שינויים

[[תמונה:Erosion.jpg|left|thumb|200px|בליית קרקע חמורה בשדה [[חיטה]] במדינת וושינגטון, ארצות הברית]]

[[תמונה:Erosion.jpg|left|thumb|200px|בליית קרקע חמורה בשדה [[חיטה]] במדינת וושינגטון, ארצות הברית]]

'''בליית קרקע''' או '''סחיפה''' או '''סחף קרקע''' או '''ארוזיית קרקע''' (Erosion) היא הסרת [[קרקע]] ממקום מסויים (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, [[מים]], או [[קרח]]; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion). <ref name="faoStat">[http://faostat.fao.org/site/698/default.aspx Soil erosion/Land degradation] FAOSTAT, ארגון המזון העולמי</ref>

'''בליית קרקע''' או '''סחיפה''' או '''סחף קרקע''' או '''ארוזיית קרקע''' (באנגלית: '''Erosion''') היא הסרת [[קרקע]] ממקום מסויים (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, [[מים]], או [[קרח]]; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion). <ref name="faoStat">[http://faostat.fao.org/site/698/default.aspx Soil erosion/Land degradation] FAOSTAT, ארגון המזון העולמי</ref>

לפעמים מפרידים בין סחף קרקע ל'''בליית קרקע''' (weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.  

לפעמים מפרידים בין סחף קרקע ל'''בליית קרקע''' (Weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.  

בליית קרקע היא [[תהליך|תהליך טבעי]] אבל פעולות אנושיות יכולות להשפיע על [[קצב]] הסחף באופן משמעותי, במיוחד על ידי [[חקלאות]] ו[[ברוא יערות]].<ref name="faoStat"/>  ניהול [[שימוש קרקע]] בעייתים כוללים [[ברוא יערות]], [[רעיית יתר]], בנייה לא מתחשבת, ובנייה של מסילות ברזל וכבישים באופן רחב וללא מחשבה על הנושא. עם זאת, שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת [[עצים]], [[חיפוי קרקע]], [[חקלאות ללא חריש]], [[יערות מאכל]] ועוד.  

בליית קרקע היא [[תהליך|תהליך טבעי]] אבל פעולות אנושיות יכולות להשפיע על [[קצב]] הסחף באופן משמעותי, במיוחד על ידי [[חקלאות]] ו[[ברוא יערות]].<ref name="faoStat"/>  ניהול [[שימוש קרקע]] בעיתיים כוללים [[ברוא יערות]], [[רעיית יתר]], בנייה לא מתחשבת, ובנייה של מסילות ברזל וכבישים באופן רחב וללא מחשבה על הנושא. עם זאת, שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת [[עצים]], [[חיפוי קרקע]], [[חקלאות ללא חריש]], [[יערות מאכל]] ועוד.  

מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טביעת, ולמעשה בריאה עבור [[המערכת האקולוגית]]. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. בליה מוגברת, עם זאת, גורמת לבעיות כמו [[זיהום מים]] על ידי משקעים, נזק ל[[מערכות אקולוגיות]], אובדן ישיר של קרקעות [[חקלאות|חקלאיות]] פגיעה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] והגברת תהליכי [[מדבור]].  

מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טביעת, ולמעשה בריאה עבור [[המערכת האקולוגית]]. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. בליה מוגברת, עם זאת, גורמת לבעיות כמו [[זיהום מים]] על ידי משקעים, נזק ל[[מערכות אקולוגיות]], אובדן ישיר של קרקעות [[חקלאות|חקלאיות]] פגיעה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] והגברת תהליכי [[מדבור]].  

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער.  קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות  איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער.  קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות  איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>

נוסף לבעייה של בליית קרקע, חברות אנושיות גורמות נזקים נוספים לקרקע כמו [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]], אובדן [[פוריות חקלאית|פוריות הקרקע]], הגברת רמת החומציות או הבסיסיות של האדמה ו[[מדבור]].  יחד היבטים אלה מצטרפים לבעיות אחרות (כמו [[משבר המים העולמי]]) לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיימים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  

נוסף לבעיה של בליית קרקע, חברות אנושיות גורמות נזקים נוספים לקרקע כמו [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]], אובדן [[פוריות חקלאית|פוריות הקרקע]], הגברת רמת החומציות או הבסיסיות של האדמה ו[[מדבור]].  יחד היבטים אלה מצטרפים לבעיות אחרות (כמו [[משבר המים העולמי]]) לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיימים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>   

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>   

השנה, מהירות הרוח ותכיפות הסערות. גורמים גאולוגים כוללים את סוג הקרקע וסוג הסלעים, שיפוע האדמה. הגורמים הביולוגים כוללים את כיסוי הקרקע בצמחייה או העדר כיסוי כזה, סוג היצורים החיים באיזור ואת שימושי הקרקע.  

