שינויים

==הון שלטון עיתון==

==הון שלטון עיתון==

קיימים גם קשרי הון-שלטון עיתון. בקשרים אלה עיתונים שייכים לבעלי הון גדולים במשק, ואלו מכתיבים לעיתון את קו המערכת. בנוסף גם מפרסמים גדולים, ומשפחות הון שקשורות לבעל העיתון משפיעים על העיתון. העיתון או ערוץ הטלוויזיה ימנע מלתקוף פוליטיקאים שנמצאים בקשרים עם בעלי העיתון ובכל מקרה לא יחשוף קשרים בין עיתונות או בעלי הון לבין פוליטיקאים. היבט אחר הוא "קבירה" של תחקירים על פוליטיקאים על ידי שתדלנים של הפוליטיקאים, אם על ידי איום על העיתון ואם על ידי קשרים עם בעלי הון שיש להם השפעה על העיתון. מהצד השני, תחקירים כאלה מהווים לחץ על פוליטיקאים שיפעלו לפי האינטרס של בעלי ההון הגדולים.  

קיימים גם [[קשרי הון-שלטון-עיתון|קשרי הון-שלטון עיתון]]. בקשרים אלה עיתונים גופי תקשורת ועיתונאים נמצאים בקשרים עם בעלי הון ותאגידים גדולים או עם פוליטיקאים  ודבר זה גורם לסיקור מוטה . אפיקי ההשפעה הם רבים - עיתונים וגופי תקשורת שייכים לבעלי הון גדולים במשק, ואלו מכתיבים לעיתון את קו המערכת. בנוסף גם מפרסמים גדולים, ומשפחות הון שקשורות לבעל העיתון משפיעים על העיתון. העיתון או ערוץ הטלוויזיה ימנע מלתקוף פוליטיקאים שנמצאים בקשרים עם בעלי העיתון ובכל מקרה לא יחשוף קשרים בין עיתונות או בעלי הון לבין פוליטיקאים. היבט אחר הוא "קבירה" של תחקירים על פוליטיקאים על ידי שתדלנים של הפוליטיקאים, אם על ידי איום על העיתון ואם על ידי קשרים עם בעלי הון שיש להם השפעה על העיתון. מהצד השני, תחקירים כאלה מהווים לחץ על פוליטיקאים שיפעלו לפי האינטרס של בעל השליטה בעיתון או בעלי הון גדולים שהוא חפץ ביקרם.

המשבר של השנים האחרונות בשוק התקשורת גורר מצב שבו ערוצי טלוויזיה הופכים יותר ויותר תלויים בסיוע ממשלתי ודבר זה גורר השפעה חזקה יותר של הממשלה על התקשורת ומניעת סיקור הוגן וחופשי.

בשנים האחרונות קיים משבר כלכלי בשוק התקשורת (כולל [[בשוק התקשורת בישראל]]) עקב אובדן הכנסות לטובת האינטרנט בגלל נדידת פרסום, ומודעות לאתרי אינטנרט, מנועי חיפוש ורשתות חברתיות ובגלל קושי להחזיק מנויים קבועים. דבר זה גורר מצב שבו ערוצי טלוויזיה הופכים יותר ויותר תלויים בסיוע ממשלתי ודבר זה גורר השפעה חזקה יותר של הממשלה על התקשורת ומניעת סיקור הוגן וחופשי. בעיתונות הכתובה ובאתרי אינטרט מצב זה עלול לגרור סיקור מוטה גם של עסקים בגלל השפעה חזקה של מפרסמים או של בעל העיתון.  

השפעות ההון על המדיניות ועל פוליטיקאים דרך התקשורת כוללת את הדרכים הבאות.

השפעות ההון על המדיניות ועל פוליטיקאים דרך התקשורת כוללת את הדרכים הבאות:

* שימוש בתקציבי הפרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים" (שעליהם אסור למתוח ביקורת).   

* '''שימוש בתקציבי פרסום''' - בעלי החברות יכולים להשתמש בתקציבי פרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים" (שעליהם אסור למתוח ביקורת).   

* רכישת אחזקות בכלי תקשורת או שליטה ישירה בחברות תקשורת.  

* '''קיום כנסים משותפים''' - דרך נוחה להעביר כסף לעיתון הוא קיום של כנס משותף עם חברות עסקיות. החברות יכולות לתרום את רוב הכסף לקיום הכנס, העיתון מקבל פרסום ויכול לקבל את ההכנסות מהכנס שנובעות מגביית כסף מבאי הכסף וכן מחברות קטנות שרוצות להשתתף בו גם.

* הפעלת לחץ לחצים על פוליטיקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת לשם מינוי אנשים שנוחים להם.   

* '''רכישת אחזקות בכלי תקשורת''' או שליטה ישירה בחברות תקשורת.  

* הכנת תכנים לעיתונות - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומיניקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, והכתבים הצעירים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור האלה, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעיתים נדירות בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.  

* '''קיום קשרים עסקיים ופיננסים עם בעלי השליטה של העיתון''' - לדוגמה הענקת הלוואות מצד בנקים, שיתופי פעולה בין חברות, קיום כנסים משותפים עם העיתון, מינוי [[דירקטורים צולבים]] (מועסקים או מקורבים של בעל הון אחד שמשמשים כדירקטורים או יועצים עבור בעל הון אחר) ועוד.

* מנגנון נוסף הוא גיוס של אנשי תקשורת בכירים להובלת קמפיינים פרסומאים עבור חברות גדולות (כגון יאיר לפיד עבור בנק הפועלים), דבר זה מהווה תמריץ עבור העיתונאים שלא לפגוע בחברות אלה.

* '''הפעלת לחצים על פוליטיקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת''' לשם מינוי אנשים שנוחים לבעלי ההון.   

* '''הכנסת תכנים לעיתונות''' - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומיניקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, הכנת ידיעות לכתבים חוסכת להם עבודה. קיום של בלעדיות לכתבים פרושה יותר סקופים וחשיפה לעיתון.

* '''שיטת הדלת המסותבבת בעיתונות ''' חלק מהכתבים הצעירים או העיתונאים הוותיקים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעבוד כדוברים בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.  

* '''הכנסות מהצד'''מנגנון נוסף הוא תשלום לאנשי תקשורת עבור שירותים שונים - לדוגמה הנחיית פאנלים ואירועים שמארגנות החברות, העברת הרצאות מטעמן או במיזמים שהן שותפות אליהן, גיוס של אנשי תקשורת בכירים להובלת קמפיינים פרסומאים עבור חברות גדולות (כגון [[יאיר לפיד]] עבור [[בנק הפועלים]]), דבר זה מהווה תמריץ עבור העיתונאים שלא לפגוע בחברות אלה או לתת להם כיסוי תקשורתי מחמיא.

==חקיקה וצעדי נגד==

==חקיקה וצעדי נגד==