שינויים

[[קובץ:התפלגות מקורות זיהום אוויר בישראל.PNG|400px|ממוזער|התפלגות יחסית של מקורות אנושיים לכמויות פליטה של מזהמי אוויר שונים בישראל שנת 2015. התורמים העיקריים הם ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה. יש לשים לב שאותה כמות זיהום יכולה להיות נוכחת או מזיקה יותר אם היא נפלטת בריכוז גבוה יותר או שהיא קרובה יותר למקומות יישוב. כך לדוגמה מעל 90% מהזיהום בערים של תחמוצות חנקן מקורם בתחבורה למרות שרוב הפליטות של זיהום זה מקורם בתחנות כוח]]

[[קובץ:התפלגות מקורות זיהום אוויר בישראל.PNG|400px|ממוזער|התפלגות יחסית של מקורות אנושיים לכמויות פליטה של מזהמי אוויר שונים בישראל שנת 2015. התורמים העיקריים הם ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה. יש לשים לב שאותה כמות זיהום יכולה להיות נוכחת או מזיקה יותר אם היא נפלטת בריכוז גבוה יותר או שהיא קרובה יותר למקומות יישוב. כך לדוגמה מעל 90% מהזיהום בערים של תחמוצות חנקן מקורם בתחבורה למרות שרוב הפליטות של זיהום זה מקורם בתחנות כוח]]

=== זיהום אוויר מתחבורה בישראל ===

=== זיהום אוויר מתחבורה בישראל ===

{{תבנית:תחבורה בישראל}}

{{תחבורה בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר תחבורתי}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר תחבורתי}}

לפי הערכת מומחים בישראל [[זיהום אוויר תחבורתי|זיהום האוויר שמקורו בתחבורה]] הוא מקור הזיהום המסוכן ביותר בישראל.<ref name="haaretz2015"/>  זיהום זה משמעותי בשל היותו בתוך הישובים בישראל להבדיל ממקורות זיהום אחרים, שלמעט מפרץ חיפה, נמצאים בדרך כלל מחוץ לישובים. רוב זיהום התחבורה בישראל נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים, משאיות, ואופנועים והוא מוחרף על ידי [[פקקי תנועה]]. לפי ישראל דניצגר, מנכ"ל משרד הסביבה, נכון לשנת 2016 בישראל זיהום אוויר מתחבורה גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. {{הערה|שם=danziger|ישראל דנציגר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4775648,00.html 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?], ynet, 08.03.16}}

לפי הערכת מומחים בישראל [[זיהום אוויר תחבורתי|זיהום האוויר שמקורו בתחבורה]] הוא מקור הזיהום המסוכן ביותר בישראל.<ref name="haaretz2015"/>  זיהום זה משמעותי בשל היותו בתוך הישובים בישראל להבדיל ממקורות זיהום אחרים, שלמעט מפרץ חיפה, נמצאים בדרך כלל מחוץ לישובים. רוב זיהום התחבורה בישראל נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים, משאיות, ואופנועים והוא מוחרף על ידי [[פקקי תנועה]]. לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל משרד הסביבה, נכון לשנת 2016 בישראל זיהום אוויר מתחבורה גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. {{הערה|שם=danziger|ישראל דנציגר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4775648,00.html 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?], ynet, 08.03.16}}

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שיש עלייה ניכרת בכמות [[פקק תנועה|פקקי התנועה]], [[תחבורה בישראל|כמות כלי הרכב]] והנסועה בישראל, בשנים 2000-2009 היתה ירידה משמעותית בכמות טונות זיהום האוויר שנפלטו לאוויר מכל סוגי החומרים,.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> זאת ככל הנראה עקב שיפורים משמעותיים במנועים ובאיכות הדלקים. טענה זו נתמכת גם על ידי נתונים של המשרד להגנת הסביבה על ירידה בריכוזים של [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] לעומת זאת, טענת הלמ"ס שמבוססת ככל הנראה על דיווחי יצרנים על נתוני מנוע, עומדת בניגוד לטענה של המשרד להגנת הסביבה לפיה לא רואים ירידה בריכוז המזהמים של [[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] (אף כי למזהמים אלה יש מקורות אחרים כמו אבק שמגיע מהמדבר, מזהמים שנודדים מאיזור טורקיה ואירופה ומזהמים שנוצרים עקב חשיפה תחמוצות גופרית לשמש). טענה זו עומדת גם מול מדידות אחרות שמפרסם הלמ"ס שנוגעות לריכוזי זיהום האוויר הנמדדות בתחנות ניטור האוויר. בחלק מהמדדים רואים ירידה כלשהי, בחלק לא רואים ירידה או שאין מגמה ברורה. לדוגמה הממוצע השנתי של [[פחמן חד חמצני]] בתחנת בית ספר אחד-העם, כיכר המושבות, פתח תקווה, עמד על 1,145 מיקרו-גרם לליטר, בשנת 2005,[http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_09.pdf] ונשאר על ערך זה גם בשנים 2008-2012[http://www.cbs.gov.il/shnaton64/st27_09.pdf]