השנה, מהירות הרוח ותכיפות הסערות. גורמים גאולוגים כוללים את סוג הקרקע וסוג הסלעים, שיפוע האדמה. הגורמים הביולוגים כוללים את כיסוי הקרקע בצמחייה או העדר כיסוי כזה, סוג היצורים החיים באיזור ואת שימושי הקרקע.  

באופן כללי, בהנתן קיום של [[מערכות אקולוגיות|אקו-סיסטמות]] ושל צמחייה, ניתן לצפות כי איזורים שיש בהם יותר משקעים, יותר רוחות וסערות יהיו בעלי סחף גדול יותר. אדמות עם אחוז גבוה יותר של חול או סחופת או איזורים עם שיפוע גדול יותר יהיו בעל סחף קרקע גבוה יותר, וכך גם במקומות עם סלעים שנשחקו ונתבלו. הנקבוביות של הסלע והקרקע, והחדירות שלהם למים משפיעים על המהירות בה מים יכולים לחדור לקרקע. אם המים מחלחלים מתחת לפי הקרקע נוצר זרם מהיר פחות ובעל פחות מים, וסחף הקרקע קטן יותר. קרקע המכילה כמות גבוהה יותר של חרסית נוטה פחות לסחף קרקע יחסית לקרקע חולית יותר. דבר זה מושפע גם מאוויריות החרסית ומחומציות האטמוספירה.  

באופן כללי, בהינתן קיום של [[מערכות אקולוגיות|אקו-סיסטמות]] ושל צמחייה, ניתן לצפות כי איזורים שיש בהם יותר משקעים, יותר רוחות וסערות יהיו בעלי סחף גדול יותר. אדמות עם אחוז גבוה יותר של חול או סחופת או איזורים עם שיפוע גדול יותר יהיו בעל סחף קרקע גבוה יותר, וכך גם במקומות עם סלעים שנשחקו ונתבלו. הנקבוביות של הסלע והקרקע, והחדירות שלהם למים משפיעים על המהירות בה מים יכולים לחדור לקרקע. אם המים מחלחלים מתחת לפי הקרקע נוצר זרם מהיר פחות ובעל פחות מים, וסחף הקרקע קטן יותר. קרקע המכילה כמות גבוהה יותר של חרסית נוטה פחות לסחף קרקע יחסית לקרקע חולית יותר. דבר זה מושפע גם מאוויריות החרסית ומחומציות האטמוספירה.  

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]] הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]].<ref>[http://www.sundayherald.com/news/heraldnews/display.var.2104849.0.2008_the_year_of_global_food_crisis.php 2008: The year of global food crisis]</ref>  

על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]] הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]].<ref>[http://www.sundayherald.com/news/heraldnews/display.var.2104849.0.2008_the_year_of_global_food_crisis.php 2008: The year of global food crisis]</ref>  

לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לאובדן שליש מהקרקעות החקלאיות באיכות מספיקה או גבוהה, ב 40 השנים האחרונות. סחף הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סניטמטירים של אדמה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לאובדן שליש מהקרקעות החקלאיות באיכות מספיקה או גבוהה, ב 40 השנים האחרונות. סחף הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע.

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע.

===השפעות על החקלאות והמזון===

===השפעות על החקלאות והמזון===

בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].  

בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].  

על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. <ref>[http://news.mongabay.com/2006/1214-unu.html Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025]</ref>

על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. <ref>[http://news.mongabay.com/2006/1214-unu.html Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025]</ref>

שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם. <ref>For an interesting archaeological/historical survey of terracing systems, see {{cite book|authors=Treacy, John M. & Denevan, William M.|chapter=The creation of cultivable land through terracing|editor=Miller, Naomi A.|title=The Archaeology of Garden and Field|publisher=University of Pennsylvania Press|year=1998|isbn=9780812216417|url=http://books.google.com/books?id=MARsWXbqFCsC&pg=PA91}}</ref>  

שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם. <ref>For an interesting archaeological/historical survey of terracing systems, see {{cite book|authors=Treacy, John M. & Denevan, William M.|chapter=The creation of cultivable land through terracing|editor=Miller, Naomi A.|title=The Archaeology of Garden and Field|publisher=University of Pennsylvania Press|year=1998|isbn=9780812216417|url=http://books.google.com/books?id=MARsWXbqFCsC&pg=PA91}}</ref>  

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות  כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקלצ'ר]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות  כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באיזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באיזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מ[[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים יערות ל[[חקלאות]]. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]]

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מ[[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים יערות ל[[חקלאות]]. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]]

* [http://faostat.fao.org/site/680/DesktopDefault.aspx?PageID=680#ancor  נתונים על בליית קרקע בעולם] FAOSTAT,  ארגון המזון העולמי

* [http://faostat.fao.org/site/680/DesktopDefault.aspx?PageID=680#ancor  נתונים על בליית קרקע בעולם] FAOSTAT,  ארגון המזון העולמי

* פרופסור Duncan Cameron ואחרים, [http://grantham.sheffield.ac.uk/engagement/policy/a-sustainable-model-for-intensive-agriculture/ A sustainable model for intensive agriculture ], מודל לחקלאות אינטסטיבית בת קיימא, אוניברסטית שפילד, 2 בדצמבר 2015

* פרופסור Duncan Cameron ואחרים, [http://grantham.sheffield.ac.uk/engagement/policy/a-sustainable-model-for-intensive-agriculture/ A sustainable model for intensive agriculture ], מודל לחקלאות תעשייתית (אינטנסיבית) בת קיימא, אוניברסיטת שפילד, 2 בדצמבר 2015

===סחף קרקע ובליית קרקע בישראל===

===סחף קרקע ובליית קרקע בישראל===

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1219939 החקלאים בערבה צריכים להתמודד עם בעיה קשה של סחף קרקעות], צפריר רינת, הארץ, 03.09.2010

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1219939 החקלאים בערבה צריכים להתמודד עם בעיה קשה של סחף קרקעות], צפריר רינת, הארץ, 03.09.2010

* [http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/15647/92/ משרד החקלאות נערך למניעת סחף קרקע בפארק הכרמל], מרלן-אביבה גרינפטר, אפוק טיימס, 08/12/2010

* [http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/15647/92/ משרד החקלאות נערך למניעת סחף קרקע בפארק הכרמל], מרלן-אביבה גרינפטר, אפוק טיימס, 08.12.2010

* [http://sites.google.com/site/uvaleem/Home/atarim-yrokeem/wadi-ha-yovel/sachaf-wadi-hayovel טיפול בסחיפת קרקע בוואדיות דרום מערב ירושלים], פרוייקט וואדי היובל, ט"ו בשבט 2010.  

* [http://sites.google.com/site/uvaleem/Home/atarim-yrokeem/wadi-ha-yovel/sachaf-wadi-hayovel טיפול בסחיפת קרקע בוואדיות דרום מערב ירושלים], פרוייקט וואדי היובל, ט"ו בשבט 2010.  

* נתיב דודאי, דוד חיימוביץ ומני בן–חור, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=163 צמח הווטיוור ככלי לשימור ולמניעת זיהום קרקע בישראל], אקולוגיה וסביבה ([[האגודה הישראלית לאקולוגיה]]), אוגוסט 2011, גליון 3, (עמ' 183-191).  

* נתיב דודאי, דוד חיימוביץ ומני בן–חור, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=163 צמח הווטיוור ככלי לשימור ולמניעת זיהום קרקע בישראל], אקולוגיה וסביבה ([[האגודה הישראלית לאקולוגיה]]), אוגוסט 2011, גיליון 3, (עמ' 183-191).  

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)

* ד"ר י. אביעד ואחרים [http://sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/mechkarim/aviad_6-102_1.pdf ההשלכות של שינויי אקלים עכשוויים על הסכנות להגברת סחיפה ואובדן קרקעות בישראל] החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח עבור [[המשרד להגנת הסביבה]], אוגוסט 2008

* ד"ר י. אביעד ואחרים [http://sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/mechkarim/aviad_6-102_1.pdf ההשלכות של שינויי אקלים עכשוויים על הסכנות להגברת סחיפה ואובדן קרקעות בישראל] החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח עבור [[המשרד להגנת הסביבה]], אוגוסט 2008