שורה 4: |
שורה 4: |
| | | |
| ==נטל אי השוויון== | | ==נטל אי השוויון== |
− | מבט בהתפלגות ההכנסה על פני השנים, מראה כי רמת ההכנסה הריאלית של ככל האוכלוסייה נמצאת במגמת עלייה, כך שכל המשפחות מרוויחות היום יותר ממה שהרוויחו פעם. מכאן ניתן להסיק כי רמת החיים עלתה בעבור כל המעמדות במשק. אבל פרשנות כזו מתעלמת מהשינויים שבאורח החיים הטכנולוגי שלנו בחברה התעשייתי, מה שהיו פעם מותרו הם היום מוצרים הכרחיים. בשנות העשרים היה ניתן לאחסן מזון בקופסת קרח ולהחליף את הקרח בכל יום. כיום, גם אם משפחה הייתה מעוניינת לחסוף בהוצאות על ידי שימוש בקופסת קרח במקום במקרר, הסביבה החברתית-טכנולוגית שהתשנתה כבר לא מאפשר לעשות כן, וכך הופך המקרר להוצאה שאי אפשר לוותר עליה. כך גם לגבי ההכרח שבשימוש במכוניות ב[[פרבור|פרברים]] הזולים, קנייה של יותר ויותר מוצרים עקב [[התיישנות מכוונת]], סטנדרטיזציה והפרטה של תחומי חיים ושירותים (בנייה, רפואה, חינוך ועוד). | + | מבט בהתפלגות ההכנסה על פני השנים, מראה כי רמת ההכנסה הריאלית של ככל האוכלוסייה נמצאת במגמת עלייה, כך שכל המשפחות מרוויחות היום יותר ממה שהרוויחו פעם. מכאן ניתן להסיק כי רמת החיים עלתה בעבור כל המעמדות במשק. אבל פרשנות כזו מתעלמת מהשינויים שבאורח החיים הטכנולוגי שלנו בחברה התעשייתי, מה שהיו פעם מותרות הם היום מוצרים הכרחיים. בשנות העשרים היה ניתן לאחסן מזון בקופסת קרח ולהחליף את הקרח בכל יום. כיום, גם אם משפחה הייתה מעוניינת לחסוך בהוצאות על ידי שימוש בקופסת קרח במקום במקרר, הסביבה החברתית-טכנולוגית שהתשתנתה כבר לא מאפשר לעשות כן, וכך הופך המקרר להוצאה שאי אפשר לוותר עליה. כך גם לגבי ההכרח שבשימוש במכוניות ב[[פרבור|פרברים]] הזולים, קנייה של יותר ויותר מוצרים עקב [[התיישנות מכוונת]], סטנדרטיזציה והפרטה של תחומי חיים ושירותים (בנייה, רפואה, חינוך ועוד). |
| | | |
| קיימת האמונה כי כל פרט יכול להיחלץ ממקומו בתחתית הסולם הכלכלי על ידי פעולה אישית נחושה ומאומצת. מחקרם של Sennett & Cobb בשם - The Hidden Injuries of Class, מבאר מפגעים נוספים הנוצרים עקב אי שיוויון כלכלי, ומונעים מהאמונה הנ"ל להתממש: | | קיימת האמונה כי כל פרט יכול להיחלץ ממקומו בתחתית הסולם הכלכלי על ידי פעולה אישית נחושה ומאומצת. מחקרם של Sennett & Cobb בשם - The Hidden Injuries of Class, מבאר מפגעים נוספים הנוצרים עקב אי שיוויון כלכלי, ומונעים מהאמונה הנ"ל להתממש: |
− | * על מנת להתקדם בסולם החברתי, על אנשים להאמין שהם מסוגלים לעצב את חייהם. ואולם במערכת מעמדית, המעניקה למעמדות הנמוכים שכר נמוך ומנמקת זאת ביכולותיהם, הפנמת הרעיונות של המערכת תגרום למעמדות הנמוכים להסיק אין בידיהם הכלים לשנות את החייהם ולנוע במעלה הסולם החברתי. | + | * על מנת להתקדם בסולם החברתי, על אנשים להאמין שהם מסוגלים לעצב את חייהם. ואולם במערכת מעמדית, המעניקה למעמדות הנמוכים שכר נמוך ומנמקת זאת ביכולותיהם, הפנמת הרעיונות של המערכת תגרום למעמדות הנמוכים להסיק אין בידיהם הכלים לשנות את חייהם ולנוע במעלה הסולם החברתי. |
| * המאמץ להתקדם בסולם החברתי נוטה לפרק את הקשרים המשפחתיים שאמורים לתמוך במאמצים לעלות בסולם החברתי. עובדים המתאמצים להרוויח יותר על מנת לשפר את ההשכלה של צאצאיהם מפסידים זמן משפחתי משותף, ואם המאמץ מצליח, לרוב הצאצאים מעתיקים את מקודם המגורים ומתרחקים מההורים עוד יותר. | | * המאמץ להתקדם בסולם החברתי נוטה לפרק את הקשרים המשפחתיים שאמורים לתמוך במאמצים לעלות בסולם החברתי. עובדים המתאמצים להרוויח יותר על מנת לשפר את ההשכלה של צאצאיהם מפסידים זמן משפחתי משותף, ואם המאמץ מצליח, לרוב הצאצאים מעתיקים את מקודם המגורים ומתרחקים מההורים עוד יותר. |
| * במידה והעובדים מעוניינים להתקדם בשולם השכר, עליהם לרצות את הממונים עליהם. התקדמות בדרגה משמעותה פעמים רבות הפעלת אותם פרקטיקות מדכאות שהיו מנתח חלקם של שעובדים טרם הקידום, כלפי עמיתיהם-לשעבר. | | * במידה והעובדים מעוניינים להתקדם בשולם השכר, עליהם לרצות את הממונים עליהם. התקדמות בדרגה משמעותה פעמים רבות הפעלת אותם פרקטיקות מדכאות שהיו מנתח חלקם של שעובדים טרם הקידום, כלפי עמיתיהם-לשעבר. |
שורה 23: |
שורה 23: |
| ===בעיות בתאוריה הפונקציונליסטית=== | | ===בעיות בתאוריה הפונקציונליסטית=== |
| | | |
− | התאוריה אינה מסבירה את הסיבות לפעולת מנגנוני אי השיוויון, אלא רק מה אי-השיוויון עושה. בדומה, הסבר שהלב מזרים דם כדי לשמור על החיים לא מסביר מדוע הלב פעול וכיצד, אלא רק מה התוצאות של פעולתו. התאוריה טוענת שיוקרה אינה מתלווה למשכורת גבוהה, אלא שמשכורת גבוהה היא תוצאה של חיוניות חברתית, ואולם לא מסבירה כיצד נקבעצ, נוצרת ומתוגמלת בפועל החיוניות הזו. ניתן להתגבר על מכשלה זו אם מניחים שהגורם שמכונן את הפער בתגמולים הוא ההסכמה החברתית בדבר נחיצותם של תפקידים מסויימים ויתירותם של אחרים והסכמה חברתית בדבר יכולתם של הפרשי התגמולים לספק את התוצאה החברתית הרצויה. מכאן עולה שהגורם המכונן את מנגנוני אי-השיוויון תלוי בעצם הקבלה של התאוריה המצדיקה את אי-השיוויון. ג'יימס מדיסון, מאבות ארצות הברית, ראה כאחת ממטרותיה של הממשלה לדכא את כוחם של אלה שעשויים "לדרוש 'כסף-נייר', על מנת לחסל את החובות, ליצור חלוקה שויוויות של הרכוש, או לכל מטרה מרושעת אחרת" ([http://federali.st/10 הפדרליסט מספר 10]). | + | התאוריה אינה מסבירה את הסיבות לפעולת מנגנוני אי השיוויון, אלא רק מה אי-השיוויון עושה. בדומה, הסבר שהלב מזרים דם כדי לשמור על החיים לא מסביר מדוע הלב פועל וכיצד, אלא רק מה התוצאות של פעולתו. התאוריה טוענת שיוקרה אינה מתלווה למשכורת גבוהה, אלא שמשכורת גבוהה היא תוצאה של חיוניות חברתית, ואולם לא מסבירה כיצד נקבעת, נוצרת