שינויים

'''כלכלה פוליטית''' (Political economy) הוא כינוי לתחום [[חקר הכלכלה]]. זהו המחקר של ייצור, מסחר והקשר שלהם לחוק, למנהגים ולממשלה וכן החלוקה של ההכנסות הלאומיות ושל העושר. מקורה של הכלכלה הפוליטית הוא בפילוסופיה מוסרית וחלקה הגדול קשור להוגים של [[כלכלה קלאסית]] כמו [[אדם סמית]], [[קרל מרקס]] ולהוגים אחרים שפעלו במאה ה-18 וה-19 אשר התמקדו בחקר הכלכלות של מדינות. כמו כן, בתקופת אלה התקיימה התנגשות ברורה בין אנשי מעמדות שונים - בין פועלים, בעלי אדמות ויזמים - תעשיינים (שכונו לאחר מכן בעלי הון או קפיטליסטים). הכלכלה הפוליטית הדגישה את ניגודי האינטרסים בין שחקנים כלכליים שבאו מרקע שונה.  

'''כלכלה פוליטית''' (באנגלית: '''Political economy''') הוא כינוי לתחום [[חקר הכלכלה]]. זהו המחקר של ייצור, מסחר והקשר שלהם לחוק, למנהגים ולממשלה וכן החלוקה של ההכנסות הלאומיות ושל העושר. מקורה של הכלכלה הפוליטית הוא בפילוסופיה מוסרית וחלקה הגדול קשור להוגים של [[כלכלה קלאסית]] כמו [[אדם סמית]], [[קרל מרקס]] ולהוגים אחרים שפעלו במאה ה-18 וה-19 אשר התמקדו בחקר הכלכלות של מדינות. כמו כן, בתקופת אלה התקיימה התנגשות ברורה בין אנשי מעמדות שונים - בין פועלים, בעלי אדמות ויזמים - תעשיינים (שכונו לאחר מכן בעלי הון או קפיטליסטים). הכלכלה הפוליטית הדגישה את ניגודי האינטרסים בין שחקנים כלכליים שבאו מרקע שונה.  

בסוף המאה ה-19 החלו כלכלנים להשתמש בשם economics או [[חקר הכלכלה]] (בעברית לעיתים קרובות אומרים "[[כלכלה]]" לתאר הן את הכלכלה והן את המקצוע החוקר אותה). דבר זה התרחש בתחילת [[המהפכה השולית]] ועליית [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] עם צאת ספר הלימוד החשוב של הכלכלן המשפיע [[אלפרד מרשל]]. הן מרשל והן [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] תמכו בהכנסת נוסחאות ומתמטיקה לתחום, ובכך שאפו לגרש את ההיבטים הפוליטיים שנמצאים בכלכלה ולהפוך אותה לענף שדומה כביכול לענפים אחרים במדעי הטבע. המונח "כלכלה" השתרש, ובתאוריה הנאו-קלאסית מוסתרים היבטים של מתח פוליטי, בין היתר על ידי בחירת מודלים של [[האדם הכלכלי]] שאין לו זהות מעמדית או כלכלית-פוליטית - אין לו מאפיינים כמו עני\עשיר פועל\בעל הון צעיר\זקן אשה\גבר וכביכול האינטרס של כל השחקנים הוא להגדיל את העוגה הכלכלית (להגדיל את [[צמיחה כלכלית]]) במקום להתווכח על איך לחלק את העוגה. היות וכלכלנים נאו קלאסיים מתרכזים בהשגת [[יעילות פארטו]] על ידי השוק, הם נמנעים מלעסוק בשאלות הנוגעות לחלוקה או להשפעות של היבטים פוליטיים (החלטות הנוגעות לציבור כולו, או החלטות שנקבעות על ידי לחץ פוליטי של קבוצות מסויימות) על הכלכלה ולהשפעת הכלכלה על התוצאות הפוליטיות (ובינהן ה[[רגולציה]] על הכלכלה).  

