שינויים

[[קובץ:Commodity price index.png|400px|ממוזער|אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי. ב-11 השנים מאז שנת 2000, התייקרו חומרי הגלם פי 3 והאנרגיה פי 3.5]]

[[קובץ:Commodity price index.png|400px|ממוזער|אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי. ב-11 השנים מאז שנת 2000, התייקרו חומרי הגלם פי 3 והאנרגיה פי 3.5]]

חומרי הגלם מחולקים גם ל'''[[משאבים מתכלים|חומרי גלם מתכלים]]''' כמו [[נפט]], [[פחם]], או [[פלדה]], לבין חומרי גלם שאינם מתכלים או '''[[משאבים מתחדשים]]''' כמו [[עץ]], מוצרי מזון, בד עוד. חומרי גלם מתחדשים הם בעלי קצב התחדשות וקצב זה תלוי בדרך כלל בבריאות של [[מערכות אקולוגיות]] וב[[חקלאות|מערכות חקלאיות]] שתומכות בהפקתם וכן בתשומות למערכות חקלאיות - כמו [[נפט]] להפקת [[חומרי הדברה]], [[אשלג]], [[פוספסט]] ו[[גז טבעי]] להפקת [[דשן כימי]].   

 

חומרי הגלם מחולקים גם ל'''[[משאבים מתכלים|חומרי גלם מתכלים]]''' כמו [[נפט]], [[פחם]], או [[פלדה]], לבין חומרי גלם שאינם מתכלים או '''[[משאבים מתחדשים]]''' כמו [[עץ]], מוצרי מזון, בד עוד. חומרי גלם מתחדשים הם בעלי קצב התחדשות וקצב זה תלוי בדרך כלל בבריאות של [[מערכות אקולוגיות]] וב[[חקלאות|מערכות חקלאיות]] שתומכות בהפקתם וכן בתשומות למערכות חקלאיות - כמו [[נפט]] להפקת [[חומרי הדברה]], [[אשלג]], [[פוספט]] ו[[גז טבעי]] להפקת [[דשן כימי]].   

רוב אנשים לא מודעים לכמויות העצומות של חומרי גלם שהוצאו מהטבע לשם בניית המוצרים סביבם. דבר זה נובע  מהסיבה שאנו מסתכלים בתוצר הסופי כמו שולחן עץ או מקרר מאלומיניום ולא בכמות העצומה של חומרי גלם בהם השתמשו לייצור המוצרים.  

רוב אנשים לא מודעים לכמויות העצומות של חומרי גלם שהוצאו מהטבע לשם בניית המוצרים סביבם. דבר זה נובע  מהסיבה שאנו מסתכלים בתוצר הסופי כמו שולחן עץ או מקרר מאלומיניום ולא בכמות העצומה של חומרי גלם בהם השתמשו לייצור המוצרים.  

==מגמות בצריכת מינרלים==

==מגמות בצריכת מינרלים==

הצריכה של מינרלים עלתה באופן משמעותי במאה ה-20. לדוגמה, הצריכה של 5 מתכות [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[בדיל]], ו[[ניקל]], במילוני טונות לשנה, היתה:

הצריכה של מינרלים עלתה באופן משמעותי במאה ה-20. לדוגמה, הצריכה של 5 מתכות [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[בדיל]], ו[[ניקל]], במילוני טונות לשנה, הייתה:

* 0.5 בשנת 1900,  

* 0.5 בשנת 1900,  

* 6 בשנת 1950  

* 6 בשנת 1950  

ייתכן שהמגמות להאטת הגידול בצריכה הן זמניות, אבל החידושים הטכנולוגיים כמו גם הלחץ הסביבתי ישארו. בינתיים מחירי המתכות ירדו בעשורים האחרונים, דבר המצביע על כך שזרם ההיצע גדול מזרם הביקוש.  

ייתכן שהמגמות להאטת הגידול בצריכה הן זמניות, אבל החידושים הטכנולוגיים כמו גם הלחץ הסביבתי ישארו. בינתיים מחירי המתכות ירדו בעשורים האחרונים, דבר המצביע על כך שזרם ההיצע גדול מזרם הביקוש.  

