שינויים

'''ה-13'''  (13th) הוא סרט תעודה משנת 2016 על מערכת הכליאה בארצות הברית וכיצד היא משמשת להמשך דיכוי השחורים. הסרט קרוי על שמו של התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, שביטל את העבדות, אבל אפשר לקיים עבדות כעונש על ביצוע פשע. לטענת הסרט דבר זה הוא "פרצה בגדר" שאפשר להמשיך את העבדות באמצעות כליאה המונית. הסרט מצביע על האבסורד בכך שבמדינה שקוראת לעצמה "מדינת החופשיים" יש את אחוז האסירים הגבוה ביותר בעולם.   

'''ה-13'''  (באנגלית: '''13th''') הוא סרט תעודה משנת 2016 על מערכת הכליאה בארצות הברית וכיצד היא משמשת להמשך דיכוי השחורים. הסרט קרוי על שמו של התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, שביטל את העבדות, אבל אפשר לקיים עבדות כעונש על ביצוע פשע. לטענת הסרט דבר זה הוא "פרצה בגדר" שאפשר להמשיך את העבדות באמצעות כליאה המונית. הסרט מצביע על האבסורד בכך שבמדינה שקוראת לעצמה "מדינת החופשיים" יש את אחוז האסירים הגבוה ביותר בעולם.   

בימאית הסרט היא Ava DuVernay. הסרט זכה במספר פרסים בתחרויות שונות כ"סרט התעודה הטוב ביותר" ובמספר פרסים ומועמדויות נוספות.  

בימאית הסרט היא Ava DuVernay. הסרט זכה במספר פרסים בתחרויות שונות כ"סרט התעודה הטוב ביותר" ובמספר פרסים ומועמדויות נוספות.  

לפי הסרט הדיכוי של השחורים בארצות הברית נמשך גם לאחר העבדות - בכל דור באמצעים אחרים. מיד לאחר מלחמת העצמאות היתה כליאה של המוני שחורים מסיבות שונות ומשונות כגון "שוטטות". לאחר מכן היתה מעשי לינץ' נרחבים בשחורים ולאחר שאלה הפכו להיות לא מקובלים מבחינה פוליטית החלו חוקי ההפרדה נגד שחורים במדינות הדרום.  

לפי הסרט הדיכוי של השחורים בארצות הברית נמשך גם לאחר העבדות - בכל דור באמצעים אחרים. מיד לאחר מלחמת העצמאות הייתה כליאה של המוני שחורים מסיבות שונות ומשונות כגון "שוטטות". לאחר מכן הייתה מעשי לינץ' נרחבים בשחורים ולאחר שאלה הפכו להיות לא מקובלים מבחינה פוליטית החלו חוקי ההפרדה נגד שחורים במדינות הדרום.  

לאחר המאבק של התנועה למען זכויות האזרח ושל גופים נוספים שהביאו לביטול ההפרדה וההפליה החוקית, החל שלב נוסף של דיכוי - על ידי כליאה הולכת ומתגברת, בעיקר של שחורים, בין היתר בגין יחס מפלה של המשטרה, והגדרת עבירות סמים שאופניים יותר לשחורים (קראק לעומת קוקאין) כעבירות מסוכנות שדורשות כליאה לזמן ארוך.  

לאחר המאבק של התנועה למען זכויות האזרח ושל גופים נוספים שהביאו לביטול ההפרדה וההפליה החוקית, החל שלב נוסף של דיכוי - על ידי כליאה הולכת ומתגברת, בעיקר של שחורים, בין היתר בגין יחס מפלה של המשטרה, והגדרת עבירות סמים שאופניים יותר לשחורים (קראק לעומת קוקאין) כעבירות מסוכנות שדורשות כליאה לזמן ארוך.  

לפי הסרט המאבק של פוליטקאים והאליטה הלבנה בשחורים, בא עם שמות קוד כמו "חוק וסדר" "מלחמה בסמים" שדרכם ניתן להעביר מסר גזעני בצורה שאינה נשמעת גזענית. הסרט מביא הקלטות של מספר יועצים פוליטיים לנשיאים בארצות הברית, שמסבירים שביטוי נייטרלי כזה בעצם פונה ללבנים גזעניים בדרום, שכן אין זה מקובל יותר להגיד מסר גזעני בצורה גלויה.  

