שינויים

בעשורים האחרונים מתרחשים שני תהליכים במקביל. מצד אחד יש ירידה בפערים הכלכליים הממוצעים  אזרחי המדינות העניות לעשירות. כך ש[[אי השוויון העולמי]]- זה שקיים בין ממוצע האזרחים בכל מדינה, הולך ויורד.  

בעשורים האחרונים מתרחשים שני תהליכים במקביל. מצד אחד יש ירידה בפערים הכלכליים הממוצעים  אזרחי המדינות העניות לעשירות. כך ש[[אי השוויון העולמי]]- זה שקיים בין ממוצע האזרחים בכל מדינה, הולך ויורד.  

מצד שני גדלים הפערים בתוך המדינות, הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. כך לדוגמה גדל [[מדד ג'יני]] (מדד אי שוויון מקובל) ברוב מדינות ה-OECD בין השנים 1985 לבין 2008 במדינות: מקסיקו, [[ארצות הברית]], [[ישראל]], [[בריטניה]], איטליה, אוסטרליה, ניו-זילנד, [[יפן]], [[קנדה]], [[גרמניה]], [[הולנד]], לוקסמבורג, [[פינלנד]], צ'כיה, [[שבדיה]], [[נורבגיה]] ו[[דנמרק]]  (המדינות מסודרות על פי מידת אי השוויון בהן לפי מדד ג'יני). יוצאות הדופן היו למעט טורקיה, יוון וצרפת שבהן אי השוויון ירד ובלגיה והונגריה שבהן אי השוויון נשאר באותה רמה. [http://www.themarker.com/markets/1.1727615] גם במדינות כמו [[סין]], [[הודו]] או מדינות אפריקה, שבהן ההכנסה הממוצעת עלתה, גדל אי השוויון בתוך המדינות עצמן.   

מצד שני גדלים הפערים בתוך המדינות, הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. כך לדוגמה גדל [[מדד ג'יני]] (מדד אי שוויון מקובל) ברוב מדינות ה-OECD בין השנים 1985 לבין 2008 במדינות: מקסיקו, [[ארצות הברית]], [[ישראל]], [[בריטניה]], איטליה, אוסטרליה, ניו-זילנד, [[יפן]], [[קנדה]], [[גרמניה]], [[הולנד]], לוקסמבורג, [[פינלנד]], צ'כיה, [[שוודיה]], [[נורווגיה]] ו[[דנמרק]]  (המדינות מסודרות על פי מידת אי השוויון בהן לפי מדד ג'יני). יוצאות הדופן היו למעט טורקיה, יוון וצרפת שבהן אי השוויון ירד ובלגיה והונגריה שבהן אי השוויון נשאר באותה רמה. [http://www.themarker.com/markets/1.1727615] גם במדינות כמו [[סין]], [[הודו]] או מדינות אפריקה, שבהן ההכנסה הממוצעת עלתה, גדל אי השוויון בתוך המדינות עצמן.   

הכלכלן הצרפתי [[תומס פיקטי]] סיכם את נתוני ההכנסות ואי השוויון במדינות רבות משך תקופה של יותר מ-100 שנה. על פי פיקטי אי השוויון היה גבוה בעבר, אך ההרס של מלחמות העולם גרם לחלוקה מחדש של ההון, כך שאי השוויון ירד במהלך המאה ה-20. לפי פיקטי, העשירים מצליחים לצבור [[הון]] ורכוש בקצב גבוה יותר מקצב [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ודבר זה מעלה את אי השוויון. מספר מחקרים מהשנים האחרונות של פיקטי ואחרים מוצאים כי אי השוויון הפנימי בהקשרים של הכנסה ובעלות על רכוש הולך וגדל. [http://www.themarker.com/magazine/1.2338208]

הכלכלן הצרפתי [[תומס פיקטי]] סיכם את נתוני ההכנסות ואי השוויון במדינות רבות משך תקופה של יותר מ-100 שנה. על פי פיקטי אי השוויון היה גבוה בעבר, אך ההרס של מלחמות העולם גרם לחלוקה מחדש של ההון, כך שאי השוויון ירד במהלך המאה ה-20. לפי פיקטי, העשירים מצליחים לצבור [[הון]] ורכוש בקצב גבוה יותר מקצב [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ודבר זה מעלה את אי השוויון. מספר מחקרים מהשנים האחרונות של פיקטי ואחרים מוצאים כי אי השוויון הפנימי בהקשרים של הכנסה ובעלות על רכוש הולך וגדל. [http://www.themarker.com/magazine/1.2338208]

