47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 21:
שורה 21: − + − + − + + + + + + + + + + + + + + שורה 39:
שורה 52: − − מחקרים של חברות הסיגריות עצמן חקרו בצורה אינטנסיבית את השאלה כיצד לשווק סיגריות לבני נוער. מסמכים של חברות הטבק שפורסמו בשנות ה-90 גילו היבטים רבים בנושא לדוגמה מסמך משנת 1977 טוען כי "אין ספק כי השפעת עמיתים היא הגורם החשוב ביותר של מתגברים לעשן. ניסיונות רציניים ללמוד לעשן מתקיימים בדרך כלל בגיל 12 עד 13. עם זאת בחינה של עישון נעשתה בגילאים 11,12, 13. עד גיל 16 או 17, רבים מתחרטים על העישון בגלל סיבות בריאותיות ובגלל שהם מרגישים שהם לא מסוגלים להפסיק כשהם רוצים לעשות את זה. עד גיל 16 הלחץ לעודד אחרים לעשן בטקס חניכה נעלם". [http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf]
←גורמים חברתיים המעודדים עישון
הסביבה החברתית משפיעה על הסיכוי שילדים ונערים יתחילו לעשן, אחים בוגרים או חברים משפיעים יותר על הסיכוי להתחלת עישון לעומת עישון של הורים או מורים.
הסביבה החברתית משפיעה על הסיכוי שילדים ונערים יתחילו לעשן, אחים בוגרים או חברים משפיעים יותר על הסיכוי להתחלת עישון לעומת עישון של הורים או מורים.
ילדים שהוריהם מעשנים הם בעלי סיכון מוגבר לעישון - ילדים כאלה יתחילו לעשן בשיעור העולה ב-49% על זה של ילדים שהוריהם אינם מעשנים. מורים מעשנים מגדילים עוד יותר את הסיכון לעישון של תלמידיהם- אם חלק מהמורים בבית הספר מעשן הדבר מעלה את הסיכון לעישון הנערים בבית הספר ב-64%. השפעה גדולה בהרבה יש לאחים בוגרים ולחברים. ילדים קנדים שהאחים או האחיות הבוגרים מהם מעשנים,
;השפעת ההורים והמשפחה על ילדים:
הם בסיכון הגדול ב-91% לעומת ילדים שאחיהם או אחיותיהם אינם מעשנים. ילדים שאחדים מחבריהם בני-גילם מעשנים הם בסיכון הגבוה ב-229% ביחס לילדים שאף לא אחד מחבריהם מעשן.<ref name="oxfordjournals2009"/>
ילדים שהוריהם מעשנים הם בעלי סיכון מוגבר לעישון - מחקר בקנדה גילה שילדים כאלה יתחילו לעשן בשיעור העולה ב-49% על זה של ילדים שהוריהם אינם מעשנים.ילדים קנדים שהאחים או האחיות הבוגרים מהם מעשנים, הם בסיכון הגדול ב-91% לעומת ילדים שאחיהם או אחיותיהם אינם מעשנים.<ref name="oxfordjournals2009"/>
מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראי כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב [[עוני|עניים]] באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון של מוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים היו 5% בקרב גברים משכילים והוא כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה| שם=|TFI}}
במחקר שערכו בקופת חולים מכבי בישראל נמצא כי מעל ל 40% מהנערים שגרו בבית עם מעשנים, הפכו למעשנים בעצמם. {{הערה| ד"ר יוסף עזורי, [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/06FDFD39-7CEA-4CB9-A780-0338D763C03C/113251/cigarettsnargilas.pdf סיגריות, נרגילות ומה שביניהן], קופת חולים מכבי, מכביתון, ספטמבר 2006.}}
;השפעת מורים:
מורים מעשנים מגדילים את הסיכון לעישון של תלמידיהם - אם חלק מהמורים בבית הספר מעשן הדבר מעלה את הסיכון לעישון הנערים בבית הספר ב-64%. <ref name="oxfordjournals2009"/>
;השפעת חברים:
ההשפעה המשמעותית ביותר על עישון היא חברים. ילדים שאחדים מחבריהם בני-גילם מעשנים הם בסיכון הגבוה ב-229% ביחס לילדים שאף לא אחד מחבריהם מעשן.<ref name="oxfordjournals2009"/>
מחקרים של חברות הסיגריות עצמן חקרו בצורה אינטנסיבית את השאלה כיצד לשווק סיגריות לבני נוער. מסמכים של חברות הטבק שפורסמו בשנות ה-90 גילו היבטים רבים בנושא לדוגמה מסמך משנת 1977 טוען כי "אין ספק כי השפעת עמיתים היא הגורם החשוב ביותר של מתגברים לעשן. ניסיונות רציניים ללמוד לעשן מתקיימים בדרך כלל בגיל 12 עד 13. עם זאת בחינה של עישון נעשתה בגילאים 11,12, 13. עד גיל 16 או 17, רבים מתחרטים על העישון בגלל סיבות בריאותיות ובגלל שהם מרגישים שהם לא מסוגלים להפסיק כשהם רוצים לעשות את זה. עד גיל 16 הלחץ לעודד אחרים לעשן בטקס חניכה נעלם". [http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf]
;השפעת עוני על העישון:
באופן כללי יש קשר דו כיווני בין [[עישון ועוני]] - עישון נפוץ יותר בקרב אנשים עניים ולא משכילים, והוא גם גורם להוצאות ולנזקים בריאותיים שתורמים לעוני.
מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראן כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב [[עוני|עניים]] באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון של מוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים היו 5% בקרב גברים משכילים והוא כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה| שם=|TFI}}
ישנן מספר סיבות שילד שגדל במשפחה ענייה הוא בעל סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן:[http://www.tobaccoatlas.org/topic/tobacco-poverty/]
ישנן מספר סיבות שילד שגדל במשפחה ענייה הוא בעל סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן:[http://www.tobaccoatlas.org/topic/tobacco-poverty/]
לעומת זאת עישון נפוץ פחות בקרב נשים עניות לעומת נשים עשירות יותר בגלל שחברות עניות הן בדרך כלל שמרניות יותר, ובהן מעמד האישה הוא נמוך יותר. במצבים אלה העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל (למעט חברות עניות שבהן העישון הוא כבר מסורת עתיקה). עם זאת כאשר החברה כולה הופכת מודרנית יותר שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים גם בקרב עניים.
לעומת זאת עישון נפוץ פחות בקרב נשים עניות לעומת נשים עשירות יותר בגלל שחברות עניות הן בדרך כלל שמרניות יותר, ובהן מעמד האישה הוא נמוך יותר. במצבים אלה העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל (למעט חברות עניות שבהן העישון הוא כבר מסורת עתיקה). עם זאת כאשר החברה כולה הופכת מודרנית יותר שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים גם בקרב עניים.
===גורמים פסיכולוגיים המעודדים עישון===
===גורמים פסיכולוגיים המעודדים עישון===