שינויים

בישראל עישון הוא נפוץ יותר בקרב גברים ערבים (שבאופן כללי הם עניים יותר) לעומת גברים יהודים. בעוד ש-22% אחוז מהגברים היהודים מעשנים, 44% מהגברים הערבים הם מעשנים. דבר זה נכון גם ביחס לנערים בכיתה יא' ויב' - 11% מבין הנערים היהודים ו-42% מבין הנערים הערבים מעשנים נרגילה פעם בשבוע. {{הערה|שם=smoking_2015}}

בישראל עישון הוא נפוץ יותר בקרב גברים ערבים (שבאופן כללי הם עניים יותר) לעומת גברים יהודים. בעוד ש-22% אחוז מהגברים היהודים מעשנים, 44% מהגברים הערבים הם מעשנים. דבר זה נכון גם ביחס לנערים בכיתה יא' ויב' - 11% מבין הנערים היהודים ו-42% מבין הנערים הערבים מעשנים נרגילה פעם בשבוע. {{הערה|שם=smoking_2015}}

הן בקרב גברים ערבים והן בקרב גברים יהודים, האחוז הגבוה ביותר של עישון הוא בקרב גברים בעלי השכלה בינונית של 11-12 שנות לימוד. בקרב גברים יהודים עם פחות מ-10 שנות השכלה עישנו בשיעור של 21%, שיעור זה עולה ל27% בקרב גברים עם השכלה בינונית ויורד ל-14% בקרב גברים עם השכלה עם 13 שנות לימוד ומעלה. בקרב ערבים, 44% מעשנים בקרב הפחות משכילים, 48% מעשנים בקרב המשכילים ו-37% מעשנים בקרב המשכילים.  {{הערה|שם=smoking_2015}} ככל הנראה השכלה גבוה מעניקה מודעות לנזקי העישון ומספקת מוטיבציה להגמל מעישון. ייתכן כי המשכילים פחות נגמלים באחוזים גבוהים יותר בגלל שעלות הסיגריות מעיקה עליהם יותר ונותנת מוטיבציה גבוה יותר להגמל.

הן בקרב גברים ערבים והן בקרב גברים יהודים, האחוז הגבוה ביותר של עישון הוא בקרב גברים בעלי השכלה בינונית של 11-12 שנות לימוד. בקרב גברים יהודים עם פחות מ-10 שנות השכלה עישנו בשיעור של 21%, שיעור זה עולה ל27% בקרב גברים עם השכלה בינונית ויורד ל-14% בקרב גברים עם השכלה עם 13 שנות לימוד ומעלה. בקרב ערבים, 44% מעשנים בקרב הפחות משכילים, 48% מעשנים בקרב המשכילים ו-37% מעשנים בקרב המשכילים.  {{הערה|שם=smoking_2015}} ככל הנראה השכלה גבוה מעניקה מודעות לנזקי העישון ומספקת מוטיבציה להיגמל מעישון. ייתכן כי המשכילים פחות נגמלים באחוזים גבוהים יותר בגלל שעלות הסיגריות מעיקה עליהם יותר ונותנת מוטיבציה גבוהה יותר להיגמל.

===עישון כמלכודת עוני===

===עישון כמלכודת עוני===

* פחות הזדמנויות לבילוי חברתי - נערים משועממים יותר שמתחילים לעשן כי אין מה לעשות

* פחות הזדמנויות לבילוי חברתי - נערים משועממים יותר שמתחילים לעשן כי אין מה לעשות

מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009  מצא כי מגורים בבית מעשן, עם הורים מעשנים מגדילים את הסיכוי שילדים יתחילו לעשן בכ- 50%. מורים מעשנים מעלים את הסיכוי שילד יתחיל לעשן בכ 60%. אחים מעשנים מעלים את הסיכון לילד מעשן בכ-90%  חברים בני גילו של הילד שמעשנים מגדילים את הסיכוי שהילד יעשן ב-229% - כלומר ביותר מפי 2. <ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref> במחקר שערכו בקופת חולים מכבי בישראל נמצא כי מעל ל 40% מהנערים שגרו בבית עם מעשנים, הפכו למעשנים בעצמם. {{הערה| ד"ר יוסף עזורי, [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/06FDFD39-7CEA-4CB9-A780-0338D763C03C/113251/cigarettsnargilas.pdf סיגריות, נרגילות ומה שביניהן], קופת חולים מכבי, מכביתון, ספטמבר 2006.}}

מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009  מצא כי מגורים בבית מעשן, עם הורים מעשנים מגדילים את הסיכוי שילדים יתחילו לעשן בכ- 50%. מורים מעשנים מעלים את הסיכוי שילד יתחיל לעשן בכ-60%. אחים מעשנים מעלים את הסיכון לילד מעשן בכ-90%  חברים בני גילו של הילד שמעשנים מגדילים את הסיכוי שהילד יעשן ב-229% - כלומר ביותר מפי 2. <ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref> במחקר שערכו בקופת חולים מכבי בישראל נמצא כי מעל ל-40% מהנערים שגרו בבית עם מעשנים, הפכו למעשנים בעצמם. {{הערה| ד"ר יוסף עזורי, [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/06FDFD39-7CEA-4CB9-A780-0338D763C03C/113251/cigarettsnargilas.pdf סיגריות, נרגילות ומה שביניהן], קופת חולים מכבי, מכביתון, ספטמבר 2006.}}

המחקר הקנדי מצא גורמים נוספים המשפיעים על הסיכון של ילדים להתחיל לעשן בגיל 12. מלבד סביבה מעשנת גורמי סיכון כללו: פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי). <name="oxfordjournals2009"/> כמעט כל הגורמים האלה קשורים לעוני או למגורים בשכונה שיש בה כמות גדולה של מעשנים - מגורים בשכונה עם מעשנים חושפת את הילד לכמות גדולה יותר של פרסומות (על חפיסות סיגריות, בנקודות מכירה), וכך גם בעיות במשפחה, קשיים בלימודים, מזון שמן וסוכרי יותר ובעיות השמנה הם נושאים הקשורים לעוני בחברה המערבית.  

המחקר הקנדי מצא גורמים נוספים המשפיעים על הסיכון של ילדים להתחיל לעשן בגיל 12. מלבד סביבה מעשנת גורמי סיכון כללו: פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי). <name="oxfordjournals2009"/> כמעט כל הגורמים האלה קשורים לעוני או למגורים בשכונה שיש בה כמות גדולה של מעשנים - מגורים בשכונה עם מעשנים חושפת את הילד לכמות גדולה יותר של פרסומות (על חפיסות סיגריות, בנקודות מכירה), וכך גם בעיות במשפחה, קשיים בלימודים, מזון שמן וסוכרי יותר ובעיות השמנה הם נושאים הקשורים לעוני בחברה המערבית.  

נכון לשנת 2015, 22% מהגברים היהודים ו-44% מבין הגברים הערבים (מעל גיל 21) מעשנים. בקרב נשים בוגרות המגמות בין ערביות ויהודיות הן הפוכות - 15% מהנשים היהודיות ו-6.7% מהנשים הערביות מעשנות.{{הערה|שם=smoking_2015}}

נכון לשנת 2015, 22% מהגברים היהודים ו-44% מבין הגברים הערבים (מעל גיל 21) מעשנים. בקרב נשים בוגרות המגמות בין ערביות ויהודיות הן הפוכות - 15% מהנשים היהודיות ו-6.7% מהנשים הערביות מעשנות.{{הערה|שם=smoking_2015}}

הסבר אפשרי הוא שבחברות עניות הן בדרך כלל שמרניות יותר, ובהן מעמד האישה הוא נמוך יותר ולכן נערות הן פחות חופשיות לצאת מהבית ופחות חשופות ל[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|מאמצי שידול להתחלת עישון]] וכמו כן קיים [[טאבו חברתי]] נגד עישון בקרב נשים - כמו שהיה בעבר בחברה המערבית וכמו שקיים טאבו לגבי מוצרים אחרים כמו לדוגמה [[תחבורת אופניים|שימוש באופניים]], נהיגה במכונית ועוד. במצבים אלה העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל. יש חברות עניות מסורתיות בהן העישון הוא כבר מסורת עתיקה, כמו בפפואה ניו-גיני ובחברות אלה העישון בקרב נשים דומה לזה הגברי. עם זאת כאשר החברה כולה הופכת מודרנית, הטבאו נגד עישון נשים נחלש והעצמאות של נערות גדול יותר - ובהתאם לכך שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים (לדוגמה הבדלים קטנים בין נשים לגברים בוגרים באוכלוסיה היהודית, לעומת הבדלים גדולים בין גברים ונשים בחברה הערבית) - כנראה שדבר זה נכון גם בקרב עניים. {{הערה|שם=smoking_2015}}