חברות עניות מבצעות [[שימוש חוזר]] ו[[מחזור]] בגלל משאבים מוגבלים. חברות עשירות מתחילות לבצע מחזור בגלל מגבלת כיורים גדלה -כלומר בעיות של [[פסולת]], [[זיהום]], מחסור במקומות להפטר מהפסולת (במיוחד ב[[צפיפות אוכלוסין|מדינות צפופות]]) ופגיעה ב[[מערכות אקולוגית]]. תוך כדי כך, המחזור הופך מ[[ענף עתיר עבודה]] ל[[ענף עתיר הון]] ואנרגיה. יש מודעות גדלה בקרב יצרנים לנושא המחזור כאשר הן מעצבות מוצרים - לדוגמה סימון של סוגי פלסטיק שונים, המנעות מערבוב סוגי פלסטיק שונים. 55 אחוז מפחיות האלומיניום בארצות הברית מוחזרו בשנת 2000, דבר שחסך 16 אלף טונות של אלומיניום ו-200 מיליון קילו-ואט-שעה של חשמל.  

חברות עניות מבצעות [[שימוש חוזר]] ו[[מחזור]] בגלל משאבים מוגבלים. חברות עשירות מתחילות לבצע מחזור בגלל מגבלת כיורים גדלה -כלומר בעיות של [[פסולת]], [[זיהום]], מחסור במקומות להיפטר מהפסולת (במיוחד ב[[צפיפות אוכלוסין|מדינות צפופות]]) ופגיעה ב[[מערכות אקולוגית]]. תוך כדי כך, המחזור הופך מ[[ענף עתיר עבודה]] ל[[ענף עתיר הון]] ואנרגיה. יש מודעות גדלה בקרב יצרנים לנושא המחזור כאשר הן מעצבות מוצרים - לדוגמה סימון של סוגי פלסטיק שונים, הימנעות מערבוב סוגי פלסטיק שונים. 55 אחוז מפחיות האלומיניום בארצות הברית מוחזרו בשנת 2000, דבר שחסך 16 אלף טונות של אלומיניום ו-200 מיליון קילו-ואט-שעה של חשמל.  

אבל מחזור הוא רק טיפול בקצה אחד של מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים של מוצר]]. חוק אצבע אומר שעבור כל טון של אשפה שהצרכן מייצר, נוצרים 5 טונות של אשפה בזמן הייצור ו-20 טונות אשפה בהשגת [[משאבי טבע]] והפקת [[חומרי גלם]] ([[כרייה]], שאיבה, כריתת עצים, חקלאות וכו'). הדרך הטובה ביותר להקטנת זרמי הפסולת היא להגדיל את תוחלת החיים של המוצרים ולהקטין את זרם חומרי הגלם בצד המקורות.

אבל מחזור הוא רק טיפול בקצה אחד של מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים של מוצר]]. חוק אצבע אומר שעבור כל טון של אשפה שהצרכן מייצר, נוצרים 5 טונות של אשפה בזמן הייצור ו-20 טונות אשפה בהשגת [[משאבי טבע]] והפקת [[חומרי גלם]] ([[כרייה]], שאיבה, כריתת עצים, חקלאות וכו'). הדרך הטובה ביותר להקטנת זרמי הפסולת היא להגדיל את תוחלת החיים של המוצרים ולהקטין את זרם חומרי הגלם בצד המקורות.

==שימוש בחומרי גלם היום==

==שימוש בחומרי גלם היום==

נכון לשנת 2000, ברחבי העולם, המין האנושי השתמש ב-26 מיליארד טונות של חומרים בכל שנה, כולל :

נכון לשנת 2000, ברחבי העולם, המין האנושי השתמש ב-26 מיליארד טונות של חומרים בכל שנה, כולל:

* כריית 20 מיליארד טונות של אדמה,חצץ וחול עבדו בניית בניינים ודרכים.  

* כריית 20 מיליארד טונות של אדמה,חצץ וחול עבדו בניית בניינים ודרכים.  

* כריית 1100 מליון טונות של עופרת [[ברזל]] המעובדים לשם ייצור [[פלדה]].  

* כריית 1,100 מליון טונות של עופרת [[ברזל]] המעובדים לשם ייצור [[פלדה]].  

* כריית 700 מיליון טונות של עופרת [[זהב]] שם מיצוי זהב.

