיים עשרות או מאות שנים לפני גילוי הפגיעה באדם אחר. |
| | | |
| ==על מי חל הצדק החברתי== | | ==על מי חל הצדק החברתי== |
− | בדומה לערכים חברתיים אחרים, ניתן לשאול עבור הצדק החברתי עבור מי הוא חל בהנחה שהוא מוגדר ורצוי. הוגים לאומיים ולאומנים שונים מחילים את הצדק החברתי על אזרחי הלאום או לפעמים על קבוצה אתנית מסויימת - לדגומה אזרחי ישראל או העם היהודי. עבור גזענים צדק חברתי נוגע רק לקבוצה אתנית מסויימת לדוגמה רק עבור לבנים ולא עבור שחורים. בפועל חלק ניכר מהמאמצים של מדינות לצדק חברתי מתרכזים בצדק ברמת הלאום. עבור חלק מההוגים בזרמים שונים, צדק חברתי הוא מושג אוניברסלי יותר ומתייחס לכלל החברה האנושית, לדוגמה נסיונות סיוע לתושבי המדינות העניות. | + | בדומה לערכים חברתיים אחרים, ניתן לשאול עבור הצדק החברתי עבור מי הוא חל בהנחה שהוא מוגדר ורצוי. הוגים לאומיים ולאומנים שונים מחילים את הצדק החברתי על אזרחי הלאום או לפעמים על קבוצה אתנית מסויימת - לדגומה אזרחי ישראל או העם היהודי. עבור גזענים צדק חברתי נוגע רק לקבוצה אתנית מסויימת לדוגמה רק עבור לבנים ולא עבור שחורים. בפועל חלק ניכר מהמאמצים של מדינות לצדק חברתי מתרכזים בצדק ברמת הלאום. עבור חלק מההוגים בזרמים שונים, צדק חברתי הוא מושג אוניברסלי יותר ומתייחס לכלל החברה האנושית, לדוגמה ניסיונות סיוע לתושבי המדינות העניות. |
| | | |
− | פמיניסטיות פעילי להט"ב ושיח של זהויות הדגישו כיצד מתקיים חוסר צדק לא רק בהיבט הכלכלי של עשירים מול עניים אלא גם ביחס לציבורים שונים בחברה - נשים, הומואים, לסביות, מיעוטים אתניים או דתיים, בעלי [[מוגבליות]], ילדים, קשישים ועוד - שחלק מהצרכים שלהם מדוכאים ללא תשומת לב מספקת. לדוגמה אדם בכיסא גלגלים אינו יכול להגיע למקומות רבים שאין להם הנגשה. או מניעה - על ידי נוהג, חוק מנשים להשתלב במקומות עבודה או לימודים. או [[הפליה כלכלית]] נגד נשים או מיעוטים דתיים או אתניים במבחני קבלה למוסדות השכלה גבוה, בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה. זרמים אלה הדגישו כי מצב שנראה לכאורה צודק או שוויוני עשוי להיות מטעה כאשר בוחנים את הצרכים והמגבלות האמיתיים שיש לאנשים. | + | פמיניסטיות פעילי להט"ב ושיח של זהויות הדגישו כיצד מתקיים חוסר צדק לא רק בהיבט הכלכלי של עשירים מול עניים אלא גם ביחס לציבורים שונים בחברה - נשים, הומואים, לסביות, מיעוטים אתניים או דתיים, בעלי [[מוגבלויות]], ילדים, קשישים ועוד - שחלק מהצרכים שלהם מדוכאים ללא תשומת לב מספקת. לדוגמה אדם בכיסא גלגלים אינו יכול להגיע למקומות רבים שאין להם הנגשה. או מניעה - על ידי נוהג, חוק מנשים להשתלב במקומות עבודה או לימודים. או [[הפליה כלכלית]] נגד נשים או מיעוטים דתיים או אתניים במבחני קבלה למוסדות השכלה גבוה, בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה. זרמים אלה הדגישו כי מצב שנראה לכאורה צודק או שוויוני עשוי להיות מטעה כאשר בוחנים את הצרכים והמגבלות האמיתיים שיש לאנשים. |
| | | |
− | זרם ה[[סביבתנות]] הרחיב את הצדק החברתי גם לסוגי פגיעה אחרים - [[צדק סביבתי]] מתייחס לפגיעות באנשים אחרים דרך מנגונים של [[השפעה סביבתית]] כמו [[זיהום]] לדוגמה. זו הרחבה של הרעיון של מהי כפיה ואלימות - שיכולה להתרחש לא רק דרך אלימות ישירה אלא גם דרך השפעות עקיפות יותר. סוג כזה של חשיבה נוצר בין היתר על ידי הרעיון של [[מערכת אקולוגית]] שבה השפעה של מין אחד יכולה להיות על מין אחר גם ללא מגע ישיר. | + | זרם ה[[סביבתנות]] הרחיב את הצדק החברתי גם לסוגי פגיעה אחרים - [[צדק סביבתי]] מתייחס לפגיעות באנשים אחרים דרך מנגנונים של [[השפעה סביבתית]] כמו [[זיהום]] לדוגמה. זו הרחבה של הרעיון של מהי כפיה ואלימות - שיכולה להתרחש לא רק דרך אלימות ישירה אלא גם דרך השפעות עקיפות יותר. סוג כזה של חשיבה נוצר בין היתר על ידי הרעיון של [[מערכת אקולוגית]] שבה השפעה של מין אחד יכולה להיות על מין אחר גם ללא מגע ישיר. |
| | | |
− | הוגים מתחום הסביבה והקיימות הרחיבו את המושג צדק חברתי לקהלים רחבים יותר - הרחבה אחת של צדק חברתי הוא [[צדק בין דורי]] - הרעיון כי הדור הנוכחי צריך להתחשב גם בדורות הבאים ולהמנע ככל האפשר מפגיעה בהם. הרחבה אחרת של הציבור עליו חל הצדק החברתי היא של [[זכויות בעלי חיים]] המרחיבות את הרעיון של צדק גם כלפי יצורים אחרים. הוגים אחרים של הצדק החברתי מתעלמים מדורות העתיד (ומניחים לדוגמה שהטכנולוגיה תסדר כל בעיה אפשרית ([[אופטימיזם טכנולוגי]]), או שבעלי חיים אחרים (ובעבר נשים או עבדים) הם בגדר רכוש פרטי בלבד שאין לו כל זכויות פוליטיות ואין כל בעיה לפגוע בהם בצורות שונות. זרמים כמו [[אקו פמיניזם]] הדגישו כי יש קשר בין הראייה הדיכוטומית המנגידה בין האדם לבין הטבע (האדם מעל הטבע, האדם נפרד מהטבע, האדם כמין נפרד וייחודי) לבין היבטים של דיכוי מעמד האישה. | + | הוגים מתחום הסביבה והקיימות הרחיבו את המושג צדק חברתי לקהלים רחבים יותר - הרחבה אחת של צדק חברתי הוא [[צדק בין דורי]] - הרעיון כי הדור הנוכחי צריך להתחשב גם בדורות הבאים ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בהם. הרחבה אחרת של הציבור עליו חל הצדק החברתי היא של [[זכויות בעלי חיים]] המרחיבות את הרעיון של צדק גם כלפי יצורים אחרים. הוגים אחרים של הצדק החברתי מתעלמים מדורות העתיד (ומניחים לדוגמה שהטכנולוגיה תסדר כל בעיה אפשרית ([[אופטימיזם טכנולוגי]]), או שבעלי חיים אחרים (ובעבר נשים או עבדים) הם בגדר רכוש פרטי בלבד שאין לו כל זכויות פוליטיות ואין כל בעיה לפגוע בהם בצורות שונות. זרמים כמו [[אקו-פמיניזם]] הדגישו כי יש קשר בין הראייה הדיכוטומית המנגידה בין האדם לבין הטבע (האדם מעל הטבע, האדם נפרד מהטבע, האדם כמין נפרד וייחודי) לבין היבטים של דיכוי מעמד האישה. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Social_justice צדק חברתי] בויקיפדיה באנגלית | + | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Social_justice צדק חברתי] בוויקיפדיה האנגלית |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |