שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 36 בתים ,  20:02, 16 בינואר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[תמונה:AlfedPalmersmokestacks.jpg |שמאל|thumb|250px|[[זיהום אוויר]] ממפעל לייצור נשק בזמן מלחמת העולם השנייה. כיום רוב המפעלים המזהמים עברו למדינות עניות יותר בעולם השלישי.]]
 
[[תמונה:AlfedPalmersmokestacks.jpg |שמאל|thumb|250px|[[זיהום אוויר]] ממפעל לייצור נשק בזמן מלחמת העולם השנייה. כיום רוב המפעלים המזהמים עברו למדינות עניות יותר בעולם השלישי.]]
'''זיהום''' (Pollution) הוא ההכנסה של חומרים או גורמים לתוך [[מערכת מורכבת]] (לרוב [[מערכת טבעית]]) שגורמת לה ל[[מצב יציב|חוסר יציבות]], אי-סדר, או הפרעה ל[[עמידות]], הזיהום יכול לגרום  לאי נוחות, תחלואה, מומים ומוות ביצורים חיים כולל [[בני אדם|האדם]]. עיקר הזיהום נובע כיום [[זיהום תעשייתי|תעשייה]] ([[כרייה]], [[תחנות כוח]], ו[[מפעלים]]), [[חקלאות]] ([[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]]), ומ[[זיהום מתחבורה|תחבורה]].
+
'''זיהום''' (באנגלית: '''Pollution''') הוא ההכנסה של חומרים או גורמים לתוך [[מערכת מורכבת]] (לרוב [[מערכת טבעית]]) שגורמת לה ל[[מצב יציב|חוסר יציבות]], אי-סדר, או הפרעה ל[[עמידות]], הזיהום יכול לגרום  לאי נוחות, תחלואה, מומים ומוות ביצורים חיים כולל [[בני אדם|האדם]]. עיקר הזיהום נובע כיום [[זיהום תעשייתי|תעשייה]] ([[כרייה]], [[תחנות כוח]], ו[[מפעלים]]), [[חקלאות]] ([[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]]), ומ[[זיהום מתחבורה|תחבורה]].
    
לרוב משתמשים במילה זיהום כמילה נרדפת ל'''זיהום סביבתי''' כלומר זיהום המשפיע על [[המערכת האקולוגית]] ועל הבריאות. בתחום הרפואה משתמשים במונח '''זיהום''' כדי לתאר מצב של כניסת מזהמים או גורמי מחלות אל תוך הגוף. מחלות שנגרמות על ידי חיידקים ווירוסים מכונות לכן "מחלות זיהומיות" (להבדיל ממחלות אחרות כמו מחלות של המערכת החיסונית, מחלות לב ריאה ועוד). בתחומי תעשייה שונים כמו תעשיית מוליכים למחצה ושבבים משתמשים במונח זיהום כדי לתאר חדירה של חומר או גורם לתוך חומר אחר.
 
לרוב משתמשים במילה זיהום כמילה נרדפת ל'''זיהום סביבתי''' כלומר זיהום המשפיע על [[המערכת האקולוגית]] ועל הבריאות. בתחום הרפואה משתמשים במונח '''זיהום''' כדי לתאר מצב של כניסת מזהמים או גורמי מחלות אל תוך הגוף. מחלות שנגרמות על ידי חיידקים ווירוסים מכונות לכן "מחלות זיהומיות" (להבדיל ממחלות אחרות כמו מחלות של המערכת החיסונית, מחלות לב ריאה ועוד). בתחומי תעשייה שונים כמו תעשיית מוליכים למחצה ושבבים משתמשים במונח זיהום כדי לתאר חדירה של חומר או גורם לתוך חומר אחר.
שורה 24: שורה 24:  
* '''[[זיהום אוויר]]''' - [[זיהום תעשייתי|זיהום ממפעלים ותחנות כוח]], [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום מכלי רכב]], זיהום מחומרי הדברה הנעים ברוח וזיהום ממקורות טבעיים כגון אבק מהמדבר. [[זיהום אוויר ביתי]] הנובע משאריות של [[דבקים]] ו[[צבע תעשייתי|צבעים]] בריהוט ובקירות. הזיהום נכנס לריאות של אנשים ובעלי חיים, פוגע במבנים וצמחים, וחלקו עלול להפוך לזיהום מים ולזיהום קרקע.  
 
* '''[[זיהום אוויר]]''' - [[זיהום תעשייתי|זיהום ממפעלים ותחנות כוח]], [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום מכלי רכב]], זיהום מחומרי הדברה הנעים ברוח וזיהום ממקורות טבעיים כגון אבק מהמדבר. [[זיהום אוויר ביתי]] הנובע משאריות של [[דבקים]] ו[[צבע תעשייתי|צבעים]] בריהוט ובקירות. הזיהום נכנס לריאות של אנשים ובעלי חיים, פוגע במבנים וצמחים, וחלקו עלול להפוך לזיהום מים ולזיהום קרקע.  
 
* '''[[זיהום מים]]''' - זהום תעשייתי ממפעלים; זיהום  ממתקני טיהור שפכים; זיהום חקלאי מחומרי הדברה, תרופות, דשנים וצואה; זיהום מאתרי פסולת; זיהום מפעולות כרייה, זיהום ממקורות ביתיים- ביוב.  
 
* '''[[זיהום מים]]''' - זהום תעשייתי ממפעלים; זיהום  ממתקני טיהור שפכים; זיהום חקלאי מחומרי הדברה, תרופות, דשנים וצואה; זיהום מאתרי פסולת; זיהום מפעולות כרייה, זיהום ממקורות ביתיים- ביוב.  
* '''[[זיהום קרקע]]''' - זיהום של הקרקע עקב זיהום מים או זיהום אוויר, או המצאות של פסולת על הקרקע ששאריות ממנה נשטפות אל הקרקע. זיהום קרקע יכול לחלחל הלאה אל מי התהום, להשטף אל הנחלים וכך להגיע למי שתייה, למערכות אקולוגיות ולמזון, לפעמים במהלך איטי שלוקח שנים.  
+
* '''[[זיהום קרקע]]''' - זיהום של הקרקע עקב זיהום מים או זיהום אוויר, או המצאות של פסולת על הקרקע ששאריות ממנה נשטפות אל הקרקע. זיהום קרקע יכול לחלחל הלאה אל מי התהום, להישטף אל הנחלים וכך להגיע למי שתייה, למערכות אקולוגיות ולמזון, לפעמים במהלך איטי שלוקח שנים.  
 
* '''[[זיהום במזון]]''' - זיהום שהגיע אל צמחים דרך המים או הקרקע ומשם אל בעלי חיים ומשם למזון מהחי; או כתוספים המגיעים לבעלי חיים; או זיהום מזון על ידי גורמי מחלות (בעיקר פטריות); הדבר כולל זיהום ב[[מתכות כבדות]], [[חומרי הדברה]], [[דיאוקסינים]] וגורמי מחלות (מיטוקסינים לדוגמה).  
 
* '''[[זיהום במזון]]''' - זיהום שהגיע אל צמחים דרך המים או הקרקע ומשם אל בעלי חיים ומשם למזון מהחי; או כתוספים המגיעים לבעלי חיים; או זיהום מזון על ידי גורמי מחלות (בעיקר פטריות); הדבר כולל זיהום ב[[מתכות כבדות]], [[חומרי הדברה]], [[דיאוקסינים]] וגורמי מחלות (מיטוקסינים לדוגמה).  
 
* '''סוגי זיהום נוספים''' כמו [[זיהום חלל]], [[זיהום רעש]], ו[[זיהום אור]], זיהום ביוטי (זיהום שנטמע כבר בתוך מערכות ביולוגית) וכו'. אלה יכולים בתורם להתמיין הלאה לפי סוגים שונים של מזהמים. חלוקת משנה אחרת היא להבחין על איזה [[מערכות אקולוגיות]] הזיהום משפיע. לדוגמה [[זיהום מי תהום]], [[זיהום ימי]], [[זיהום עירוני]] וכו'.  
 
