שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח [[נפט]]. המאגרים הקלים להפקה ולזיקוק של דלקים מחצביים נכרו או נשאבו, לפי העיקרון הכלכלי של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" למחצבים, או "קטיפת התפוחים הנמוכים". עם השנים הפקת דלקים מחצביים הפכה יותר ויותר מסובכת ויקרה. לדוגמה כיום יש שימוש נרחב באסדות ענק ימיות לשאיבת נפט עמוק, במקום מגדלי קידוח קטנים להפקת נפט יבשתי קרוב לפני הקרקע, שהיו מקובלים בטקסס לפני 100 שנים. מנגנון זה הוא חלק מ[[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיאי תפוקה למחצבים|שיא תפוקה דומים]] לדלקים האחרים - [[שיא תפוקת הפחם]] ו[[שיא תפוקת הגז]]]] | | [[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח [[נפט]]. המאגרים הקלים להפקה ולזיקוק של דלקים מחצביים נכרו או נשאבו, לפי העיקרון הכלכלי של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" למחצבים, או "קטיפת התפוחים הנמוכים". עם השנים הפקת דלקים מחצביים הפכה יותר ויותר מסובכת ויקרה. לדוגמה כיום יש שימוש נרחב באסדות ענק ימיות לשאיבת נפט עמוק, במקום מגדלי קידוח קטנים להפקת נפט יבשתי קרוב לפני הקרקע, שהיו מקובלים בטקסס לפני 100 שנים. מנגנון זה הוא חלק מ[[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיאי תפוקה למחצבים|שיא תפוקה דומים]] לדלקים האחרים - [[שיא תפוקת הפחם]] ו[[שיא תפוקת הגז]]]] |
− | '''דלקים מחצביים''' (Fossil fuels) המכונים גם '''דלקים פחמימניים''' או '''דלקים מינרליים''' הם דלקים כימיים שמוצאם מ[[מחצבים]] [[כרייה|הנכרים או נשאבים]] מהשכבות העליונות של קרום [[כדור הארץ]]. | + | '''דלקים מחצבי''' (Fossil fuel) המכונה גם '''דלק פחמימני''' או '''דלק מינרלי''' או '''דלק מאובנים''' הוא דלק כימי שמוצאו מ[[מחצבים]] [[כרייה|הנכרים או נשאבים]] מהשכבות העליונות של קרום [[כדור הארץ]]. |
| | | |
| הדלקים המחצביים כוללים גזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להימצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן). | | הדלקים המחצביים כוללים גזים נדיפים עם תכולה נמוכה של פחמן עם כמו [[מתאן]] ו[[גז טבעי]], עבור בנוזלים כמו [[נפט]], וכלה ב[[פחם]] שיכול להיות מורכב כמעט כולו מפחמן. מתאן עשוי להימצא לבדו בשדות הידרוקרבון, יחד עם נפט או בצורה של "קרח מתאן" (מים קפואים שמכילים אחוז גבוה של מתאן). |
שורה 43: |
שורה 43: |
| כדי לקבל מושג על חשיבות הדלק המחצבי ניתן להשוות בין תכולת האנרגיה שיש בפעילות אנושית לבין הניצול של אנרגיה ממקורות חיצוניים. חישוב גס מראה כי 7.7 טונות של שווי ערך אנרגטי לנפט שצורך אזרח מארצות הברית בשנה, (לעומת 0.25 טונות של אזרח מסנגל) דומים לצריכת המזון השנתית של כ-400 בני אדם. דבר זה מייצג "עברי אנרגיה" שעובדים עבור אדם מודרני בחברה מתועשת. דרך אחרת להסתכל על זה היא מזווית כלכלית. חבית אחת של נפט מייצג אנרגיה של 25 אלף שעות עבודה של אדם, כלומר כ-14 אנשים שעובדים במשך שנה בתקני עבודה רגילים. אפילו אם מחירי הנפט הם כמה מאות דולרים לחבית זה מחיר זול מאד ביחס לעבודה אנושית. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] UNCTAD}} | | כדי לקבל מושג על חשיבות הדלק המחצבי ניתן להשוות בין תכולת האנרגיה שיש בפעילות אנושית לבין הניצול של אנרגיה ממקורות חיצוניים. חישוב גס מראה כי 7.7 טונות של שווי ערך אנרגטי לנפט שצורך אזרח מארצות הברית בשנה, (לעומת 0.25 טונות של אזרח מסנגל) דומים לצריכת המזון השנתית של כ-400 בני אדם. דבר זה מייצג "עברי אנרגיה" שעובדים עבור אדם מודרני בחברה מתועשת. דרך אחרת להסתכל על זה היא מזווית כלכלית. חבית אחת של נפט מייצג אנרגיה של 25 אלף שעות עבודה של אדם, כלומר כ-14 אנשים שעובדים במשך שנה בתקני עבודה רגילים. אפילו אם מחירי הנפט הם כמה מאות דולרים לחבית זה מחיר זול מאד ביחס לעבודה אנושית. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] UNCTAD}} |
| | | |
− | דלק מחצבי הוא מרכיב חשוב מאד לשם קיומה של [[חקלאות תעשייתית]]. לפי מסמך של [[ארגון המזון העולמי]] משנת 2000, נדרשים 6000 מגה-ג'ול של דלק מחצבי (שווה ערך לחבית נפט אחת), כדי להפיק טונה אחת של תירס ב[[חקלאות תעשייתית]]. לעומת זאת בשיטות מסורתיות במקסיקו נדרשת כמות של 180 מגה-ג'ול (כ 4.8 ליטר של [[נפט]]). | + | דלק מחצבי הוא מרכיב חשוב מאד לשם קיומה של [[חקלאות תעשייתית]]. לפי מסמך של [[ארגון המזון העולמי]] משנת 2000, נדרשים 6,000 מגה-ג'ול של דלק מחצבי (שווה ערך לחבית נפט אחת), כדי להפיק טונה אחת של תירס ב[[חקלאות תעשייתית]]. לעומת זאת בשיטות מסורתיות במקסיקו נדרשת כמות של 180 מגה-ג'ול (כ-4.8 ליטר של [[נפט]]). |
− | האנרגיה הנדרשת בחישוב זה כוללת אנרגיה ל[[דשן סינטטי]], השקייה ומיכון חקלאי אבל לא את האנרגיה הנדרשת לשם הכנת המיכון החקלאי, הובלה של המוצרים אל ומהחווה, והקמת החווה עצמה. | + | האנרגיה הנדרשת בחישוב זה כוללת אנרגיה ל[[דשן סינתטי]], השקייה ומיכון חקלאי אבל לא את האנרגיה הנדרשת לשם הכנת המיכון החקלאי, הובלה של המוצרים אל ומהחווה, והקמת החווה עצמה. |
| | | |
− | בחוות [[אורז]] מודרנית ההחזר האנרגטי על השקעה אנרגטית הוא פחות מ-1 (יותר אנרגיה נצרכת מאשר מופקת) ובחוות [[תירס]] מודנית ההחזר האנרגטי הוא קצת יותר מ-1. בשיטות מסורתיות של אורז ההחזר האנרגטי גדול פי 60 עד פי 70 לעומת האנרגיה שנצרכה. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] , UNCTAD עמ' 68 }} | + | בחוות [[אורז]] מודרנית ההחזר האנרגטי על השקעה אנרגטית הוא פחות מ-1 (יותר אנרגיה נצרכת מאשר מופקת) ובחוות [[תירס]] מודרנית ההחזר האנרגטי הוא קצת יותר מ-1. בשיטות מסורתיות של אורז ההחזר האנרגטי גדול פי 60 עד פי 70 לעומת האנרגיה שנצרכה. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] , UNCTAD עמ' 68 }} |
| | | |
| ==השפעות סביבתיות ובריאותיות של דלקים מחצביים== | | ==השפעות סביבתיות ובריאותיות של דלקים מחצביים== |
שורה 59: |
שורה 59: |
| | | |
| ===דליפות נפט ושמן=== | | ===דליפות נפט ושמן=== |
− | שאיבת נפט וגז טבעי והעברת נפט במיכליות גורמת לפעמים ל[[דליפות נפט]] או דליפות של נוזלי נפט (משאיבת גז טבעי). כאשר נפט או שמן דולפים לסביבה המימית הם מזהם תאי שטח נרחבים מאד בגלל הנטיה של השמן לצוף על המים. דוגמאות בולטות למקרי זיהום כזה הוא [[אסון אקסון ואלדז]], הבערת הבארות במלחמת המפרץ הראשונה, ואסון הנפט של מפרץ מקסיקו. עם זאת אסון של דליפת נפט גדולה מתרחש מדי מספר שנים. הנפט גורם לנזק נרחב למערכת האקולוגית הימית והחופית, לנזקים לתעשיות הדיג והתיירות, והוא יכול לפגוע