בין 1979 ל-2006 גדל [[השכר הריאלי]] (השכר בניכוי השפעות [[אינפלציה]]) בארצות הברית ב-50%, שהם כ-1.5% בשנה. בעוד שכרם של החמישון התחתון כמעט לא זז בכל התקופה הארוכה הזאת, והשכר של מעמד הביניים עלה ב-0.7% בשנה בלבד. רוב הגידול בשכר התרכז בחלק העליון ביותר של האוכלוסייה.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

בין 1979 ל-2006 גדל [[השכר הריאלי]] (השכר בניכוי השפעות [[אינפלציה]]) בארצות הברית ב-50%, שהם כ-1.5% בשנה. בעוד שכרם של החמישון התחתון כמעט לא זז בכל התקופה הארוכה הזאת, והשכר של מעמד הביניים עלה ב-0.7% בשנה בלבד. רוב הגידול בשכר התרכז בחלק העליון ביותר של האוכלוסייה.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

האלפיון העליון של בארצות הברית קיבל בשנים -1979-2005 עד 20% מכל הגידול בהכנסה נטו בארצות הברית. השכבות הנמוכות - ששת העשירונים התחתונים - קיבלו בתקופה הזאת 13.5%. במילים אחרות, חלקם 300 העשירים ביותר היה גדול יותר מאשר חלקם של 180 מיליון אמריקאים העניים ביותר.  

האלפיון העליון של בארצות הברית קיבל בשנים 1979-2005 עד 20% מכל הגידול בהכנסה נטו בארצות הברית. השכבות הנמוכות - ששת העשירונים התחתונים - קיבלו בתקופה הזאת 13.5%. במילים אחרות, חלקם 300 העשירים ביותר היה גדול יותר מאשר חלקם של 180 מיליון אמריקאים העניים ביותר.  

בחינה של אחוז [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] - מספר האנשים שהופכים מעניים למבוססים או ממבוססים לעשירים, מעלה שהמספר הזה נמוך - וגם יורד בשנים האחרונות. הניידות החברתית בארצות הברית נמוכה בהשוואה למדינות כמו אוסטרליה, [[נורבגיה]], גרמניה, [[פינלנד]], ספרד, צרפת ו[[קנדה]] והיא נמצאת במגמת ירידה. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

בחינה של אחוז [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] - מספר האנשים שהופכים מעניים למבוססים או ממבוססים לעשירים, מעלה שהמספר הזה נמוך - וגם יורד בשנים האחרונות. הניידות החברתית בארצות הברית נמוכה בהשוואה למדינות כמו אוסטרליה, [[נורווגיה]], גרמניה, [[פינלנד]], ספרד, צרפת ו[[קנדה]] והיא נמצאת במגמת ירידה. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

על פי הספר "Winner take all politics" הסיבה היסודית לגידול בפערים הוא לא הבדלים בחינוך, השכלה וכו' - שכן הפערים גדלו גם בין המיליונרים למשכילים. הסיבה היסודית לטענת המחברים היא [[שחיתות]] באופנים שונים והצלחה של ההון הגדול לרתום את הפוליטיקאים כך שישרתו את האינטרסים שלו. גם ארגוני העובדים או המפלגה הדמוקרטית אינם פועלים לצמצום הפערים. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

על פי הספר "Winner take all politics" הסיבה היסודית לגידול בפערים הוא לא הבדלים בחינוך, השכלה וכו' - שכן הפערים גדלו גם בין המיליונרים למשכילים. הסיבה היסודית לטענת המחברים היא [[שחיתות]] באופנים שונים והצלחה של ההון הגדול לרתום את הפוליטיקאים כך שישרתו את האינטרסים שלו. גם ארגוני העובדים או המפלגה הדמוקרטית אינם פועלים לצמצום הפערים. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]