* '''סוגי זיהום נוספים''' כמו [[זיהום חלל]], [[זיהום רעש]], ו[[זיהום אור]], זיהום ביוטי (זיהום שנטמע כבר בתוך מערכות ביולוגית) וכו'. אלה יכולים בתורם להתמיין הלאה לפי סוגים שונים של מזהמים. חלוקת משנה אחרת היא להבחין על איזה [[מערכות אקולוגיות]] הזיהום משפיע. לדוגמה [[זיהום מי תהום]], [[זיהום ימי]], [[זיהום עירוני]] וכו'.  
שורה 30: שורה 30:  
ניתן לסווג את הזיהום האנושי על ידי מקור [[כלכלה|הפעילות הכלכלית]] שיוצר את הזיהום. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]], [[זיהום חקלאי]], [[זיהום ביתי]], [[זיהום תחבורה]] וזיהום שנובע מפעילות של מתן [[שירות כלכלי|שירותים כלכליים]]. ניתן לעדן חלוקה זו עוד יותר על ידי הבחנה בין [[סיווג ענפי תעשייה|ענפי תעשייה]] שונים לדוגמה זיהום הנגרם מ[[תעשיית התרופות]], [[תעשיית הבגדים]], [[תעשיית הרכב]], [[תעשיית הנייר]], [[השפעות סביבתיות של מחשוב|זיהום מתעשיית האלקטרוניקה]] ועוד. גם ענפי תעשייה המוכרים שירותים כמו [[ביטוח]], [[בנקאות]], [[מסעדנות]] או [[תיירות]] עשויים לייצר זיהום. ביטוח פנסיה ובנקאות עלולים לממן פרוייקטים מזהמים. סיווגים כאלה חשובים כדי לנסות להבין איזה סוגי תעשיות תורמים לזיהום, ובאיזה סוגי מפעלים או פעילות כלכלית יש להתמקד בחיפוש, ניטור וצעדים להקטנת הזיהום כמו שינוי טכנולוגים ברמת המפעל, שינוי תמריצים כלכליים, או שינוי תכנוני או טכנולוגי אחר.  
 