בסוף המאה ה-19 החלו כלכלנים להשתמש בשם Economics או [[חקר הכלכלה]] (בעברית לעיתים קרובות אומרים "[[כלכלה]]" לתאר הן את הכלכלה והן את המקצוע החוקר אותה). דבר זה התרחש בתחילת [[המהפכה השולית]] ועליית [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] עם צאת ספר הלימוד החשוב של הכלכלן המשפיע [[אלפרד מרשל]]. הן מרשל והן [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] תמכו בהכנסת נוסחאות ומתמטיקה לתחום, ובכך שאפו לגרש את ההיבטים הפוליטיים שנמצאים בכלכלה ולהפוך אותה לענף שדומה כביכול לענפים אחרים במדעי הטבע. המונח "כלכלה" השתרש, ובתאוריה הנאו-קלאסית מוסתרים היבטים של מתח פוליטי, בין היתר על ידי בחירת מודלים של [[האדם הכלכלי]] שאין לו זהות מעמדית או כלכלית-פוליטית - אין לו מאפיינים כמו עני/עשיר פועל/בעל הון צעיר/זקן אשה/גבר וכביכול האינטרס של כל השחקנים הוא להגדיל את העוגה הכלכלית (להגדיל את [[צמיחה כלכלית]]) במקום להתווכח על איך לחלק את העוגה. היות וכלכלנים נאו-קלאסיים מתרכזים בהשגת [[יעילות פארטו]] על ידי השוק, הם נמנעים מלעסוק בשאלות הנוגעות לחלוקה או להשפעות של היבטים פוליטיים (החלטות הנוגעות לציבור כולו, או החלטות שנקבעות על ידי לחץ פוליטי של קבוצות מסויימות) על הכלכלה ולהשפעת הכלכלה על התוצאות הפוליטיות (וביניהן ה[[רגולציה]] על הכלכלה).  

כאשר לא משתמשים במונח "כלכלה פוליטית" ככינוי לחקר הכלכלה, המונח משמש לשם תאור זרמים או גישות מחקר בתוך זרם הכלכלה. בין היתר המונח מתאר גישות ניתוח כלכליות מרקסיסטיות, גישות של אסכולת שיקגו ושל אסכולת וירג'יניה ליישום של בחירה ציבורית (במסגרת הגישה הנאו-קלאסית), המחקרים הנוגעים להשפעת הכלכלה על הפוליטיקה ולהפך, וכן לעצות שנותנים כלכלנים לממשלה ולציבור כולו (כלכלה ציבורית). החל משנות 1970 יש ספרות כלכלית מתפתחת שהפסיקה להניח את ההנחה הפשוטה הנהוגה במודלים רבים של [[כלכלה נאו קלאסית]] לפיה בממשלה יש מתכנן ריכוזי שמנסה למקסם את הרווחה של פרט מייצג. בספרות זו בוחנים כיצד כוחות פוליטיים שונים משפיעים על המדיניות הכלכלית, במיוחד בנוגע למאבקים הנוגעים לחלוקת הכנסות, רכוש, זכויות והשפעה על [[רגולציה]] וכן על [[מוסד חברתי|מוסדות פוליטיים]].

כאשר לא משתמשים במונח "כלכלה פוליטית" ככינוי לחקר הכלכלה, המונח משמש לשם תיאור זרמים או גישות מחקר בתוך זרם הכלכלה. בין היתר המונח מתאר גישות ניתוח כלכליות מרקסיסטיות, גישות של אסכולת שיקגו ושל אסכולת וירג'יניה ליישום של בחירה ציבורית (במסגרת הגישה הנאו-קלאסית), המחקרים הנוגעים להשפעת הכלכלה על הפוליטיקה ולהפך, וכן לעצות שנותנים כלכלנים לממשלה ולציבור כולו (כלכלה ציבורית). החל משנות 1970 יש ספרות כלכלית מתפתחת שהפסיקה להניח את ההנחה הפשוטה הנהוגה במודלים רבים של [[כלכלה נאו-קלאסית]] לפיה בממשלה יש מתכנן ריכוזי שמנסה למקסם את הרווחה של פרט מייצג. בספרות זו בוחנים כיצד כוחות פוליטיים שונים משפיעים על המדיניות הכלכלית, במיוחד בנוגע למאבקים הנוגעים לחלוקת הכנסות, רכוש, זכויות והשפעה על [[רגולציה]] וכן על [[מוסד חברתי|מוסדות פוליטיים]].

==ראו גם==

==ראו גם==