| יש מספר הוגים המקשרים בין השיטה המדעית והחשיבה המדעית לבין ערכים של סקרנות, פלורליזם, ספקנות וחופש הביטוי שקיימים גם בדמוקרטיה וב[[ליברליזם]]. הפיזיקאי [[עקיבא אור]] ואחרים הצביעו על כך שאין זה מקרי שהתפתחות המדע, הטכנולוגיה והאמונות התרחשה בקצב מהיר מאד באתונה העתיקה בזמן שזו היתה בעלת שלטון דמוקרטיה. אור טוען כי השלטון הדמוקרטי עודד אנשים לחשוב, לערער על מוסכמות ולתהות לפשרם של דברים, לעומת זאת באומות עתיקות אחרות כמו הבבלים, הפרסים, המצרים וכו', אף שהם הגיעו להישגים גדולים בתחומי מחקר, אדריכלות, קצב ההתקדמות היה איטי הרבה יותר ונפל בהרבה מזה של היוונים הקדמונים. זאת בשל שמשטר מלוכני מעדיף את הכניעות של העם הנשלט ומעדיף שהציבור יחשוב כי האלים הם אלו אשר שולטים בעולם והם אלו שאחראים לכך שהשליט הנוכחי, השושלת שלו שולטים וכי קיומה של השיטה הפוליטית, החברתית, הכלכלית, המוסרית הנהוגה באותו מקום וזמן היא שיטה נצחית שבה האלים חושקים, ומי שמערער עליה הוא כופר, רשע, טיפש וכו'. | | יש מספר הוגים המקשרים בין השיטה המדעית והחשיבה המדעית לבין ערכים של סקרנות, פלורליזם, ספקנות וחופש הביטוי שקיימים גם בדמוקרטיה וב[[ליברליזם]]. הפיזיקאי [[עקיבא אור]] ואחרים הצביעו על כך שאין זה מקרי שהתפתחות המדע, הטכנולוגיה והאמונות התרחשה בקצב מהיר מאד באתונה העתיקה בזמן שזו היתה בעלת שלטון דמוקרטיה. אור טוען כי השלטון הדמוקרטי עודד אנשים לחשוב, לערער על מוסכמות ולתהות לפשרם של דברים, לעומת זאת באומות עתיקות אחרות כמו הבבלים, הפרסים, המצרים וכו', אף שהם הגיעו להישגים גדולים בתחומי מחקר, אדריכלות, קצב ההתקדמות היה איטי הרבה יותר ונפל בהרבה מזה של היוונים הקדמונים. זאת בשל שמשטר מלוכני מעדיף את הכניעות של העם הנשלט ומעדיף שהציבור יחשוב כי האלים הם אלו אשר שולטים בעולם והם אלו שאחראים לכך שהשליט הנוכחי, השושלת שלו שולטים וכי קיומה של השיטה הפוליטית, החברתית, הכלכלית, המוסרית הנהוגה באותו מקום וזמן היא שיטה נצחית שבה האלים חושקים, ומי שמערער עליה הוא כופר, רשע, טיפש וכו'. |
− | [[קרל סייגן]] ו[[ז'ק פרסקו]] מתייחסים שניהם אל מדע ואל הכרת השיטה המדעית כחלק מהותי בתרבות ובחיי היומיום. הם טוענים כי הכרות יומיומית עם השיטה המדעית תאפשר לזנוח דעות קדומות ואמונות הבל שיוצרות סבל, מדנים ומשברים בין אומות. שניהם מודעים גם להיבטים מסוכנים שיש במדע ובניצול אפשרי שלו מצד משטרים אפלים. | + | [[קרל סייגן]] ([[קוסמוס]], [[עולם רדוף שדים]]) ו[[ז'ק פרסקו]] מתייחסים שניהם אל מדע ואל הכרת השיטה המדעית כחלק מהותי ב[[תרבות]] ובחיי היומיום. הם טוענים כי הכרות יומיומית עם השיטה המדעית תאפשר לזנוח דעות קדומות ואמונות הבל שיוצרות סבל, מדנים ומשברים בין אומות. שניהם מודעים גם להיבטים מסוכנים שיש במדע ובניצול אפשרי שלו מצד משטרים אפלים. |