הסבר אפשרי הוא שבחברות עניות הן בדרך כלל שמרניות יותר, ובהן מעמד האישה הוא נמוך יותר ולכן נערות הן פחות חופשיות לצאת מהבית ופחות חשופות ל[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|מאמצי שידול להתחלת עישון]] וכמו כן קיים [[טאבו חברתי]] נגד עישון בקרב נשים - כמו שהיה בעבר בחברה המערבית וכמו שקיים טאבו לגבי מוצרים אחרים כמו לדוגמה [[תחבורת אופניים|שימוש באופניים]], נהיגה במכונית ועוד. במצבים אלה העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל. יש חברות עניות מסורתיות בהן העישון הוא כבר מסורת עתיקה, כמו בפפואה ניו-גיני ובחברות אלה העישון בקרב נשים דומה לזה הגברי. עם זאת כאשר החברה כולה הופכת מודרנית, הטאבו נגד עישון נשים נחלש והעצמאות של נערות גדול יותר - ובהתאם לכך שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים (לדוגמה הבדלים קטנים בין נשים לגברים בוגרים באוכלוסיה היהודית, לעומת הבדלים גדולים בין גברים ונשים בחברה הערבית) - כנראה שדבר זה נכון גם בקרב עניים. {{הערה|שם=smoking_2015}}

לעומת זאת, כאשר מסתכלים על נשים יהודיות בוגרות, רואים שעישון הוא נפוץ יותר בקרב נשים לא משכילות לעומת נשים משכילות. מבין הנשים היהודיות עם עד 10 שנות השכלה 23% מהנשים עישנו, לעומת 19% מעשנות בקרב נשים עם השכלה של 10-12 שנים, ו-13% בקרב נשים עם 13 שנות השכלה או יותר. לעומת זאת בחברה הערבית הדפוסים מעט אחרים. בנשים עם השכלה של 0-10 שנות לימוד שיעור העישון הוא 8%, דבר זה יורד בנשים בעלות השכלה של 10-12 אחוז ל-4.7% ועולה ל-9% בקרב נשים ערביות משכילות של 13 שנות השכלה ומעלה. {{הערה|שם=smoking_2015}} הסבר אפשרי לדפוסים אלה הוא כי בקרב יהודיות בוגרות, יש מגמות דומות של עישון בקרב נשים עניות- בדומה לגברים. בוגרות מודעות לנזקי העישון או לחץ חברתי נגד עישון מעודדות נשים לא לעשן או להיגמל. לעומת זאת נשים משכילות בחברה הערבית הן "מורדות" בחברה המסורתית, או שהן באות מחוגים ליברלים יותר (דבר שבא לידי ביטוי גם בגיל העשרה) - ולכן הן מתחילות לעשן יותר לעומת נשים ערביות מסורתיות יותר שהן גם פחות משכילות.  

לעומת זאת, כאשר מסתכלים על נשים יהודיות בוגרות, רואים שעישון הוא נפוץ יותר בקרב נשים לא משכילות לעומת נשים משכילות. מבין הנשים היהודיות עם עד 10 שנות השכלה 23% מהנשים עישנו, לעומת 19% מעשנות בקרב נשים עם השכלה של 10-12 שנים, ו-13% בקרב נשים עם 13 שנות השכלה או יותר. לעומת זאת בחברה הערבית הדפוסים מעט אחרים. בנשים עם השכלה של 0-10 שנות לימוד שיעור העישון הוא 8%, דבר זה יורד בנשים בעלות השכלה של 10-12 אחוז ל-4.7% ועולה ל-9% בקרב נשים ערביות משכילות של 13 שנות השכלה ומעלה. {{הערה|שם=smoking_2015}} הסבר אפשרי לדפוסים אלה הוא כי בקרב יהודיות בוגרות, יש מגמות דומות של עישון בקרב נשים עניות- בדומה לגברים. בוגרות מודעות לנזקי העישון או לחץ חברתי נגד עישון מעודדות נשים לא לעשן או להיגמל. לעומת זאת נשים משכילות בחברה הערבית הן "מורדות" בחברה המסורתית, או שהן באות מחוגים ליברלים יותר (דבר שבא לידי ביטוי גם בגיל העשרה) - ולכן הן מתחילות לעשן יותר לעומת נשים ערביות מסורתיות יותר שהן גם פחות משכילות.