לפי הסרט המאבק של פוליטיקאים והאליטה הלבנה בשחורים, בא עם שמות קוד כמו "חוק וסדר" "מלחמה בסמים" שדרכם ניתן להעביר מסר גזעני בצורה שאינה נשמעת גזענית. הסרט מביא הקלטות של מספר יועצים פוליטיים לנשיאים בארצות הברית, שמסבירים שביטוי ניטרלי כזה בעצם פונה ללבנים גזעניים בדרום, שכן אין זה מקובל יותר להגיד מסר גזעני בצורה גלויה.  

הסרט מצביע על [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך]] של חיסול והפרטת של מנגונני רווחה וחינוך בארצות הברית, יחד עם [[הפרטת בתי הכלא]], והחמרת הענישה בארצות הברית. לדוגמה, "המלחמה בסמים" של רונלד רייגן, של הגברת החקיקה נגד סמים, הגדלה מסיבית של המשטרה וחימוש המשטרה בנשק קטלני יותר. הסרט טוען כי בעבר נושא הסמים לא היה מהותי לרוב הציבור בארצות הברית וכי הוא הפך לכזה בעקבות מהלכים פוליטיים של הימין. הסרט מצביע על כך שהחמרת מדיניות הכליאה (נגד שחורים) הפכה להיות קלף מנצח של רייגן כאשר זה התמודד נגד המועמד הדמוקרטי דוקקיס. לטענת הסרט ביל קלינטון הבין שעליו להעביר מסר דומה של החמרת הענישה כדי לזכות ביתרון פוליטי. הסרט מזכיר עוד את החמרת הענישה בימי קליטון - כמו "3 עבירות ואתה נפסל" - שמחייב מאסר עולם בעבירה שלישית, העברת חוקים למאסר מינמלי לעבירות שונות שנוטלות את שיקול הדעת של השופטים וחוק "מאסר משמעותי" שקובע שחייבים לרצות 85% אחוז מתקופת המאסר שנקבע ולמעשה מחלישות מנגנון של התנהגות טובה או שיקול דעת לגבי אסירים זקנים או כאלה שעברו שיקום וכבר אינם מהווים סיכון.  

הסרט מצביע על [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך]] של חיסול והפרטת של מנגנוני רווחה וחינוך בארצות הברית, יחד עם [[הפרטת בתי הכלא]], והחמרת הענישה בארצות הברית. לדוגמה, "המלחמה בסמים" של רונלד רייגן, של הגברת החקיקה נגד סמים, הגדלה מסיבית של המשטרה וחימוש המשטרה בנשק קטלני יותר. הסרט טוען כי בעבר נושא הסמים לא היה מהותי לרוב הציבור בארצות הברית וכי הוא הפך לכזה בעקבות מהלכים פוליטיים של הימין. הסרט מצביע על כך שהחמרת מדיניות הכליאה (נגד שחורים) הפכה להיות קלף מנצח של רייגן כאשר זה התמודד נגד המועמד הדמוקרטי דוקקיס. לטענת הסרט ביל קלינטון הבין שעליו להעביר מסר דומה של החמרת הענישה כדי לזכות ביתרון פוליטי. הסרט מזכיר עוד את החמרת הענישה בימי קליטון - כמו "3 עבירות ואתה נפסל" - שמחייב מאסר עולם בעבירה שלישית, העברת חוקים למאסר מינימלי לעבירות שונות שנוטלות את שיקול הדעת של השופטים וחוק "מאסר משמעותי" שקובע שחייבים לרצות 85% אחוז מתקופת המאסר שנקבע ולמעשה מחלישות מנגנון של התנהגות טובה או שיקול דעת לגבי אסירים זקנים או כאלה שעברו שיקום וכבר אינם מהווים סיכון.  