ניתן לסווג את הזיהום האנושי על ידי מקור [[כלכלה|הפעילות הכלכלית]] שיוצר את הזיהום. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]], [[זיהום חקלאי]], [[זיהום ביתי]], [[זיהום תחבורה]] וזיהום שנובע מפעילות של מתן [[שירות כלכלי|שירותים כלכליים]]. ניתן לעדן חלוקה זו עוד יותר על ידי הבחנה בין [[סיווג ענפי תעשייה|ענפי תעשייה]] שונים לדוגמה זיהום הנגרם מ[[תעשיית התרופות]], [[תעשיית הבגדים]], [[תעשיית הרכב]], [[תעשיית הנייר]], [[השפעות סביבתיות של מחשוב|זיהום מתעשיית האלקטרוניקה]] ועוד. גם ענפי תעשייה המוכרים שירותים כמו [[ביטוח]], [[בנקאות]], [[מסעדנות]] או [[תיירות]] עשויים לייצר זיהום. ביטוח פנסיה ובנקאות עלולים לממן פרוייקטים מזהמים. סיווגים כאלה חשובים כדי לנסות להבין איזה סוגי תעשיות תורמים לזיהום, ובאיזה סוגי מפעלים או פעילות כלכלית יש להתמקד בחיפוש, ניטור וצעדים להקטנת הזיהום כמו שינוי טכנולוגים ברמת המפעל, שינוי תמריצים כלכליים, או שינוי תכנוני או טכנולוגי אחר.  
   −
'''[[ניתוח מחזור חיים]]''' של מוצרים ושירותים מספק צורה נוספת של סיווג צורות זיהום שונות, על פי שלבים שונים בתהליכי הייצור והצריכה. ניתן להבחין בין זיהום בתהליכי [[כרייה]], זיהום בזמן הפקת [[חומרי גלם]] (כמו [[זיקוק נפט]] או הפקת [[פלדה]]), זיהום [[תובלה]], זיהום בתהליך [[יצור של מוצרים]] וזיהום בשלבים של הפצה, מכירה, זיהום הנובע משימוש במוצרים (לדוגמה [[תסמונת הבניין החולה]], חשיפה ל[[פתאלטים]]) וזיהום הנובע מ[[פסולת]] לאחר שנפטרו ממנה (לדוגמה [[שריפת פסולת]] במשרפות הפולטת [[דיוקסין]]). יש סוגים מסויימים של תהליכים כימיים ותעשייתיים שבהם יש כמות גבוהה יותר של זיהום. בעקרון רוב הזיהום של רוב המוצרים וחלק מהשירותים נמצא בשלבי הכרייה והפקת חומרי גלם, שהם תהליכים עתירי אנרגיה, מכילים שאריות של [[מתכות כבדות]] בעופרות, נעשים הרחק מעיניו של הצרכן, ולרוב הקונים של שלבים אלה הם [[תאגיד|תאגידים]] ופירמות ולא צרכני קצה. לתאגידים אין אינטרס מובנה בשמירה על הסביבה. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מציין לדוגמה כי צרכני הקצה אינם קונים מוצרים מתאגידי [[כרייה]] של [[זהב]] ולכן יתקשו להפעיל חרם צרכני על מכרות מזהמים. כדי להפעיל לחץ מסוג זה, יש צורך בהפעלת לחץ על פירמות המוכרות תכשיטים ולדרוש מהם לקנות רק מחברות העומדות בתקן מסויים, או לחלופין לקדם תקינה על כל הענף.  
+
'''[[ניתוח מחזור חיים]]''' של מוצרים ושירותים מספק צורה נוספת של סיווג צורות זיהום שונות, על פי שלבים שונים בתהליכי הייצור והצריכה. ניתן להבחין בין זיהום בתהליכי [[כרייה]], זיהום בזמן הפקת [[חומרי גלם]] (כמו [[זיקוק נפט]] או הפקת [[פלדה]]), זיהום [[תובלה]], זיהום בתהליך [[יצור של מוצרים]] וזיהום בשלבים של הפצה, מכירה, זיהום הנובע משימוש במוצרים (לדוגמה [[תסמונת הבניין החולה]], חשיפה ל[[פתאלטים]]) וזיהום הנובע מ[[פסולת]] לאחר שנפטרו ממנה (לדוגמה [[שריפת פסולת]] במשרפות הפולטת [[דיאוקסין]]). יש סוגים מסויימים של תהליכים כימיים ותעשייתיים שבהם יש כמות גבוהה יותר של זיהום. בעקרון רוב הזיהום של רוב המוצרים וחלק מהשירותים נמצא בשלבי הכרייה והפקת חומרי גלם, שהם תהליכים עתירי אנרגיה, מכילים שאריות של [[מתכות כבדות]] בעופרות, נעשים הרחק מעיניו של הצרכן, ולרוב הקונים של שלבים אלה הם [[תאגיד|תאגידים]] ופירמות ולא צרכני קצה. לתאגידים אין אינטרס מובנה בשמירה על הסביבה. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מציין לדוגמה כי צרכני הקצה אינם קונים מוצרים מתאגידי [[כרייה]] של [[זהב]] ולכן יתקשו להפעיל חרם צרכני על מכרות מזהמים. כדי להפעיל לחץ מסוג זה, יש צורך בהפעלת לחץ על פירמות המוכרות תכשיטים ולדרוש מהם לקנות רק מחברות העומדות בתקן מסויים, או לחלופין לקדם תקינה על כל הענף.  
    
דרך סיווג נוספת ומפורטת יותר היא חלוקת אלפי סוגי תרכובות מזהמות לקבוצות שפועלות באופן דומה על מערכות ביולוגיות - כמו [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגניים יציבים]], [[דיאוקסינים]], [[גזי חממה]], [[חומרים מסרטנים]], [[טרטוגן|חומרים טרטוגנים]], משבשים של [[מחזורים אקולוגיים]] וכו'.
 
דרך סיווג נוספת ומפורטת יותר היא חלוקת אלפי סוגי תרכובות מזהמות לקבוצות שפועלות באופן דומה על מערכות ביולוגיות - כמו [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגניים יציבים]], [[דיאוקסינים]], [[גזי חממה]], [[חומרים מסרטנים]], [[טרטוגן|חומרים טרטוגנים]], משבשים של [[מחזורים אקולוגיים]] וכו'.
שורה 36: שורה 36:  
==נדידת זיהום והצטברות ביולוגית==
 
==נדידת זיהום והצטברות ביולוגית==
 
[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] ב[[מערכת אקולוגית]] ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם]]
 