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שיש עלייה ניכרת בכמות [[פקק תנועה|פקקי התנועה]], [[תחבורה בישראל|כמות כלי הרכב]] והנסועה בישראל, בשנים 2000-2009 הייתה ירידה משמעותית בכמות טונות זיהום האוויר שנפלטו לאוויר מכל סוגי החומרים,.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> זאת ככל הנראה עקב שיפורים משמעותיים במנועים ובאיכות הדלקים. טענה זו נתמכת גם על ידי נתונים של המשרד להגנת הסביבה על ירידה בריכוזים של [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] לעומת זאת, טענת הלמ"ס שמבוססת ככל הנראה על דיווחי יצרנים על נתוני מנוע, עומדת בניגוד לטענה של המשרד להגנת הסביבה לפיה לא רואים ירידה בריכוז המזהמים של [[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] (אף כי למזהמים אלה יש מקורות אחרים כמו אבק שמגיע מהמדבר, מזהמים שנודדים מאיזור טורקיה ואירופה ומזהמים שנוצרים עקב חשיפה תחמוצות גופרית לשמש). טענה זו עומדת גם מול מדידות אחרות שמפרסם הלמ"ס שנוגעות לריכוזי זיהום האוויר הנמדדות בתחנות ניטור האוויר. בחלק מהמדדים רואים ירידה כלשהי, בחלק לא רואים ירידה או שאין מגמה ברורה. לדוגמה הממוצע השנתי של [[פחמן חד חמצני]] בתחנת בית ספר אחד-העם, כיכר המושבות, פתח תקווה, עמד על 1,145 מיקרו-גרם לליטר, בשנת 2005,[http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_09.pdf] ונשאר על ערך זה גם בשנים 2008-2012[http://www.cbs.gov.il/shnaton64/st27_09.pdf]

להלן סך כמויות זיהום האוויר בטונות לשנה מתחבורה לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2009.<ref name="lamas2009"/> סך הרכבים היבשתיים בישראל פלטו 48 אלף טונות [[תחמוצות חנקן]], 39 אלף טונות פחממנים ([[חומרים אורגניים נדיפים]]), 954 טונות אבק מרחף ([[חומר חלקיקי]]) ו-185 אלף טונות של [[פחמן חד חמצני]].  

להלן סך כמויות זיהום האוויר בטונות לשנה מתחבורה לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2009.<ref name="lamas2009"/> סך הרכבים היבשתיים בישראל פלטו 48 אלף טונות [[תחמוצות חנקן]], 39 אלף טונות פחממנים ([[חומרים אורגניים נדיפים]]), 954 טונות אבק מרחף ([[חומר חלקיקי]]) ו-185 אלף טונות של [[פחמן חד חמצני]].  

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2015, זיהום אוויר מתחנות פחמיות בישראל, מהווה יחד עם זיהום האוויר מתחבורה את מקור הסיכון העיקרי לבריאות התושבים. <ref name="haaretz2015"/>

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2015, זיהום אוויר מתחנות פחמיות בישראל, מהווה יחד עם זיהום האוויר מתחבורה את מקור הסיכון העיקרי לבריאות התושבים. <ref name="haaretz2015"/>

לפי רישומי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2013 סך תחנות הכוח בישראל (19 תחנות, רובן שייכות לחברת החשמל לישראל) פלטו יחד 90 אלף טונות של [[תחמוצות חנקן]] ו-84 אלף טונות של [[תחמוצות גופרית]] בשנה. כמו כן פלטו התחנות כ-2,200 טונות של [[חומר חלקיקי]] קטן מ-10 מיקרון ו-2,300 טונות של [[פחמן חד חמצני]]. עיקר הזיהום מייצור חשמל נבע מ-2 תחנות [[פחם|הפחמיות]] הגדולות - אורות רבין בחדרה וגוטנברג באשקלון. הן פלטו 92% מתחמוצות החנקן, 99% מתחמוצות הגופרית, 79% מהחומר החלקיקי ו-39% מהפחמן החד חמצני. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

לפי רישומי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2013 סך תחנות הכוח בישראל (19 תחנות, רובן שייכות לחברת החשמל לישראל) פלטו יחד 90 אלף טונות של [[תחמוצות חנקן]] ו-84 אלף טונות של [[תחמוצות גופרית]] בשנה. כמו כן פלטו התחנות כ-2,200 טונות של [[חומר חלקיקי]] קטן מ-10 מיקרון ו-2,300 טונות של [[פחמן חד חמצני]]. עיקר הזיהום מייצור חשמל נבע מ-2 תחנות [[פחם|הפחמיות]] הגדולות - אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון. הן פלטו 92% מתחמוצות החנקן, 99% מתחמוצות הגופרית, 79% מהחומר החלקיקי ו-39% מהפחמן החד חמצני. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

נכון לשנת 2013 תחנות הכוח בישראל פלטו לאוויר 39 אלף טונות של [[פחמן דו חמצני]] בשנה. מתוך כמות זו, כמות של 27 אלף טונות, או 71%, נפלטה על ידי 2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

נכון לשנת 2013 תחנות הכוח בישראל פלטו לאוויר 39 אלף טונות של [[פחמן דו חמצני]] בשנה. מתוך כמות זו, כמות של 27 אלף טונות, או 71%, נפלטה על ידי 2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]