47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 24:
שורה 24: + + + + + + +
←ביקורת
גאודי ומיומי לדוגמה מאזכרים את הביקורת על כך שיש הנחה של החלטות מלמעלה למטה בעוד שבמציאות הדבר הוא כנראה הפוך. עוד ביקורות הן על [[הרציונליות]] של האדם הכלכלי. עוד ביקורת היא על כך שאי אפשר להגיע לתוצאה לאוכלוסייה רק מתוך העדפות של הפרטים לדוגמה ייתכן כי 3 אנשים שכל אחד מהם מעדיף מסעדה אחרת ורוצים לאכול יחדיו באותה מסעדה, יקבלו החלטה שלא ניתן לחזות אותה רק על סמך ידיעת העדפות של האנשים על המסעדות.
גאודי ומיומי לדוגמה מאזכרים את הביקורת על כך שיש הנחה של החלטות מלמעלה למטה בעוד שבמציאות הדבר הוא כנראה הפוך. עוד ביקורות הן על [[הרציונליות]] של האדם הכלכלי. עוד ביקורת היא על כך שאי אפשר להגיע לתוצאה לאוכלוסייה רק מתוך העדפות של הפרטים לדוגמה ייתכן כי 3 אנשים שכל אחד מהם מעדיף מסעדה אחרת ורוצים לאכול יחדיו באותה מסעדה, יקבלו החלטה שלא ניתן לחזות אותה רק על סמך ידיעת העדפות של האנשים על המסעדות.
===בעיות סיבוכיות של חישובים===
הכלכלן האוסטרלי [[סטיב קין]] תוקף את התאוריה בגלל הסיבוך החישובי שלה. קין מציין כי ניסויים שנעשו כדי לנסות לאמת את התאוריה עם נסיינים אנושיים הסתיימו בכישלון כאשר כמות המוצרים להשוואה היתה 8 מוצרים. כדי לאפשר את נכונות התאוריה יש צורך בסוג של "טשטוש" שבהם העדפות של הצרכנים לאורך עקומות האדישות הן מעט רנדומליות. אלא שסוג כזה של טשטוש יוצר מצב שבו יכולת הניבוי של התאוריה נמוכה מאד ואין הבדל בינה לבין ניבוי רנדומלי. מכאן ניתן לקפוץ למסקנה כי הצרכנים "אינם רציונליים". קין תוקף מסקנה זו וטוען שהצרכנים הם רציונליים, אבל יש בעיה בתאוריה עצמה שמניחה בצורה משתמעת הנחות לא הגיוניות על סיבוכיות החישוב.
התאוריה מניחה במפורש הנחות כמו [[רציונליות]] של הצרכנים, אבל היא מניחה בצורה משתמעת גם כוח חישוב אינסופי. קין טוען כי דבר זה גורם לתאוריה להיות "מודל צעצוע" שמתאים ל-2 מוצרים, אבל נסיון להרחיב אותו לחיים האמיתיים נכשל.
קין מציין כי התאוריה מוצגת כמעט תמיד כהשוואה בין שני מוצרים אבל לא יותר. לרוב לא מוצגים הגרפים של התאוריה עם ערכים בדידים, כמו "0,1,2,3,4,5 בננות" מול "0,1,2,3,4 תפוזים". כאשר מבצעים דבר כזה רואים שצרכן שרוצה לבצע השוואה של סלים אלה צריך לבחור בין 4*5=20 אפשרויות של סלים לדוגמה הסל "0 תפוזים, ו-3 בננות ב 9 שקלים" מול סל "2 תפוזים, ו-1 בננות ב-10 שקלים". וכך הלאה, השוואה בין 20 סלים שונים. אם רוצים להשוות עם עוד מוצר - לדוגמה אפשרות לקנות בין 0-5 תפוחים, נקבל כבר 100 אפשרויות של סלים שונים שצריך להשוות ביניהם. הבעיה היא שמדובר בבעיה חישובית שגדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] - הוספה של עוד מוצר לסל שאולי נרצה לקנות, בכמות אפשרית של n פריטים, גורמת להכפלת מספר הסלים האפשריים ב-n. בכמות מעשית של פריטים - נניח השוואה בין 100 סוגי מוצרים שונים נקבל שיש 2 בחזקת 100 אפשרויות - זו כמות גדולה מאד של סלים שלא מאפשרת אפילו למחשבי על לפתור את הבעיה גם אם המחשבים יעבדו במשך כל זמן הייקום. מכאן שאנשים אמיתיים לא באמת מחשבים את כל אפשרויות של עקומות אדישות ומכאן גם שהתאוריה עצמה לא נכונה ואפילו קשה לקבל אותה כמשל כלשהו.
==ראו גם==
==ראו גם==