גם במתקני חשמל, [[התפלת מים]] ונמלים. נקיון של זיהום ימי כזה עלולה להמשך מספר שנים ולעלות מיליארדי דולארים. כיום יש אמנות בינלאומיות בנסיון להגביל את דליפות הנפט הימיות וכן יש קרנות ביטוח חובה שמשלמות חברות הובלת נפט בנסיון לספק מקור להתמודדות עם דליפות כאלה. הפצת הדלק למיכלים ביבשה, לבתי זיקוק ולתחנות דלק גוררת לא פעם [[זיהום מי תהום]], ו[[זיהום קרקע]]. | + | שאיבת נפט וגז טבעי והעברת נפט במיכליות גורמת לפעמים ל[[דליפות נפט]] או דליפות של נוזלי נפט (משאיבת גז טבעי). כאשר נפט או שמן דולפים לסביבה המימית הם מזהם תאי שטח נרחבים מאד בגלל הנטייה של השמן לצוף על המים. דוגמאות בולטות למקרי זיהום כזה הוא [[אסון אקסון ואלדז]], הבערת הבארות במלחמת המפרץ הראשונה, ואסון הנפט של מפרץ מקסיקו. עם זאת אסון של דליפת נפט גדולה מתרחש מדי מספר שנים. הנפט גורם לנזק נרחב למערכת האקולוגית הימית והחופית, לנזקים לתעשיות הדיג והתיירות, והוא יכול לפגוע גם במתקני חשמל, [[התפלת מים]] ונמלים. ניקיון של זיהום ימי כזה עלולה להמשך מספר שנים ולעלות מיליארדי דולרים. כיום יש אמנות בינלאומיות בנסיון להגביל את דליפות הנפט הימיות וכן יש קרנות ביטוח חובה שמשלמות חברות הובלת נפט בניסיון לספק מקור להתמודדות עם דליפות כאלה. הפצת הדלק למיכלים ביבשה, לבתי זיקוק ולתחנות דלק גוררת לא פעם [[זיהום מי תהום]], ו[[זיהום קרקע]]. |
| | | |
| ===זיהום אוויר=== | | ===זיהום אוויר=== |
שורה 78: |
שורה 78: |
| בנוסף להתחממות שריפת דלקים גורמת גם ל[[החמצת אוקיינוסים]]. | | בנוסף להתחממות שריפת דלקים גורמת גם ל[[החמצת אוקיינוסים]]. |
| | | |
− | בעיית קיימות נוספת היא כילוי הנפט הפחם והגז. הכלכלה העולמית כיום תלויה בדלק מחצבי - כולל [[חקלאות תעשייתית]] המשתמשת ב[[דשן כימי]] וב[[חומרי הדברה]] כדי לייצר את רוב המזון בעולם; הפקת [[חומרי גלם]] ומחזור שלהם; ייצור חשמל; ייצור תעשייתי של מוצרים (כמו מוצרי פלסטיק, ביגוד, מחשבים, מכוניות); בנייה ותחזוקה של בנינים; התפלה שאיבה והעברה של מים; תחבורה תובלה יבשתית, ימית ואווירית. כילוי הדלקים האלה ובדרך התייקרות שלהם (או התייקורת בגלל [[הפנמת עלויות]] בשל התחממות עולמית, היא איום מתמיד על היציבות הכלכלית והחברתית ב[[צמיחה כלכלית|כלכלה מוכוונת צמיחה]]. כרגע לא ידוע לדוגמה כיצד מקיימים [[חקלאות בת קיימא]] שמסוגלת להאכיל [[אוכלוסיית העולם|את כלל האנושות]] ללא תשומות של דלקים מחצביים. | + | בעיית קיימות נוספת היא כילוי הנפט הפחם והגז. הכלכלה העולמית כיום תלויה בדלק מחצבי - כולל [[חקלאות תעשייתית]] המשתמשת ב[[דשן כימי]] וב[[חומרי הדברה]] כדי לייצר את רוב המזון בעולם; הפקת [[חומרי גלם]] ומחזור שלהם; ייצור חשמל; ייצור תעשייתי של מוצרים (כמו מוצרי פלסטיק, ביגוד, מחשבים, מכוניות); בנייה ותחזוקה של בנינים; התפלה שאיבה והעברה של מים; תחבורה תובלה יבשתית, ימית ואווירית. כילוי הדלקים האלה ובדרך התייקרות שלהם (או התייקרות בגלל [[הפנמת עלויות]] בשל התחממות עולמית, היא איום מתמיד על היציבות הכלכלית והחברתית ב[[צמיחה כלכלית|כלכלה מוכוונת צמיחה]]. כרגע לא ידוע לדוגמה כיצד מקיימים [[חקלאות בת קיימא]] שמסוגלת להאכיל [[אוכלוסיית העולם|את כלל האנושות]] ללא תשומות של דלקים מחצביים. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |