שינויים

'''אינטליגנציה קבוצתית''' (Group intelligence) מתארת עד כמה מצליחה קבוצת אנשים להתמודד עם אתגרים שונים, ואילו גורמים משפיעים על מידת ההצלחה שבה מספר גדול של אנשים מצליחים להגיע להסכמה על אותן נקודת של [[ידע]].  

'''אינטליגנציה קבוצתית''' (באנגלית: '''Group intelligence''') מתארת עד כמה מצליחה קבוצת אנשים להתמודד עם אתגרים שונים, ואילו גורמים משפיעים על מידת ההצלחה שבה מספר גדול של אנשים מצליחים להגיע להסכמה על אותן נקודת של [[ידע]].  

[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוגים חברתיים]] חוקרים את תחום האינטליגנציה החברתית ונושאים קשורים כמו קבלת החלטות מבוזרת, [[חוכמת ההמון]].  

[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוגים חברתיים]] חוקרים את תחום האינטליגנציה החברתית ונושאים קשורים כמו קבלת החלטות מבוזרת, [[חוכמת ההמון]].  

בשנת 2005 כתב העיתונאי ג'יימס סורוביצקי ספר בשם "[[חוכמת ההמונים]]". הספר כלל דוגמאות אנקדוטליות, מחקרים וסטטיסטיקות שלפיהן ממוצע התשובות של קבוצה גדולה של אנשים כאשר אין תיאום בין הקבוצות מניבה תשובות טובות יותר משר תשובות של מומחים בודדים. יזומות כמו ויקיפדיה, גוגל ו[[קוד פתוח]] הראו שקבוצות שמקבלות החלטות בצורה מבוזרת יכולות להגיע לתוצאות טובות לא פחות מאלו של קבוצות של מקצוענים שמאורגנות בצורה היררכית. בשנת 2005 סקר מחקר שהתפרסם בנייצ'ר כמה עשרות ערכים בוויקיפדיה והראה כי מספר ועוצמת הטעיות בה היה דומה לאלו של בריטניקה שנכתבת על ידי מקצוענים בתחום.  

בשנת 2005 כתב העיתונאי ג'יימס סורוביצקי ספר בשם "[[חוכמת ההמונים]]". הספר כלל דוגמאות אנקדוטליות, מחקרים וסטטיסטיקות שלפיהן ממוצע התשובות של קבוצה גדולה של אנשים כאשר אין תיאום בין הקבוצות מניבה תשובות טובות יותר משר תשובות של מומחים בודדים. יוזמות כמו ויקיפדיה, גוגל ו[[קוד פתוח]] הראו שקבוצות שמקבלות החלטות בצורה מבוזרת יכולות להגיע לתוצאות טובות לא פחות מאלו של קבוצות של מקצוענים שמאורגנות בצורה היררכית. בשנת 2005 סקר מחקר שהתפרסם בנייצ'ר כמה עשרות ערכים בוויקיפדיה והראה כי מספר ועוצמת הטעיות בה היה דומה לאלו של בריטניקה שנכתבת על ידי מקצוענים בתחום.  

באוניברסיטת MIT נפתחה בשנת 2006 מחלקה לחקר האינטליגציה הקבוצתית בראשות הפרופסור לניהול תומס מלון.  

באוניברסיטת MIT נפתחה בשנת 2006 מחלקה לחקר האינטליגנציה הקבוצתית בראשות הפרופסור לניהול תומס מלון.  

===גורמים להצלחת קבוצות===

===גורמים להצלחת קבוצות===

מלון ועמיתתו אניטה וויליאמס וולי ביצעו מחקרים על כמה עשרות קבוצות בנות 2-5 אנשים שניתנו להן משימות כמו הרכבת פאזלים מסובכים והתמודדות מול קבוצות אחרות. מסקנות המחקרים היתה שגורמים רבים שנראה הגיוני שישפיעו על מידת ההצלחה לא השפיעו על האיטליגנציה הקבוצתית: לא היתה השפעה של מנת משכל של אנשים בודדים בתוך הקבוצה, מנת משכל ממוצעת או סכום מנת המשכל, וכן לא היתה השפעה למידת המוטיבציה, לכידות או תחושת סיפוק.  