[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] ב[[מערכת אקולוגית]] ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם]]
חלק מסוגי הזיהום נודדים מתווך אחד למשנהו. לדוגמה רוב ה[[דיאוקסינים]] ו[[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] נפלטים כיום כחלק מ[[זיהום תעשייתי]] בצורה של [[זיהום אוויר]] ממפעלים וממשרפות, אבל חלק ניכר מהסכנה שלהם לבריאות האדם היא כניסה שלהם אל המזון והמים. המזהמים אינם נשארים באוויר אלא נוחתים על האדמה והופכים ל[[זיהום קרקע]] משם הגשמים שוטפים אותם בצורה איטית אל תוך נחלים, ימים, אגמים ואל תוך הקרקע עצמה שם הם יכולים להיות [[זיהום מים]]. בחלק מהמקרים התהליך הזה יכול להמשך עשרות שנים לאחר התרחשות הזיהום המקורי - לדוגמה דיוקסינים מתאפיינים במסיסות נמוכה במים.  
+
חלק מסוגי הזיהום נודדים מתווך אחד למשנהו. לדוגמה רוב ה[[דיאוקסינים]] ו[[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] נפלטים כיום כחלק מ[[זיהום תעשייתי]] בצורה של [[זיהום אוויר]] ממפעלים וממשרפות, אבל חלק ניכר מהסכנה שלהם לבריאות האדם היא כניסה שלהם אל המזון והמים. המזהמים אינם נשארים באוויר אלא נוחתים על האדמה והופכים ל[[זיהום קרקע]] משם הגשמים שוטפים אותם בצורה איטית אל תוך נחלים, ימים, אגמים ואל תוך הקרקע עצמה שם הם יכולים להיות [[זיהום מים]]. בחלק מהמקרים התהליך הזה יכול להמשך עשרות שנים לאחר התרחשות הזיהום המקורי - לדוגמה דיאוקסינים מתאפיינים במסיסות נמוכה במים.  
    
מתוך הקרקע והמים חומרי זיהום נכנסים לתוך [[המערכת הביוספרית]] - נכנסים לתוך צמחים או פלנקטון,  ובעלי חיים שאוכלים את הצמחים, או אכלו בעל חיים אחר שאכל צמחים. דבר זה יוצר הפרעות ל[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגית]] מקומיות ועולמיות.  
 
מתוך הקרקע והמים חומרי זיהום נכנסים לתוך [[המערכת הביוספרית]] - נכנסים לתוך צמחים או פלנקטון,  ובעלי חיים שאוכלים את הצמחים, או אכלו בעל חיים אחר שאכל צמחים. דבר זה יוצר הפרעות ל[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגית]] מקומיות ועולמיות.  
שורה 70: שורה 70:  
* [[אזבסט]]
 
* [[אזבסט]]
 
* [[ארסן]]
 
* [[ארסן]]
* [[דיוקסין]] וחומרים דמויי דיוקסין.
+
* [[דיאוקסין]] וחומרים דמויי דיאוקסין
 
* [[זיהום אוויר]]
 
* [[זיהום אוויר]]
 
* [[כספית]]
 
* [[כספית]]
שורה 91: שורה 91:  
בעוד שההשפעות הישירות עומדות על אחוזים בודדים מהתמ"ג, ההשפעות המערכתיות של הזיהום נחשבות לאחד האיומים [[קיימות|הקיומיים]] על האנושות, והזיהום נכלל כאחד מה[[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות הפלנטריים לצמיחה]].
 
בעוד שההשפעות הישירות עומדות על אחוזים בודדים מהתמ"ג, ההשפעות המערכתיות של הזיהום נחשבות לאחד האיומים [[קיימות|הקיומיים]] על האנושות, והזיהום נכלל כאחד מה[[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות הפלנטריים לצמיחה]].
   −
בכל שנה נזרקים לים כ 9 מיליון טונות של [[פלסטיק]], בנפח של כ 1.3 פרמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת וזיהום נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום.  [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
+
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של [[פלסטיק]], בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת וזיהום נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום.  [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
    
===נדידת מקורות הזיהום===
 
===נדידת מקורות הזיהום===
שורה 98: שורה 98:  
תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאיזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות]] נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. לדוגמה, Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזוהמים ביותר היו באזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקראינה ובזמביה.[http://www.worstpolluted.org/]
 
תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאיזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות]] נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. לדוגמה, Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזוהמים ביותר היו באזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקראינה ובזמביה.[http://www.worstpolluted.org/]
   −
ייצוא הזיהום, והרחקתו מהציבור העשיר יותר, מתרחש גם בתוך מדינות. בישראל לדוגמה רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב (בעיקר ב[[רמת חובב]], וכן ב[[אשדוד]] וב[[אשקלון]]), חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים בעכו. נוסף להרחקת הזיהום מאוכלוסיות עשירות, יש נסיון למקם פעילות מזהמת הרחק מריכוזי אוכלוסין במקומות שבהן ההשפעות הבריאותיות שלהן יהיו נמוכות.  
+
ייצוא הזיהום, והרחקתו מהציבור העשיר יותר, מתרחש גם בתוך מדינות. בישראל לדוגמה רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב (בעיקר ב[[רמת חובב]], וכן ב[[אשדוד]] וב[[אשקלון]]), חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים בעכו. נוסף להרחקת הזיהום מאוכלוסיות עשירות, יש ניסיון למקם פעילות מזהמת הרחק מריכוזי אוכלוסין במקומות שבהן ההשפעות הבריאותיות שלהן יהיו נמוכות.  
    
עם זאת, פרוש הדבר גם שברמה איזורית ועולמית יש סוגי זיהומים שגדלים בלי שיש לכך מודעות ציבורית היות והזיהום מפריע לתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] בלי שיש לכך השפעה קצרת טווח על הבריאות. דבר זה מוביל ל[[תאוריית ההרעלה האיטית]] לפיה טיפול שאינו מערכתי בזיהום גורם להתפתחות צורות זיהום נסתרות ומקיפות יותר. לדוגמה חלק מסוגי הזיהום - כמו [[מתכות כבדות]] [[מצטברות במעלה שרשרת המזון]] - כך שזיהום באינדונזיה של [[אורז]] במתכות כבדות, יכול לגרור צריכת אורז עם מתכות כבדות למי שאוכל את האורז, וזיהום במקום אחר של תירס יכול לגרור זיהום מזונות של בעלי חיים, ולאחריו זיהום של מזונות מהחי. זיהום כספית יכול לנדוד לים ולהשפיע על [[תעשיית הדייג העולמית|מי שצורך דגים או מזון ימי]].
 
עם זאת, פרוש הדבר גם שברמה איזורית ועולמית יש סוגי זיהומים שגדלים בלי שיש לכך מודעות ציבורית היות והזיהום מפריע לתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] בלי שיש לכך השפעה קצרת טווח על הבריאות. דבר זה מוביל ל[[תאוריית ההרעלה האיטית]] לפיה טיפול שאינו מערכתי בזיהום גורם להתפתחות צורות זיהום נסתרות ומקיפות יותר. לדוגמה חלק מסוגי הזיהום - כמו [[מתכות כבדות]] [[מצטברות במעלה שרשרת המזון]] - כך שזיהום באינדונזיה של [[אורז]] במתכות כבדות, יכול לגרור צריכת אורז עם מתכות כבדות למי שאוכל את האורז, וזיהום במקום אחר של תירס יכול לגרור זיהום מזונות של בעלי חיים, ולאחריו זיהום של מזונות מהחי. זיהום כספית יכול לנדוד לים ולהשפיע על [[תעשיית הדייג העולמית|מי שצורך דגים או מזון ימי]].
שורה 114: שורה 114:  
==זיהום בתאוריה הכלכלית==
 
