שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,676 בתים ,  18:00, 16 בפברואר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
ניתן לשייך את המושג "צדק חברתי" להוגים שונים כמו התאולוג Augustine of Hippo ולפילוסופיה של [[תומס פיין]], עם זאת השימוש המפורש במונח "צדק חברתי" הפך למונח מפורש החל מהעשור של 1840. כומר ישועי בשם Luigi Taparelli טבע ככל המקרא את המונח, והוא התפשט במהלך "אביב העמים" של אירופה בשנת 1848 ועבודתו של Antonio Rosmini-Serbati. בעידן המאוחר של [[המהפכה התעשייתית]], מלומדים פרוגרסיבים מארצות הברית בתחום המשפטים החלו להשתמש במונח בצורה תכופה יותר בעיקר השופט [[לואיס ברנדייס]] ו- Roscoe Pound. החל מתחילת המאה ה-20 המונח נטבע גם בחוק הבינלאומי ובמוסדות בינלאומיים - המונח מופיע בארגון העבודה הבינלאומי שטועיןם כי "שלום עולמי ובר קיימא יכול להתקים רק אם הוא יתבסס על צדק חברתי". במהלך המאה ה-20 צדק חברתי הפך להיות רעיון מרכזי בפילוסופיה של "החוזה החברתי" בעיקר בספר "תאוריה של צדק" מאת [[ג'ון רולס]] (1971).  
 
ניתן לשייך את המושג "צדק חברתי" להוגים שונים כמו התאולוג Augustine of Hippo ולפילוסופיה של [[תומס פיין]], עם זאת השימוש המפורש במונח "צדק חברתי" הפך למונח מפורש החל מהעשור של 1840. כומר ישועי בשם Luigi Taparelli טבע ככל המקרא את המונח, והוא התפשט במהלך "אביב העמים" של אירופה בשנת 1848 ועבודתו של Antonio Rosmini-Serbati. בעידן המאוחר של [[המהפכה התעשייתית]], מלומדים פרוגרסיבים מארצות הברית בתחום המשפטים החלו להשתמש במונח בצורה תכופה יותר בעיקר השופט [[לואיס ברנדייס]] ו- Roscoe Pound. החל מתחילת המאה ה-20 המונח נטבע גם בחוק הבינלאומי ובמוסדות בינלאומיים - המונח מופיע בארגון העבודה הבינלאומי שטועיןם כי "שלום עולמי ובר קיימא יכול להתקים רק אם הוא יתבסס על צדק חברתי". במהלך המאה ה-20 צדק חברתי הפך להיות רעיון מרכזי בפילוסופיה של "החוזה החברתי" בעיקר בספר "תאוריה של צדק" מאת [[ג'ון רולס]] (1971).  
   −
החל משנת 2007 מציין ארגון האומות המאוחדות [[מועד עולמי]] שנתי, בשם [[היום העולמי לצדק חברתי]] שחל ב[[20 בפברואר]] לעידוד המודעות לצדק חברתי.  
+
החל משנת 2007 מציין ארגון האומות המאוחדות [[מועד עולמי]] שנתי, בשם [[היום העולמי לצדק חברתי]] שחל ב[[20 בפברואר]] לעידוד המודעות לצדק חברתי.
 +
 
 +
==רקע==
 +
רעיון הצדק החברתי מתייחס לתחומים והיבטים שונים של שיתוף הפעולה בין בני האדם. בראש ובראשונה מתייחס הוא ל[[חלוקת המשאבים]] ([[אי שוויון]]) בחברה ולסוגיות של [[צדק חלוקתי]]. בתחום זה הוגים שונים כדוגמת [[ג'ון רולס]], [[אמרטיה סן]], [[רוברט נוזיק]], [[רונלד דוורקין]] ואחרים הציעו מערכות כללים שונים לחלוקת משאבים צודקת בחברה. היבט נוסף אליו מתייחס רעיון הצדק החברתי הוא [[צדק תהליכי]] אשר נוגע לאופנים הראויים להנחות תהליכי קבלת החלטות. נקודת המבט של הצדק התהליכי גורסת כי החלטות הנקבעות בהליך הוגן וחסר פניות מובילות בהכרח לתוצאה צודקת. תחת המסגרת של הצדק החברתי ניתן לכלול גם היבטים של [[צדק מאחה]] אשר נוגעים לתיקון עוולות בחברה ולהתמודדות עם מצבים של אי-צדק. תחומים נוספים אשר כלולים תחת רעיון הצדק החברתי הם [[צדק בין-דורי]], [[צדק סביבתי]], צדק אינטראקציוני ועוד.
 +
 
 +
הפילוסופית [[ננסי פרייזר]] טוענת כי צדק חברתי מורכב משלושה ממדים: חלוקה (של משאבים), הכרה (בערכן השווה של הקבוצות השונות בחברה) וייצוג (בשפה).
 +
 
 +
[[מייקל וולצר]] טוען כי המשמעות שמקבל רעיון הצדק שונה בין חברות שונות, וגם בתוך חברה נתונה עקרונות שונים נחשבים לצודקים ביחס לתחומים שונים של החיים החברתיים. כך, למשל, בעוד שהתפיסה הרווחת היא ששכר מחולק על-פי איכות העבודה של העובד, טיפול רפואי מחולק לפי צורך וזכות הצבעה מחולקת באופן שוויוני.
 +
 
 +
צדק חברתי מהווה נושא מרכזי בפוליטיקה. רוב הגישות החברתיות מציגות חברה צודקת כיעד, אולם ישנם חילוקי דעות בין האידאולוגיות הפוליטיות השונות מהי חברה כזו. המושג "צדק חברתי" כשלעצמו, שגור על פי רוב בפי קבוצות פוליטיות שרואות בחברה הקיימת חברה שאינה צודקת.
    
המונח "צדק חברתי" נתקל בחשדנות ועויינות מצד הוגים [[ליברטרים]] שטוענים לדגומה שלא צריך להיות הבדל בין "צדק" לבין "צדק חברתי". [[פרידריך האייק]] טען שהרעיון של צדק חברתי הוא חסר משמעות, וכי הרדיפה אחר צדק חברתי גרמה לפגיעה קשה בחירות האדם. האייק קידש את [[זכות הקניין הפרטי]] וטען כי אין כל הצדקה מוסרית להתערבות בהחלטותיו של האדם באשר לשימוש ברכושו, ומכאן שאין הצדקה ל[[רגולציה|רגולציה של הכלכלה]] או ל[[מיסוי]] לצורך השגת אידאל הצדק החברתי. {{הערה|1=[http://quotes.liberty-tree.ca/quote_blog/Fredrich.August.von.Hayek.Quote.BD6B Famous Fredrich August von Hayek Quote], liberty-tree}}
 
המונח "צדק חברתי" נתקל בחשדנות ועויינות מצד הוגים [[ליברטרים]] שטוענים לדגומה שלא צריך להיות הבדל בין "צדק" לבין "צדק חברתי". [[פרידריך האייק]] טען שהרעיון של צדק חברתי הוא חסר משמעות, וכי הרדיפה אחר צדק חברתי גרמה לפגיעה קשה בחירות האדם. האייק קידש את [[זכות הקניין הפרטי]] וטען כי אין כל הצדקה מוסרית להתערבות בהחלטותיו של האדם באשר לשימוש ברכושו, ומכאן שאין הצדקה ל[[רגולציה|רגולציה של הכלכלה]] או ל[[מיסוי]] לצורך השגת אידאל הצדק החברתי. {{הערה|1=[http://quotes.liberty-tree.ca/quote_blog/Fredrich.August.von.Hayek.Quote.BD6B Famous Fredrich August von Hayek Quote], liberty-tree}}
   −
הוגים מתחום הסביבה והקיימות הרחיבו את המושג צדק חברתי לקהלים רחבים יותר - [[צדק סביבתי]] מתייחס לפגיעות באנשים אחרים דרך מנגונים של [[השפעה סביבתית]] כמו [[זיהום]] לדוגמה. זו הרחבה של הרעיון של מהי כפיה ואלימות - שיכולה להתרחש לא רק דרך אלימות ישירה אלא גם דרך השפעות עקיפות יותר. סוג כזה של חשיבה נוצר בין היתר על ידי הרעיון של [[מערכת אקולוגית]] שבה השפעה של מין אחד יכולה להיות על מין אחר גם ללא מגע ישיר. הרחבה אחרת של רעיון של צדק חברתי הוא [[צדק בין דורי]] - הרעיון כי הדור הנוכחי צריך להתחשב גם בדורות הבאים ולהמנע ככל האפשר מפגיעה בהם. הרחבה אחרת היא של [[זכויות בעלי חיים]] המרחיבות את הרעיון של צדק גם כלפי יצורים אחרים.  
+
==על מי חל הצדק החברתי==
 +
בדומה לערכים חברתיים אחרים, ניתן לשאול עבור הצדק החברתי עבור מי הוא חל בהנחה שהוא מוגדר ורצוי. הוגים לאומיים ולאומנים שונים מחילים את הצדק החברתי על אזרחי הלאום או לפעמים על קבוצה אתנית מסויימת - לדגומה אזרחי ישראל או העם היהודי. עבור גזענים צדק חברתי נוגע רק לקבוצה אתנית מסויימת לדוגמה רק עבור לבנים ולא עבור שחורים. בפועל חלק ניכר מהמאמצים של מדינות לצדק חברתי מתרכזים בצדק ברמת הלאום. עבור חלק מההוגים בזרמים שונים, צדק חברתי הוא מושג אוניברסלי יותר ומתייחס לכלל החברה האנושית, לדוגמה נסיונות סיוע לתושבי המדינות העניות.
 +
 