* כריית 700 מיליון טונות של עופרת [[זהב]] שם מיצוי זהב.

* כריתה של 1.7 מיליארד טונות של [[עץ]] לדלק, 1 מיליארד טונות של עץ למוצרי עץ (רהיטים, עץ לבניה), וכ-300 מיליון טונות לייצור [[נייר]].  

* כריתה של 1.7 מיליארד טונות של [[עץ]] לדלק, 1 מיליארד טונות של עץ למוצרי עץ (רהיטים, עץ לבניה), וכ-300 מיליון טונות לייצור [[נייר]].  

מבחינה עולמית, איכות העופרה לא חייבת לרדת בצורה מונוטונית. לדוגמה בתחילה הופקו מרבצי מתכת עשירים באירופה, עם השנים נעשו חיפושים נוספים גם במדינות נידחות יותר (כמו באפריקה) וגילו מרבצים עשירים. היבט דומה יכול להתקיים גם על ידי שיטות חיפוש וכרייה חדישות יותר שמאפשרות גילוי של מרבצים עמוקים יותר שלא נתגלו בעבר. עם זאת ככל שהתקדמו החיפושים נתגלו כבר המרבצים הגדולים והעשירים יותר. גם גילוי מרבצים בטכנולוגיות חדשות יותר, מציית לחוק דומה (עם השנים הסיכוי לגלות מרבצים לא נודעים יורד היות ובמקום שאין מרבצים לא ניתן למצוא מרבצים חדשים) איכות העופרה יורדת ברחבי העולם.  

מבחינה עולמית, איכות העופרה לא חייבת לרדת בצורה מונוטונית. לדוגמה בתחילה הופקו מרבצי מתכת עשירים באירופה, עם השנים נעשו חיפושים נוספים גם במדינות נידחות יותר (כמו באפריקה) וגילו מרבצים עשירים. היבט דומה יכול להתקיים גם על ידי שיטות חיפוש וכרייה חדישות יותר שמאפשרות גילוי של מרבצים עמוקים יותר שלא נתגלו בעבר. עם זאת ככל שהתקדמו החיפושים נתגלו כבר המרבצים הגדולים והעשירים יותר. גם גילוי מרבצים בטכנולוגיות חדשות יותר, מציית לחוק דומה (עם השנים הסיכוי לגלות מרבצים לא נודעים יורד היות ובמקום שאין מרבצים לא ניתן למצוא מרבצים חדשים) איכות העופרה יורדת ברחבי העולם.  

לשם דוגמה, ריכוז ה[[נחושת]] בעופרה בארצות הברית לפני 1910 היה בין 2% ל-2.5%. מאז היתה ירידה מונוטונית - 1.5% בשנות 1930, 1% ב-1950 0.6% בשנת 1970 ו-0.5% בשנת 1995. בשנות השלושים והשמונים היתה עליה מסויימת בריכוז הממוצע שנמדד בגלל השפל הכלכלי בשנים אלו, שגרם לסגירה של המכרות העניים יותר. <ref name="Meadows106">[[דונאלה מדווז]] ואחרים, [[גבולות לצמיחה (ספר) |גבולות לצמיחה: עדכון לאחר 30 שנה]], 2004, עמ' 106</ref>

לשם דוגמה, ריכוז ה[[נחושת]] בעופרה בארצות הברית לפני 1910 היה בין 2% ל-2.5%. מאז הייתה ירידה מונוטונית - 1.5% בשנות 1930, 1% ב-1950 0.6% בשנת 1970 ו-0.5% בשנת 1995. בשנות השלושים והשמונים היתה עליה מסויימת בריכוז הממוצע שנמדד בגלל השפל הכלכלי בשנים אלו, שגרם לסגירה של המכרות העניים יותר. <ref name="Meadows106">[[דונאלה מדווז]] ואחרים, [[גבולות לצמיחה (ספר) |גבולות לצמיחה: עדכון לאחר 30 שנה]], 2004, עמ' 106</ref>

מגמות של ירידה ריכוז המתכת בעופרה ברמה העולמית, יורד מאז אמצע המאה ה-19 מתועדות לגבי [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום,  ויהלומים.<ref name="Yellishetty2012">[http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf Abiotic Resource Depletion & LCA: Where From Here?], Dr Mohan Yellishetty,

מגמות של ירידה ריכוז המתכת בעופרה ברמה העולמית, יורד מאז אמצע המאה ה-19 מתועדות לגבי [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום,  ויהלומים.<ref name="Yellishetty2012">[http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf Abiotic Resource Depletion & LCA: Where From Here?], Dr Mohan Yellishetty,

ירידה בריכוז החומר האיכותי מסך כמות החומר שנכרית מתקיימת בצורה ברורה בחומרי גלם הקשורים לאנרגיה - [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]]. מבחינת כריית פחם מקומית, כורים בתחילה את העורקים העשירים יותר, וככל שמתמשכים חיי המכרה יש לכרות עמוק יותר, להתמודד עם בעיות גדולות יותר של איוורור, קריסות, גזים רעילים ומים כדי להפיק טונה אחת של פחם. בהיבט העולמי, בפחם כרו בתחילה את סוגי הפחם האיכותיים יותר ובהדרגה עוברים לפחם פחות איכותי בעל תכולה נמוכה יותר של פחמן. ביחס לבאר נפט או גז טבעי בודדת יש ירידה באיכות הנפט - עם הזמן בחיי באר היא מכילה כמות גדולה יותר של מים ופחות נפט. ביחס לשדה נפט מפיקים בתחילה את השדות הרווחים יותר ולאחר מכן עוברים לפיתוח השדות הפחות רווחיים. ברמה העולמית מפיקים מעדיפים להפיק שדות נפט רדודים יותר ובעלי נפט "מתוק" יותר - שמכיל פחות [[גופרית]] ומזהמים אחרים כך שקל יותר לזקק אותו. עם הזמן שדות אלה מתדלדלים ויש צורך לעבור לשדות נפט בעייתיים יותר - לדוגמה שדות נפט בעומק הים, או שדות נפט בעלי נפט פחות איכותי. המעבר לטכנולוגיה של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] מייצגת ירידה נוספת באיכות חומר הגלם. סה"כ מגמה זו באנרגיה באה לידי ביטוי בירידה מתמשכת ב[[החזר אנרגטי להשקעה אנרגטית]].

ירידה בריכוז החומר האיכותי מסך כמות החומר שנכרית מתקיימת בצורה ברורה בחומרי גלם הקשורים לאנרגיה - [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]]. מבחינת כריית פחם מקומית, כורים בתחילה את העורקים העשירים יותר, וככל שמתמשכים חיי המכרה יש לכרות עמוק יותר, להתמודד עם בעיות גדולות יותר של איוורור, קריסות, גזים רעילים ומים כדי להפיק טונה אחת של פחם. בהיבט העולמי, בפחם כרו בתחילה את סוגי הפחם האיכותיים יותר ובהדרגה עוברים לפחם פחות איכותי בעל תכולה נמוכה יותר של פחמן. ביחס לבאר נפט או גז טבעי בודדת יש ירידה באיכות הנפט - עם הזמן בחיי באר היא מכילה כמות גדולה יותר של מים ופחות נפט. ביחס לשדה נפט מפיקים בתחילה את השדות הרווחים יותר ולאחר מכן עוברים לפיתוח השדות הפחות רווחיים. ברמה העולמית מפיקים מעדיפים להפיק שדות נפט רדודים יותר ובעלי נפט "מתוק" יותר - שמכיל פחות [[גופרית]] ומזהמים אחרים כך שקל יותר לזקק אותו. עם הזמן שדות אלה מתדלדלים ויש צורך לעבור לשדות נפט בעייתיים יותר - לדוגמה שדות נפט בעומק הים, או שדות נפט בעלי נפט פחות איכותי. המעבר לטכנולוגיה של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] מייצגת ירידה נוספת באיכות חומר הגלם. סה"כ מגמה זו באנרגיה באה לידי ביטוי בירידה מתמשכת ב[[החזר אנרגטי להשקעה אנרגטית]].

