47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''הפרטת בתי הסוהר בישראל''' נוגעת לנסיון להפריט את בתי הכלא בישראל בתחילת שנות ה-2000. נסיון..."
'''הפרטת בתי הסוהר בישראל''' נוגעת לנסיון להפריט את בתי הכלא בישראל בתחילת שנות ה-2000. נסיון זה שקודם על ידי משרד האוצר בראשותו של בנימין נתניהו והמשרד לבטחון בפנים בשנת 2004 נתקל בהתנגדות ציבורית. בשנת 2005 הוגשה עתירה של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ושל גורמים נוספים לבג"ץ . בשנת 2009 קיבלו שופטי בג"ץ את העתירה ופסלו את החוק. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, קבעה בפסק דינה, אליו הצטרפו שבעה שופטים נוספים, כי בעצם העברת סמכויות פוגעניות הכרוכות בהפעלת בית סוהר לזכיין פרטי הפועל למטרות רווח, יש פגיעה בלתי מידתית בכבודם ובחירותם של האסירים. בדעת המיעוט, סבר השופט אדמונד לוי כי מוטב היה להתחיל בהפעלת בית הסוהר, ולבחון האם בהפעלתו נגרמת פגיעה באסירים.
הנסיון להפריט את בתי הכלא בישראל לווה בדיון ציבורי בעד ונגד והיה חלק מקידום מדיניות [[הפרטה בישראל]] וכן נסיון לחכות [[הפרטת בתי הכלא|הפרטה של בתי סוהר]] שבוצעה בארצות הברית.
==העברת החוק להפרטת בתי הכלא==
במרץ 2004 אישרה [[הכנסת]] את תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר{{הערה|[http://knesset.gov.il/Laws/Data/law/1935/1935_All.html חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 28), התשס"ד-2004], ס"ח 1935 מיום 31 במרץ 2004}}, שאיפשר את הקמתו של בית סוהר פרטי. החוק נחקק ביוזמת [[משרד האוצר]] (בראשותו של [[בנימין נתניהו]]) ושל [[המשרד לביטחון הפנים]], בטענה כי הדבר נחוץ כדי להתמודד עם המחסור במקומות הכליאה בבתי הסוהר בישראל והמצוקה שנגרמה בשל כך לאסירים.
לפי החוק, הוסמך [[שירות בתי הסוהר]], באישור השר לביטחון הפנים, להתקשר עם זכיין פרטי לשם הקמה, ניהול והפעלה של בית סוהר. מאחר שדובר על ניסיון ראשון, נקבע בחוק כי יוקם בית סוהר אחד בלבד במתכונת זו (בסמוך ל[[באר שבע]]), ובו תפוסה של 800 אסירים. כן נקבעה אוכלוסיית היעד של בית הסוהר:
# אסירים שתקופת מאסרם אינה עולה על שנה, ושלא נקבע לגביהם, על פי פקודות שירות בתי הסוהר, כי אין להוציאם לחופשה.
# אסירים שתקופת מאסרם (או יתרת תקופת מאסרם) אינה עולה על שלוש שנים ושניתן להוציאם לחופשה לפי פקודות שירות בתי הסוהר{{הערה|ההבדל בין המקרים - לגבי האסירים מהקבוצה הראשונה אין קביעה מפורשת לפיה '''אסור''' להוציאם לחופשה, ולגבי האסירים מהקבוצה השנייה - יש קביעה מפורשת לפיה '''מותר''' להוציאם לחופשה.}}.
עם זאת, נקבע כי במקרה שהתפוסה בבית הסוהר לא תהיה מלאה, ניתן יהיה לשכן בבית הסוהר גם אסירים שתקופת מאסרם אינה עולה על שבע שנים, אם ריצו לפחות רבע מתקופת מאסרם.
כחלק מאמצעי הפיקוח על הזכיין, נקבע כי תוקם ועדה מייעצת ל[[נציב בתי הסוהר]], שתייעץ בכל הנוגע לזכויות האסירים בבית הסוהר הפרטי, לרבות שיקומם, רווחתם ובריאותם. חברי הוועדה יהיו שופט [[בית המשפט המחוזי|מחוזי]] בדימוס, נציג [[הסניגוריה הציבורית]], נציג [[לשכת עורכי הדין]], נציג [[המועצה לקרימינולוגיה]], [[עובד סוציאלי]] ונציג הרשות לשיקום האסיר.
==הגשת העתירה נגד החוק==
במרץ 2005, הגישו חטיבת זכויות האדם של [[המרכז האקדמי למשפט ולעסקים]] ב[[רמת גן]] וגונדר (בדימוס) שלמה טוויזר עתירה ל[[בית המשפט העליון]], בבקשה להורות על ביטולו של תיקון מס' 28. מאוחר יותר הצטרף לעתירה האסיר המשוחרר ידין מכנס. המשיבים היו שר האוצר, השר לביטחון הפנים וחברת א.ל.א. ניהול והפעלה. מאוחר יותר הגישה גם הכנסת תשובה לעתירה מטעמה.