ומתוגמלת בפועל החיוניות הזו. ניתן להתגבר על מכשלה זו אם מניחים שהגורם שמכונן את הפער בתגמולים הוא ההסכמה החברתית בדבר נחיצותם של תפקידים מסויימים ויתירותם של אחרים והסכמה חברתית בדבר יכולתם של הפרשי התגמולים לספק את התוצאה החברתית הרצויה. מכאן עולה שהגורם המכונן את מנגנוני אי-השיוויון תלוי בעצם הקבלה של התאוריה המצדיקה את אי-השיוויון. ג'יימס מדיסון, מאבות ארצות הברית, ראה כאחת ממטרותיה של הממשלה לדכא את כוחם של אלה שעשויים "לדרוש 'כסף-נייר', על מנת לחסל את החובות, ליצור חלוקה שויוויונית של הרכוש, או לכל מטרה מרושעת אחרת" ([http://federali.st/10 הפדרליסט מספר 10]). |
| | | |
| קל לקבוע מה הם הכישורים הנחוצים לתפקיד מסויים ועד כמה הם נדירים. ואולם, קשה לקבוע עד כמה תפקיד מסויים חיוני לחברה. איסוף זבל הוא תפקיד חיוני ביותר לחברה, חיוני יותר מיצירת פרסומות. ואולם, הכישורים הנדרשים לאיסוף זבל הם נפוצים והכישורים הדרושים ליצירת פרסומות הם נדירים. התאוריה הפונקציונליסטית בעצם '''מחליפה''' בין מידת הנחיצות של תפקיד לחברה לנדירות הכישורים הדרושה למילוי התפקיד. | | קל לקבוע מה הם הכישורים הנחוצים לתפקיד מסויים ועד כמה הם נדירים. ואולם, קשה לקבוע עד כמה תפקיד מסויים חיוני לחברה. איסוף זבל הוא תפקיד חיוני ביותר לחברה, חיוני יותר מיצירת פרסומות. ואולם, הכישורים הנדרשים לאיסוף זבל הם נפוצים והכישורים הדרושים ליצירת פרסומות הם נדירים. התאוריה הפונקציונליסטית בעצם '''מחליפה''' בין מידת הנחיצות של תפקיד לחברה לנדירות הכישורים הדרושה למילוי התפקיד. |
שורה 29: |
שורה 29: |
| :בעיה נוספת שלא מצויינת על ידי המחברים היא, שבשוק חופשי בו קיימים מראש הפרשי הון גדולים, מי שקובע איזה תפקיד "חשוב" לחברה הוא מי שיש לו כסף, ולא החברה כולה באופן דמוקרטי. נקודה זו מסבירה מדוע פרסומאים מקבלים משכורות עתק ומורים משכורות חרפה. -[[משתמש:Yjonas83|יונתן]]. | | :בעיה נוספת שלא מצויינת על ידי המחברים היא, שבשוק חופשי בו קיימים מראש הפרשי הון גדולים, מי שקובע איזה תפקיד "חשוב" לחברה הוא מי שיש לו כסף, ולא החברה כולה באופן דמוקרטי. נקודה זו מסבירה מדוע פרסומאים מקבלים משכורות עתק ומורים משכורות חרפה. -[[משתמש:Yjonas83|יונתן]]. |
| | | |
− | לאחר ביצוע ההחלפה בין נחיצות לכישורים, עולים המקרים של תפקידים הנמצאים בנקודות כוח שמאפשרות להם לשלוט בתפוצת הכישורים הדרושה למילוי התפקיד. רופאים שולטים בכמות הרופאים החדשים, מכיוון שהם מכשירים אותם. לרופאים יש אינטרס להפוך את ההכרשה הרפואית לכזו שתנפק מספר קטן של רופאים, כדי לא ליצור תחרות על מקומות העבודה ובכך לשמר את שכרם הגבוה. | + | לאחר ביצוע ההחלפה בין נחיצות לכישורים, עולים המקרים של תפקידים הנמצאים בנקודות כוח שמאפשרות להם לשלוט בתפוצת הכישורים הדרושה למילוי התפקיד. רופאים שולטים בכמות הרופאים החדשים, מכיוון שהם מכשירים אותם. לרופאים יש אינטרס להפוך את ההכשרה הרפואית לכזו שתנפק מספר קטן של רופאים, כדי לא ליצור תחרות על מקומות העבודה ובכך לשמר את שכרם הגבוה. |