התוצאה הסופית של התהליך היא עליה עצומה בכמות הכלואים מ 200 אלף אסירים ליותר מ-2 מיליון אסירים בתוך מספר עשורים. אחד מכל ארבע אסירים בעולם כיום כלוא בארצות הברית שבה חיים 5% מכלל [[אוכלוסיית העולם]]. דבר זה משפיע בעיקר על השחורים, על מיעוטים אחרים - אחד מכל 3 גברים שחורים יכנס בימי חייו לכלא. הסרט מראיין רפובליקאים ודמוקרטים שמבקרים את המצב הקיים ומבקר את המשטרים של הנשיאים ניקסון, רונלד רייגן, וקלינטון. הביקורת על כמות האסירים הגדולה בארצות הברית היא כיום דבר מקובל אבל הסרט מנסה להסביר כיצד הגיעו למצב זה. הסרט מראה כי קלינטון מכה על חטא על חלקו בהגדלת מספר האסירים, אבל טוען כי דבר זה הוא מעט מידי מאוחר מידי.  

התוצאה הסופית של התהליך היא עליה עצומה בכמות הכלואים מ-200 אלף אסירים ליותר מ-2 מיליון אסירים בתוך מספר עשורים. אחד מכל ארבע אסירים בעולם כיום כלוא בארצות הברית שבה חיים 5% מכלל [[אוכלוסיית העולם]]. דבר זה משפיע בעיקר על השחורים, על מיעוטים אחרים - אחד מכל 3 גברים שחורים יכנס בימי חייו לכלא. הסרט מראיין רפובליקאים ודמוקרטים שמבקרים את המצב הקיים ומבקר את המשטרים של הנשיאים ניקסון, רונלד רייגן, וקלינטון. הביקורת על כמות האסירים הגדולה בארצות הברית היא כיום דבר מקובל אבל הסרט מנסה להסביר כיצד הגיעו למצב זה. הסרט מראה כי קלינטון מכה על חטא על חלקו בהגדלת מספר האסירים, אבל טוען כי דבר זה הוא מעט מידי מאוחר מידי.  

הסרו דן גם באלימות של ה-FBI ושל המשטרה נגד ההנהגה הפוליטית של השחורים בשנות ה-60, לדוגמה הרדיפה של ג'י.אדגר הובר, ראש ה-FBI נגד מרטין לוטר קינג, והצגת קינג כאיום לשלום הציבור, וכן מעשי ההרג , הרצח הכליאה וההגליה של מנהיגים שחורים אחרים. כמו כן מוצגת האלימות משטרתית נגד שחורים ותנועת "חיים של שחורים חשובים" כיום. היבט נוסף הוא ב[[קשרי הון שלטון]] שבהם [[תעשיית הכליאה]] ו[[תעשיית הנשק]] מקדמות חקיקה באמצעות [[לובי פוליטי]] להגברת הכליאה ולהגברת תחושת הפחד בארצות הברית.  

הסרט דן גם באלימות של ה-FBI ושל המשטרה נגד ההנהגה הפוליטית של השחורים בשנות ה-60, לדוגמה הרדיפה של ג'י.אדגר הובר, ראש ה-FBI נגד מרטין לותר קינג, והצגת קינג כאיום לשלום הציבור, וכן מעשי ההרג, הרצח הכליאה וההגליה של מנהיגים שחורים אחרים. כמו כן מוצגת האלימות משטרתית נגד שחורים ותנועת "חיים של שחורים חשובים" כיום. היבט נוסף הוא ב[[קשרי הון שלטון]] שבהם [[תעשיית הכליאה]] ו[[תעשיית הנשק]] מקדמות חקיקה באמצעות [[לובי פוליטי]] להגברת הכליאה ולהגברת תחושת הפחד בארצות הברית.  

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/13th_(film) ה-13] בויקיפדיה באנגלית.

* [https://en.wikipedia.org/wiki/13th_(film) ה-13] בויקיפדיה באנגלית

* נטע אלכסנדר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3093768 בין עבדים לאסירים בארצם של החופשיים] הארץ, 13.10.2016  

* נטע אלכסנדר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3093768 בין עבדים לאסירים בארצם של החופשיים] הארץ, 13.10.2016