==זיהום בתאוריה הכלכלית==
 
===זיהום בכלכלה הנאו קלאסית===
 
===זיהום בכלכלה הנאו קלאסית===
הרעיון שזיהום הוא ההפרעה הסביבתית היחידה בא לידי ביטוי בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית]] שמתייחסת לזיהום כאל סוג של [[השפעה חיצונית]], ולפיכך גורסת שהפנמת [[העלויות החיצוניות]] (על ידי [[מיסוי פיגוביאני]]) אל תוך ה[[שוק]] תביא לרמות "יעילות" ([[יעילות פארטו]]) של זיהום, ולהקטנה שלו לרמה "אופטימלית". האופטימליות הכלכלית של הזיהום מתרחשת כביכול במקום שבו בוצעה הפנמה מלאה של נזקי הזיהום לתוך המערכת הכלכלית, כך שנזק מהגדלת הזיהום מתאזן מול מול נזק שייגרם כתוצאה מהקטנת הייצור.  
+
הרעיון שזיהום הוא ההפרעה הסביבתית היחידה בא לידי ביטוי בתאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית]] שמתייחסת לזיהום כאל סוג של [[השפעה חיצונית]], ולפיכך גורסת שהפנמת [[העלויות החיצוניות]] (על ידי [[מיסוי פיגוביאני]]) אל תוך ה[[שוק]] תביא לרמות "יעילות" ([[יעילות פארטו]]) של זיהום, ולהקטנה שלו לרמה "אופטימלית". האופטימליות הכלכלית של הזיהום מתרחשת כביכול במקום שבו בוצעה הפנמה מלאה של נזקי הזיהום לתוך המערכת הכלכלית, כך שנזק מהגדלת הזיהום מתאזן מול מול נזק שייגרם כתוצאה מהקטנת הייצור.  
   −
התאוריה הנאו קלאסית לא מתייחסת לשאלה של יכולת [[המערכת האקולוגית]] לתפקד ברמה מסויימת, שרירותית, של זיהום (שנקבע על ידי השוק, כלומר בהחלטה אנושית כלשהי). אין גם התייחסות לשאלה של תלות המערכת הכלכלית בתפקוד תקין של המערכת האקולוגית, לתלות של הכלכלה במ[[משאבים מתכלים]] או לאפשרות שזיהום אינו ההפרעה הסביבתית היחידה הקיימת. כמו כן יש צורך בהנחות נוספות כמו [[ידע מלא]] והעדר השהיות בזמן כדי להפנים בצורה "מלאה" את הנזק הסביבתי.  
+
התאוריה הנאו-קלאסית לא מתייחסת לשאלה של יכולת [[המערכת האקולוגית]] לתפקד ברמה מסויימת, שרירותית, של זיהום (שנקבע על ידי השוק, כלומר בהחלטה אנושית כלשהי). אין גם התייחסות לשאלה של תלות המערכת הכלכלית בתפקוד תקין של המערכת האקולוגית, לתלות של הכלכלה במ[[משאבים מתכלים]] או לאפשרות שזיהום אינו ההפרעה הסביבתית היחידה הקיימת. כמו כן יש צורך בהנחות נוספות כמו [[ידע מלא]] והעדר השהיות בזמן כדי להפנים בצורה "מלאה" את הנזק הסביבתי.  
    
כך או כך המטרה של הקטנת הזיהום לערך כלשהו על ידי כלים כלכליים נאו-קלאסיים (במסגרת [[כלכלה סביבתית]]), היא חתירה ליעד [[נורמטיבי]] של [[יעילות פארטו]]. שאלות אודות ערך נורמטיבי של [[קיימות]] אינן עולות בהקשר כזה, ומטופלות בעיקר במסגרת [[כלכלה אקולוגית]].
 
כך או כך המטרה של הקטנת הזיהום לערך כלשהו על ידי כלים כלכליים נאו-קלאסיים (במסגרת [[כלכלה סביבתית]]), היא חתירה ליעד [[נורמטיבי]] של [[יעילות פארטו]]. שאלות אודות ערך נורמטיבי של [[קיימות]] אינן עולות בהקשר כזה, ומטופלות בעיקר במסגרת [[כלכלה אקולוגית]].
שורה 123: שורה 123:  
[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] בגישה של [[כלכלה אקולוגית]] - [[הון טבעי]], [[הון אנושי]], [[הון חברתי]] ו[[הון תעשייתי]] במודל "[[עולם מלא]]". מתוך מצגת של [[רוברט קוסטנזה]], 2013]]
 