==דלדול משאבים וכלכלה נאו קלאסית==

==דלדול משאבים וכלכלה נאו-קלאסית==

{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}

{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] טוענים כי אין בעיה משמעותית של  דלדול משאבים. דלדול כזה, אם יתרחש, יקבל לפי טענתם, מענה מלא על ידי השוק. עלייה במחיר המשאב תגרור גילוי מרבצים חדשים שלו, והפקה מרבצים שלא היו כדאיים קודם לכן. טיעון זה מתעלם מהירידה באיכות העופרה ומכך שמרבצים חדשים יותר כבר נתגלו, ואיכות העופרות בהן נמוכה יותר.  

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי אין בעיה משמעותית של  דלדול משאבים. דלדול כזה, אם יתרחש, יקבל לפי טענתם, מענה מלא על ידי השוק. עלייה במחיר המשאב תגרור גילוי מרבצים חדשים שלו, והפקה מרבצים שלא היו כדאיים קודם לכן. טיעון זה מתעלם מהירידה באיכות העופרה ומכך שמרבצים חדשים יותר כבר נתגלו, ואיכות העופרות בהן נמוכה יותר.  

הכלכלנים טוענים גם שהעליה במחיר תגרום לתמריץ כלכלי כך שיווצרו חלופות ללא חומרי הגלם. דוגמה קלאסית בתחום זה היא פיתוח קווי תקשורת מסיבים אופטיים במקום כבלי נחושת לאחר שמחיר הנחושת עלה. גם טיעון זה בעייתי היות ועד היום לא פותחו תחליפים ליישומים אחרים של נחושת, כמו הולכת חשמל, למרות המחיר הגבוה של המתכת.

הכלכלנים טוענים גם שהעליה במחיר תגרום לתמריץ כלכלי כך שיווצרו חלופות ללא חומרי הגלם. דוגמה קלאסית בתחום זה היא פיתוח קווי תקשורת מסיבים אופטיים במקום כבלי נחושת לאחר שמחיר הנחושת עלה. גם טיעון זה בעייתי היות ועד היום לא פותחו תחליפים ליישומים אחרים של נחושת, כמו הולכת חשמל, למרות המחיר הגבוה של המתכת.

כרייה ועיבוד של חומרי גלם מתוך עופרות דורשת כמות גדולה של אנרגיה. בארצות הברית, תעשיית הפלדה לבדה משתמשת בכמות חשמל זהה לזו של 90 מיליון משקי בית. <ref> Hal Kane, “Steel Production Falls,” in Lester R. Brown et al., Vital Signs

כרייה ועיבוד של חומרי גלם מתוך עופרות דורשת כמות גדולה של אנרגיה. בארצות הברית, תעשיית הפלדה לבדה משתמשת בכמות חשמל זהה לזו של 90 מיליון משקי בית. <ref> Hal Kane, “Steel Production Falls,” in Lester R. Brown et al., Vital Signs

1993 (New York: W.W. Norton & Company, 1993), p. 76.</ref> היות ובארצות הברית יש כ-125 מיליון משקי בית [https://www.statista.com/statistics/183635/number-of-households-in-the-us/] מדובר על צריכת אנרגיה דומה לכ 70% מצריכת החשמל של ארצות הברית.  

1993 (New York: W.W. Norton & Company, 1993), p. 76.</ref> היות ובארצות הברית יש כ-125 מיליון משקי בית [https://www.statista.com/statistics/183635/number-of-households-in-the-us/] מדובר על צריכת אנרגיה דומה לכ-70% מצריכת החשמל של ארצות הברית.  

בניית [[כלכלה בת קיימא]] תלויה בעיצוב מחדש של כלכלת החומרים בגלל שבאופן שבו היא בנויה כיום היא מתנגשת עם הסביבה. וויליאם מק'דונו ומיכאל ברגואנרט מדברים על כך במאמר "[[המהפכה התעשייתית הבאה]]" - ובספר [[מעריכה לעריסה]]. במקום הזרימה הלינראית העכשווית שבה [[משאבי טבע]] הופכים להיות מוצרים שוהפכים לפסולת ולזיהום. אוכלוסייה יציבה תצטרך להשתמש במחזור סגור של חומרים שניתן למחזר אותם שוב ושוב ובמחזור פתוח של חומרים שניתן להשיב אותם לטבע כחומרי הזנה.<ref>William McDonough and Michael Braungart, “The NEXT Industrial Revolution,”

בניית [[כלכלה בת קיימא]] תלויה בעיצוב מחדש של כלכלת החומרים בגלל שבאופן שבו היא בנויה כיום היא מתנגשת עם הסביבה. וויליאם מק'דונו ומיכאל ברגואנרט מדברים על כך במאמר "[[המהפכה התעשייתית הבאה]]" - ובספר [[מעריכה לעריסה]]. במקום הזרימה הלינארית העכשווית שבה [[משאבי טבע]] הופכים להיות מוצרים שוהפכים לפסולת ולזיהום. אוכלוסייה יציבה תצטרך להשתמש במחזור סגור של חומרים שניתן למחזר אותם שוב ושוב ובמחזור פתוח של חומרים שניתן להשיב אותם לטבע כחומרי הזנה.<ref>William McDonough and Michael Braungart, “The NEXT Industrial Revolution,”

The Atlantic Monthly, October 1998, p. 88. , [[המהפכה התעשייתית הבאה]]</ref>

The Atlantic Monthly, October 1998, p. 88. , [[המהפכה התעשייתית הבאה]]</ref>

==התיישנות מכוונת==

==התיישנות מכוונת==

[[התיישנות מכוונת]] ו[[מוצר חד-פעמי]] הם שני מושגים אשר זכו להצלחה רבה בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השניה, ולאחר מכן בעולם כולו, כדרך לעודד [[צמיחה כלכלית]] ותעסוקה. מוצרים שמתבלים מהר יותר פרושם צמיחה של הצריכה ומכאן האצת הכלכלה כולה.   

[[התיישנות מכוונת]] ו[[מוצר חד-פעמי]] הם שני מושגים אשר זכו להצלחה רבה בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן בעולם כולו, כדרך לעודד [[צמיחה כלכלית]] ותעסוקה. מוצרים שמתבלים מהר יותר פירושם צמיחה של הצריכה ומכאן האצת הכלכלה כולה.   

התיישנות מכוונת יכולה להעשות ברמה הפיזית של המוצר - לדוגמה, חלק מרכזי שמתוכנן כך שיתיישן כעבור זמן מה ויחייב את הבעלים לקנות מכשיר חדש או לתקן את המוצר בסוכנות של החברה במחיר גבוה הנובע מכך שפעמים רבות החברה היא [[מונופול]] בתחום התיקונים של המוצרים שלה, ושל הספקת חומרי חילוף למוצרים אלה.

התיישנות מכוונת יכולה להיעשות ברמה הפיזית של המוצר - לדוגמה, חלק מרכזי שמתוכנן כך שיתיישן כעבור זמן מה ויחייב את הבעלים לקנות מכשיר חדש או לתקן את המוצר בסוכנות של החברה במחיר גבוה הנובע מכך שפעמים רבות החברה היא [[מונופול]] בתחום התיקונים של המוצרים שלה, ושל הספקת חומרי חילוף למוצרים אלה.

התיישנות מכוונת יכולה להעשות על ידי השקה של דגמים חדשים. השקה של דגמים אלו מפחיתה את ערכם של הדגמים הישנים יותר - הן בגלל שיקולי סטטוס עצמי (איך אני שופט את עצמי ביחס לאחרים), הן בגלל שיקולי סטטוס חברתיים (איך מושפעים הסטטוס החברתי שלי בעיני אחרים, כולל בנושאים כמו מציאת בן\בת זוג, מקובלות חברתית, סיכויי קידום בעבודה וכו'), והן בגלל מחיר התיקון - חלפים לדגמים ישנים יותר יקרים או שאינם בנמצא.

התיישנות מכוונת יכולה להיעשות על ידי השקה של דגמים חדשים. השקה של דגמים אלו מפחיתה את ערכם של הדגמים הישנים יותר - הן בגלל שיקולי סטטוס עצמי (איך אני שופט את עצמי ביחס לאחרים), הן בגלל שיקולי סטטוס חברתיים (איך מושפעים הסטטוס החברתי שלי בעיני אחרים, כולל בנושאים כמו מציאת בן\בת זוג, מקובלות חברתית, סיכויי קידום בעבודה וכו'), והן בגלל מחיר התיקון - חלפים לדגמים ישנים יותר יקרים או שאינם בנמצא.

