שינויים

הרשות השנייה, פיקוח על ערוץ 2 ו-10

הרשות השנייה, פיקוח על ערוץ 2 ו-10

==תהליכי הפרטה==

==שינויים בתחום ותהליכי הפרטה==

בעבר חלק משמעותי מהתקשורת היתה בידי הממשלה - הרדיו והטלוויזיה. העיתונות היתה פרטית או מפלגתית עם פיקוח ממשלתי הדוק. כיום יש תהליך הפרטה משמעותי של התקשורת כשהיא נחלשת על ידי מספר קבוצות ומשפחות הון.  

בעבר חלק משמעותי מהתקשורת היתה בידי הממשלה - הרדיו והטלוויזיה. העיתונות היתה פרטית או מפלגתית עם פיקוח ממשלתי הדוק. בשנות ה-90 עברה התקשורת תהליך של [[הפרטה]] והיא כיום מושפעת ממספר מצומצם של בעלי הון שלפעמים יש בינהם קשרים.

 

העיתונות בישראל, בדומה לעיתונות בעולם, היתה בעבר בעלת שלושה מקורות הכנסה חשובים - מנויים, מודעות (כמו מודעות אבל, מודעות נדל"ן) ופרסומות. שלושת מקורות ההכנסה האלה נפגעו בצורה קשה על ידי האינטרנט במיוחד מאז האינטנט 2.0 שמאפשר לאנשים לפרסם תכנים בכוחות עצמם. חלק גדול של פרסום עבר לאינטנט - לגוגל, פייסבוק, אתרי חדשות קטנים, יו-טיוב ועוד. פגיעה נוספת בהכסנות מפרסום נבעה מכניסתו של "ישראל היום" שמחולק בחינם - דבר שהכריח מתחרות (בראשן ידיעות) להוריד את מחירי הפרסום.

 

אתרים כמו "יד שתיים", זאפ, אי-ביי ועוד מאפשרים לאנשים לפרסם מודעות נדל"ן, מכירת מכוניות משומשות ומוצרים נוספים דבר שהקטין מאד את ההכנסות ממודעות. מודל של מנויים משלמים גם הוא ירד בחשיבותו בגלל היכולת של אנשים להתדכן בחדשות דרך אתרים שונים, דרך רשתות חברתיות ולקרוא כתבות ותוכן דרך האינטרנט. חלק מהעיתונים מנסים להגדיל את מספר המנויים על ידי הגדרת מנויים בסופי שבוע שמקבלים רק את המוספים עיתון "הארץ" מנסה בשנים האחרונות להתסמך על מודל של מנויים משלמים באינטרנט.

 

המשבר הכלכלי בעיתונות העולמית מתקיים גם בישראל. עיתונים מרכזיים סופגים הפסדים כלכליים ניכרים לפעמים של מאות מיליוני שקלים- אלו כוללים את ידיעות אחרונות, ישראל היום, מעריב ו-הארץ. דבר זה מעודד קניה של העיתונות על ידי גורמים שמעוניינים כנראה בניצול העיתון לצרכי השפעה פוליטית שיכולה לפעמים להתרגם לסיוע עסקי - בעל העיתון מעניק סיקור חיובי לעסקיו שלו, לעסקים שנמצאים איתו בקשרים טובים וכן מעניק [[פרסום סמוי]] למוצרים שונים, כמו כן הוא מעניק סיקור חיובי לפוליטקאים שנחשבים ידידים. סיקור עוין מקבלים מי שמתנגדים למהלכים שבעל העיתון מעוניין. היו טענות כי עופר נמרודי שקנה את מעריב ולאחר מכן נוחי דנקנר שקנה אותו הפסידו מאות מיליוני שקלים כל אחד כדי להנות מהשפעה פוליטית. טענה דומה מופנית נגד [[נוני מוזס]] וידיעות אחרונות וכן נגד ישראל היום.

==גופי תקשורת חברתיים==

==גופי תקשורת חברתיים==