[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] בגישה של [[כלכלה אקולוגית]] - [[הון טבעי]], [[הון אנושי]], [[הון חברתי]] ו[[הון תעשייתי]] במודל "[[עולם מלא]]". מתוך מצגת של [[רוברט קוסטנזה]], 2013]]
   −
[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]] מבקר את מודל "עולם ריק" של הכלכלה הנאו קלאסית, שבו רווחה חברתית מגיעה מצריכת מוצרים ושירותים שמיוצרים תודות ל[[הון תעשייתי]] ודרך תיווך של נורמות ומדיניות. תחת זאת הוא מציג את "מודל עולם מלא" שבו יש 4 סוגי [[הון]] - [[הון טבעי]], [[הון אנושי]], [[הון חברתי]] ו[[הון תעשייתי]]. בין סוגי ההון אין תחליפיות כלל (לדוגמה [[שכבת האוזון]], [[ייצור ראשוני]]) או שיש תחליפיות חלשה שדורשת זמן אנרגיה ומאמץ רב.[https://crawford.anu.edu.au/sites/default/files/news/files/2013-04/anu_foundation_lecture_2013.pdf] במודל זה הן מאגרי ההון עצמם והן הזרמים שהם משפיעים עליהם משפיעים בתורם על [[רווחה|הרווחה החברתית]] של בני האדם.  
+
[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]] מבקר את מודל "עולם ריק" של הכלכלה הנאו-קלאסית, שבו רווחה חברתית מגיעה מצריכת מוצרים ושירותים שמיוצרים תודות ל[[הון תעשייתי]] ודרך תיווך של נורמות ומדיניות. תחת זאת הוא מציג את "מודל עולם מלא" שבו יש 4 סוגי [[הון]] - [[הון טבעי]], [[הון אנושי]], [[הון חברתי]] ו[[הון תעשייתי]]. בין סוגי ההון אין תחליפיות כלל (לדוגמה [[שכבת האוזון]], [[ייצור ראשוני]]) או שיש תחליפיות חלשה שדורשת זמן אנרגיה ומאמץ רב.[https://crawford.anu.edu.au/sites/default/files/news/files/2013-04/anu_foundation_lecture_2013.pdf] במודל זה הן מאגרי ההון עצמם והן הזרמים שהם משפיעים עליהם משפיעים בתורם על [[רווחה|הרווחה החברתית]] של בני האדם.  
    
זיהום ופסולת במודל זה נגרמים הן מתהליך הייצור של מוצרים ושירותים כלכליים והן כתוצאה מתהליך צריכה שלהם. הזיהום והפסולת הם אחת מ-5 דרכים שבהם המערכת הכלכלית-חברתית-סביבתית משפיעה על הרווחה, דרך השפעה פיזית (לדוגמה השפעה על הבריאות) והשפעה נפשית (עוגמת נפש ממקום מלוכלך). בנוסף פסולת וזיהום משפיעים לרעה על כל סוגי ההון. חלק מה"פסולת" הוא בעצם קרינת חום שנפלטת החוצה מכדור הארץ בהתאם לחוקי ה[[תרמודינמיקה]] שכן מה שמאפשר את קיום המערכת הזו הוא כניסה מתמדת של [[אנרגיה]].
 
זיהום ופסולת במודל זה נגרמים הן מתהליך הייצור של מוצרים ושירותים כלכליים והן כתוצאה מתהליך צריכה שלהם. הזיהום והפסולת הם אחת מ-5 דרכים שבהם המערכת הכלכלית-חברתית-סביבתית משפיעה על הרווחה, דרך השפעה פיזית (לדוגמה השפעה על הבריאות) והשפעה נפשית (עוגמת נפש ממקום מלוכלך). בנוסף פסולת וזיהום משפיעים לרעה על כל סוגי ההון. חלק מה"פסולת" הוא בעצם קרינת חום שנפלטת החוצה מכדור הארץ בהתאם לחוקי ה[[תרמודינמיקה]] שכן מה שמאפשר את קיום המערכת הזו הוא כניסה מתמדת של [[אנרגיה]].
שורה 140: שורה 140:  
* [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/ מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות: הערכה עולמית של נטל התחלואה עקב סיכוני סביבה] דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, 2016
 
* [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/ מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות: הערכה עולמית של נטל התחלואה עקב סיכוני סביבה] דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, 2016
 
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/healthenvironment/pages/exposuretopollutants.aspx מזהמים סביבתיים והשפעתם על הבריאות] [[המשרד להגנת הסביבה]]  
 
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/healthenvironment/pages/exposuretopollutants.aspx מזהמים סביבתיים והשפעתם על הבריאות] [[המשרד להגנת הסביבה]]  
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4647133,00.html משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר] אחיה ראב"ד, 14.04.15, ynet
+
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4647133,00.html משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר] אחיה ראב"ד, 14.04.2015, ynet
    
{{זיהום}}
 
{{זיהום}}

תפריט ניווט