==פרוט לפי חומרים שונים==

==פרוט לפי חומרים שונים==

World Population Prospects: The 2000 Revision (New York: February 2001).</ref>

World Population Prospects: The 2000 Revision (New York: February 2001).</ref>

הנתונים האלה הם ממוצעים עולמיים אבל כמו בתחומים רבים אחרים כמו מזון או אנרגיה, הם משתנים בצורה חדה בחברות שונות. לדוגמה ייצור הפלדה השנתי לאדם בהודו הינו 24 ק"ג, לעומת 98 ק"ג לאדם בסין ו 352 ק"ג בארצות הברית. <ref> International Iron and Steel Institute (IISI), “The Major Steel Producing Countries,”

הנתונים האלה הם ממוצעים עולמיים אבל כמו בתחומים רבים אחרים כמו מזון או אנרגיה, הם משתנים בצורה חדה בחברות שונות. לדוגמה ייצור הפלדה השנתי לאדם בהודו הינו 24 ק"ג, לעומת 98 ק"ג לאדם בסין ו-352 ק"ג בארצות הברית. <ref> International Iron and Steel Institute (IISI), “The Major Steel Producing Countries,”

<www.worldsteel.org>, viewed 21 May 2001; United Nations, op.

<www.worldsteel.org>, viewed 21 May 2001; United Nations, op.

cit. note 5.</ref>

cit. note 5.</ref>

===זהב===

===זהב===

ריכוז ה[[זהב]] המינימלי במחצב הדרוש להפקה מסחרית שלו יכול להיות זעיר כמו 0.5 [[גרם]] ל-1000 [[קילוגרם]]. קיימים גם מחצבי זהב עם ריכוזים גבוהים יותר, לעתים עד 1-5 גרם ל-1000 קילוגרם של מחצב.

ריכוז ה[[זהב]] המינימלי במחצב הדרוש להפקה מסחרית שלו יכול להיות זעיר כמו 0.5 [[גרם]] ל-1000 [[קילוגרם]]. קיימים גם מחצבי זהב עם ריכוזים גבוהים יותר, לעתים עד 1-5 גרם ל-1,000 קילוגרם של מחצב.

ניתן למצות זהב מ[[אלוביום]] (משקע [[חול]] ו[[טיט]] בערוצי [[מים]]) בעזרת טכניקות כימיות, כמו מיצוי בעזרת [[ציאניד]] ("הטכניקה הישנה", הזולה והמזהמת יותר) או בעזרת [[כלור]]. בשנת [[2000]] נשפך ציאניד בסביבת אגם ב[[רומניה]] וגרם לנזק סביבתי רב (מוות עופות, דגים ועוד).

ניתן למצות זהב מ[[אלוביום]] (משקע [[חול]] ו[[טיט]] בערוצי [[מים]]) בעזרת טכניקות כימיות, כמו מיצוי בעזרת [[ציאניד]] ("הטכניקה הישנה", הזולה והמזהמת יותר) או בעזרת [[כלור]]. בשנת [[2000]] נשפך ציאניד בסביבת אגם ב[[רומניה]] וגרם לנזק סביבתי רב (מוות עופות, דגים ועוד).

*[[לסטר בראון]], [[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]] פרק 6, עמוד 123-122.

*[[לסטר בראון]], [[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]] פרק 6, עמוד 123-122.

*[[דונאלה מדווז]] ושות', [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]], עמוד 100-105.  

*[[דונאלה מדווז]] ושות', [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]], עמוד 100-105.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://resourceinsights.blogspot.com Resource Insights] בלוג בנושא סביבה ומשאבי טבע

* [http://resourceinsights.blogspot.com Resource Insights] בלוג בנושא סביבה ומשאבי טבע

* [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3403433,00.html צבא ארצות הברית פותח חזית חדשה: המלחמה על אוצרות טבע] כלכליסט, 03.05.10

* [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3403433,00.html צבא ארצות הברית פותח חזית חדשה: המלחמה על אוצרות טבע] כלכליסט, 03.05.2010

* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי]

* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי]

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה] מראה את התייקרות הדלק והסחורות מאז שנת 2000, [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה] מראה את התייקרות הדלק והסחורות מאז שנת 2000, [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011