שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 802 בתים ,  17:29, 16 בפברואר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
ניתן לשייך את המושג "צדק חברתי" להוגים שונים כמו התאולוג Augustine of Hippo ולפילוסופיה של [[תומס פיין]], עם זאת השימוש המפורש במונח "צדק חברתי" הפך למונח מפורש החל מהעשור של 1840. כומר ישועי בשם Luigi Taparelli טבע ככל המקרא את המונח, והוא התפשט במהלך "אביב העמים" של אירופה בשנת 1848 ועבודתו של Antonio Rosmini-Serbati. בעידן המאוחר של [[המהפכה התעשייתית]], מלומדים פרוגרסיבים מארצות הברית בתחום המשפטים החלו להשתמש במונח בצורה תכופה יותר בעיקר השופט [[לואיס ברנדייס]] ו- Roscoe Pound. החל מתחילת המאה ה-20 המונח נטבע גם בחוק הבינלאומי ובמוסדות בינלאומיים - המונח מופיע בארגון העבודה הבינלאומי שטועיןם כי "שלום עולמי ובר קיימא יכול להתקים רק אם הוא יתבסס על צדק חברתי". במהלך המאה ה-20 צדק חברתי הפך להיות רעיון מרכזי בפילוסופיה של "החוזה החברתי" בעיקר בספר "תאוריה של צדק" מאת [[ג'ון רולס]] (1971).  
 
ניתן לשייך את המושג "צדק חברתי" להוגים שונים כמו התאולוג Augustine of Hippo ולפילוסופיה של [[תומס פיין]], עם זאת השימוש המפורש במונח "צדק חברתי" הפך למונח מפורש החל מהעשור של 1840. כומר ישועי בשם Luigi Taparelli טבע ככל המקרא את המונח, והוא התפשט במהלך "אביב העמים" של אירופה בשנת 1848 ועבודתו של Antonio Rosmini-Serbati. בעידן המאוחר של [[המהפכה התעשייתית]], מלומדים פרוגרסיבים מארצות הברית בתחום המשפטים החלו להשתמש במונח בצורה תכופה יותר בעיקר השופט [[לואיס ברנדייס]] ו- Roscoe Pound. החל מתחילת המאה ה-20 המונח נטבע גם בחוק הבינלאומי ובמוסדות בינלאומיים - המונח מופיע בארגון העבודה הבינלאומי שטועיןם כי "שלום עולמי ובר קיימא יכול להתקים רק אם הוא יתבסס על צדק חברתי". במהלך המאה ה-20 צדק חברתי הפך להיות רעיון מרכזי בפילוסופיה של "החוזה החברתי" בעיקר בספר "תאוריה של צדק" מאת [[ג'ון רולס]] (1971).  
   −
המונח "צדק חברתי" נתקל בחשדנות ובעויינות מצד הוגים ליברטרים שטוענים לדגומה שלא צריך להיות הבדל בין "צדק" לבין "צדק חברתי".  
+
החל משנת 2007 מציין ארגון האומות המאוחדות [[מועד עולמי]] שנתי, בשם [[היום העולמי לצדק חברתי]] שחל ב[[20 בפברואר]] לעידוד המודעות לצדק חברתי.
 +
 
 +
המונח "צדק חברתי" נתקל בחשדנות ועויינות מצד הוגים [[ליברטרים]] שטוענים לדגומה שלא צריך להיות הבדל בין "צדק" לבין "צדק חברתי". [[פרידריך האייק]] טען שהרעיון של צדק חברתי הוא חסר משמעות, וכי הרדיפה אחר צדק חברתי גרמה לפגיעה קשה בחירות האדם. האייק קידש את [[זכות הקניין הפרטי]] וטען כי אין כל הצדקה מוסרית להתערבות בהחלטותיו של האדם באשר לשימוש ברכושו, ומכאן שאין הצדקה ל[[רגולציה|רגולציה של הכלכלה]] או ל[[מיסוי]] לצורך השגת אידאל הצדק החברתי.
    
הוגים מתחום הסביבה והקיימות הרחיבו את המושג צדק חברתי לקהלים רחבים יותר - [[צדק סביבתי]] מתייחס לפגיעות באנשים אחרים דרך מנגונים של [[השפעה סביבתית]] כמו [[זיהום]] לדוגמה. זו הרחבה של הרעיון של מהי כפיה ואלימות - שיכולה להתרחש לא רק דרך אלימות ישירה אלא גם דרך השפעות עקיפות יותר. סוג כזה של חשיבה נוצר בין היתר על ידי הרעיון של [[מערכת אקולוגית]] שבה השפעה של מין אחד יכולה להיות על מין אחר גם ללא מגע ישיר. הרחבה אחרת של רעיון של צדק חברתי הוא [[צדק בין דורי]] - הרעיון כי הדור הנוכחי צריך להתחשב גם בדורות הבאים ולהמנע ככל האפשר מפגיעה בהם. הרחבה אחרת היא של [[זכויות בעלי חיים]] המרחיבות את הרעיון של צדק גם כלפי יצורים אחרים.  
 
הוגים מתחום הסביבה והקיימות הרחיבו את המושג צדק חברתי לקהלים רחבים יותר - [[צדק סביבתי]] מתייחס לפגיעות באנשים אחרים דרך מנגונים של [[השפעה סביבתית]] כמו [[זיהום]] לדוגמה. זו הרחבה של הרעיון של מהי כפיה ואלימות - שיכולה להתרחש לא רק דרך אלימות ישירה אלא גם דרך השפעות עקיפות יותר. סוג כזה של חשיבה נוצר בין היתר על ידי הרעיון של [[מערכת אקולוגית]] שבה השפעה של מין אחד יכולה להיות על מין אחר גם ללא מגע ישיר. הרחבה אחרת של רעיון של צדק חברתי הוא [[צדק בין דורי]] - הרעיון כי הדור הנוכחי צריך להתחשב גם בדורות הבאים ולהמנע ככל האפשר מפגיעה בהם. הרחבה אחרת היא של [[זכויות בעלי חיים]] המרחיבות את הרעיון של צדק גם כלפי יצורים אחרים.  

תפריט ניווט