מלון ועמיתתו אניטה וויליאמס וולי ביצעו מחקרים על כמה עשרות קבוצות בנות 2-5 אנשים שניתנו להן משימות כמו הרכבת פאזלים מסובכים והתמודדות מול קבוצות אחרות. מסקנות המחקרים הייתה שגורמים רבים שנראה הגיוני שישפיעו על מידת ההצלחה לא השפיעו על האינטליגנציה הקבוצתית: לא הייתה השפעה של מנת משכל של אנשים בודדים בתוך הקבוצה, מנת משכל ממוצעת או סכום מנת המשכל, וכן לא הייתה השפעה למידת המוטיבציה, לכידות או תחושת סיפוק.  

לעומת זאת נתגלו 3 גורמים מובהקים אחרים: מידת האמפתיה או ה"רגישות החברתית", שיוויניות, ושיתוף נשים בקבוצה.  

לעומת זאת נתגלו 3 גורמים מובהקים אחרים: מידת האמפתיה או ה"רגישות החברתית", שיוויוניות, ושיתוף נשים בקבוצה.  

===אמפתיה===

===אמפתיה===

אמפתיה השפיעה יותר מכל משתנה אחר על הצלחת הקבוצות. הכוונה לתכונות כמו הקשבה אחד לשני בלי לקטוע אנשים במהלך דבריהם, וכן גילוי רגישות להבעות פנים ולשפת גוף של חברי הקבוצה האחרים.  

אמפתיה השפיעה יותר מכל משתנה אחר על הצלחת הקבוצות. הכוונה לתכונות כמו הקשבה אחד לשני בלי לקטוע אנשים במהלך דבריהם, וכן גילוי רגישות להבעות פנים ולשפת גוף של חברי הקבוצה האחרים.  

===חיבור בין זרים מדורות שונים===

===חיבור בין זרים מדורות שונים===

בשנת 2005 ניסו חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן להבין מה הגורמים להצלחה וכשלון של הפקת הצגות בברודוויי. הדבר היה לחידה היות ובשנות ה-20 היו בברודוואיי עשרות כוכבים והקולנוע עוד לא היה תחרות משמעותית ובכל זאת התאפיין בכשלונות קופתיים. החוקרים, שביניהם פרופ' לכימיה לואיס אמרל, מצאו שהמשתנה החשוב ביותר להצלחת הפקות היה תמהיל היוצרים. שילוב של יוצרים צעירים מבטיחים עם יוצרים וותיקים מצליחים, יחד עם כך שהיוצרים הוותיקים לא עבדו בעבר זה עם זה היה מתכון להצלחה. יוצרים וותיקים ומצליחים שנתקעו בקליקות שעבדו זה עם זה במשך שנים רבות הניבו כשלונות. בין הדוגמאות להצלחות -המחזות סיפור הפרברים, אוקלהומה ופנטום האופרה.  

בשנת 2005 ניסו חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן להבין מה הגורמים להצלחה וכישלון של הפקת הצגות בברודוויי. הדבר היה לחידה היות ובשנות ה-20 היו בברודוואיי עשרות כוכבים והקולנוע עוד לא היה תחרות משמעותית ובכל זאת התאפיין בכישלונות קופתיים. החוקרים, שביניהם פרופ' לכימיה לואיס אמרל, מצאו שהמשתנה החשוב ביותר להצלחת הפקות היה תמהיל היוצרים. שילוב של יוצרים צעירים מבטיחים עם יוצרים וותיקים מצליחים, יחד עם כך שהיוצרים הוותיקים לא עבדו בעבר זה עם זה היה מתכון להצלחה. יוצרים וותיקים ומצליחים שנתקעו בקליקות שעבדו זה עם זה במשך שנים רבות הניבו כישלונות. בין הדוגמאות להצלחות -המחזות סיפור הפרברים, אוקלהומה ופנטום האופרה.  

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3505482,00.html כמה טיפשים צריך כדי לערוך ישיבה טובה] איתי להט, כלכליסט, 03.02.11.

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3505482,00.html כמה טיפשים צריך כדי לערוך ישיבה טובה] איתי להט, כלכליסט, 03.02.2011.

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Group_intelligence אינטליגנציה קבוצתית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Group_intelligence אינטליגנציה קבוצתית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Wisdom_of_Crowds הספר חוכמת ההמון] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Wisdom_of_Crowds הספר חוכמת ההמון] בוויקיפדיה האנגלית