בנובמבר 2005 זכתה חברת א.ל.א. ניהול והחזקה, בבעלותן של [[אפריקה ישראל]] בבעלות [[לב לבייב]], ומנרב, במכרז להקמתו ולהפעלתו של בית הסוהר למשך 25 שנים. עלות ההסכם בין המדינה לבין החברה נאמדה ב-1.4 מיליארד דולר, מתוכם הוקצו 250 מיליון דולר להקמת בית הסוהר{{הערה|{{וואלה!|שרון קדמי|לב לבייב יקים בית סוהר פרטי ראשון בארץ|809672|16 בנובמבר 2005|}}}}. בית הכלא הפרטי הראשון היה אמור לקום בשנת 2008 .
==ראו גם==
* [[הפרטת בתי הכלא]]
[[קטגוריה:פשיעה]]
[[קטגוריה:הפרטה]]
הנסיון להפריט את בתי הכלא בישראל לווה בדיון ציבורי בעד ונגד והיה חלק מקידום מדיניות [[הפרטה בישראל]] וכן נסיון לחכות [[הפרטת בתי הכלא|הפרטה של בתי סוהר]] שבוצעה בארצות הברית.
==העברת החוק להפרטת בתי הכלא==
במרץ 2004 אישרה [[הכנסת]] את תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר{{הערה|[http://knesset.gov.il/Laws/Data/law/1935/1935_All.html חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 28), התשס"ד-2004], ס"ח 1935 מיום 31 במרץ 2004}}, שאיפשר את הקמתו של בית סוהר פרטי. החוק נחקק ביוזמת [[משרד האוצר]] (בראשותו של [[בנימין נתניהו]]) ושל [[המשרד לביטחון הפנים]], בטענה כי הדבר נחוץ כדי להתמודד עם המחסור במקומות הכליאה בבתי הסוהר בישראל והמצוקה שנגרמה בשל כך לאסירים.
לפי החוק, הוסמך [[שירות בתי הסוהר]], באישור השר לביטחון הפנים, להתקשר עם זכיין פרטי לשם הקמה, ניהול והפעלה של בית סוהר. מאחר שדובר על ניסיון ראשון, נקבע בחוק כי יוקם בית סוהר אחד בלבד במתכונת זו (בסמוך ל[[באר שבע]]), ובו תפוסה של 800 אסירים. כן נקבעה אוכלוסיית היעד של בית הסוהר:
# אסירים שתקופת מאסרם אינה עולה על שנה, ושלא נקבע לגביהם, על פי פקודות שירות בתי הסוהר, כי אין להוציאם לחופשה.
# אסירים שתקופת מאסרם (או יתרת תקופת מאסרם) אינה עולה על שלוש שנים ושניתן להוציאם לחופשה לפי פקודות שירות בתי הסוהר{{הערה|ההבדל בין המקרים - לגבי האסירים מהקבוצה הראשונה אין קביעה מפורשת לפיה '''אסור''' להוציאם לחופשה, ולגבי האסירים מהקבוצה השנייה - יש קביעה מפורשת לפיה '''מותר''' להוציאם לחופשה.}}.
עם זאת, נקבע כי במקרה שהתפוסה בבית הסוהר לא תהיה מלאה, ניתן יהיה לשכן בבית הסוהר גם אסירים שתקופת מאסרם אינה עולה על שבע שנים, אם ריצו לפחות רבע מתקופת מאסרם.
כחלק מאמצעי הפיקוח על הזכיין, נקבע כי תוקם ועדה מייעצת ל[[נציב בתי הסוהר]], שתייעץ בכל הנוגע לזכויות האסירים בבית הסוהר הפרטי, לרבות שיקומם, רווחתם ובריאותם. חברי הוועדה יהיו שופט [[בית המשפט המחוזי|מחוזי]] בדימוס, נציג [[הסניגוריה הציבורית]], נציג [[לשכת עורכי הדין]], נציג [[המועצה לקרימינולוגיה]], [[עובד סוציאלי]] ונציג הרשות לשיקום האסיר.
==הגשת העתירה נגד החוק==
במרץ 2005, הגישו חטיבת זכויות האדם של [[המרכז האקדמי למשפט ולעסקים]] ב[[רמת גן]] וגונדר (בדימוס) שלמה טוויזר עתירה ל[[בית המשפט העליון]], בבקשה להורות על ביטולו של תיקון מס' 28. מאוחר יותר הצטרף לעתירה האסיר המשוחרר ידין מכנס. המשיבים היו שר האוצר, השר לביטחון הפנים וחברת א.ל.א. ניהול והפעלה. מאוחר יותר הגישה גם הכנסת תשובה לעתירה מטעמה.
בנובמבר 2005 זכתה חברת א.ל.א. ניהול והחזקה, בבעלותן של [[אפריקה ישראל]] בבעלות [[לב לבייב]], ומנרב, במכרז להקמתו ולהפעלתו של בית הסוהר למשך 25 שנים. עלות ההסכם בין המדינה לבין החברה נאמדה ב-1.4 מיליארד דולר, מתוכם הוקצו 250 מיליון דולר להקמת בית הסוהר{{הערה|{{וואלה!|שרון קדמי|לב לבייב יקים בית סוהר פרטי ראשון בארץ|809672|16 בנובמבר 2005|}}}}. בית הכלא הפרטי הראשון היה אמור לקום בשנת 2008 .
==ראו גם==
* [[הפרטת בתי הכלא]]
[[קטגוריה:פשיעה]]
[[קטגוריה:הפרטה]]