 +
פמיניסטיות פעילי להט"ב ושיח של זהויות הדגישו כיצד מתקיים חוסר צדק לא רק בהיבט הכלכלי של עשירים מול עניים אלא גם ביחס לציבורים שונים בחברה - נשים, הומואים, לסביות, מיעוטים אתניים או דתיים, בעלי [[מוגבליות]], ילדים, קשישים ועוד - שחלק מהצרכים שלהם מדוכאים ללא תשומת לב מספקת. לדוגמה אדם בכיסא גלגלים אינו יכול להגיע למקומות רבים שאין להם הנגשה. או מניעה - על ידי נוהג, חוק מנשים להשתלב במקומות עבודה או לימודים. או [[הפליה כלכלית]] נגד נשים או מיעוטים דתיים או אתניים במבחני קבלה למוסדות השכלה גבוה, בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה. זרמים אלה הדגישו כי מצב שנראה לכאורה צודק או שוויוני עשוי להיות מטעה כאשר בוחנים את הצרכים והמגבלות האמיתיים שיש לאנשים.
 +
 
 +
זרם ה[[סביבתנות]] הרחיב את הצדק החברתי גם לסוגי פגיעה אחרים - [[צדק סביבתי]] מתייחס לפגיעות באנשים אחרים דרך מנגונים של [[השפעה סביבתית]] כמו [[זיהום]] לדוגמה. זו הרחבה של הרעיון של מהי כפיה ואלימות - שיכולה להתרחש לא רק דרך אלימות ישירה אלא גם דרך השפעות עקיפות יותר. סוג כזה של חשיבה נוצר בין היתר על ידי הרעיון של [[מערכת אקולוגית]] שבה השפעה של מין אחד יכולה להיות על מין אחר גם ללא מגע ישיר.  
 +
 
 +
הוגים מתחום הסביבה והקיימות הרחיבו את המושג צדק חברתי לקהלים רחבים יותר - הרחבה אחת של צדק חברתי הוא [[צדק בין דורי]] - הרעיון כי הדור הנוכחי צריך להתחשב גם בדורות הבאים ולהמנע ככל האפשר מפגיעה בהם. הרחבה אחרת של הציבור עליו חל הצדק החברתי היא של [[זכויות בעלי חיים]] המרחיבות את הרעיון של צדק גם כלפי יצורים אחרים. הוגים אחרים של הצדק החברתי מתעלמים מדורות העתיד (ומניחים לדוגמה שהטכנולוגיה תסדר כל בעיה אפשרית ([[אופטימיזם טכנולוגי]]), או שבעלי חיים אחרים (ובעבר נשים או עבדים) הם בגדר רכוש פרטי בלבד שאין לו כל זכויות פוליטיות ואין כל בעיה לפגוע בהם בצורות שונות. זרמים כמו [[אקו פמיניזם]] הדגישו כי יש קשר בין הראייה הדיכוטומית המנגידה בין האדם לבין הטבע (האדם מעל הטבע, האדם נפרד מהטבע, האדם כמין נפרד וייחודי) לבין היבטים של דיכוי מעמד האישה.
 +
 
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Social_justice צדק חברתי] בויקיפדיה באנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Social_justice צדק חברתי] בויקיפדיה באנגלית

תפריט ניווט