שינויים

'''ה-13'''  (13th) הוא סרט תעודה משנת 2016 על מערכת הכליאה בארצות הברית וכיצד היא משמשת להמשך דיכוי השחורים. הסרט קרוי על שמו של התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית שביטל את העבדות בה אבל איפשר המשך שעבוד של אסירים. הסרט מצביע על האבסורד בכך שבמדינה שקוראת לעצמה "מדינת החופשיים" יש את אחוז האסירים הגבוה ביותר בעולם.  

'''ה-13'''  (13th) הוא סרט תעודה משנת 2016 על מערכת הכליאה בארצות הברית וכיצד היא משמשת להמשך דיכוי השחורים. הסרט קרוי על שמו של התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית שביטל את העבדות, אבל אפשר להמשיך אותה כעונש על ביצוע פשע. לטענת הסרט דבר זה הוא "פרצה בגדר" שאפשר להמשיך את העבדות באמצעות כליאה המונית. הסרט מצביע על האבסורד בכך שבמדינה שקוראת לעצמה "מדינת החופשיים" יש את אחוז האסירים הגבוה ביותר בעולם.  בימאית הסרט היא Ava DuVernay.  

לפי הסרט הדיכוי של השחורים נמשך גם לאחר העבדות. מיד לאחר מלחמת העצמאות היתה כליאה של המוני שחורים מסיבות שונות ומשונות כגון "שוטטות". לאחר מכן היתה מעשי לינץ' נרחבים בשחורים ולאחר שאלה הפכו להיות לא מקובלים מבחינה פוליטית החלו חוקי ההפרדה נגד שחורים במדינות הדרום.  

לפי הסרט הדיכוי של השחורים בארצות הברית נמשך גם לאחר העבדות - בכל דור באמצעים אחרים. מיד לאחר מלחמת העצמאות היתה כליאה של המוני שחורים מסיבות שונות ומשונות כגון "שוטטות". לאחר מכן היתה מעשי לינץ' נרחבים בשחורים ולאחר שאלה הפכו להיות לא מקובלים מבחינה פוליטית החלו חוקי ההפרדה נגד שחורים במדינות הדרום.  

לאחר המאבק של התנועה למען זכויות האזרח ושל גופים נוספים שהביאו לביטול ההפרדה וההפליה החוקית, החל שלב נוסף של דיכוי - על ידי כליאה הולכת ומתגברת, בעיקר של שחורים, בין היתר בגין יחס מפלה של המשטרה, והגדרת עבירות סמים שאופניים יותר לשחורים (קראק לעומת קוקאין) כעבירות מסוכנות שדורשות כליאה לזמן ארוך.  

לאחר המאבק של התנועה למען זכויות האזרח ושל גופים נוספים שהביאו לביטול ההפרדה וההפליה החוקית, החל שלב נוסף של דיכוי - על ידי כליאה הולכת ומתגברת, בעיקר של שחורים, בין היתר בגין יחס מפלה של המשטרה, והגדרת עבירות סמים שאופניים יותר לשחורים (קראק לעומת קוקאין) כעבירות מסוכנות שדורשות כליאה לזמן ארוך.  

יחד עם [[הפרטת בתי הכלא]] בארצות הברית, חיסול והפרטת של מנגונני רווחה והחמרת הענישה בארצות הברית התוצאה הסופית היא עליה עצומה בכמות הכלואים מ 200 אלף אסירים ליותר מ-2 מיליון אסירים בתוך מספר עשורים. אחד מכל ארבע אסירים בעולם כיום כלוא בארצות הברית שבה חיים 5% מכלל [[אוכלוסיית העולם]]. דבר זה משפיע בעיקר על השחורים, על מיעוטים אחרים - אחד מכל 3 גברים שחורים יכנס בימי חייו לכלא. הסרט מראיין רפובליקאים ודמוקרטים שמבקרים את המצב הקיים ומבקר את המשטרים של הנשיאים ניקסון, רונלד רייגן, וקלינטון. הביקורת על כמות האסירים הגדולה בארצות הברית היא כיום דבר מקובל אבל הסרט מנסה להסביר כיצד הגיעו למצב זה.  

יחד עם [[הפרטת בתי הכלא]] בארצות הברית, חיסול והפרטת של מנגונני רווחה והחמרת הענישה בארצות הברית התוצאה הסופית היא עליה עצומה בכמות הכלואים מ 200 אלף אסירים ליותר מ-2 מיליון אסירים בתוך מספר עשורים. אחד מכל ארבע אסירים בעולם כיום כלוא בארצות הברית שבה חיים 5% מכלל [[אוכלוסיית העולם]]. דבר זה משפיע בעיקר על השחורים, על מיעוטים אחרים - אחד מכל 3 גברים שחורים יכנס בימי חייו לכלא. הסרט מראיין רפובליקאים ודמוקרטים שמבקרים את המצב הקיים ומבקר את המשטרים של הנשיאים ניקסון, רונלד רייגן, וקלינטון. הביקורת על כמות האסירים הגדולה בארצות הברית היא כיום דבר מקובל אבל הסרט מנסה להסביר כיצד הגיעו למצב זה.  

כן הסרט דן באלימות משטרתית נגד שחורים ותנועת "חיים של שחורים חשובים" וב[[קשרי הון שלטון]] שבהם [[תעשיית הכליאה]] ו[[תעשיית הנשק]] מקדמות חקיקה באמצעות [[לובי פוליטי]] להגברת הכליאה ולהגברת תחושת הפחד בארצות הברית.  

הסרו דן גם באלימות של ה-FBI ושל המשטרה נגד ההנהגה הפוליטית של השחורים בשנות ה-60, לדוגמה הרדיפה של ג'י.אדגר הובר, ראש ה-FBI נגד מרטין לוטר קינג, והצגת קינג כאיום לשלום הציבור, וכן מעשי ההרג , הרצח הכליאה וההגליה של מנהיגים שחורים אחרים. כמו כן מוצגת האלימות משטרתית נגד שחורים ותנועת "חיים של שחורים חשובים" כיום. היבט נוסף הוא ב[[קשרי הון שלטון]] שבהם [[תעשיית הכליאה]] ו[[תעשיית הנשק]] מקדמות חקיקה באמצעות [[לובי פוליטי]] להגברת הכליאה ולהגברת תחושת הפחד בארצות הברית.  

==ראו גם==

==ראו גם==