| | | |
| לפי ההנחות הפונקציונליסטיות, הגורמים המניעים עובדים לעבוד כהלכה הם תגמולי שכר. אם מקבלים את ההנחה הזו, יש צורך לבחון כיצד מונעים העובדים בעלי המשכורות הנמוכות ביותר. מכיוון שאין להם את הכישורים הנדרשים על מנת להתקדם בשכר, ניתן לתמרץ אותם רק "מלמטה" - באמצעות האיום באבטלה. כך שמערכת אי-שיוויון המבוססת על התאוריה הפונקציונליסטית מחייבת יצירת מעבד של מובטלים ועניים. | | לפי ההנחות הפונקציונליסטיות, הגורמים המניעים עובדים לעבוד כהלכה הם תגמולי שכר. אם מקבלים את ההנחה הזו, יש צורך לבחון כיצד מונעים העובדים בעלי המשכורות הנמוכות ביותר. מכיוון שאין להם את הכישורים הנדרשים על מנת להתקדם בשכר, ניתן לתמרץ אותם רק "מלמטה" - באמצעות האיום באבטלה. כך שמערכת אי-שיוויון המבוססת על התאוריה הפונקציונליסטית מחייבת יצירת מעבד של מובטלים ועניים. |
שורה 44: |
שורה 44: |
| עד לשנת 1982, הפקת ברזל הייתה מלאכה שדרשה מיומנות אישית גבוהה, שלא הייתה נפוצה. הנפחים ניהלו משא ומתן מול בעלי המפעל על היקפי הייצור והמחיר ליחידה, ושכרו שוליות להם שילמו שכר עבודה. במידה והנפחים לא היו מרוצים מהחוזים שלהם הם יכלו לשבות עד שהנהלת המפעל נענתה לדרישותיהם, מכיוון שהיו מאוגדים בגילדה מקצועית ולא ניתן היה להביא שוברי שביתה. | | עד לשנת 1982, הפקת ברזל הייתה מלאכה שדרשה מיומנות אישית גבוהה, שלא הייתה נפוצה. הנפחים ניהלו משא ומתן מול בעלי המפעל על היקפי הייצור והמחיר ליחידה, ושכרו שוליות להם שילמו שכר עבודה. במידה והנפחים לא היו מרוצים מהחוזים שלהם הם יכלו לשבות עד שהנהלת המפעל נענתה לדרישותיהם, מכיוון שהיו מאוגדים בגילדה מקצועית ולא ניתן היה להביא שוברי שביתה. |
| | | |
− | התפתחויות טכנולוגיות בתחום איפשרו למכן את תהליך הפקת הברזל. בעלי המפעלים ראו בכל הזדמנות לעצב תהליך שיפוצל למספר גדול מאוד של משימות בסיסיות, כך שכל תפקיד יהיה פשוט וקל ללמידה. אז יהיה ניתן להעסיק עובדים בלתי-מיומנים במפעל שניתן להחליפם בכל עת במקום הנפחים. העסקת עובדים בלתי מיומדנים תאפשר לשלוט בהם ובשכר המשולם להם. | + | התפתחויות טכנולוגיות בתחום איפשרו למכן את תהליך הפקת הברזל. בעלי המפעלים ראו בכל הזדמנות לעצב תהליך שיפוצל למספר גדול מאוד של משימות בסיסיות, כך שכל תפקיד יהיה פשוט וקל ללמידה. אז יהיה ניתן להעסיק עובדים בלתי-מיומנים במפעל שניתן להחליפם בכל עת במקום הנפחים. העסקת עובדים בלתי מיומנים תאפשר לשלוט בהם ובשכר המשולם להם. |
| | | |
| [[קטגוריה:ספרי עיון]] | | [[קטגוריה:ספרי עיון]] |
| [[קטגוריה:כלכלה פוליטית]] | | [[קטגוריה:כלכלה פוליטית]] |
| [[קטגוריה:אי שוויון]] | | [[קטגוריה:אי שוויון]] |