47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←השפעות על החקלאות
שורה 56:
שורה 56:
הן המדבור והן סחף קרקע באיזורי ספר-מדבר גוררים [[עוני]] של החקלאים. החקלאים העניים עושים הכל כדי לשרוד - דבר זה מוביל לניצול יתר של הקרקע, וריקונה מחומרי הזנה, דבר שמוביל להתדרדרות נוספת. היות ומשקים חקלאיים לא יכולים להתקיים יותר, בעליהם נוטשים אותם ו/או עוברים מחקלאות לחוואות כמו רעיית עיזים. חוואות כזו עלולה לחסל את מעט הצמחייה שנאשרה במקום ולגרום לספר המדבר להפוך למדבר.
הן המדבור והן סחף קרקע באיזורי ספר-מדבר גוררים [[עוני]] של החקלאים. החקלאים העניים עושים הכל כדי לשרוד - דבר זה מוביל לניצול יתר של הקרקע, וריקונה מחומרי הזנה, דבר שמוביל להתדרדרות נוספת. היות ומשקים חקלאיים לא יכולים להתקיים יותר, בעליהם נוטשים אותם ו/או עוברים מחקלאות לחוואות כמו רעיית עיזים. חוואות כזו עלולה לחסל את מעט הצמחייה שנאשרה במקום ולגרום לספר המדבר להפוך למדבר.
−===השפעות על החקלאות===
+===השפעות על החקלאות והמזון===
בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].
בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].
שורה 63:
שורה 63:
[[תמונה:Linxia-County-Xihe-township-canyon.jpg|שמאל|ממוזער|400px|ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים בליית קרקע נרחבת ברמות הלס של סין.]]
[[תמונה:Linxia-County-Xihe-township-canyon.jpg|שמאל|ממוזער|400px|ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים בליית קרקע נרחבת ברמות הלס של סין.]]
−אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת, מתרחשת בסין, ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה מהאמזונס ומהנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של [[סין]] שמאבדת מידי שנה חמישה מיליארד טונות של עפר.<ref name="dimond326"/>
+אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת, מתרחשת ב[[סין]], ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה יותר מסך כמות הסחף שמובילים נהרות אמזונס והנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של [[סין]] שמאבדת מידי שנה חמישה מיליארד טונות של עפר.<ref name="dimond326"/>
−בליית הקרקע גורמת לצמצום שטחי החקלאות הסינית וזאת יחד עם תהליכים של [[המלחת קרקע]] (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין), [[זיהום קרקע|זיהום קרקעות]] והקטנת [[פריון חקלאי|הפוריות]] שלהן, ו[[מדבור]] (שהרס כ-15% משטחי החקלאות והרעייה בצפון סין). כלל התהליכים האלה מייצר עבור סין בעיית מזון קשה.<ref name="dimond326">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 326.</ref>
+בליית הקרקע גורמת לצמצום שטחי החקלאות הסינית וזאת יחד עם [[תהליך ארוך טווח|תהליכים אחרים]] של [[המלחת קרקע]] (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין), [[זיהום קרקע|זיהום קרקעות]] והקטנת [[פריון חקלאי|הפוריות]] שלהן, ו[[מדבור]] (שהרס כ-15% משטחי החקלאות והרעייה בצפון סין). כלל התהליכים האלה מייצר עבור סין בעיית מזון קשה.<ref name="dimond326">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 326.</ref>
−בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על [[סיכונים סביבתיים]] לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של בטחון תזונתי עקב שילוב של מחסור ב[[אשלג]] וב[[שיא תפוקת הזרחן|פוספט]] וסחף קרקע. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאד את סחף הקרקע.[http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]
+בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על [[סיכונים סביבתיים]] לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור ב[[אשלג]] וב[[שיא תפוקת הזרחן|פוספט]] וסחף קרקע. הוא חוזה שדלדול משאבים אלה תתרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי-נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאד את סחף הקרקע.[http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]
===השפעה על נהרות===
===השפעה על נהרות===