שינויים

הדתות המונותיאיסטיות (יהדות, נצרות איסלם) תופסות את האישה כיצור נחות שנברא במחשבה שנייה, כדי לשמש עזר כנגד הגבר. בנוסף האישה מוצגת כגורם שלישי ומפתה, שבגללה גורש [[המין האנושי]] מ[[גן העדן]].  

הדתות המונותיאיסטיות (יהדות, נצרות איסלם) תופסות את האישה כיצור נחות שנברא במחשבה שנייה, כדי לשמש עזר כנגד הגבר. בנוסף האישה מוצגת כגורם שלישי ומפתה, שבגללה גורש [[המין האנושי]] מ[[גן העדן]].  

גם ה[[מדע]] חיפש הוכחות מדעיות לנחיתותה של האישה, "הנקבה היא נקבית בשל העדר תכונות מסוימות". על-פי [[אריסטו]], "עלינו לראות את אופיין של הנשים כלוקה בפגם טבעי" אמר. דה-בובאר, גלנוויל כתב בשנת 1661: "לאמת אין כל סיכוי אם הרגש לובש מכנסיים והנקבה שולטת."

גם ה[[מדע]] חיפש הוכחות מדעיות לנחיתותה של האישה, "הנקבה היא נקבית בשל העדר תכונות מסוימות". על-פי [[אריסטו]], "עלינו לראות את אופיין של הנשים כלוקה בפגם טבעי" אמר. דה-בובאר, גלנוויל כתב בשנת 1661: "לאמת אין כל סיכוי אם הרגש לובש מכנסיים והנקבה שולטת." גם במהלך המאה ה-20 ובמדינות המערביות, היו הפליות שונות נגד שילוב נשים במדע. עד היום [[מוסד חברתי|הממסד המדעי]] הוא גברי ברובו, ולנשים יש באופן כללי סיכוי נמוך יותר לסיים תואר באוניברסיטה לעומת גברים. דבר זה חריף יותר ככל שהתארים מתקדמים יותר. כדי לנסות לשנות את המצב הזה הכריזו האומות המאוחדות על [[היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע]] שחל ב-11 בפברואר.

במקביל לפיצול בין גבר לאישה נעשה [[הפיצול בין התרבות לטבע]]. הגבר מייצג התרבות, האינטלקט השולט בגוף ובמקביל גם בטבע המזוהה עם האישה, הילד והעבד הנחותים. האישה מזוהה עם האדמה כמו בביטוי "אמא אדמה".

במקביל לפיצול בין גבר לאישה נעשה [[הפיצול בין התרבות לטבע]]. הגבר מייצג התרבות, האינטלקט השולט בגוף ובמקביל גם בטבע המזוהה עם האישה, הילד והעבד הנחותים. האישה מזוהה עם האדמה כמו בביטוי "אמא אדמה".  

ואל פלמווד מתאר את האופן בו המערכת מצדיקה את מבנה השולט-נשלט כ"שליטה טבעית" או "הלוגיקה של השליטה" (Warren, 2000). כמו שנכון שההיגיון והאינטלקט ישלטו בגוף, הגבר הרציונלי ישלוט באישה הרגשנית, בן תרבות ישלוט בגזעים נחותים, אדון בעבד, כך נכון שבני אדם ישלטו בטבע ובבעלי החיים. כך נוצר מצב ששליטה זו היא מוסרית כי היא בעצם לטובתו של הנשלט.

ואל פלמווד מתאר את האופן בו המערכת מצדיקה את מבנה השולט-נשלט, כ"שליטה טבעית" או "הלוגיקה של השליטה" (Warren, 2000). כמו שנכון שההיגיון והאינטלקט ישלטו בגוף, הגבר הרציונלי ישלוט באישה הרגשנית, בן תרבות ישלוט בגזעים נחותים ([[קולוניליזם]], [[אימפריזלים]]), אדון ב[[עבד]], כך נכון שבני אדם ישלטו בטבע ובבעלי החיים. כך נוצר מצב ששליטה זו היא מוסרית כי היא בעצם לטובתו של הנשלט.  

אריסטו קיבע את נחיתות העבדים והנשים כעקרון אוניברסלי וראה את ההבדלים ביניהם כטבעיים ובלתי ניתנים לשינוי.

 

אריסטו קיבע את נחיתות העבדים והנשים כעקרון אוניברסלי וראה את ההבדלים ביניהם כטבעיים ובלתי ניתנים לשינוי. יש לשים לב כי דבר זה מהווה חלק מ[[הצדקת השיטה החברתית הקיימת על ידי משכילים]], דבר שקיים בתחומים שונים ומהווה התנגשות בין [[השיטה המדעית]] לבין מוסדות חזקים ואליטה כלכלית, פוליטית ותרבותית. (ראו [[קוסמוס]]).

== השינוי על-פי התפיסה האקופמיניסטית ==

== השינוי על-פי התפיסה האקופמיניסטית ==