שינויים

לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%. בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}  

לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%. בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}  

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה ל-כ35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורבגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}}  

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורווגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}}  

סוכר נמצא באופן טבעי בפירות, ירקות, לחם, ומוצרי חלב. עם זאת הסכנות הבריאותיות של סוכר הן מפני תוספות סוכר מלאכותיות למוצרים שונים.{{הערה|שם=WHO2015}} יצרני מזון מוסיפים סוכר למוצרים בניסיון לשפר את טעמם, להסוות טעם חמוץ, כחומר שימור לשם שיפור חיי המדף ועוד.  

סוכר נמצא באופן טבעי בפירות, ירקות, לחם, ומוצרי חלב. עם זאת הסכנות הבריאותיות של סוכר הן מפני תוספות סוכר מלאכותיות למוצרים שונים.{{הערה|שם=WHO2015}} יצרני מזון מוסיפים סוכר למוצרים בניסיון לשפר את טעמם, להסוות טעם חמוץ, כחומר שימור לשם שיפור חיי המדף ועוד.

==מזונות ומשקאות המכילים סוכר חופשי==

==מזונות ומשקאות המכילים סוכר חופשי==